כמה אדם צריך שתהיה לו הבנה במה שהוא עושה או לדאוג לאיזה יתרון תחרותי? (מקווה שניסחתי נכון)
אם בכלל צריך?
נניח אדם חייב עכשיו להביא פרנסה הביתה, הוא לא מבריק בעסקים וקשה לו לחשב חשבונות והוא לא רוצה להיות שכיר
אבל בכל זאת הוא פותח עסק לא הכי מסובך ומנסה להתנהל בפשטות וזהירות
או נכנס לשותפות בחברה שנראית לו סבבה (לעניות דעתו).
עוד דוגמא, הוא פותח חנות בגדים ברחוב שכולו חנויות בגדים.. ואין לו שום יתרון תחרותי עליהם אולי אפילו הם טובים ממנו
האם זה השתדלות? או הפקרות?
אם אתה לא מבין במשהו - תקח איש מקצוע שמבין בזה וייעץ לך.
כמו שפשוט שעל ניתוחים הולכים לרופא ככה גם בעניינים כלכליים גדולים - הולכים למי שמבין.
לגבי הדוגמא הראשונה, אם נניח הוא מבין פחות או יותר... לא לקח משהו מורכב מידי.
פתח מכולת - לחם, חלב, ביצים -לא מסובך מידי. אבל הוא גם לא איש ממולח בעסקים?
ולגבי השני? זה הפקרות לפתוח חנות בגדים ברחוב של חנות בגדים?
אם הוא מבין אז שיחשבן את הסיכוי מול סיכון ויתפלל..
יש מקור בגמרא שאומר שצריך גם לעבוד וגם להתפלל ושכחתי אותו לצערי הרב.
מז"א הפקרות?
זה עניין של שיקול דעת. אם אתה מעריך שתצליח - סבבה. אם לא - מה אתה מצפה?
שהוא קצת מבין, לא שהוא נכנס לעסק של הייטק ובכלל אין לו מושג מה הולך שם
הוא פתח מכולת - יודע שלחם הוא קונה בשקל ומוכר בשלוש שקל נניח.
אבל...ברור שצריך לדעת קצת יותר מזה ולהבין את הלך השוק וכמה סחורה להזמין וכו' בזה הוא חלש.
(אתה יכול להוסיף לשאלה עוד קריטוריונים אם יש לדעתך כדי לפתוח עסק.. זה מה שעולה לי בראש)
זה בסדר? או שאם הוא באמת לא מבין בלחשב חשבונות כאלה, הוא חייב להיות שכיר?
איך הוא יכול להעריך אם הוא יצליח ברחוב מלא באותן חנויות..
זה נטו מזל. נגיע שהוא מביא אותה סחורה כמו כולם
זה בסדר גם שהוא יעשה טעות ויפסיד... בסוף לומדים מזה.
למה שבנאדם יכניס את הראש למקומות שהוא לא מבין בהם כראוי? מה ההו"א?
אם הוא רוצה להרוויח - או שיהיה שכיר או שיתחיל להבין בזה.
אם זה נטו מזל - זה נטו מזל. מה הקשר לבטחון?
למה שהקב"ה יעדיף שדווקא לו ילך טוב בעסקים והוא ירוויח יותר.. אולי הקב"ה מעדיף שהמתחרה שלו ירוויח יותר?
לגבי השאלה השניה,
ביטחון זה לבטוח בה' שכמה שנגזר עלי אני בסוף ארוויח מההשתדלות שאני עושה
אין פה תחרות מי ירוויח יותר.
כמה ראוי צריך כדי לעסוק ברפואה? כיום - 7 שנים וסטאז'.
אז השאלה כמה צריך להבין בכלכלה - גם אם אין חוקים אקדאמיים, זאת דרך החשיבה.
מי אמר שנגזר על האדם מראש כמה הוא ירוויח? אולי זה תלוי גם במעשיו?
אולי נגזר סכום מסויים שממנו הוא גם יכול לעלות?
כי פה צריך לדעת בדיוק איפה פעולות לעשות כדי שיקרה כך וכך.
בעסק/מכולת אין מדע מדוייק. הרי תמיד העולם יוכל להפתיע אותך.
כתוב מפורש בגמרא "שנגזר על האדם מראש השנה עד ראש השנה כמה הוא ירוויח"
וכמובן שזה גם תלוי במעשים.
אי אפשר להרוויח יותר ממה שנגזר, אבל כן יתכן שנגזר פרנסה ברווח יותר ממה שצריך"
זה כתוב בגמרא, חובות הלבבות..
או שתפנה לקהל כמה שיותר רחב ותוזיל מחירים, או שתתמקד בקהל ספציפי (עד כמה שתוכל להתמקצע בו) ותעלה מחירים בהתאם
אני חושב שלא כל כלל שקיים לגבי הצלחה בעסקים
בהכרח קריטי אם שואלים מבחינת ביטחון.
הייתי רוצה להיות בקיא יותר בעניין
את חובות הלבבות קראתי. הייתי רוצה עוד..
אגב, ניסיתי לקרוא פעם את פרק א' ולא ממש הבנתי..
כאילו המילים בעברית אבל זה היה כמו סינית.
שיר שהכנתי לזכרו
זכר צדיק וקדוש לברכה
לא הייתי עושה היום כ ל ו ם בבית! ממש! עונג רצוף, הכוזרי, דעת תבונות, רמח"ל, מהר"ל (אם אי י
טועה, אין לי זמן כרגע לבדוק) - תוך השוואה לאפלטון, אריסטו ועוד - חכמה צרופה. נפלא.
אפילו תוך גדי
הספונג'ה.......וכי קלות כל אלו בעיניך?!
לולאי השיעור שלו הקשבתי היום, לא הייתי עושה כל זאת. או שהייתי עושה
זאת באיטיות, בחוסר חשק, בלשוטט מחשבתית בכל מיני מקומות , העיקר לא
כאן, ליד הכיור, השיש....
השיעורים שלו עוזרים לי לעשות מה (מה לעשות, אני מודה ומתוודה) - שאיני
אוהבת... זה לא נשמע מכובד כל כך, לערבב צלחות ותרסיס לניקוי חלונות
עם דעת וחכמה כל כך נפלאות, אבל זמני לא כל כך פנוי, Young man.......
א
אני לא טיפוס שלומד ללא הרף, הלוואי. אבל, כשלא נמצאים
במסגרת תורנית איזושהי, אז בלי לשמוע משהו תורני, אני
מרגישה שהופכת יותר ויותר לבורה ועמת הארץ.
הלוואי והייתי מקשיבה לרב לוי
ודומיו - יותר. הרבה יותר. וחוצמזה...זה כיף!!
ברור עם זאת, שיש אנשים הרבה יותר עסוקים
ממני. עובדים המון שעות, לומדים, פעילים....
אגב, השיעורים של הרב לוי נמסרים
לציבור של בעלי תשובה, או אנשים
שמתעניינים....ובכל זאת, הם עמוקים,
מלאי מחשבה, משהו!!
א גיט ווך!
לילמנוחה!
הרבנות מבטלת את החלטת המנכל
זה כמו המעבר מהצד לעולם האימון והטיפול בעולם הדתי
מין משהו כזה שלומדים בקטן מהצד וחולמים להגביר לאט לאט למקסימום
זה תחום אומנותי
אימון/ טיפול זה תחום פסיכולוגי
יש לא מעט תחומים/ משרות שאפשר להתחיל בקטן ולצמוח
ותכלס קריירה נבנת כמעט תמיד ככה
מקטן (בסוג משרה/ כמות השקעה/ ידע/ משכורת) למשהו שיכול לגדול
עולם האימון והטיפול - מין משהו כזה שלומדים בקטן מהצד.
זוועה.
הלוואי שאחד כזה ייתבע פעם, והפיצויים שהוא יצטרך לשלם ילמדו את כל השרלטנים שיש אחריות למעשים שלהם.
שכמו שאי אפשר ללמוד בזום בקורס של חודשיים איך לבנות בניין כך שהוא לא ייפול ברעידת אדמה, כך אי אפשר ללמוד באיזה קורס קקמייקה איך לטפל בנפשות של בני אדם.
אבל זה רווח לצערי
א. אדם שבוחר להיות מטופל או מאומן ע"י בוגר קורס ללא ניסיון הרי שהבחירה בידו ועליו לשאת בתוצאות.
ב. אינני רואה בהכרח אינדיקציה לטיב הטיפול ומספר השנים שהמטפל בילה באקדמיה, או במוסד שבו הוא למד.
אני מחפש את הניקית "הדובדבן שבקצפת"
הייתה פעילה פה לפני כמה שנים, אם יש כאלה שמכירים את הניק הנוכחי שלה
ויוכלו להגיד לה או משהו
איך אתם עם זה שאתם מתגייסים לצבא שיש בו פריצות ואידיאולוגיה גויית מובהקת של לתעדף את חיי האויב על פניך?
כשאני הייתי שומר בלילות בחדר לידי היה זוג שהתאמן במצוות פרו ורבו מדי לילה והיו לי מפקדים שמצביעים למרץ והולכים למסיבות גייז
לעצם העניין, ברור שחסרים חיילים.
אגב, אם הרמטכ"ל לא היה עבד של הפרוגרס, הוא היה דואג שלחרדים שכן מתגייסים היה מסגרת באמת מתאימה, כדי למשוך עוד חרדים להתגייס, במקום לרוץ לתקשורת ולהצהיר הצהרות על גיוס חרדים.
כמו שוינטר אומר-הצבא לא באמת רוצה חרדים.
(אין בדברים הצדקה לההתנהלות החרדית. זה לא הדיון).
למה יש את זה בכלל? למה לא מספיק מסרים?
זה ממש מיותר.
מי שמסכים איתי שיצטרף לעצומה...
סתם צוחק בקשר לעצומה, אבל נראה לי זה ממש מיותר.
שהבעיה היחידה בו זה שהוא ממכר.
אה וגם שאין הקלטות.
זה מרגיש כמעט כמו וואטסאפ
אני זוכר נכון?
כלומר, הש"א לא תומכת בזה. אבל אם המכשיר תומך בזה אז הש"א יודעת להציג.
אולי פעם יהיה לי כח להתמיך את הזוועה הזו. אם זה יקרה, זה יקרה עם תמלול מובנה.
ארץ השוקולדותראה.
זה השיר השני שלי כאן.
(ע"פ ההיתרים של הרב אוירבך והרב יצחק יוסף לשמוע שירים שקטים בשלושת השבועות)
הכנתי אתמול בAI, מבוסס ברובו על הקינה "למי אבכה".
מה דעתכם?
לדעתי החצי דקה האחרונה הכי יפה.
אם מצא חן בעיני אחד שטוב ביצירת וידאו, מוזמן... אני טוב מוזיקה ולא בוידאו
לְמִי אֶבְכֶּה וְכַף אַכֶּה,
וּבִבְכִי אֲמָרֵר וַהֲמוֹן מֵעַי אֲשַׁנֵּן
הֲלַמִּקְדָּשׁ וְאָרוֹן אוֹ כְרוּבִים
שֶעוֹרבִים וְקִפּוֹד שָׁם יְקַנֵּן
[Chorus]
וסוֹד תּוֹרָה, הֲיֵשׁ מוֹצִיא לְאוֹרָה?
וּמִי הוּא זֶה עֲלֵי הַדּוֹר יְגוֹנֵן
זְכֹר הַשֵּׁם, ואָחוֹר אַל תְּשִׁיבֶנּוּ
קְרַע אֶת הַשָּׁמַיִם וּבוֹא אֵלֵינוּ
