איך אתם עם זה שאתם מתגייסים לצבא שיש בו פריצות ואידיאולוגיה גויית מובהקת של לתעדף את חיי האויב על פניך?
כשאני הייתי שומר בלילות בחדר לידי היה זוג שהתאמן במצוות פרו ורבו מדי לילה והיו לי מפקדים שמצביעים למרץ והולכים למסיבות גייז
איך אתם עם זה שאתם מתגייסים לצבא שיש בו פריצות ואידיאולוגיה גויית מובהקת של לתעדף את חיי האויב על פניך?
כשאני הייתי שומר בלילות בחדר לידי היה זוג שהתאמן במצוות פרו ורבו מדי לילה והיו לי מפקדים שמצביעים למרץ והולכים למסיבות גייז
המכונה פרוגרס, כולל פריצות, מצעדי להט"ב ותיעדוף חיי האויב? אתה הולך לוותר על האזרחות הישראלית?
התשובה: כל עוד לא מונעים מחייל/אזרח דתי את קיום המצוות ולא מדיחים אותו לעבירות, אין לו בעיה להימצא במדינה או בתוך מסגרת כזאת או אחרת. עליו לעשות את מה שנכון לעשות (ובהחלט נכון לשמור על עם ישראל בתור חייל).
יש איסור לשתף פעולה עם הרשע
אני לא חרדון ואני גם לא דתל
אני רק שאלה
מהן תשובותיך?
מדבריך הראשונים נשמע די במפורש שאסוא לשתף פעולה עם הרשעים. אני מנסה ממך מה אתה מגדיר שעים, ואיזה פעולות מותר ואסור, הרי אחרי הכל אתה כותב כאן כאזרח ישראלי, לא?
הכנות נדרשת כאן ממך. אני לא טענתי טענות שהצביעות משתקפת בהן.
וזה לא רלוונטי מה האמונות והתפיסות שלי.
בחז"ל יש הגדרה נהירה מאד באשר למי הוא רשע. עם חז"ל אתה צריך להתמודד לא אתי
אני לא אמור לעשות שיעורי בית בשבילך.
טענת טענה? ייתכן אפילו שניסית להטיל רפש או לעקוץ את ה"חלשים"? תבהיר אותה ונוכל לדון.
אני לא אמור להכניס מילים לפה שלך.
שאין לך מושג מה זה אד הומינם, וזאת רק כדי שיהיה אפשר לדון אותך לכף זכות ולומר שהשאלות שלך אמיתיות.
ולמקרה שטעית ותהית אז לא, אין כאן אד הומינם. אפילו לא קרוב. יש כאן ניסיון לעקוב אחרי הלוגיקה שאתה מנסה להציג.
התופעות שציינת עם כל חומרתן, אינן מהות הצבא, אלא תופעות שוליים.
לא הייתם במחוזות שאני הייתי.
בתורה כתוב והיה מחניך קדוש. זה ציווי מוחלט.
כשאתה מכניס בנות + חיילים שאינם מקיימים מצוות ומזה מרכיב צבא ואז בא ואומר "אה לא זה רק חלק מהאנשים וזה במקומות מאד מסוימים "@נקדימון אז אתה פשוט חיי בסרט.
בתוך תוככם אני יודע שגם לכם קשה עם הפער הזה אבל כמה נוח לתקוף יותר את האדם שטוען את זה מאשר להתמודד עם המציאות.@מרגול
אני לא חרדי ולא דתל וגם לא חילוני משהו בין לבין (לא שזה רלוונטי) אני רק בנאדם שרואה את המציאות ומביט לה ישר בעיניים
ועדיין לא ענית לשאלות שלי כאן כדי לברר את הצביעות (כנראה) שלך: לא ברור אם כך איך אתה חי כאזרח בישראל - צעירים מעל עשרים
גם מלחמת מצווה היא ציווי מוחלט,
גם לא תעמוד על דם רעך היא ציווי מוחלט,
גם והורשתם אותה היא ציווי מוחלט,
גם ואהבת לרעך כמוך היא ציווי מוחלט,
הרבה ציווים מוחלטים נתן הקב"ה לעמו ישראל.
מה עושים במצב של סתירה? מה יעשה מי שנשבע שלא ישמור שבת? יחלל שבת או יפר את השבועה? או מה יעשה חולה מסוכן ביום כיפור? או חולה נזיר שהתרופה היא יין?
מה נעשה אם נגלה בוודאות גמורה שבירדן יושב שבט עמלקי? הצבא ילך להילחם בו כמו שהציווי המוחלט אומר, או שלא בגלל שהמחנה אינו מספיק קדוש?
לפעמים הפיתרון פשוט, ולפעמים הפיתרון מורכב.
הדברים האלה לא השתנו https://www.inn.co.il/forum/t1438420#15765684
תבטל עשה.
זה אמנם מצוות עשה דאוריתא, ומי שמתגייס מקיים מצווה דאוריתא. אבל מה שאמרו "יוצא חתן מחדרו" זה רק במצב שיש עכשיו פלישה שהפתעה לסכנת המדינה, וצריך לגייס את כולם למחנה ואז כולם יוצאים. אחר כך במחנה פיקוד הצבא רואה כמה צריך באמת (כמו בסלקציה של גדעון) ויכול לשלח את כל החתנים ותלמידי הישיבות הביתה אם אין צורך בכולם למלחמה.
כל עוד ספורטאים מצטיינים לא מגייסים אותם לקרבי, אז אברך שמשתמט לא מבטל שום מצווה הלכתית, כי הצבא מוכיח שאין צורך חירום בכל אדם.
למרות זאת, גם אם אין חובה על תלמיד ישיבה להלחם, עדיין מצווה וראוי לו להלחם. וזה לא יהיה ביטול תורה אלא העשרת התורה. ות"ח שלא הולך לצבא, ומצידי שיעשה הסדר מרכז של 8 חודשים, מראה כאיל ואין לו חלק בעניין קדושת הציבור והכלל, וזה מגונה גם אם לא איסור הלכתי.
חשוב לומר זאת, כי יש כל מיני חכמולוגים טיפשים שרוצים לחייב גיוס בנות דתיות בגלל "כלה יוצאת מחופתה" ולא יודעים שזה מדובר רק בעת חירום כמו מלחמת השחרור של סכנה קיומית שצריך כל יד אוחזת בנשק, ולא בימינו.
ולכן אני מתנגד שייגיסו חתן ב7 ברכות שלו, אם אין צורך חיוני מאוד שדווקא הוא יתגייס ולא אחר. ומוטב גם לא בחודש הראשון או בשנה הראשונה.
האברכים עברו על כך ב7.10
אפילו לא הייתה להם הכשרה בסיסית שבבסיסית בשביל להתייצב ולתת יד
אבל גם ב8.10, כשעוד היתה מלחמה בקיבוצים, גם אז לא באו והתייצבו.
ומה יקרה בפעם הבאה? היתה מלחמת השחרור, אחכ באה מלחמת יו"כ, אחכ 7.10
אתה רואה את החרדים מתייצבים לחודשיים שלושה טירונות בשביל שתהיה להם הכשרה בסיסית לשרת במילואים בעת הצורך?
כי אני לא.
גיוס של כל עם ישראל. כי אין לצבא יכולת לגייס מיליון אנשים בו זמנית, והצבא לא יגייס לעוד יום לקחת לשדה הקרב מי שאין לו הכשרה מבצעית. בניגוד לימי קדם.
איך אברכים בדיוק יתייצבו להלחם במחבלים בקיבוצים אם הם לא יודעים לתפעל רובה? זה מסכון ויהרוס יותר משיבנה.
כיום אין צורך חירום בחרדים בצבא , כשם שאין צורך בספורטאים מצטיינים
אם צריך עוד לוחמים בצבא.
תשאל את אלה שעשו 4-5-6 סבבים. תשאל את הנשים שלהם. תשאל את הילדים שלהם. תשאל את האימהות שלהם. תשאל אותם.
משל למה הדבר דומה?
לאדם שהאכיל את החמור שלו. יום אחד החליט לחסוך בכסף וניסה להקטין את כמות האוכל. ביום הראשון הקטין והחמור המשיך לעבוד כרגיל. שמח האיש והקטין שוב ביום השני. גם אז החמור המשיך לעבוד. התלהב האיש והקטין את כמות האוכל גם ביום השלישי.
ביום הרביעי החמור מת.
ובטח שלא לכלה מחופתה
דהיינו יכולה להיות מלחמת מצווה שבה צריך את כולם ללא יוצא מן הכלל באותו רגע נתון, ויכולה להיות מלחמת מצווה שבה יש מקום לתחלופה, לאימונים, ולסידור אחר של הכוח.
למעשה זה אולי ממש הפשט, הרי מהי בכלל עזרת ישראל מיד צר, רק אם כולם יושמדו? נראה ברור שלא.
שכל מלחמה היום היא מצווה. זה לא אומר שכלמי שלא מתגייס מבטל עשה. מאחר שזו מצווה שבידי אחרים לעשותה. רק אם דווקא אותו צריכים ספציפית, אז הוא מבטל עשה.
כדבריך "חתן וכלה רק *אם צריך*" כיום לא צריך. "צריך" זה לא פונקציה של קושי של מילואימניקים, אלא פונקציה של פיקוח נפש וסכנה למדינה ולעם מיידית
כל מלאכת פינוי זיהוי החללים. זה היה מבצע שלא קרה מעולם והם עשו את זה למופת. עד היום רבים מהם מעורערים נפשית לא פחות אם לא יותר מקרבי שנלחם בעזה.
אתם חושבים שמלחמת מצווה זה רק להיות בשדה הקרב, זה הרבה מעבר לזה. המלך אסא בא בטרוניה עם כל מי שלא עזר לפנות את סלעי המנשא לחומות ירושלים. קרי, להשתתף במלחמה זה גם עניינים לוגיסטים טכנים. לא רק boots on the ground.
אף אחד לא התנדב לעשות את מה שאנשי זקא עשו ואף אחד לא יכל לעשות את זה טוב מהם
לתפעל נשק, ואין לו נשק, יבוא לזירה בקיבוצים ב 7 באוקטובר, ויגרום לעצמו להחטף ולהיות עול על המדינה
וכמה חרדים יש במדינת ישראל שחייבים בגיוס, בדגש על אלה שמתאימים ללוחמה.
זה אותו הבל חרדי שמלהג על תראו איזה שירות נפלא לכל עם ישראל יש בארגוני החסד. אתה בארגונים האלה? כמה חרדים יש שם? אתה עצמך זיהית חללים?
השמכלנים שאתה כל כך מסמפת.
מילה אחת אתם לא אומרים על כל מה שהם עושים נגד התורה ונגד המדינה. רק על החרדים אתם חכמים
כמו מועצת החתולים הזמנית... שזה השם התמידי שלה...
רק שאין לי זיכרון של חתולה 
Lavenderסורי כקדם
ולא, אני לא הופך לנסיך בסופו־של־תהליך (צר לי לאכזב).
אבל יום אחד אתה קורא לחרדים חרדונים ויום אחד אתה מקבל את האות של מגן החרדים?!
אתה מגרש אותנו מהשרשור שלך?
Lavenderסתם, אני עוד אתנצל בפניך...
מזתומרת נסיך? יש מסלול קבוע של חתול זמני- חתול קבוע- נסיך?
מה פספסתי?
ראשית, אל תקבע בשביל אף אחד, ובטח שלא בשבילי, מהן הדעות שלי בנושאים שבהם לא דנו. אל תחליט בשבילי את מי אני מסמפת כדי שלא אחליט שאתה מסמפת את נטורי קרתא שהלכו וחברו לאיראן, וכדי שלא אחליט שאתה חוגג ביום השואה את מותם של יהודים שלא היו מהקבוצה החביבה עליך.
שנית, תענה על השאלות. אתה מטיח רפש? אתה מקנטר ומקטרג? אתה טוען טענות? תתמודד עם הלוגיקה של עצמך.
לחילופין תגיד שאתה לא רוצה באמת לנהל שיח או שתגיד שאתה לא מסוגל באמת לנהל שיח כזה, ואז נכתיר אותך כמלך האווילים ונסיים את השירשור.
ביום כיפור מה בדיוק מצופה? שהם יעלו על טנקים ללא הכשרה?
ככל שיש יותר חיילים פחות אנשים צריכים לעשות מאות ימי מילואים
(זה מצד האמת. אבל בשביל מי שצריך מקורות - הרב צבי יהודה היה אומר שהרמטכל הוא זה שמחליט בכל רגע האם צריך, לא שום רב)
שככל שאדם נמצא יותר ימים ב־active combat zone עולה הסיכוי לפיתוח בעיות נפשיות
כאשר כשמגיעים ל־180~ בערך (לא זוכר בדיוק) הסיכוי הוא 100%, ולכן בצבא ארה"ב לא מציבים חיילים יותר מהזמן הזה
זה הנתונים.
ראיתי הקלטה של בריק שאמר שיש יותר זכאי גיוס חילונים משתמטים מאשר חרדים. אבל לא זוכר במדויק אותה
אתה מודע לזה שממודיעין - העיר עם הכי הרבה אחוזי גיוס ו"מיצוי לקרבי" מתגייסים 88%
כלומר 12% שלא מתגייסים.
ויפה שנתפסת לצפון תל אביב, אחפה שיש אחוזי גיוס גבוהים אפילו ביחס לתל אביב.
(שהנתונים שלה כוללים את הערבים ביפו)
..
הוא יותר כמו תמנון רב זרועות, כשלפעמים הקשר בין הזרועות קצת מנותק.
זה גוף מסובך עם הרבה גורמים שמושכים לכאן ולכאן.
כך שאם מישהו מפ0בפנים או מבחוץ הצליח להמציא את הפטור הזה (מתוך מטרה מוצהרת לקדם את תחום הספורט) זה לא אומר שהמערכת לא צריכה עוד ידיים עובדות. ואני כותב את זה בדרכי למעלה 180 יום מילואים בשנה זו בלבד.
ההגדרה הזו עצמה גם על שאלת הפותח. הצבא הוא מערכת שייעודה המרכזי הוא חיובי ומחוייב, ויש בו קלקולים.
שלא יוצא אליה מבטל עשה" אלא מלחמת מצווה רגילה שמי שיוצא אליה מקיים מצווה.
אין סיבה להוציא חתן מחופתו כדי שפחות יעשו מילואים. אפשר לקרוא לו אחרי ה7 ברכות, או אחרי חודש.
אם המילואימניקים מתלוננים שהמילואים הורסים להם את הזוגיות, אין סיבה להרוס את הזוגיות לחתן בשנתו הראשונה.
ב. ברור שהרמטכל מחליט.
פשוט חרדי עריק עובר רק על דינא דמלכותא, לא מבטל עשה של מלחמת מצווה.
ג. אין לזה קשר ל"כלה יוצאת מחופתה" שנאמר רק במלחמת השחרור שצריך כל יד פנויה פשוטו כמשמעו, וגייסו אז ילדים בני 15
מלחמת מצווה מוגדרת לפי המטרות שלה. מרגע שיש מלחמת מצווה, כל הפטורים ההלכתיים כמו בונה בית וחתן וכו' לא רלוונטיים. כן רלוונטי שהצבא מצידו לא חייב לקרוא לכולם, והוא יכול להחליט שמישהו לא חייב לבוא. עכשיו כשצריך אנשים בגילאי גיוס והם לא באים - ולא בגלל שהצבא אומר שמבחינתו סבבה שהם ישארו בבית - שוב אין תירוץ
ולכן ניתן הלכתית לגייס חתן כיום.
אבל זה שמותר הלכתית לא אומר שצריך , חובה, או ראוי לגייס חתן. ובטח שלא אשה.
אין תירוץ להשתמט כיום כי זה נבל ברשות התורה, לא כי הם חייבים הלכתית.
"חובה על מדינה לגייס חתן". או "חובה על חתן לצאת לקרב".
האם במלחמת גוליית שאול גייס את כל החתנים? לא היה מקום בעמק האלה לכל עם ישראל ועובדה שאת דוד לא גייסו.
ב. מסכים איתך שאין תירוץ. אבל מפני נבל ברשות התורה, לא בגלל חיוב הלכתי (אלא אם כן זה דינא דמלכותא או ציות להכרעת שבעת טובי העיר).
ג. "צריך אנשים בגילאי גיוס" מפני חוסר נוחות קיצונית, לא מפני עזרת ישראל מיד הצר לו
זה ההגדרה של עזרת ישראל מיד צר
כשאין פטור יש חובה להתגייס ולהילחם. כשצריך אנשים בגילאי גיוס והם לא באים - ולא בגלל שהצבא אומר שמבחינתו סבבה שהם ישארו בבית - שוב אין תירוץ והחובה ההלכתית לצאת ולהילחם חוזרת למקומה
"צריך כי המילואימנקים קורסים" לבין "צריך כי ללא עוד אנשים האויב ינצח".
הראשון זה צריך שמייצר חיוב מוסרי אך לא הלכתי.
השני מייצר גם חיוב הלכתי.
בימינו רק הראשון נכון.
ב. נגיד שהיית מתחתן באותו יום והיית מקבל צו למילואים שאתה צריך להתייצב באותו יום למילואים להחליף גדוד ביו"ש (לא ב7 באוקטובר, אלא בימים אלו ממש), אין לך תפקיד ייחודי בגדוד וניתן להחליף אותך בקלות, כל התחנונים לא עזרו עקב בירוקרטיה כושלת בצבא והם דורשיםשתתיצב היום למרות חתונתך, . האם היית מבטל את החתונה שלך בגלל זה?
זה גורם לאדם צער ששווה לחומש מרכושו.
הצער שנגרם לאברך חרדי שצריך להתגייס ואין לו מושג בכלל מה זה, שווה חומש מרכושו.
ראה את מאמרו של הרב ישי אנגלמן שאומר שזה לא מוסרי לעצור חרדים שלא מתגייסים

"הוא באמת לא אשם. אולי טועה בדבר מצווה, אולי אנוס, אולי תינוק שנשבה"(!)
זה ההיפך מהצדקה הלכתית של אי ההתגייסות
כדי להראות שאסור לעצור חרדים
נפשע כמו לעצור חרדים תמימים חפים מפשע
את חצי מליון האנשים שצורכים סמים? כול אלו צריכים להעצר לפי החוק היבש.
אבל יש גם הגיו ןשמעבר לחוק
לצרוך סמים זה לא מחוץ לחוק (אסור למכור)
להיות נשוי ל2 נשים בעייתי מאוד.
אבל האמת שעניין גיוס חרדים, עבורי, בעיקר מעורר כאב. בשיא הרצינות.
כאב שלא באמת רואים בנו אחים, ואם כן אז מתעלמים מהקושי. בעיקר כאב שהם מוציאים עצמם מהכלל - גם בשבילנו וגם בשבילם (הם לא זוכים להיות חלק מהכלל, מהעם, ולקחת חלק בזכות להגן על ישראל- העם והארץ)
ומילא הייתי זורמת עם התירוץ הדתי, אבל אם כך, למה המלחמה על התקציבים בזמן מלחמה אמיתית? פשוט ניתוק מהמציאות, וניתוק משאר האוכלוסייה והעם.
פקודת הסמים המסוכנים – ויקיפדיה
לפי החוק היבש זה יכול להיות עד 3 שנים בכלא. אלא שדה פקטו יש מדיניות שלא אוכפים זאת.
ב. האם תכניסי לכלא את כל הבדואים?
לא כל חוק צריך לאכוף. יש מדיניות של אי אכיפה
//
אליו. ברור שהרמטכ"לים של היום זה לא אלו של זמן הרצי"ה.
רמטכ"ל שזורם עם כל השטויות של בנות בצריח כפשוטו, הוא לא מאן דאמר לדעתי (אני לא נכנס לעצם הנושא, רק לגבי האמירה שהרמטכ"ל מחליט).
הצבא אומר שחסרים לו 12000 חיילים בגלל הפרוגרס? ובגלל זה מאריכים לנו את המילואים בעשרות ימים יותר ממה שהחליטו? פרוגרס זה לא ג'וקר
לעצם העניין, ברור שחסרים חיילים.
אגב, אם הרמטכ"ל לא היה עבד של הפרוגרס, הוא היה דואג שלחרדים שכן מתגייסים היה מסגרת באמת מתאימה, כדי למשוך עוד חרדים להתגייס, במקום לרוץ לתקשורת ולהצהיר הצהרות על גיוס חרדים.
כמו שוינטר אומר-הצבא לא באמת רוצה חרדים.
(אין בדברים הצדקה לההתנהלות החרדית. זה לא הדיון).
ביחידה של 70 אחוז בנות (גם אם ג'ובניקים), אני מסכים איתך
מפתיע של החיים.
אם היו שואלים אותי הייתי אומר שרגלך עוד לא דרכה בצבא אפילו לא יום אחד
טירונות חודש 02.
חוץ משבוע אבט"ש בבסיס ביו"ש, לא הייתי מחוץ למשרד.
ועל מה שאתה אמרת.
אין לי מושג מה המגזר שלך, וזה גם לא רלוונטי, כי אתה באופן ספציפי מטנף את הפה בצורה אירונית לחלוטין, בהינתן זה שאתה טוען שיש פריצות בצבא ולכן לא ללכת (כן, זה רק בצבא… בכלל לא בתוך הפה שלך)
ורובם המוחלט של מכריי שירתו שלא במסגרת הסדר, ואף לא אחד מהם מתאר סיטואציות שאפילו קרובות למה שאתה מתאר.
אתה פשוט באת טעון ובמקום להתמודד עם שאלה שהצבתי נוח לך יותר ללכלך עליי.
1+1
שנית, מכיוון שאינך חדש בארץ, בעולם הישיבות, או בחדשות של השבוע האחרון (כולל בפורום הנכבד הזה) - אתה יודע, וודאי יודע, ידיעה שאין להפריך, שה"דוסים" שאתה שואל אותם וכן הרבנים של ה"דוסים" האלה מביעים עמדה מאוד ברורה בנוגע למקומות בהן עלולה להיות בעיה.
למעשה, יצרת איש קש ואותו אתה תוקף.
וזו תשובתה:
עצם קיומם של אנשים פרוצים במסגרת מסוימת אינו הופך את כל המסגרת לאסורה. אם כך היה, היה אסור לעבוד במקומות עבודה רבים, להשתמש במוסדות המדינה, בבתי חולים, באוניברסיטאות, בכבישים ובמערכות ציבוריות שבהן נמצאים גם מחללי שבת ועוברי עבירה. חז"ל מעולם לא קבעו שאסור להימצא בכל מקום שיש בו רשעים.
יש הבדל בין כניסה למקום שנועד לעבירה לבין מקום שיש בו גם עבירות. בית זונות מוגדר כמקום שעצם מהותו היא עבירה. צבא, לעומת זאת, נועד להגנת עם ישראל. העובדה שיש בו אנשים שאינם שומרי מצוות או תופעות פסולות אינה משנה את ייעודו העיקרי.
פיקוח נפש והצלת ישראל הם ערכים הלכתיים מהמדרגה הראשונה. הגנה על יהודים מפני אויב היא מצווה גדולה. לכן גם אם במסגרת הצבא קיימים קשיים רוחניים, השאלה ההלכתית היא כיצד להתמודד איתם ולצמצמם, לא האם עצם קיום הצבא אסור.
ההלכה מכירה במציאות של חיים משותפים עם מי שאינם שומרי תורה ומצוות. לאורך הדורות יהודים חיו, סחרו ועבדו עם אנשים שלא נהגו לפי ההלכה. האיסור הוא להשתתף בעבירה, לסייע לה או להיגרר אחריה – לא עצם השהייה ליד אדם שעובר עבירה.
אם הוא טוען שאסור לשתף פעולה עם כל מערכת שיש בה רשעים, עליו להחיל את אותו כלל בעקביות. שימוש בכספי מדינה, בבתי חולים, במשטרה, בכבישים ובשאר שירותי הציבור הוא גם סוג של שיתוף פעולה עם אותה מערכת. לכן צריך להגדיר עקרון הלכתי ברור ולא להחיל אותו רק על הצבא.
בקיצור, הטענה "יש בצבא פריצות ולכן אסור להתגייס" אינה נובעת בהכרח מההלכה. ההלכה בוחנת את מטרת המסגרת, את החובה להציל ולהגן, ואת השאלה האם האדם עצמו נדרש לעבור עבירה. כל עוד החייל אינו נדרש לעבור עבירה ויכול לשמור תורה ומצוות, רבים מגדולי רבני הציונות הדתית ראו בשירות הצבאי מצווה ולא איסור.
..
כן היו איתי חיילים שהשתתפו במצעדים והצביעו מרץ יחד עם חיילים שהצביעו עוצמה יהודית (כשעוד הוא היה קטן ולא עבר אחוז חסימה).
כי לי זה היה בסדיר
וזה ידוע כבסיס שזורקים בו ז
איתי היו עוד מאות חיילים שלא נתקלו במה שאתה לכאורה נתקלת.
אני לא יודע מה זה בסיס בסיס שזורקים בו מה שאמרת, אני כן יודע שבבסיסים גדולים יש הרבה אנשים ובהחלט יכול להיות שהם מתנים אהבים אחד עם השני כמו שדרך אגב קורה לפעמים בישיבות הכי קדושות החל מחברון בואכה מרכז הרב. הכל טוב. דברים קורים לאנשים פרטיים, זה לא חלק מהמסגרת.
למה זה צריך להיות במגורים עם כולם?
אגב זו אחת הסיבות שאני לא לומד בישיבה
ראיתי מדיי הרבה דברים והספיק לי
למה צריך לאנוס? למה צריך צריך לרצוח? למה צריך לגנוב?
בני אדם עושים דברים, ככה זה. זה לא אומר כלום לא על הישיבות ולא על הצבא.
וגם בישיבות נתקלת בדברים שראית "יותר מידי"?
אתה ממש מגנט של מפגשים שקשורים ביחסי מין כנראה. אתה האנומליה אם ככה. לא הנורמה.
תפוח אחד רקוב מרקיב את כל השאר. ככה זה.
ביהדות אין מושג של "תפוח אחד.."
ביהדות יש "מידה טובה גדולה ממידת פורעות פי חמש מאות"
אבל הרי זה לא מה שאכפת לך. אכפת לך להתסיס ולטנף על חיילי צהל…
להעביר ביקורת ולשנות את המצב זה לגיטימי ואחלה וחשוב. אבל יש פה קודם כל מלחמת מצווה. ובלי קשר- אתה לא מנסה לעשות פה כלום חוץ מלעודד השתמטות ושנאה. אז מה הקטע?
בין משהו שחיילים עשו בזמן תפקיד, שזה כמובן בעייתי מאוד מאוד, לבין משהו שחיילים עושים או מצביעים בזמנם הפנוי.
לגבי מרצ:
יש לי קולגה בעבודה, שמאל קיצוני מאוד מאוד. מצביע מרצ כל חייו. רוצה לתת לערבים את כל השטח ששוחרר ב67, גם בלי הסכם שלום. היו לי איתו שיחות מרתקות.
אבל לא מספיק שיחות כאלה, כי מאז טבח שמחת תורה הוא לא הגיע לעבודה במשך שנים, למעט תקופות קצרות. הבחור חובש קרבי והוא היה בעזה ובלבנון מאות ימים, משאיר בבית אשה וילדים ונכנס לתופת בשביל להציל חיים של חיילים שאולי ייפגעו בקרבות וגם להילחם בעצמו כמובן.
אז אתה רוצה להגיד לי שהצבא פחות איכותי כי יש בו חיילים כמותו?
..
בחדר פרטי בקומה המאה בעיר ענקית, זה משפיע על כולם.
קל וחומר במקום כמו צבא שזו מסגרת שיש לה מטרה אחידה לכולם.
זה לגבי כל אדם ואדם בכל מקום על כדור הארץ.
קל וחומר אצל יהודים. אנחנו ערבים זה לזה. נכון?
שאר השאלות הן הרעה החולה ותמצית הפילוג של העם שלנו.
למה צריך שכל מי שסביבי יסכים עם הדעות שלי?למי אכפת מה הם עושים בזמנם הפנוי או בחדר המיטות שלהם
איפה זה פוגש אותך?
אם מישהו עובר על חוקי הצבא כמו שתיארת , אתה יכול להתלונן עליו.
הרמוניה ושווין דעות תמצא בצפון קוריאה .
..
שם אמרנו נעשה ונשמע, כלומר, הסכמנו לקיים את מה שבורא העולם
ביקש מאיתנו. זאת אומרת, כפה עלינו; ראינו, חווינו, הבנו, הרגשנו את האמת בצורה כזאת
שלא יכולנו לאמר אחרת.
ואחר כך, בפורים, קיבלנו את התורה לא בכפייה אלא באהבה.
שם זה פוגש אותי.
כתוב שבעולם הבא, עם ישראל הוא נשמה אחת. רק כאן הוא נראה ונחווה כפרטים פרטים, כביכול.
(ולפחות אחד משניהם היה יכול לקבל פטור)
את המעשים הנכונים צריך לעשות גם אם האנשים בסביבה עושים דברים אחרים
ומה אכפת לי למי המפקדים מצביעים או לאיזו מסיבה הם הולכים?
לגבי מה שהם עושים בבית- למה זה ענייני?
לגבי הפריצות אני מבין, אבל לא נתקלתי במקרה קיצון כזה בשירות. תגיד, הפריצות בצה"ל נראית לך פריצות יותר מאשר ברחוב? דוקא אני התרשמתי שלפחות יש פקודות מסוימות שגורמות לפריצות בצה"ל להיות פחות בוטה מרחובות ידועים בגוש דן. או אפילו ממחנה יהודה.
למרות זאת למה אין הסדרניקים שדורשים מסלול גלאט כפי שזכאים לו חרדים בחטיבת החשמונאים זה באמת מעניין.. או שיש ואני לא מכיר?
רק שיש את הדיון שנטחן כבר דק דק על גיוס החרדים, תכלס, אני דיי מבין אותם, אני רחוק שנות אור מהם, אבל אני מבין ומעריך אותם.
וזה עוד מבלי להתחיל לדבר על אמות המוסר הרקובות של צה"ל.
אבל כנראה שזה לא העניין היחיד
אבל בתכלס כל עוד נותני הפקודות הם ב"ו לא תהיה מערכת צבאית שאין בתוך הפקודים מחלוקות אסטרטגיות גדולות. החל מימי התנ"ך ועד ימינו אנו..
לכאורה זה משהו שאפילו סנהדרין לא יכולה לפתור. בסוף יש רמטכ"ל\שר צבא שצריך לקבל החלטות בשטח, ויש ראש ממשלה וקבינט שאמורים להביא את הזווית הדיפלומטית שהיא חשובה לא פחות.
מה שכן אולי אפשר לעשות זה לגוון את נותני הפקודות.
היית רוצה לראות את הרה"ר או את הרבנות הצבאית כחלק מהקבינט המדיני-בטחוני? או שיש פתרונות אחרים באמתחתך?
בימי התנך כשהייתה שכינה והכל היו שואלים באורים ותומים איך והאם לצאת למלחמה. פילגש בגבעה זו דוגמא טובה.
לא הייתי מערב את הרבנות הראשית במתכונתה היום בצבא, הם מדיי גלותיים.
בכלל, הייתי יוצר צבא חדש ומקים ממלכה חדשה (לא מדינת ישראל)
אין לנו את הפריווילגיה להגיד "העולם לא כמו מה שרציתי אז אני מחוץ למשחק"
"מי יתנני במדבר מלון אורחים ואעזבה את עמי כי כולם בוגדים עצרת מנאפים" אמר ירמיהו. וראה דברי הרמבם שאם מעשי עיר לא טובים, שאדם יעבור לעיר אחרת.
וראה מה קרה לממלכת יהודה בגלל שיהושפט התחבר עם אחאב ואמר שצריך לפעול בעולם כפי שהוא, ומה אמר לו הנביא על זה בדברי הימים. ומה קרה בסוף בימי עתליה
תחילת ההלכה ברמבם היא "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו.."
זה 'אני פוחד להתקלקל בצבא', לא 'הצבא לא מגשים את החלומות שלי אז אני נותן לאחרים למות בשבילי'
שהצבא יכול לקלקל, אז צריך להחרים את הגיוס לשריון ולסיירת מטכל עד שהרמטכל ייכנע
גם אם באופן מועט
הכוונה שמחליף את שיטת השלטון במדינה? את חוקי היסוד? את הדגל ? הסמל? את שמה של המדינה? את האידאולוגיה? את מגילת העצמאות? את המורשת?
מה זה בדיוק "מדינת ישראל"?
אין כזה דבר "מדינת ישראל", יש את מצב השלטון של העם היהודי בארצו הנוכחי. ומצב זה מכונה "מדינת ישראל"
אותה מדינה. רק לשנות לה את הסמל, הדגל, שיטת השלטון והחוקים. כמו שעשו בצרפת אחרי המהפכה הצרפתית. זה עדיין מדינת צרפת.
לגבי השם - ישראל זה שם העם, אז אין סיבה שלא יהיה שם המדינה (כלומר מוסדות השלטון) של אותו עם.
אני לא רואה שום קדושה בדגל והסמל הנוכחיים, ומגילת העצמאות היא מסמך הסטורי סמלי שמקומו במוזיאון ותו לא.
שיטת שלטון תמיד אפשר להחליף לרפובליקה נשיאותית כמו ארהב, לא רואה קדושה בשיטה הנוכחית.
כך שלא מבין איך זה בדיוק "להחליף". המדינה היא מדינת ישראל כי היא השלטון של עם ישראל בארצו. לא בגלל שום מותג אחר.
לגבי מורשת - בן גוריון והרצל הם אלו שבזכותם עם ישראל פה בארץ עצמאי. כך שלא משנה מה תעשה, אין לך איך להתחמק מהמורשת הזאת, כל עוד עם ישראל יושב בארצו
המדינה היא שלטון זמני
צריך להתקדם הלאה
בארצו. לבין צורת השלטון.
גם אם מחר יגיע המשיח וימלוך כמלך בית דוד על עם ישראל. זו עדיין אותה מדינה רק אם שיטת שלטון שונה.
כמו שצרפת של היום היא אותה צרפת של לואי ה12, רק אם שיטת שלטון שונה.
כל עוד עם ישראל לא גולה מארצו, זו אותה מדינה
למה שהתנאי לשינוי המצב המדיני יהיה תלוי בהגליית העם? בימי בית שני השלטון עבר משילטון כפוי לשלטון מליטנטי מוחלט בימי בר כוכבא ולא הייתה הגלייה. כנ"ל במעבר מתקופת שפןט השופטים לתקופת המלכים היה שינוי שילטוני. אין שום קשר למעבר העם בארצו.
כשהמשיח יגיע הוא לא ישלוט על מדינת ישראל עצם הממשלה היא איום ישיר על שלטונו. הוא הרי מלך זה משטר מלוכני. שונה לחלוטין ממשלה זמנית(מדינת ישראל)
שזו עדיין אותה מדינה. ואין שום קדושה בשיטת השלטון הנוכחית. היא לא חלק מהותי מ"ציונות".
כך שבניגוד לעובדי האלילים בשמאל, אם אני רוצה לשנות את שיטת השלטון מחר במדינה ואת הדגל, זה לא הופך אותי לאנטי ציוני
משפץ את חוק יסוד נשיא המדינה, וקובע שבמקום נשיא יש מלך, ונותן לו את המסכויות שבא לך, והממשלה כפופה לו. כמו בבריטניה. כך שזה לא מצריך חוקה אפילו, אלא רק שיפוץ חוק יסוד קיים.
המבנה של דמוקרטיה פרלמנטרית דווקא מותאם למלך, כי הוא מבוסס על מבנה המדיני של בריטניה, שם יש מלך ומתחתיו יש ראש ממשלה (יותר נכון השר הראשי - פריים מיניסטר, שזה גם שם ראש ממשלת ישראל באנגלית)
אבל לא הייתי משאיר שום גוף מדיני כמעט as is
הכל רקוב מהיסוד. צריך שינוי כולל.
מבחינתך המצב הזה עדיין אומר שתהיה מדינה? השלד שלה? נו טוב זה עניין סמנטי. אני שואף לשלטון מלוכני עם אידיאולוגיה מלוכנית שהיא הפך כל מה שהמדינה שלנו היום דוגלת בה.
בשורה תחתונה, אני מאמין שאנחנו שנות אור משם ולכן המצב העכשווי הוא פשוט הרע במיעוטו.
כנ"ל לגבי המצב האמוני
אף אחד לא מדבר על זה שאין שכינה ואין נבואה ואין כלום בעצם. אבל זה נושא אחר
כי מדינה=מצב שבו עם ישראל בארצו ועצמאי.
עצם המצב עצמו הוא טהור , כי היהודי נטהר אחרי 2000 שנות גלות, עובדה שבכל העוםל הקריקטורה של מדינת ישראל היא יהודי גלותי חרדי.
גם אם תפרק את כל מעכו תהמדינה ותיצור אנרכיה כמו תקופת השופטים ואז תבנה מוסדות שלטון חדשים , זה אותה גאולה.
כי עיקר הגאולה היא חזרת עם ישראל לארצו ועצמאותו, כדברי ההמנון "להיו תעם חופשי בארצינו". ורק כדבר שני זה הקמת מוסדות שלטוניים ריכוזיים. אלו 2 מצות שונות - ירושת הארץ, ומינוי מלך. ויש להם שתי ברכות נפרדות ב18: תקע בשופר לחירותינו, וכסא דוד עבדך מהרה לתוכה תכין, שיכוון על משיח בן יוסף
"אין שכינה היום עדיין, יש שכינתונת"
מגן דוד על שם מלכות בית דוד.
מדינה יהודית על שם ממלכת יהודה
ירושלים הבירה בגלל מלכות דוד
מהמיתולוגיה העברית... אחרת הכל יתפרק להם בין האצבעות...
ליתר דיוק, הם בלאו הכי ניסו לבנות בניין לא אפשרי... ציוני, יהודי, לא דתי, עם אותו עם באותו ארץ וכו'...
אני אישית יש לי פטור (ב"ה) הצלחתי להשיג. אבל זה סוגיה הלכתית "עזרת ישראל מיד צר" לא פשוט העניין, אני אישית סובר (אחרי עיון בסוגייה) שחייב להתגייס, ואסור להתגייס (כן, אני יודע אני חי עם סתירה פנימית)...
שני שכנים דתי חילוני גרים ביחד באותו הבניין
שכנה שלהם. כורעת ללדת בשבת.
צריך לקחת אותה לבית חולים.
לבעלה אין רכב והוא מגיע לבקש מהדתי שיסיע אותם לבית חולים.
לדעתך הדתי צריך להגיד לו לפנות לשכן החילוני?
הרי הוא יכול למנוע מעצמו חילול שבת (למרות שחילולה הוא קיומה) אבל אז החבר החילוני שלו יחלל שבת (ולא יקיים כאן מצוות פיקוח נפש. כי הוא לא מתכוון ולא רוצה במצווה הזאת)
לתיפסתי, עדיף שהדתי יעשה את זה.
כי הנסיעה בשבת הזאת מותרת..היא מצווה.
גם כאן זה דומה.
אנחנו בונים מדינה. כן. לא תמיד הכל מתיישר לפי התפסיה שלנו.
אבל אם ניתן לאחינו החילונים לעשות את זה. הם יטמיעו כאן עוד יותר את הערכים החילוניים
אז דווקא שאנחנו כציבור עושים את זה.
אנחנו עושים את זה טוב יותר
נכון יותר (לתפיסתנו)
ומשפיעים איפה שאפשר להשפיע
סתם דוגמה קטנה.
לפני מלחמת יוה"כ או ששת הימים לא מוזכרים מעמד עול מלכות שמיים לפני שגדוד נכנס ללחימה
ועכשיו, גם הגדודים ה"חילונים" אומרים שמע ישראל לפני הכניסה לעזה ולבנון. גם הם מבינים שהניצחון הוא בסיעתא דשמייא ואנחנו נחלמים כאן על משהו גדול יותר.
השאלה שלי אם זה מותר.
אני חושב שלא. אבל זה בבחינה של עת לעשות להשם..
אני רק שאלתי שאלה וכולכם זרקתם עליי חיצים
הולכים לג'מיני/קופיילוט/צ'אט ג'י.פי.טי. ומקבלים את מלוא התשובות מכל מיני היבטים אפשריים.
הולכים לגרוק ומשווים.
כל עוד מדובר בנושאים לגמרי טכניים ("בישלתי עוף בתנור, מה הדין של הלחם שאפיתי אחר כך"), הבינה המלאכותית תספק תשובה מהימנה. באשר המקרים שבהם הפסיקה מבוססת על כל מיני דקויות ו/או על היכרות עם השואל (למשל, חוזר בתשובה טרי), עדיין יצטרכו רב בשר ודם.
היה לי את הדיון הזה לפני כ15 שנים עם רב פרופסור שהדוקטורט שלו בתחום הבינה המלאכותית
ברור שגם לחילוני מותר (וחובה) לקחת אשה לבית חולים, זה לא משנה מה הוא מתכוון
בזמנם הפרטי, עצם ההתעלמות היא הדחקה
איך זה קשור למשימה הלאומית בה אני צריך להשתתף?
ואני גם לא מתעלם. אני פשוט משקלל את זה במקורות שלה שיקול רלוונטי.
לא מתעלם. אני כרגע (שוב) במילואים, והשבת סגרתי יחד עם כמה חברים, חלקם דתי פחות וחלקם גם זה עוד לא. היה הרבה זמן יחד, ודיברנו על זה שמפריע לי שהם מחללים שבת ולמה. כי זה באמת כואב, אבל זה לא אומר שלא צריך לשמור...
ל"למה שונאים דתיים לאומיים?"...
איתם, זו לא ממש טענה לדעתי.
לגבי האידיאולוגיה הגויית, אני גם לא מבין איך בקושי מדברים על זה ופועלים בנידון.
אני חושב שהרבה אנשים מעדיפים לעצום עיניים ולחשוב שהבעיה לא כ"כ רוחבית וגדולה אלא מינורית.
אני רוצה להגיע לאורתופד בשעה 18:00. מהנסיון שלי ב-10 שנים האחרונות, תמיד יהיה תור של 40 עד 60 דקות (במיוחד כשזו שעה מאוחרת ביום כמו 18:00). אז האם כדאי לי לקבוע תור ל-17:20 ולהגיע באמת ב18:00 או לקבוע תור ל-18:00 ולהגיע ב-18:00 ואז לחכות 40 - 60 דקות?
כי בד"כ העיכובים נגרמים בגלל קבלת מקרים דחופים בין התורים המוזמנים מראש.
ואם אתה לא נמצא במקום, ויש מקרים דחופים שיושבים ומחכים, ותגיע ברגע האחרון לפני השעה המוזמנת, לא תיכנס בזמן הנקוב שלך.
לא משנה מתי קבעת, משנה מתי אתה מגיע ולפי זה התזמון. יצא לי בעבר להגיע שעה וחצי לפני התור (בגלל תור אחר שהיה לי באותו בניין לילד). חיכיתי כמה דקות ונכנסתי.
בונוס: עדיף להגיע למקומות כאלה עם מחשב נייד או ספר או תעסוקה.
אם איחרת ביותר מרבע שעה
וגם כותבת את זה על הכרטיס: הגעת שעה וחצי לפני הזמן.
מאשר לאחר מראש
עריכה זה בדיוק מה שמשה אמר
מי שרוצה מטריות - יש באליאקספרס מטריות בכמה שקלים בודדים.
סוג המטריה שאני הכי אוהב זה אלו שמתקפלות ממש קטן אבל נפתחות לממש גדול (מעל 120 ס"מ מתי שהן פתוחות), וגם
כאלו יש באליאקספרס (אבל זה כבר כמה עשרות שקלים)
כשהתחיל גשם והחלתי להתקמצן על מטריה. קניתי אחת ב- 10₪ וחשבתי שזה מספיק טוב.
המטריה הזו, בהתאמה למחיר, החזיקה 10 דקות תמימות בגשם הסוער והרוחות עד התהפכה ונשברה, ואני נשארתי לעמוד עוד 20 דקות בתחנת אוטובוס כשרוח חזקה גורמת לגשם ליפול באלכסון ישר עליי, ובלי שום מחסה מתאים. (גם האוטובוס איחר כדי להוסיף לחגיגה).
אל תתקמצנו על מטריות.
אישתי קנתה לאחרונה ב20 שח
החיסרון שזה גדול גם שזה מקופל.
סתם מעלה פה נושא..
תגידו יש פה עוד מישהו
שבמקרה יצא לו להתעסק בחוות
עם בעלי חיים וגילה סודות?
למשל עם כבשים..
איך החייה הזו מתפקדת
ומתנהגת כחלק מעדר
כל מיני תכניקות וטריקים?
כבר כמה שנים טובות
אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים
תשאל את גיפיטי
תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות
(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)
מה הקוד לשער...
סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה
זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים
צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן
נגיד כבשים,
זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)
שהולכת כעדר,
לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים
יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן
בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)
כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד
ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים
אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,
לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו
כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה
לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה
אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח
גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי
גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה
אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים
שצריך לשמור מהם דיסטנס?
שלא ייתפסו אומץ?
מהכבשים?
אממ...
גם אבל בגדול נראה
שבנוסף לידע..
יש גם את הצד המנטאלי
שזה רק מי שנמצא יודע
לכן זה סוד
כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,
אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.
כילו בשלב מסויים אתה
מתבונן ואומר לעצמך..
אוקיי אני גם כזה?
זאת הייתה כוונת המשורר?
מסתבר שיש פה לא
מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש
סודות בחווה נאמר זאת כך
אולי זה סוד של כל הרועים
ביחד
כולם פה חאפרים
קשוט עצמך תחילה ירקרק
אני לא חושב שזה משהו שאפשר להסביר....
אחרי שעות על גבי שעות של מרעים,
אחרי שאתה במשך תקופה ארוכה מוציא את העדר,
אז לאט לאט לומדים את הסודות
זה כל עדר והסוד שלו,
כל עדר ואיך שרועים אותו
אין נוסחה
עד שאתה הופך להיות חלק מעדר
אני חושב אבל
שכמו שכל דבר אפשר לעשות טוב
ואפשר לעשות יותר טוב
ככה גם בעבודה הזו
יכול להיות רועה שכל הזמן
ינסה ליצור "שליטה"
והוא לא טפס את הנקודה של
שליטה מתוך רוגע
זה בדיוק מה שבאתי לומר.
אתה לומד לשלוט בנחת
אתה לומד אותם
הם לומדות אותך
שליטה בלחץ רק מבלבלת את העדר
שרצים אחריהם משגעים אותם משאירים אותם בדיוק איפה שאתה רוצה וכ''ו זה לא שליטה
אתה לומד ללכת איתם הם לומדות מה אתה רוצה בלי שתצתרך להשתגע
שהמקצוע הזה דורש סבלנות אינסופית...
אתה צריך להיות סובלן מהרגע הראשון ועד שהם חוזרות
לפעמים זה מתחיל וממשיך ככה עד העמצא ברוגע
ואז בשעה האחרונה הן מתחילות לעשות בעיות..
בגלל שזה לקראת הסוף זה יכול להיות מאוד מתסכל
והפיתוי לאבד את זה באמת גדל אבל
כדאי ואפשרי למשוך כמה שאפשר
בהצלחה
היות ואני מאוד אוהבת לדבר (גם בכתב) , אני מוצאת עצמי נגררת לשיחות
שלא עוזרות לי לשמור על גבולות. ועקב היותי פטפטנית חסרת תקנה,
קשה לי לעצור את עצמי.
אנא, עזרו לי. אל נא תפנו אלי באופן פרטי. רק דרך הפורום.
תודה רבה לכם!
לבנות - מותר.
שלי.
זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.
הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.
רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות
מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!
ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.
עם דיכאון מוצ"ש חורף?🙈
מבולבלת מאדדדדכלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).
המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ?? 
(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).
לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.
זה נראה לי רק יגביר לי
למה לא כל יום שבת?
סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה
מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים
לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה
אהובה....זה מרגיע.
,
בערב
אז אפשר לומר שכן.
בימי דוד המלך הייתה שכינה
הייתה נבואה
היה מלך צדיק
אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת
זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.
אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.
בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.
היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.
החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.
מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.
גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.
מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.
בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה
ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?
וואי יצא לי עין רעה...
ב"ה לא חסרים מקומות לגור שאינם נוף עירוניפ.א.שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.
לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)
אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין
שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים
מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -
בשלום.
(לזכור שנוהגים שם משמאל).
מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.
מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן
מה זה בשבילך החלום?
משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?
או בית מקדש
מעניין אותי
אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.
לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים
אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.
אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.
לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂
בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה
אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?
אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו
נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...
ובסדר אפשר גם להתנדב קצת
אבל עדיין...
לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן
ו...
מבאס קצת לחיות ככה
לא?
אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.
מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם
ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.
את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…
והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה
שואף ליותר בע"ה
יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.
אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.
למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.
או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

התוצאות באמת יותר מגוונות.
חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.
הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.
או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה
שבעה ימים קודם הבחירות מפרישין את הבוחר מביתו , ביקש להתנמנם, שולחים לו סמס ושיחות מראשי מפלגות ואומרין לו: "אישי הבוחר, עמוד והפג על אחוז החסימה!"
שחרית מעמידין אותו בשער הקלפי ומעבירין לפניו דוכני סיעות כדי שיהיה רגיל.
מסרוהו זקני מפלגות לזקני ועדת הבחירות, והשביעו אותו :
אישי בוחר גדול, דע לפני מה אתה נכנס, לפני קודש הקדשים של הדמוקרטיה, משביעין אותך שלא תשים שני פתקים. הוא פורש ובוכה והם פורשים ובוכים.
נציג ועדה היה בודק ברשימה עד שמגיע לשמו.
והמשקיפים והעם העומדים בהמתנה כשהיו שומעים את השם מפורש יוצא מפי הנציג היו מהנהנים בראשיהם ואומרים לו: כנס.
בא למקום שעמד ונכנס למקום שנכנס, והלך עד שעבר את הפרגוד ונכנס מעברו.
וכך היה מונה: א ב ג ד ה ו ז ח עד שמגיע ל ט.
היה נוטל פתק לא מן החדשין וחא מן הישנין אלא מהממוצעין והיה ממתין עד שיתמלא כל החדר בוחרים.
והיה מתפלל תפילה קצרה שלא להבעית את הממתינים: יהי רצון שלא יעדי עביד שולטן מדבית נתניהו.
בא למקום שעמד והלך למקום שהלך, והיה עומד אצל הקלפי.
משקיף בן גביר מימינו ומשקיף גולן משמאלו.
אם בחר בימין, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה ימינך!
אם בחר בשמאל, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה שמאלך!
טרף בקלפי ושלשל מעטפה.
ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מהקלפי בלי פגע.
אמת מה נהדר היה בוחר גדול.
אשרי העם שככה לו.
לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.
מעתיק ושולח הלאה 
ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית
הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם
אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.
האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?
אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות
יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")
מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?
איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?
אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל
עליו זה נחמד, אבל לא יותר מדי. מי אמר שאני בכלל צריך להשפיע עליו עקרונית, אם לא הקטע הטכני של דמוקרטיה כשיטה הכי טובה טכנית?
אני כן חושב שלא במקרה ה' גלגל שיש דמוקרטיה כדי שכל פרט ישתתף בהכרעות, אך זה חזי לאצטרופי ולא העיקר. כשם שאני לא מרגיש חסר שאני לא משתתף בפסיקת ההלכה, כך לא רואה צורך מחייב להשתתף בהכרעות הפולטיות אם זה לא היה כורח המציאות הטכנית.
ב. היו 1050 שנה של ריבונות. חשב כמה זמן היה מיציאת מצרים עד חורבן בית ראשון, וכמה מחנוכה עד הורדוס
ארץ השוקולדב. איך 1,050 שנה?
תקופת השופטים ממש לא הייתה תקופה של עצמאות, כמבואר בספר שופטים על השליטים האויבים שהציקו.
מימי שאול ועד חורבן הבית לפי הכתובים 452 שנה. (וחלק גדול מזה כשתי ממלכות)
מלכי חשמונאי שלטו מ-142 ועד -63 שהגיע פומפיוס, שזה 79 שנה.
אנחנו בשנה ה79 למדינה.
סך הכל 630 שנה.
אחרת היה צריך לקבוע חג על יציאה מעבדות לחירות בימי שאול כשמרד בפלשתים.
צדקיהו מלך בממלכה יהודית
והיא לא עצמאות.
כללתי את צדקיהו בתקופה שדיברתי.
ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה. ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם. והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים. הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה. ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו.
מכאן רואים שלפי עזרא ימי סוף בית ראשון נקראים עצמאות (והם במלכותם מרדו בך), בעוד ימי הפחה של יהודה בימי נחמיה לא נחשבים עצמאות ("הנה אנחנו עבדים", ובעזרא ט ט : ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת י-הוה א-להינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו א-להינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו. כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו א-להינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית א-להינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם.). וכן בחזל: "אכתי עבדי אחשוורוש אנן".
ב. אם העלאת מס היתה נחשבת שעבוד מלכויות, אז כל פעם שיצאנו משעבוד מס היה צריך לקבוע חג כי צריך לקבוע חג והלל על יציאה מעבדות לחירות, כלומר היו לנו 30 חגים וימי הלל שהיה צריך לומר. עצם זה שאין, משמע שזה לא נחשב. וכן חזל על דברי ירמיהו "הנה ימים באים ולא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות" אומרים חזל: "שיהא שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לו" משמע שביציאת מצרים עד החורבן יצאנו משעבוד מלכויות, וחוץ מימי חנוכה לא יצאנו משעבוד מלכויות עד שהיציאה שתהיה בעתיד לפי חזל (קרה בתש"ח) אחרת היה צריך להזכיר לא רק את יציאת מצרים אלא כל מאורע מבין עשרות המרידות בגובי המסים.
ג. עצמאות לא חייבת להיות 100 אחוז כדי להחשב עצמאות. מספיק עצמאות ברוב הדברים אבל כפיפות בחלק קטן כמו העלאת מס. מה שנקרא ממלכת חסות לעומת פרובינקה.
ד. זו טעות נפוצה שנובעת מכך שבעת המודרנית יש עניין של בינאריות של "מדינה/לא מדינה" מאז שיש עניין בהכרה בינלאומית לקיום מדינה מאז שלום וסטפליה ב1648 (ובסוף מדינות לא אמתיות שנשמרות בטחונית בידי מדינה אחרת כמו מונקו נחשבות קיימות על המפה, או סן מרינו שדה פקטו כמעט לא מתפקדת כמדינה באמת חוץ מעניינים כלכליים). בימי קדם זה שמדינה מעלה מס למדינה אחרת לא הפך אותה ל"לא ממלכה קיימת"
ב. על מגילת תענית שמעת?
היו ימים שחגגו שכבר לא חוגגים היום כי אין המשך למה שהיה.
ג. מדינת חסות היא לא עצמאות ואם אתה לא מבין את ההבדל הגדול בין מצבנו כיום למצב של מדינת חסות אז אני לא יודע מה לומר.
ד. לא הבנתי מה אתה רוצה כאן, תרצה להסביר?
ימים שלא מתענים. בעוד שלפי חזל צריך חג והלל לדורות על כל יום שיוצאים מעבדות לחירות. חוץ מזה רוב ימי מגילת תענית הם לא ימים שהסרנו עול מיסים או משהו דומה. ובבית ראשון היו איזה 20 פעם שקיבלנו עצמאות מס (הרבה בימי השופטים, שאול, חזאל, סנחריב ועוד), עובדה שאין ימי חג והלל עליהם (וזה שגלינו לא קשור, שהרי לא מצאנו שאחרי שעבוד החג וההלל בטלים, ואין להשוות למגילת תענית ששם זה לא ימי הלל)
ג. מבין את ההבדל. ברור שעדיף עצמאות של 100 אחוז. זה כמו ההבדל בין מי שקיבל 100 במבחן לבין 70, אבל שניהם עברו את הקורס. ולא ענית על העובדה שרק יציאת מצרים וחנוכה מוזכרים אצל חזל כיציאה משעבוד מלכויות. ודברי הרמבם "חזרה בחנוכה מלכות לישראל עד החורבן"
ד. שממלכת צדקיהו שמעלה מס לנבוכנצר עדיין נחשבת ממלכה בפני עצמה, ועמצאית לפי חזל. בעוד שפחוות יוהדה של נחמיה לא. ההבדל הוא שרוב ענייניו של צדקיהו הי עצמאי ורק נדרש להעלות מס ולתת לנבוכדנצר לעבור בארצו ועוד כמה דברים אבל ברוב הדברים היה עצמאי . בעוד נחמיה היה סך הכל פקיד שהיה צריך אישור מהפרסים אפילו על הקמת מקדש. מה שרציתי לומר שהתרגלנו למחשבה בינארית של "עצמאות/לא עצמאות" בעת המודרנית בעקבות שינוי תפיסת המדינה מאז שלום וסטפליה. בעוד שלפני זה תפיסת העצמאות של מדינה היא ספקטרום-רצף של הרבה עצמאות קצת עצמאות (שגם שם יש קו בין עצמאות או לא, נגיד ההבדל בין צדקיהו לנחמיה) ולא "כן או לא".
א. היו תקופות בבית ראשון שהעלנו מס לממלכות אחרות. יהוא ויהורם לחזאל, חזקיהו והושע בן אלה לסנחריב, צדקיהו לנבוכדנצאר. וכן בימי השופטים. ולא שמענו שיש חג והלל על מרידת שאול בנציב הפלשתים. וההוכחה שהעצמאות היתה חלקית למרות מושב הנציב בגבע גביית המס וואיסור ללטוש מתכת - שאול מתמנה למלך עוד כשנציב הפלשתים יושב בגבע, הוא לוקח את העם למלחמה נגד עמון ופלשתים לא מגיבים. כי מבחינתם כל עוד מעלים להם מס ולא לוטשים מתכת, ישראל יכולים לעשות מה שהם רוצים
ולראות כמה מצבנו טוב יותר, פשוט תעצור ותסתכל כמה מצבנו מדהים
ולכן כל העיסוק שלך במה מדויק מוגדר כל דבר חסר משמעות, אני פשוט רואה זכות היסטורית עצומה בזכות שלנו לחיות במדינתנו היום שהיא עצמאית הרבה יותר ממה שהיה ברוב ההסטוריה של עמנו, מעבר להיבטי איכות החיים הגבוהים בהרבה ותוסיף לזה את היכולת שלנו להשפיע על השלטון ואופן ניהול המדינה שאני רואה בכך זכות עצומה וממש מודה לקב"ה על כך.
א. זה היה דיון צדדי לא קשור לנושא הראשון
ב. ברור שמבחינה מדינית - מצבינו טוב יותר מרוב בית ראשון ושני. אנחנו עצמאיים על מלא ומעצמה אזורית.
מבחינת קיבוץ גלויות - מצבינו טוב מבית שני אבל לא ראשון, שאז כל עם ישראל ישב בארצו וכל שבט על נחלתו.
מבחינת טהרה קולקטיבית מחטאים - מצבינו הכי טוב בהיסטוריה.
מבחינת השראת שכינה מקדש זהות קודש ונורמליות חיים עברית - מצבינו רע בהרבה משניהם כרגע, אך הפוטנציאל שלנו גבטה מאוד בהרבה משניהם. כמו גרעין באדמה שמחכה לנבוט.
לא סתם צמים ב9 באב ובימי האבלות ובתיקון חצות בוכים על גלות השכינה , מי שעושה
ג. רואה זכות לחיות בדמוקרטיה כסימן להתעלות המוסרית והשכלית של האנושות. וברור שעדיף לחיות בה ולא במצב שנאלצים להרוג מורדים ולתלות את הידיים שלהם אחרי שמתו בכיכר העיר כדי להרתיע כמו שדוד עשה לרכב ובענה.
בכל זאת אני רואה בדמוקטיה רק כלי טכני סך הכל. ייתכן שה' גלגל אותו כדי שכל פרט יזכה להשפיע, אבל הוא לא בוער לי מעבר לייתרונו הטכני (אני מדבר על דמוקרטיה כשלטון העם, לא על דמוקרטיה כזכויות אדם, שוויון וחירות שזה עניין מהותי. וזה שאנחנו בחירות הפרט זה מראה על התקדמות העולם. למשל זה שהאנודות עברה לבגרות שבה לא כופים דת ומוסר)
בעצם הזכות לבחור נציגים לכנסת במדינה ריבונית, זה היה כל הטענה ואם לא חלקת אז לא הבנתי מה אתה רוצה בדיון
הדיון על מה נחשב עצמאות התפתח כדיון נפרד לגמרי בלי שום קשר. ברור שזו זכות גדולה לחיות במדינה העצמאית של עם ישראל, הראשונה שתשאר לנצח ושהמלך המשיח ימלוך עליה מתישהוא. לא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות אשר הדיחם.
מעדיף דמוקרטיה על שלטון בית דוד,
ואם אתה חולק על זה, אז תחשוב אם אתה מעדיף מלך מבית דוד שאידיאולוגית הוא מסכים עם יאיא פינק או דמוקרטיה עם מנהיגים כמו עכשיו?
מלך שנחה עליו רוח ה' ויודע מה הערכים הנכונים.
אם הערכים הנכונים זה יאיא פינק והמלך יודעם ברוח הקודש, אזרום עם זה (בתנאי שלא סותרים את ההלכה).
כמובן אני לא מעדיף מלף טיפש או חוטא.
ב. כמובן כל זה במהותי. בטכני דמוקרטיה היא השיטה הכי טובה.
איך מגשרים? ייתכן שהמלך המשיח בעתיד חוקיו יהיו המלצות ראויות לפרלמנט ולממשלה ולא מחייבים
לא היו עובדי ה', ממילא, בהינתן מה שמוכר לנו מהנסיון בכל אחד, יש יתרון רב לדמוקרטיה
על מלך בית דוד שנחה עליו רוח ה', או מלך צדיק וחכם.
כמובן מלך סתם יכול ליצור נזק, כדברי אברבנל במיוחד כשזה לא מתאים לדור.
בכל מקרה דמוקרטיה זה טכני עם צירוף קצת שיש זכות קטנה להשתתף בהכרעות, לא יותר מזה.
העיקר זה שעם ישראל חי חיים לאומיים בארצו , בין אם בשלטון העם, בין בשלטון אריסטוקרטי, בין מונרכיה, בין בשילוב ביניהם
ושם לב כמה מצבנו טוב בהרבה.
קעלעברימבארבחו"ל, לא מוצאים אותה לא שם (אחרי חיפוש מדוקדק מצד האחראים) וגם לא אצלנו?
כשאני מתקשרת מעבירים אותו כל פה, ובינתיים (למעלה משבוע) - אני תוהה
לאן היתה יכולה להתאייד....עם הבגדים, ספרים, כיסויי הראש, כלי רחצה, חד פעמי....כל מה שאדם
לוקח איתו וחושב שיזדקק לו.....
בבית אומרים לי להרפות ולעזוב, AI חושב שהיא נמצאת בחדר בטחון או משהו
כזה בשדה התעופה אצלנו, אני מאוד סקרנית לגבי מקום המצאותה, וגם
כואב לי קצת.....חופשה בת שלושה ימים התבזבזה, נפגמה, ומרוב כיתות
רגליים וחיפוש (במקום שאין שפע כמו פה) - שבתי הביתה עייפה וסחוטה
ומתוסכלת.
דבר אחד חשוב היה לי שם: קשר עם השם. לא היה לי פל' חכם
אז הוא היה הכתובת היחידה לבקש, לחפש, למצוא....
זה בטח חשוב יותר מכל מזוודה. אמנם זה עדיין לא 100 אחוז אצלי
אבל משהו, משהו....בכל זאת.
היכן שלא נהיה, כאן, פה, שם.....השם איתי. איתנו.
ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.
הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.
יום לאלפי אנשים.
יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.
הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.
ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.
כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.
מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.
מוצר בגודל של כפתור גדול.
שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.
מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.
העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני
רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.
מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה
להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.
זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...
לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש
לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)
כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור
לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...
אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי
להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי
מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין
וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,
וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון
של הבידוק הראשון...
מעניין מי יהיה.
בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים
בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....
או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....
הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!
חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!
אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.
מסביר את האובדן שלו…
כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.
אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.
עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)
הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה
אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת
רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.
עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.
מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים
מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.
הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי
פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט
שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות
להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.
הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...
אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150
בבוקר בטיסה ל.......?
שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?
סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...
תודה!
בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.
מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).
הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.
מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד
1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.
2. Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).
3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air
במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:
• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.
• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.
• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations
4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.
5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון עקיפת בעיית השירות הטלפוני חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:
• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.
• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.
• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.
6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות
זכויות נוסעים לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.
7. Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"
⚠️
IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.
בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.
בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.
הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:
1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.
2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.
3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.
החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?
כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.
באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!
אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך
מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.
הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.
מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....
עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא
בלרנקה. אשאל את הAI.
חן חן.
תודה רבה על העדכון המשמח
לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...
(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר
על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)
אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה
לי ברירה רק להיזרק על השם;
הם לא מבטאים את המילים באנגלית
(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא
אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת
כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה
יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....
נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,
מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות
ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.
ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי
בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -
המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן
כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...
בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר
קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני
זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ
הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...
לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...
טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה
המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -
משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,
אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.
אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של
עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי
בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...
שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....
בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק
התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם
אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...
לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת
בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט
ואין מסגדים!
רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך
רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)
באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט
(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,
והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת
כל פעם לכביש...
הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי
שיהיה לך מה ללבוש....
!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,
ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר
מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי
נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...
כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי
לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -
לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות
כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!
שבוע טוב!