היי חברים מה נשמע
בתקופת התיכון התחלתי לצאת בשאלה מעבר לאני לעצמי. היה לי קשר עם חבורה של חברה בערך בגילי ובערך במצב שלי.
אף פעם לא באמת רציתי לשמור נגיעה, תמיד זה היה מביך בתור ילדה אם מישהו נגע לי ביד בטעות אבל לא שזכור לי ממקום של אוי אבל אסור.
ופתאום מ0 ל100 צריך להבין מתי נוגעים מתי זה מתאים וכן זה הזוי אבל גם איך, ומה מתפרש באיזה צורה.
ואז היה לי קשר חד צדדי עם בחור שהכרתי, אני התאהבתי בטירוף והוא שיחק את המשחק.
היינו ידידים, אבל הוא היה מחזיק לי את היד ברחוב, ידע לחבק ולנשק על הלחי. להתקרב מאוד מאוד ואז לתת נסיגה פיתאומית. בסופו של דבר ברוך ה' הצלחתי לסיים את הקשר איתו.
(מאז אני בתהליך של חזרה בתשובה מכל מיני בחינות.)
אני כל כך מתגעגעת ללהרגיש משהו מגבר, אהבה, חיבה כעס. מתגעגעת לחיבוק שהוא לא אמא שלי דודה או חברה.
מאז לא היו לי ידידים ועם בחורים שיצאתי איתם לא היה כלום בתחום המגע כי הם שומרים נגיעה.
ועכשיו אני בעבודה חדשה, עם חברה שלא שומרים, ואני כבר הרבה זמן לא יודעת אם אני רוצה לשמור בתוך קשר רומנטי וידידותי. ולא בא לי להיות פינג פונג
אני לא מאלה שיצאו חודשיים שלוש ויתארסו, ונשמע לי כל כך מוזר להחזיק ידיים פעם ראשנה מתחת לחופה, ובערב אחד לעבור מ0 ל100 וללמוד הכל על הגוף שלי ושל הבן זוג בערב, ופתאום להכיר כל כך הרבה דברים.
גם עכשיו אני יודעת שאני לא רוצה לשכב עם מישהו לפני החתונה. אז מאז אותו אחד לא היו לי בנים בחיי שלא שמרו(משפחה אני לא מחשיבה) הגדרתי את עצמי בתור שומרת כי זה מה שצריך. זה הסביבה שלי. ככה החברות שלי וככה כולם, וגם לא שהיו לי אופציות.
אבל אני לא רואה בזה חשיבות או משהו שחשוב לי...
אנסה להסביר. אין לי בעיה עם הנגיעות הקטנות, אם מישהו מעביר לי משהו, נוגע לי ביד, או ללחוץ למישהו יד, מקווה שהבנתם את כוונתי.
מצד אחד אני רוצה לנסות קשר ביחיד או ברבים בלי לשמור נגיעה, בלי סקס ונשיקות. ולראות אם מתאים לי.
גם לגבי ידידים וכו' ומצד שני מרגיש לי כל כך לא פייר כלפי גברים שאצא איתם אחרי או במהלך התקופה הזאת שכן שומרים. אני מניחה שזה משהו שצריכים להיות החלטים לגביו.
אני לא חושבת שאני יכולה לצאת עם מישהו אם הוא כן שומר ולי זה לא היה משהו ששמרתי עליו כל החיים ואני יודעת שיש סיכוי שזה ישתנה.
אני לא באמת יודעת איך מעלים נושא כזה בין דתי.
יש בנות שהיו בדילמה הזו ויכולות לעזור לי לסדר את הסלט שמוח?
