דבר ראשון ענק
מזדהה איתך ברמות 

סבא שלי נפטר לפני 4 שנים ובאמת שיש לו אזכרה או משהו זה לא מזיז לי כי לא הכרתי אותו למרות שהוא נפטר שהייתי 
כבר ילדה בוגרת..(שלא נדבר על סבא וסבתא מהצד השני שנפטרו  לפני שנולדתי אז בכלל..)

אז העם איתך

הכל בסיידר את לא נכדה רעה זה שיא הטבעי..

עובדה שגמלי זה ככה

קיצור אל תרגישי נכס עם עצמך

ובהצלוחה

אולי זה חלק מהתהליך זה להדחיק אבל זה ממש לא טוב ולא מה שצריך להיות...

לדעתי זה ממש תלוי ...

מוזר לי...

כאילו אחרי שמדחיקים- במודע ואחר כך לא במודע- זה אמור לגרום למשהו... נראלי שזה שהקשר דועך זה לא אמור לקרות אם הקשר היה חזק...

זה ממש ממש לגיטימי שזה לא יכאב לך - גם בקושי הכרת אותו...

סבא שלי נפטר לפני שנה וקצת מסרטן - ווואלה לא הייתי כל כך קשורה אליו...

אבל ניסיתי להתחבר לכאב מהצד השני- לדוג כל הסבל שהוא עבר - כל הסבל של המשפחה...

כאילו אני ראיתי את אבא שלי בוכה (ואת כל הדודים) וזה פרק אותי...

אבל רק שתדעי שזה ממש לא אומר שאת נכדה גרועה!!

ויכול להיות שזה לא כזה עצוב לך.. וזה בסדר גמור. את בסדר וזה ממש לגיטימי...

אוקעעע ? אז תוציאי לך את זה מהראש!!

בהצלחה❤❤

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....