שברכות השחר אפשר כל היום

ועמידה משלימים במנחה

לפי זה גם בנים יכולים לסמוך על זה שישן פטור.

ומנחה צריך בכל מקרה...

צריכים 3 תפילות.

ובנות 'מרכיבות' א התפילה האחת...

גם נשים חייבות שלוש תפילות (אולי חוץ מערבית, לחלק מהדעות).

אז אם כבר לסמוך על דיעבד, זה לא ברור שיש חובה למי שישן לקום בשביל תפילה.

לפי רוב הפוסקים נשים חייבות בדיוק כמו גברים. יש דעה שפטורות מערבית דווקא, כי היא תפילת רשות.

בימינו, בבתים נורמלים אין נשים שהזמן שלהם דחוק עד כדי כך.

את הסוגיא ממקורה, כולל פניני הלכה.

יכול להביא מקורות אם את רוצה.

*אני בן

לפי הרי"ף והתוס' בברכות, תפילת ערבית אינה רשות, וכך כנראה גם דעת השו"ע. רבינו יונה באגרת התשובה כותה שעל נשים להתפלל ערב ובוקר וצהרים.

אף אם נפסק שתפילת ערבית רשות, כבר קבלו עליהם ישראל להתפלל אותה כחובה, ולא ברור שמנהג זה לא מחייב גם נשים. וכן פסק הצל"ח. גם מערוך השולחן משמע שחייבות שלוש תפלות.

הרב חיים קנייבסקי פסק שנשים חייבות בערבית.

למה דעתו לא נחשבת?

בכל דור ישנן נשים עסוקות.

ההלכה כבר נקבעה - מי שטרוד פטור מתפילה.

האם יש היום אמהות שעסוקות בפועל עם התינוק מהזריחה עד השקיעה בלי שלוש דקות פנויות? קשה להאמין..

כלומר האם גם העייפות הנובעת מכל העבודה הרצופה נחשבת כטרודה במלאכתה?
 

ולכן טרוד הוא רק מי שלא יכול להתפלל בכלל.

מבחינת הפניות הנפשית.
אני למשל מניחה שאם אעבוד ויהיו לי 7 ילדים לטפל בהם, ברגע שיהיה לי זמן אלך לישון.
באיזשהו שלב כבר א"א להתפנות לתפילה, ברגע שיש זמן צריך לנצל אותו למנוחה כדי שלמחרת אוכל שוב לעבוד.

רק לציין שהרגל עושה טבע ויש גברים מפרנסים בעלי משפחות שמוצאים זמן לשלוש תפילות ובמניין.

העניין הוא לא רק בטרדות הפרנסה.
הוא בטרדת הפרנסה בשילוב עם גידול הילדים, נקיון וטיפוח הבית, בישול, קניות, מענה רגשי לילדים, חינוך,
וכן, באיזשהו שלב אחרי שהיום של האישה סובב סביב כולם- היא צריכה לעשות מעשה, לפרוש לשינה.
היא לא חמור או שפחה שאין לה זכויות, היא צריכה גם לישון.




לצערי אני רואה הרבה מאד בתים בהם יש הרבה ילדים, הבעל אברך והאמא עובדת במשרה מלאה- היא בטוח נחשבת לטרודה.
על אף שנשאר לה זמן, יתכן שמבחינת ההכלה היא יכולה לדלג על אותן תפילות סדירות (כמובן אין קשר לתפילות הפרטיות שכל אחד יכול לשלב גם בעומס ואפילו להתפלל במילים שלה תוך כדי בישול, הבעיה בתפילה פורמלית- שצריך אליה פניות מלאה שאין לכל אישה).

האדמור ממונקאטש (נימוקי או"ח) :

 

בעל מרכבת המשנה:

 

נשים ועבדים אף על פי שפטורים מקריאת שמע חייבים בתפלה, מפני שהיא מצות עשה שאין הזמן גרמא, דלעבדו זו תפילה. וסגי דאורייתא בפעם אחת ביום ובכל נוסח שירצה, ולכן נהגו רוב הנשים שלא להתפלל בתמידות רק שאומרות מיד בבוקר אחר נטילה איזה בקשה וסגי בזה דאורייתא, ואפשר דאף מדרבנן לא חייבום יותר.

אז מה בדיוק אתה רוצה ממני?

אתה חולק שלרוב הפוסקים חיוב גברים ונשים שווה?

אתה טועה, או מטעה.

לפי רוב הראשונים תפילה דרבנן - רש"י, ר"ת, תר"י, רמב"ן, ריטב"א. וכתב המג"א שכן פסק הרמ"א. ולפי הט"ז והלבוש אף השו"ע.

אף אם תפילה דאורייתא, לפי דעת הרבה פוסקים, עדיין נשים חייבות בה כגברים - השאגת אריה, מגילת אסתר, ערך השולחן, חתן סופר ועוד פוסקים.

חוץ מזה, הרב מלמד לא אמון עליך?

לכמעט כל הפוסקים, אם תפילה דרבנן, נשים חייבות בה כגברים.

ולא ענית לי, הרב מלמד לא אמון עליך?

בכל מקרה אתה לא מרגיש מחוייב להגיב בכנות

האדמו"ר מקרלין (בית אהרון):

'ואודות ששכחת בשמונה עשרה בתפילת שבת, אין זו אצל נשים, כי אין הם מחוייבות בתפילה'

https://books.google.co.il/books?id=97F-DwAAQBAJ&lpg=PA1&hl=iw&pg=PT172#v=onepage&q&f=false

הרב מלמד לא אמון עליך?

אז אני מסתפק בקישורים, כדי שמי שתקרא תראה מה אתה מסתיר במכוון

לא טענתי שאין דעות שלא. אמרתי שלרוב הפוסקים כן. וככה גם הביאו פה מהרב מלמד, ככה שאני בסדר.

תקרא את ההודעה שהגבתי לה, ותקרא את מה שכתב הרב מלמד

האם מי שקוראת אותך יכולה לדעת על קשת הדעות

האם הרב מלמד לא אמון עליך?

אני חושב שהמסגור של הרב מלמד לגיטימי, והמסגור שלך שקרי (במכוון, כנראה)

אמרת שאתה לא מסכים שלרוב הדעות נשים חייבות כגברים.

אז מי מסתיר עכשיו?

נדמה לי שבעיניך נתת עכשיו נוק אאוט, מודה שנשגב מבינתי למה

נמשיך עם הקישורים. יביע אומר:

'מסקנא דדינא שאין הנשים חייבות מן הדין להתפלל שלש תפלות ביום, אלא די בתפלה אחת ביום, ומה טוב שתהיה זו תפלת שחרית, כולל ברכות השחר. ומכל מקום אם רוצות הנשים להחמיר על עצמן ולהתפלל שלש תפלות ביום כדי לצאת ידי חובת כל הפוסקים, תבוא עליהן ברכה, ואין בזה חשש ברכה שאינה צריכה כלל.'

הרב אליהו:

אבל רק תענה לשאלה: הרב מלמד לא אמון עליך?

אפשר למסגר כל הלכה בהרבה צורות

יש מי שחושב שהרוב נמצא בצד מסויים, ויש מי שחושב אחרת

אבל יש מיסגורים לא כנים ולא לגיטימיים, כמו שלך

אתה לא באת לפה בשביל לדון עניינית, אלא להתווכח ולתת טון. אז אתה ישר כותב ההפך, בלי לחשוב. לא ברור לי כמה ממה שכתבתי קראת, אבל בשום שלב לא 'מיסגרתי' כלום. אני כתבתי שלרוב הפוסקים נשים חייבות כגברים, מה שנכון. הביאו לי ציטוט מפניני הלכה, והבאתי את הדעות למה שאמרתי. אתה ישר תוקף, אז אתה חייב להגיד שאתה לא מסכים. אח"כ אתה מתחמק בתירוצים של "מה היה נשמע ממה שכתבתי". אם זה מה שהיה נשמע, היית יכול לכתוב בדיוק. אבל לא בשביל זה באת, אתה באת לתת טון, אז בשביל זה אתה תשלוף כל אחרון ושו"ת נידח שתוכל, כי אתה יודע שלקוראות פה בדר"כ אין ידע בפסיקה ובמשקל של פוסקים.

בשם איזו "מטרה קדושה" שהרב שלך כביכול צווה עליך, אתה מציק לי באופן קבוע ותוקף אישית. אין לי בעיה, אבל לפחות תקרא מה אני כותב לפני זה.

יש לאישה המודרנית כ"כ הרבה טרדות בנוסף לעבודה.

בעולם המערבי לרוב שני ההורים עובדים- ועל האישה עדיין מוטל התפקידים המסורתיים.
פעם אישה הייתה מטפלת בילדים, מכבסת, מבשלת, מנקה, מחנכת ועוד ועוד...
כיום (לרוב) האישה עובדת בנוסף לכל התפקידים הנ"ל.

בעוד גבר לרוב עובד, אך התפקידים שלו בבית קטנים משמעותית מאלו של האישה.
אני לא רואה איך ניתן להשוות אישה לגבר, בדיוק כמו שאישה לא צריכה לשרת בצבא כי אין לה את היכולות הגבריות הנדרשות לכך- כך היא גם לא יכולה להיות מחוייבת באותן חובות של גברים, שהרי תפקידם ועבודתם בפועל שונים מהותית.
(אני מניחה שההלכה לא נקבעה לפי ההגיון הזה- אבל האם לאחר מעשה ההלכה אכן מצודדת לדברי @טיפות של אור?)

אבל הכיוון שאת מעלה יפה בעיניי. ואני חושב שכן אפשר למצוא לו סימוכין

(לא אמרתי עד עכשיו - באופן כללי אני אוהב לקרוא את התגובות שלך. את מעלה תובנות מעניינות)

תהיתי אולי יש מקור הלכתי כלשהו שסובר כמוני (או שאני כיוונתי לדבריו)- שאתה יודע עליו, חשבתי שיש לך ידע תורני בנושא.




תודה רבה!

 

קודם כל זו חשיבה מאוד מקורית בעיניי

המציאות של אישה עובדת וגם מטפלת היא די חדשה, ותכלס עד הרגע לא חשבתי עליה בהקשר שלנו. כנראה ככה זה עם ביינישים ששקועים מדי במקורות...

איך שאני רואה את זה, עד לפני כמה דורות לא חייבו את הנשים להתפלל בעיקר בגלל ניתוח מסוים של הסוגיות.

המשנה ברורה שינה קצת את הכיוון, ובמקביל העלה טיעון חדש: הבן של המשנה ברורה סיפר שאמא שלו לא התפללה כל השנים שהיא טיפלה בהם, בהוראת בעלה. (הפטור המדויק נתון במחלוקת - עוסקת במצווה, טרודה, חולים ומשמשיהם וכו')

יש מהלך יפה מאוד שמסביר עקרונית למה הפוסקים לא רצו להשתמש באותו פטור לגברים - עיוני תפילה-בר חיפוש-קובץ קטן-5 386

כלומר, מעבר לסיבה הטריוויאלית שאצל נשים אפשר לצרף כסניף את ה'סיבה' הישנה

אבל הטיעון שלך מחזק את ה'פטור' של המשנה ברורה מכיוון מקורי מאוד

(מקווה שכתבתי ברור. ושוב, אני לא פוסק הלכה ולא כלום)

הקישור היה אמור להפתח בעמוד 307, אבל בפלאפון זה לא עובד

כתבת "עד לפני כמה דורות לא חייבו את הנשים להתפלל בעיקר בגלל ניתוח מסוים של הסוגיות".

האם יש מקור שמחלק בין חיוב גברים ונשים בתפילה, וקדום למג"א בסימן ק"ו?

כמובן שתמיד יש מקום לפרשנויות וכו.

כמו שבטח הבנת, לא מאוד מתחשק לי לנהל וויכוח איתך

אם זו רק שאלה אינפורמטיבית (ולא קושיה), אני אנסה לשבת מתישהו ולנסח את הדברים

שואל כדי לדעת.

אני מתכוין למקור שמחלק במפורש בחיוב.

שהרמבם התכוון למה שהמגן אברהם אמר.

בניסוחים אחרים של הראשונים וראשוני-האחרונים זה מפורש אפילו יותר, אבל תמיד אפשר להתווכח.

בכל אופן זה רק חלק ממה שיש לי להגיד בנושא

אתה אמרת שככה אתה מבין ברמב"ם. אתה לא יכול לקרוא לזה מפורש אם יש שהבינו ברמב"ם את ההפך הגמור.

אני קיבלתי את התשובה שלי.

אבל באמת שאין לי מושג מה אתה רוצה. שאלתי אותך שאלה, ענית תשובה. שאלתי אם יש לך מקור יותר מפורש, אז התחלת להתעצבן.

אני לא מתנסח מגעיל. אתה תוקף כל הזמן, אתה שם לב?

מאד מעניין המהלך שצירפת,
אבל אני רואה בשם הרבה מקלויזנבורג שאומר: "יש מקום לפתור לחלוטין נשים מלהתפלל אף כשאינן טרודות, מכיוון שתפילה מחייבת כוונה וזו אינה מצויה בדורינו"

אם הכוונה בנאמר לכלל הדור שמתקשה בכוונה- יש מקום לפתור גם גברים מתפילה.
ועדיין זה לא מסתדר לי- משום שכוונה זה הרי עניין אינדיבידואלי, יש כאלה שכן ויש כאלה שלא, בלתי ניתן ללמוד מהפרט על הכלל.

ואם הכוונה רק לנשים- אז אני אשתדל לא להיות בוטה (כי יש לי כבוד לרבנים, וגם כי אני לא יודעת בברור מה היתה כוונתו) ואומר, מאיפה לו לדעת האם לאישה יש יכולת להתכוון או לא? 
הוא היה פעם אישה שהוא יכול לדעת? (וכאן אני מתכוונת לכך שהוא פוטר נשים שאינן טרודות בוודאות על סמך הכוונה שלהן, כלומר- למה להשיג היתר שלא להתפלל באופן עקרוני כאשר יש זמן ופניות לכך?)

כך שבכל מקרה מה שהוא אומר לא הכי הגיוני.
 

להבנתי הוא מתייחס הן לגברים והן לנשים.

רק שזו לא בדיוק המצאה שלו, זו מוסכמה שמופיעה בפוסקים בהקשרים אחרים

(למשל, שלא חוזרים על תפילה כשלא מכוונים באבות, מכיוון שמן הסתם גם בפעם השניה לא תכוון)

לפי מה שאני מבין - האדמור מקלויזנבורג והסדר המשנה אומרים שבאמת היה מקום לפטור גברים. אבל בגלל הרצון לא לוותר על מושג המניין - 'שלא יבטל התמיד' - אמרו לגברים בכל זאת להתפלל... (וזה בערך המהלך של הספר, שיש בתפילה שתי 'בחינות')

אבל אני אוהב את ההסתכלות המציאותית שלך

אני אתן הקבלה למשהו שנראה לי דומה, בהחלט ייתכן שמבחינה הלכתית הוא שונה לחלוטין במהותו:

תפילת נדבה נאסרה בימינו (ע"י רוב הפוסקים) עקב החשש שלא תהיה כוונה מספקת בעת אמירת שה"ש, וכך יצא שה"ש לבטלה.
אך לכאורה אני רואה גם בתפילה רגילה את אותה סיבה שיכולה להביא לביטולה- שה"ש יכול להתבזות ע"י אדם שאינו מכוון כראוי ואומר אותו כלאחר יד, וכך שה"ש מוצא לבטלה.

איך ייתכן שעל אף הסיכון הגבוה שכבוד ה' יתבזה- קבעו רבנים להמשיך להתפלל? (אני הבנתי שהחומרה של אמירת שה"ש לבטלה היא מאד גדולה), ובכל יום ישנם יהודים שאין להם כח לתפילה הזאת, או שהרב של הישיבה הכריח אותם לקום לתפילה, והם כמובן לא מתפללים מתוך כוונה.
כלומר מה השיקול של כבוד שה"ש אל מול שיקולי המשך התפילה כמסורתה בבחינת 'שלא יבטל התמיד' שקבע שעל התפילה יש להימשך?

אוחחחח, נראלי שבסוף אתה כן תצטרך להיות פוסק בשביל לענות על זה...

לא מכיר מספיק את סוגיית תפילת נדבה. סליחה

השולחן ערוך פסק שנשים פטורות מקריאת שמע, שהיא ודאי - לכל הדעות - מצוות עשה שהזמן גרמא. אך הוסיף: "ונכון הוא ללמדם שיקבלו עליהן עול מלכות שמים" (או"ח ע', א). והרמ"א שם הוסיף: "ויקראו לפחות פסוק ראשון".

אבל זו קולא שגברים סומכים עליה באותה מידה.

מה הסיבה? אני לא מבין מה הסברא לחלק בזה בין גברים לנשים.

חשבתי שאת מתכוונת לשמו"ע.

או אם לא היה חרם דרבינו גרשום אז שתי סיבות...😜😜

יאללה עוד מעטט חח רציני הייתה רוצה 2?

והיא תהיה כולה שלי...

אז.. כן גם אני גם ממש רוצה זה

זה הדבר היפה בלחכות עד לחתונה ולשמור למרות שזה קשה רצח....

והאחת הזאת היא תהיה כולה רק שלי, ואני אהיה כולי רק שלה ולא של עוד אחת...

אצל אף אומה ועם בעולם, מלבד מי שחיים בתרבות של העולם העתיק, באורח חיים של שבטים, חמולות…

לא פשוט בכלל לתחזק זוגיות ומשפחה רגילה, נדרשת השקעה יומיומית, אז להחזיק משפחה של יותר מאישה אחת?

חג טו באב שמח

ומה היו אומרות הבנות לבחורים? התלמוד מחלק אותן ל-3 קבוצות:

1. יפהפיות – הבנות הנאות היו אומרות: "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. תן עיניך ליופי, שאין האישה אלא ליופי…".

2. מיוחסות – הבנות המיוחסות היו אומרות: "בחור, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שאין האישה אלא לבנים…".

3. מכוערות – הבנות המכוערות היו אומרות: "שקר החן והבל היופי" – אל תלכו אחר החן של המיוחסות ולא אחר היופי של היפהפיות, אלא "אשה יראת ה' היא תתהלל" – תלכו אחרינו, יראות השמיים, בתנאי שתעטרו אותנו בתכשיטים אחר החתונה…".

יצוין כי חג ט"ו באב נחגג במתכונת המלאה רק בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. כיום אין הוא נחשב ליום טוב, אולם לא אומרים בו תחנון.

את סוגיית 'מחוללות בכרמים' התלמוד חותם במחול אחר שצפוי להיות לעתיד לבא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול (=מעגל) לצדיקים והוא יושב בתוך המעגל בגן עדן, וכל אחד ואחד מהצדיקים מצביע על הקב"ה ואומר: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".

אם יעשו את זה יהיו ישר פמינסטיות שידרשו שגם הבנים יחוללו בכרמים והבנות תבחר אותם,

והחרדים יגידו שזה שיקצע ואם משהו כתוב בגמרא זה לא אומר שצריך לעשות אותו, והשתנו הטבעים.

וזכינו לצניעות מרובה על־ידי השדכנים העוסקים במלאכת הקודש

"אני בחור נחמד מחפש בחורה נחמדה"

"וואו, שמע, אין לי ממש רעיונות בשבילך..."

דופק?

"הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה."

קרבן העדה: "אל תתן עיניך בנוי. אלא באשה שתמצא חן בעיניך מחמת מעשיה."

"תן עיניך במשפחה. כלומר היופי הוא לבנות מחמת שאביהן עשירים כדנתן בנדרים בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן הרי היפות מסתמא בנות עשירים הן."

גם ראיתי אי־שם באמרי אמת שאחת הטעויות "שלח לך אנשים" הייתה שהיה צריך לשלוח בנות במקום בנים כי מסתמא הייתה להן עין טובה (אולי לכן בט"ו באב שזה התיקון של ט' באב זה יותר חג של הבנות. ונראה לי שזה גם קשור למחולות של יוה"כ.)

אבל זה היה בכלל אפשרי בזמנם לשלוח בנות לדבר כזה?

היו נכנסות עם ויזת תייר

אולי זה לא היה בעיה כי זה הענקים מהגובה שלהם לא הבדילו בין גבר לאישה

הקטע של הלוויות כו' המדרש הידוע

המרגלים יכלו לקחת את הבנות איתם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....