כתבתי את זה עכשיו מרעיון שהתבשל בראש שלי כמה זמן... אולי זה רעיון מוכר או אנערף אני ישמח לתגובות

זה היה עוד ערב רגיל אחד. ישבתי ופתרתי שיעורי בית במתמטיקה כשדפיקה נשמעה על הדלת. ניגשתי לפתוח, מולי ניצבה  אישה בעלת פנים זקנות אך עם אור בעיניים, על ראשה מצנפת מחודדת ולגופה גלימה ארוכה שחורה. הבטתי בה בבילבול. "את רוצה לראות את אמא?" שאלתי. "את רוני איגלסיאס?" שאלה, הנהנתי בבילבול וחזרתי על שאלתי. היא השיבה בחיוך, ובעודי קוראת לאימי היא הוציאה מכתב בצבע קלף חתום בחותמת אדומה. אימי הגיע והכניסה את האישה לביתנו. התיישבנו בסלון. אחי ואחותי הקטנים ישנו כבר אז אף אחד לא הפריע לנו. "שמי מנרווה מקוגנגל" היא פתחה, הייתי בהלם. שוק מוחלט. "את פרופסור מקוגנגל?! מהוגוורטס?!" עכשיו גם היא הייתה בהלם.

-איך את יודעת מי אני?

-אני לא מאמינה שאת אמיתית

-למה שאני לא יהיה אמיתי?

-כי את דמות בספר!

-אני? דמות בספר?

-כן! ספר בשם הארי פוטר... את לא מכירה? גיי. קיי. רולינג?

-רולינג... רולינג... אה ג'ואן, ילדה שקטה מרייבנקלו, ילידת מוגלגים, למדה אצלנו לפני כמה שנים. באמת לפני כמה זמן היא חזרה עם בקשה מוזרה ביותר ושרת הקסמים אישרה לה אותה. אז היא כתבה ספר? ועוד על הארי פוטר?!

-לא ספר. 7 ספרים. אני לא מאמינה שזה אמיתי! חשבתי שהכל מהדמיון

-אז ככה היא הצליחה לשכנע את הרמיוני

-הרמיוני באמת שרת הקסמים?! זה פשוט מגניב!!

-כן היא שרת הקסמים. תוכלי להראות לי את הספרים האלו שדיברת עליהם?

הבאתי לה את הספרים והיא עילעלה בהם שעל פניה מבט מאופק שנראה שמסתיר הפתעה אחת גדולה.

-אז אני מבינה שאת יודעת הכל על הגוורטס עם כך.

-אני? לא! היא לא כתבה הכל, ואיך זה קשור אליי בכלל?

- רוני את מכשפה.

-מה????!!

-כן. לא קרה לך שעשית משו מיוחד שהתרגזת או שהיית עצובה או מרוגשת?

- רגע! פעם אחת התפוצץ לידי בלון וכל כך נבהלתי וכמעט בכיתי ופתאום הבלון היה בדיוק כמו קודם. חשבתי שזה רק עוד בלון שעף לידי... או פעם אחרת קפצתי גבוה מידי מנדנדה, אמא חשבה ששברתי יד אבל נחתתי ברכות כאילו קפצתי בחבל. את זה באמת לא הבנתי. את זוכרת אמא?

אמי הנהנה

-את רואה, אמרתי לך את מ-כ-ש-פ-ה.

-אני לא מאמינה שזה קורה לי! זה החלום הכי חזק שהיה לי מאז שקראתי את הארי פוטר בפעם הראשונה. זה אמיתי או שזה חלום?

 צבטתי את עצמי. זה כאב. וכל מה שכתוב בספר הוא נכון? באמת יש מישו שקוראים לו הארי פוטר והוא ניצח את אדון האופל כשהוא היה בן 17?

-כן. זה קרה. אני עצמי השתתפתי בקרב על הוגוורטס

-כן אני זוכרת זה כתוב בספר השביעי.

-טוב אז הנה המכתב שלך... וזה רשימת הדברים שאת צריכה לקנות בסמטת דיאגון. ונראה לי שאת כבר יודעת לאן להגיע...

היא נתנה פרטים לאימי ואני כבר לא הקשבתי דמיינתי מה אומר לחברותיי. אני מכשפה!

-ו... אסור לך לספר על זה לחברות שלך... אומנת הסודיות זוכרת...

-אה נכון. אבל איך-

-רולינג הצליחה לכתוב את הספר? אני לא יודעת את זה את תוכלי לשאול שני אנשים או את הרמיוני או רולינג עצמה.

אם תאהבו אני ינסה להמשיך את זה להעלות ותגידו מה דעתכם או אם יש טעויות כדי שאני יתקן

מכירים אודיו בוק טוב להארי פוטר??

שמעתי את ספרים 1+2 ביוטיוב שהקריאה the reader האלופה ולא מצליחה למצוא משהו שאהבתי לספרים שבאים אח"כ לצערי... אשמח לעזרה (הכוונה למישהו שמקריא את הסיפור איך שהוא מהספר, ולא מסכם את הפרקים כמו ב'תם ונשלם הקונדס' למשל) 

כאלה נקיים, בלי גסויות...

תודה!

נרות חנוכה ידי חובה ע"י זה שמר דראסלי מדליק? הרי זה המקום שהוא מחשיב כבית. (אגב לכן כולם חוזרים לחופשה בחג הזה של הנויצרים  כדי להדליק נרות חנוכה בביתם)

הסתכלתי באינטרנט מה זה במקור, במקום ליליות מופיע hag. בדקתי והכוונה לסוג של מכשפה רעה או פיה רעה בפולקלור האירופאי

"ואני מטייל לי להנאתי במכתש גודריק. אני נהנה מהטיול, מבסוט מהטיול, כיפכוף של טיול. לפתע ראיתי ספר של ריטה סקיטר.

לא חשדתי בו.

מה אני חשדניסט?

ואז אני ממשיך לטייל, ואני רואה זקנה (מהשורש מבוגר).

לא חשדתי בה.

למה עשתה לי משהו?

ואז התברר שבספר ריטה גנבה לזקנה את הזכרונות, והזקנה קראה בלחשננית רק לי לעלות למעלה.

פה חשדתי!

ואני מדריך על הספר ומדריך עליו וצועק: "ריטה תחזירי את הזכרונות לבתחולדה, גנבת! תחזירי לה את הזכרונות, שקרנית!

ואני מדריך על הספר

ומדריך עליו

ומדריך עליו.

ואז הבנתי שבטעות אני מדריך על השרביט שלי ושובר אותו".

"הארי, אולי תגיע לעיקר, לקטע שבו פגשת את וולדמורט?

"מה?"

"נו הארי... באת לספר על המפגש עם וולדמורט"

"אדוני יש פה טעות! אתם קראתם לי לספר על השקרים של ריטה סקיטר, לא על מפגש עם וולדי-מה-שמו!"

"(בלחש) נו תעשה טובה, בקשה..."

"הנה זה חוזר אליך! מחקו לך את הזכרונות אבל זה חוזר,אליך היום הזה! ואז מה קרה?"

"ואז"

"ואז!"

"ואז! הזקנה התפצלה לשתים. אז יריתי עליה 3 קללות עם הבזקי אור. ככה פלוםי פלופי פלופי.

מתוך הזקנה יצאה נחשית ענקית שהסתובבה בצורה אלפטיסטית ונחתה ליידי.

היא זימנה את המנהיג שלה. הוא היה עם שרביט איזה 6000 קילומטר אורך בלי להגזים!

הוא רצה להרוג אותי.

אמרתי לו 'אל תהרוג אותי! יש לך כבר 6 הורקרוקסים! תהרוג אותם! (מה זה הוגן שיהרוג רק אותי?).

ואז לקחו אותי לאחוזת מאלפוי, ושם באחוזה זה ממש מרגיש כמו באחוזה! ויש שם אוכלי מוות עם שרביטים שעושים לייזרים, וגמדוני בית שאופים מאפים מקמח, המון קמחים של קמח! והשרביטים גמישים כמו לולב מתלבלב, לולב מתלבלב! ויש שם גובלינים שכל האצבעות שלהם זה זרת! ככה, זרת, זרת זרת! ועושים שם שיקויים מטחול ענק!"

"אני מבין שעשו עליך ניסויים? זה היה קשה?"

"כן! אמרו לי תתחתן עם צ'ו, תתחתן עם הרמיוני, תתחתן עם ג'יני! איפה אני אשים להן את הטבעת, על השרביט?

בקיצור דובי שאל אותי איפה אני רוצה ללכת, אמרתי לו בקתת הצדפים למה אף פעם לא הייתי. בדרך עברנו דרך האחוזה, לקחתי שרביט. אבל כשהגענו לבקתת הצדפים לא נתנו לנו להכנס, כי הדיוק לופין היה שם, והיה ירח מלא, מפוצץ!"

"בקיצור איך אתה מסכם את המפגש שלך עם אוכלי המוות?"

"מה?"

"נו... היכרות איתם"

"אה...משחקי היכרויות!"

"אני מצטער ששאלתי"

"אני מצטער שתשתוק! אז ככה זה הולך! 'וואטס יור ניים, מאיי ניים איז סקאביור. וואטס יור ניים, מאיי ניים איז ורנון דרסלי!"

"אישור תליה, אישור תליה! איפה החבל?" הוא אמר בשמחה.

"אתה מבין" הוא אמר להארי "עכשיו שיאשרו לי לתלות מחבלים מהצוואר שלהם למטה במרתפים, יצורים מבחילים, כבר לא יוכלו לזרוק פצצות סירחון על ישראל. נכון? הייתם חושבים פעמיים לפני שהייתם מלכלכים עםבוץ נגד ישראל, אם הייתם יודעים שאני יכול לתלות אתכם כמה ימים! נגמרו הימים האלה. חוץ מזה ראש הממשלה הסכים לחתום על צו גירוש לטיבי!"