באמת זה לוקח המון כח לשתף דבר כזה...

ובכללי שהאריכו ימים! אני זוכרת גם ממש שהודיעו לי שסבתא שלי נפטרה למרות שזה היה ברור שזה עומד לקרות... תזכור שהם לא נפרדו ממך, רק עוברים עולם.. עכשיו אתה יכול לדבר עם סבא בכל רגע! הוא רואה אותך מלמעלה ומלווה אותך ובמיוחד אם הוא צדיק... ותדע גם שטוב לו. זה אולי קשה ויש געגועים, ופרידה, מצב חדש וזכרונות... אתה מוזמן להוציא את זה לספר סיפורים על סבא שלך, לכתוב שיר על מהשאתה לומד ממנו, לקבל משהו לעילוי נשמתו, והכי חשוב לתמוך בסבתא שלך ולהתקשר יותר במצב רוח טוב ולהתחזק ביחד עם המשפחה כולם. גם לא לפחד לדבר על זה פשוט להשלים עם זה שזה המצב בחיים כרגע, ו..הרי כולנו בני אדם שיום אחד מסיימים את תפקידנו... הכל טוב, אתם השמחה של סבא שלכם, הצאצאים שלו. שה' יתן לכם כוחות וימלא את החסר.

בכל מקרה זה תמיד קשה... 

מה אתה מתכנן בשבעה?

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....