לי לא כל כך אכפת.. אבל להורים שלי זה ממש חשוב אז אני מנסה להשקיע

אבל זה הגיוני מאיזשהוא גיל זה לא כל כך מעניין....

אני תמיד יהיה מודאגת עם לימודים... התעודה פחות משפיעה עליי אבל זה כן חשוב לי שיהיה לי תעודה נורמאלית

זה לא עוזר לי לכלום התעודה הזאת אבל להורים שלי זה חשוב

(אני באה ממשפחה של גאונים שהציונים הנמוכים שלהם זה 75 ומשקיעים בלימודים)

אני אמורה לספק הורים שהמינימום ממני לפחות הוא 90...

זוכר בתור כישלון זה 70?? ואני אמורה לספק אותו כשבחצי מהמקצועות אני מקבלת מתחת ל70

נחמד לראות מספרים גבוהים כשיש, אבל תכלס לא אכפת לי מזה בכלל...

זה במילא חוצים, ולא מלמדים אותנו כמו שצריך- אז אני לא תולה תקוות גדולות בתעודה הזו...

(אם בכלל תהיה, שנה שעברה לא טרחתי לקחת אותה מהמורה)

שוכחים מהתעודות אחרי שעתיים וזה לא ממש משפיע על יותר מידי דברים

מה אני יעשה אם זה? יתלה את זה על הקיר בתכלס זה לא עוזר לי בכלום

העיקר זה ההערות של המורות🙃 הציונים כבר לא חשובים..

אצלנו השנה החליטו בי"א י"ב לא לתת ציונים בתעודות

נראהלי לפי כמות הבאסה אני אדע כמה זה חשוב לי;) 

אם אני יקבל במשו מתחת ל75 נראהלי אני ממש אתבאס אבל מקווה שלא כי אם חישבתי נכון את מצבי אני לא אמורה.. 

את הקטע עם ההורים פחות יש לי כי הם לא יופתעו.. (ב'''ה שכבר הייתה אסיפת הורים..)

ועוד משו.. המורה אמרה היום שזה כמו מראה, אני לא מסכימה איתה. 

זה לא משקף אותי.. ונראהלי שזה עוזר.. לדעת שגם אם אני מקבל 0 בתנ''ך לדוגמא זה לא אומר שאני 0 בזה.. 

...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....