למה העיפו אותך מפורום בנ"ע???

מאותה סיבה יעיפו אותך מפה...

בשתי מילים- מותק של סרט! וישלו כמובן המון מסרים חזקים...

העיפו אותי משפ כי זה לא קשור לבנ"ע...

אז כאן יגרמו לך לא לרצות לכתוב דברים כאלה כי זה לא קשור....

והכי את הקטעים האלה-

נלה: "אולי ראיתם את סימבה?"

טימון: "חשבתי שהוא איתך!"

נלה: "הוא היה, אבל עכשיו הוא נעלם. איפה הוא?"

רפיקי: "הוהוהו!! לא תמצאי אותו כאן. הוהו! המלך חזר..."

נלה: "אני לא מאמינה! חזר לארצו?"

טימון: "חזר? אני לא מבין. הי! מה בדיוק קורה כאן? ומי הקוף הזה?"

נלה: "הוא חזר להתמודד עם סקאר"

טימון: "מי?"

נלה: "סקאר"

פומבה: "למישהו קר?"

נלה: "לא לא לא. זה הדוד שלו"

טימון: "הקוף הוא דוד שלו?"

נלה: "לא! סימבה הלך להאבק עם דודו ולחזור לכס המלכות"

טימון ופומבה: "אווווווווווו"

*+*+*+*+*

ברזאי: "בחיי! מופסה הארור הזה! אני לא אוכל לשבת שבוע!"

אד: "היהיהיהיהיהיהיהיהיהי"

ברזאי: "זה לא מצחיק אד!"

אד: "היהיהיהיהיהיהיהיהיהי"

ברזאי: "סתום את הפה!" (קופץ על אד ומתחיל לנשוך אותו)

שנזי: "אולי תפסיקו?!"

ברזאי: "אבל הוא התחיל!"

(אד נושך לעצמו את הרגל)

שנזי: "הביטו בעצמכם! לא פלא שאנחנו תלויים בקצה של שרשרת המזון!"

ברזאי: "שונא להיות תלוי"

שנזי: "כן. אתם יודעים, אילולי האריות האלה - היינו מנהלים את העסק"

ברזאי: "ואני שונא אריות"

שנזי: "גאוותנים"

ברזאי: "שעירים"

שנזי: "מסריחים"

ברזאי: "כל כך..."

שנזי וברזאי יחד: "מכו-ע-רים!"

סקאר: "אווו... אני בטוח שלא כל האריות גרועים כל כך"

ברזאי: "אווו... סקאר, זה רק אתה!"

שנזי: "חשבנו שזה מישהו ממש חשוב"

ברזאי: "כן, אתה לא כמו מופסה"

שנזי: "כן!"

סקאר: "אני מבין..."

ברזאי: "לו יש כוח!!"

שנזי: "ספר לי על זה. אני רק שומעת את השם ואני רועדת!"

ברזאי: "מופסה!"

שנזי: "ברררר... עוד פעם!"

ברזאי: "מופסה!"

שנזי: "ברררר"

ברזאי: "מופסה! מופסה! מופסה!!!"

שנזי: "ברררר!!! זה מדגדג אותי!"

סקאר: "אני מוקף במטומטמים..."

ברזאי: "אתה סקאר, אתה אחד משלנו. אתה כמו חבר"

סקאר: "מקסים"

שנזי: "אווו... מוצא חן בעיני! הוא לא מלך, אבל מלא הדרת כבוד!"

ברזאי: "כן! הבאת לנו משהו לאכול, סקאר? חבר יקר הבאת, כן? כן?"

סקאר: "אני לא חושב שמגיע לכם. שלחתי לכם בחבילה את שני הגורים ואפילו לא הצלחתם להיפטר מהם!"

שנזי: "אהה... אתה יודע, שהם לא היו בדיוק לבדם, סקאר!"

ברזאי: "כן, מה רצית שנעשה? נהרוג את מופסה?"

סקאר: "בהחלט!!"

יושב לו האריהההההההההההההההההה

(בווה בווים בווה...)

In the jungle the mighty jungle

The lion sleeps toniiiiiiiiiiiiiiiiight

(I can't hear you everybody back me up!!)

AWEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEE

A pumba bumbaweyyyyyyyyyyyyyyyyyyyy

(טימון ופומבה מבהילים את העופות הדורסים)

פומבה: "אני מת על אוכלי הנבלות האלה!"

טימון: "היהיהיהי! איך הפחדתי אותם! האהאהא!"

פומבה: "או או... הי, טימון! בוא הנה לראות! נדמה לי שהוא עוד חי!"

טימון: "מממ... רק רגע, מה יש לנו כאן?... אההה!! זה אריה! ברח פומבה, מהר!"

פומבה: "הי, טימון. זה רק אריה קטן. הבט בו. הוא כזה חמוד וכל כך לבדו... אפשר לשמור אותו?"

טימון: "פומבה! השתגעת? מדובר באריה! אריות אוכלים טיפוסים כמונו!"

פומבה: "אבל הוא כזה קטן!"

טימון: "הוא עוד יגדל"

פומבה: "אולי הוא יהיה לצידנו"

טימון: "מה? זה הדבר הכי טיפשי ששמעתי! אולי הוא יהיה ל... הי, רק רגע! אולי הוא יהיה לצידנו! זה רעיון לא רע שיהיה לך אריה בסביבה!"

פומבה: "אז נשמור אותו?"

טימון: "כמובן! מי מחליט כאן החלטות?"

פומבה: "אההה..."

טימון: "זה בדיוק הרעיון! הי, אני נשרף. בוא נחפש לנו קצת צל"

(פומבה משפריץ על סימבה מים)

טימון: "אתה בסדר, ילד?"

סימבה: "אני חושב כך"

פומבה: "כמעט מתת"

טימון: "והצלתי אותך!"

פומבה: "אההם"

טימון: "טוב, פומבה עזר. קצת"

סימבה: "תודה לשניכם" (הולך)

טימון: "הי! לאן אתה הולך?"

סימבה: "לשום מקום"

טימון: (מסתכל על סימבה הולך ואומר לפומבה) "הי, הוא לבן כמו סיד"

פומבה: "יותר דומה לחום זהוב"

טימון: "לא, התכוונתי שהוא מדוכא"

(פומבה וטימון רודפים אחריו)

פומבה: "הי, מה אוכל אותך?"

טימון: "שום דבר! הוא ראשון בשרשרת המזון! האהאהא!! שרשרת המזון!! האהאהא... אההם, טוב, מאין באת?"

סימבה: "לא משנה, אין לי לאן לחזור"

טימון: "אה, אתה מנודה! גם אנחנו!"

פומבה: "מה עשית, ילד?"

סימבה: "משהו נורא... לא רוצה לדבר על זה"

טימון: "טוב! אנחנו לא רוצים לשמוע!"

פומבה: "תפסיק טימון. אפשר איכשהו לעזור?"

סימבה: "רק אם תוכלו לשנות את העבר"

פומבה: "אתה יודע ילד, בזמנים כאלה חברי טימון אומר: 'אתה צריך לשים את אחוריך בעבר'"

טימון: "לא לא לא! אתה מבלבל הכל! הזהר לפני שאתה פותח את הפה. זה כך: 'עליך לשים את עברך מאחור'". שמע, ילד. דברים רעים קורים ואין מה לעשות נגד זה, נכון?"

סימבה: "כן"

טימון: "לא נכון! כשהעולם מפנה לך את גבו, תפנה אתה את גבך לעולם!"

סימבה: "לא כך לימדו אותי"

טימון: "אז אתה צריך מורה חדש. חזור אחרי, האהאהא: 'האקונה מטטה'"

סימבה: "מה?"

פומבה: "'האקונה מטטה!' זה אומר אל תדאג!"

(וכאן מתחיל השיר שאני לא אכתוב)

א. מלך האריות

ב. שפומבה היה צעיר.

???

דבר ראשון.

הסרט מלך האריות 2 מכיל מסרים נגד גזענות  לשחורים("אנחנו,הם,הם,אנחנו...") שימו לב שהלביאות של סקאר כהות יותר, והוא נעשה ב1998,לידיעתכם,ככה שאין קשר בינו לבין ממלכתים,שאלות נוספות?

מופסה הוא המלך של "ארץ התקווה" מלך אהוב למופסה יש יועץ נאמן -זזו, בן שובב ויורש העצר-סימבה ואח אכזר עם שאיפות שלטוניות משלו. אחרי נסיון כושל של התנקשות בסימבה בעזרת הצבועים, מחליט סקאר למשוך את סימבה לעמק צר (בטענה שלמופסה יש הפתעה לסימבה)ואז בעזרת הצבועים מבריח לשם עדר של טאו סקאר קרא למופסה מופסה הציל את סימבה וניסה לטפס על הסלעים אבל סקאר מפיל אותו ומופסה נהרג (סימבה רק רואה את אביו נופל) (לפני שסקאר מפיל את מופסה הוא לוחש לו את אחד ממשפטי המחץ של הסרט "יחי המלך החדש") סקאר מנסה לשכנע את סימבה שמותו של מופסה קרה באשמתו ומעודד את גור האריות המסכן לברוח ולהגלות את עצמו מהמקום ("ברח סימבה. ברח... ואל תשוב לעולם"). סקאר מודיע כי מופסה וסימבה מתו ב"תאונה". סקאר הוא יורש העצר החוקי והופך להיות המלך ומנהיג את המקום בעזרתם של צבועים מרושעים.

לאחר שנדד זמן רב במדבר, סימבה הקטן מתיידד עם סוריקטה העונה לשם טימון וחזיר יבלות בשם פומבה. לאחר שגדל עם טימון ופומבה, חברת הילדות של סימבה - נלה, מוצאת אותו במקרה. היא רבה איתו ומנסה לשכנע אותו לחזור לצוק התקווה ולהילחם על המלכות, אך הוא מסרב. לאחר שהבבון החכם רפיקי מראה לסימבה שנשמתו של מופסה עדיין קיימת בתוכו, סימבה חוזר לצוק התקווה להביס את דודו סקאר ואת הצבועים כדי שהוא יוכל למלוך על הממלכה.

העלילה מזכירה במובן כלשהו את המחזה של שייקספיר - המלט.

מועתק מויקיפדיה.

אגב - זה הולך ככה:

טימון: "האקונה מטטה. איזה משפט מדהים"

פומבה: "האקונה מטטה. לא טירוף חושים"

טימון: "שלא תדאג עוד עד לסוף הימים"

ביחד: "תסגל לך תורת חיים"

טימון: "האקונה מטטה"

סימבה: "האקונה מטטה?"

פומבה: "כן, זה המוטו שלנו"

סימבה: "מה זה מוטו?"

טימון: "לא כלום! שלא ימות מהמוטו!"

פומבה: "שמע ילד, שתי המילים האלה יפתרו את כל בעיותיך"

טימון: "נכון מאוד! קח את פומבה למשל. כן, כשפומבה היה צעיר"

פומבה: "חזיר יבלות צעייייייר!!!"

טימון: "יפה מאוד"

פומבה: "תודה"

טימון: "הריח שהפיץ היה איום ונורא, כל חיות הסוואנה הסתלקו במהרה"

פומבה: "נשמתי רגישה, אך עורי גס ועב. זה מכאיב, כשקרובי לי מפנים את הגב. והו, הבושה!"

טימון: "הוא הרגיש כה אשם"

פומבה: "עוד אחליף את השם!"

טימון: "או, השם לא אשם!"

פומבה: "ותמיד כה סבלתי"

טימון: "איך המרגש?"

פומבה: "בכל פעם ש..."

טימון: "הי, פומבה! לא לפני הילד!"

פומבה: "או... סליחה!"

יחד: "האקונה מטטה. זה משפט כה מדהים! האקונה מטטה, לא טירוף חושים"

סימבה: "שלא תדאג עוד, עד לסוף הימים"

טימון: "כן, שיר ילד"

טימון וסימבה: "תסגל לך"

פומבה: תורת חיים"

כולם יחד: "האקונה מטטה"

טימון: "ברוך הבא לביתנו הצנוע"

סימבה: "אתם גרים כאן?"

טימון: "גרים איפה שבא לנו"

פומבה: "כן, הבית הוא איפה שאתה נמצא"

סימבה: "יפה כאן"

(שלושתם הולכים ביער)

פומבה: (עושה גרפס ענק) "אני רעב!"

סימבה: "אני כל כך רעב שהייתי טורף זברה"

טימון: "אהה... נגמר לנו מלאי הזברות"

סימבה: "אולי אילה?"

טימון: "אהה..."

סימבה: "היפו?"

טימון: "לא. תקשיב ילד. אם תחיה כאן, תצטרך לאכול כמונו. הי! זה נראה מקום טוב לגרד ממנו משהו!"

סימבה: "פוי, מה זה?"

טימון: "תולעים. מה זה נראה לך?"

סימבה: "איכס, גועלי!"

טימון: "מממ... טעם של עוף"

פומבה: "מלוכלך אבל די משביע"

טימון: "זה מעדן נדיר ביותר. מממ... חריף, אבל לא יותר מידי"

פומבה: "אתה תאהב את זה"

טימון: "אני אומר לך ילד, זה כיף חיים. אין חוקים, אין התחייבויות... וואי! לזה יש מילוי בפנים! ומעל הכל – אין דאגות. אוכל, ילד?"

סימבה: "בסדר, האקונה מטטה... מלוכלך, אבל משביע!"

טימון: "בדיוק!"

(הולכים על גזע עץ ורואים איך סימבה גדל)

טימון ופומבה: "האקונה מטטה, האקונה מטטה, האקונה מטטה"

סימבה: "שלא תדאג עוד, עד לסוף הימים!"

שלושתם יחד: "תסגל לך תורת חיים"

טימון: "האקונה מטטה"

זזו: "איש לא יודע מה רב כאבי, איש לא סובל כמוני"

סקאר: "הו, זזו! נסה לחייך. שיר משהו יותר משעשע"

זזו: "זה עולם קטן מאוד"

סקאר: "לא, לא! הכל! רק לא זה!"

זזו: "אגוזים של קוקוס מהעץ קטפתי טם טטם, הנה הם עומדים כאן בשורה"

סקאר: "פם פפם פפם פם"

יחד: "יש קטנים, יש גדולים, אפילו יותר מהראש"

זזו: "אוווח... מוםסה לא היה מבקש ממני את זה"

סקאר: "מה? מה אמרת?"

זזו: "אה... לא כלום!"

סקאר: "אתה יודע את החוק. לעולם אל תזכיר את השם הזה בנוכחותי! אני הוא המלך!"

זזו: "כן אדוני. אתה המלך. רק הזכרתי את זה כדי להדגיש את ההבדל ב... בגישה המלכותית שלך" 

ראתם את 3? הוא ענק!!!!

אבל באנגלית...

מה לעשות אבא שלי אמריקאי!!!

הוא שם לי את זה באנגלית בערך מאז שנולדתי

ו לא מצחיק! אז עמכם הסליחה!!....

בלו: "בבוקר, בערב, בגאי או בהר, דבר לא חסר לי, אם חם ואם קר. דבורים יעופו מסביבי יכינו דבש לי כלבבי, מתחת לסלעים גדולים יש מושבות של נמלים. אולי כדאי לך לטעום?"

מוגלי: "אתה אוכל נמלים?"

בלו: "וודאי, למה לא? אתה תאהב את הדגדוגים!"

בגירה: "מוגלי היזהר!"

בלו: "תראה שהדובים זקוקים רק למעט, לכלום כמעט!"

ויש עוד המשך...