טוב אז ככה

אני עם עבודת ה' כל הזמן בעליות וירידות מנסה להתפלל בריכוז לפעמיים מפספת תפילה..מתבאסת לא מצליחה לדבר עם אבא וכו וכו

אמ אמא שלי קצת לפעמיים ישלה התפרצויות זעם כאלה צעקות וזה על דברים קטנים שלא באמת אמורים להכעיס מישהו 

המצב הנפשי שלה מתערר לפעמיים..

קשה כל המצב שיש בארץ הפרוד הפילוג בעם ..

יש כל כך הרבה דברים מזעזעים שלא נדע..(חייב גאולה..)

אהה גם יש לי אחות שחושבת שאני שונאת אותה וכל הזמן עושה הפוך ממה שמבקשים וגם היא לוקחת לי בגדים כל הזמן ונוגעת לי בדברים אישיים וקוראת ומחטטת נוגעת בפון ..(היא קטנה מיממני ב4 שנים עפה על עצמה זאתה..)

לפני כמה זמן גם קצת הסתבכתי עם  ההורים שלי וטיפלה עם האולפנה זה היה סיוט ובגלל זה ההורים שלי לא מסכים עכשיו הרבה דברים..

יש עוד הרבה דברים שאני מתמודדת איתם יותר ברצינות אבל אנלא ירשום פה ..

אמ קיצור בסהכ ההתמודדויות האלה הם דברים שצריך להודות עליהם כי מכירה הרבה כאלה שאין להם עם מי לריב ולא הורים שיגידו מתי לחזור(כן כן עכשיו היו כאלה שיגידו הלוואי עלי אבל שזה קורה במציאות זה לא נעים..)

אגב אפשר להגיד על כל דבר שהוא התמודדתו לימודים קשים זה התמודדות עכשיו כל הקורונה ובידודים זה התמודדות לסדר תיום שלא היה כזה כל היום במחשב ולעשות משהו מועיל עם עצמי זה גם.. קיצר אינלזה סוף 

ישלי תשובות ארוכות ..
מעריצה שלמי שקרא עד כאן

תקשיבי וואלה שאני מעריכה אותך
ובאמת מעניין ליקרוא שגם לאחרים יש התמודדיות לא קלות

ובאמת שאת ככה עוברת את זה אני ממש נידהמתי

מחזיקה לך ידיים ושולחת חיבוק

והמון בהצלחה הלוואי ויעבור

לשתינו בטוב

אמן

בחזרה 

וגם

אמן

אבל הם רוצים לטובתך..

מה השם כבר שיחררו ממך כאילו?

תקשיב יש לך אחלה חתימה אהבתי!!

לוותיקין

לא לסתור את דברי ההורים שלי.......

זה פשוט כמעט בלתי אפשרי...

אה עוד משהו, לא להשאר אדישה למשהו שמסעיר את כולם ואותי לא... צריך להשתתף עם הסביבה ולא להיות קלוץ.

אמ... וההתמודדות הכי הכיי הכיייייייייייייי קשההה

זה ללמוד בטלפון!!!!!!

לעזאזללללל למה התעודה שלי נדפקת בגלל הטלפון המשוגע הזההה??? למה??

כל מה שאני לומדת בזום אני הכי חרוציתתתתתתתתת

אוף, תסכול עולם.

פשוט תסכול

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...