לומדות השקפה, לומדות הלכה באופן מאד יסודי, תנ"ך (כל שנה משתנה), תושבע"פ (כל שנה מתחלף).

לפרט?

זה נושא מאוד רחב הרי.

זה בעיקרון הלכה..

דינים..

אממ השתלשלות התורה שבעלפה..(אתזה לומדים בהתחלה)

לומדים על השמיטה והלכות שאבעס וכו וכו

הרי יש כל כך הרבה פוסקים, ומחלוקות אז איך בדיוק אתם מגדירים הלכות?? שו"ע, רמב"ם, קיצושו"עים למיניהם.

מלמדים אתכם שורשי מחלוקות?

אממ בעיקרון שזה לא לבגרות אז המורה מרשה לעצמה קצת ..

אבל בכללי יש חומר לבגרות מסודר ממשרד החינוך (בלאכס) נגיד אנחנו לומדות קיצושו"ע גנצפריד של אשכנזים 

הכל אשכנזי אז המורה מדי פעם מכניסה סוגריים שהרב מורדכי אומר כך והרב עובדיה כך ..

נותנים לנו את ההלכות לאחר שנפסקו כבר, ולא מבלבלים אותנו יותר מדי במה שהיא עברה עד שהיא הגיעה למתכונת הנוכחית שלה, לרוב פשוט מורידים אותה לרמה של 'הלכה למעשה'.

ובמקרה שיש חילוקים בן עדות, המורה מציינת את שתי הזרמים הראשיים,
ההלכות שנפסקו לספרדים וההלכות שנפסקו לאשכנזים- המורה נותנת את שתי הדעות, וכל בת מחויבת לסכם את מה שרלוונטי לה, לרוב לא נכנסים לסוגיות מאד מורכבות שיש צורך להבין את המחלוקת.

יש את הויכוח עם הגישה הפילוסופית (אמנם נראה שהכוונה רק לביה"ס האריסטוטלי ואפלטוני) ויש את הויכוח עם הדתות האחרות.

רוב הספר מדבר על השיטה היהודית (כשלפעמים הוא משווה אותה לשיטות אחרות).

גם בישיבות לא לומדים מספיק לענין, גם הרבנים לא בדיוק מבינים מה היא הגישה הפילוסופית אריסטוטלית הזו ומכירים אותה אך ורק מהמבט של הכוזרי.

שלא לומדים פילוסופיה מטאפיזית (היחס בין האדם לטבע) ומדעים, וגם הרב יחיא קאפח ז"ל ניסה לחדש לימודים אלו אך נראה שלא הצליח.

לא יודע מאיזה רבנים אתה שומע, כדאי לשמוע את הרב קלנר או הרב בזק (אפשר גם מהספרים שלהם על הכוזרי). חוץ מזה בישיבות אין הרבה שיעורי אמונה 1-2 בשבוע. אם אתה מתכוון לר"מים שלך אני לא יודע איפה אתה לומד אבל אצלנו הר"מים יודעים המון גם פילוסופיה כללית.

שההתייחסות של ריה"ל אל הדעות האלו היא די שטחית (אני חייב לציין שעדיין לא הבנתי למה הוא טרח להוסיף את החלקים האלו).

לדעתי הרמב"ם במורה וגם האבן עזרא ביסוד מורא וסוד תורה יותר מבארים את הגישה האריסטוטלית ודנים איתה, לדעתי הכוזרי לא מסביר כי זה לא המרכז בספר.

השיטה הכי פשוטה היא לקרוא אותו.

ועל זה הבאתי מקורות

שזה בשביל העלילה ויש אומרים שזה כדי להדגיש את הרציונליזם של הכוזרי. ודאי יש עוד פירושים אפשר לחפש.

דבר שני מה שלבגרות זה בקיאות יותר ..

האם הוא עוסק בהסברים לאמונות ודעות מסוימות (פילוסופיים), או אם הוא דן בהסברים הקשורים לדת והופעתה בעולם (תאולוגיי).

אצלנו באולפנה בשנים שעברו היו מלא רבנים מהישיבה שהיו להם שיעורים קבועים במערכת.. 
היה מסל"ש, תניא, חובת התלמידים, היה שיעור קבוע עם אחד הרבנים על אמונה בכללי, אבל זה הפסיק כי יש קורונה ואז זה קצת יותר מסובך לרבנים להגיע לאולפנה
יש לנו שיעור לכל האולפנה עם הרב בימי ראשון כל פעם על משו אחר..
ויש חברותות,
וחבורות לימודי..
ותורה, נביא, תושב"ע- כל כיתה עם המחנכת שלה... 

אנחנו היינו צכות לבקש מהרב שיעשה לנו זום במסל"ש ..

אני בקושי לומדת...

אבל בכללי מחמישה חומשי תורה (כל שנה ספר אחר)

נביא (כנ"ל)

אמונה

הלכה

משו מעבר (כל שנה משתנה, לדוג' השנה זה תפילה, שנה שעברה מסילת ישרים..)

ואצלנו באולפנה מכיתה ח' יש גמרא גם...

תנ"ך, הלכה, אמונה והשקפה, משנה רק בבי"ס

אם יש עוד משהו ששכחתי, אז רוב הסיכויים שאנחנו לומדות אותו

רמבמם יומי (ספר המצוות) למי שרוצה

 תורה , נביא ספר החינוך , מחשבת ישראל שזה כזה הרבה מאמרים מכול מיני סוגים כזה מאמר של הרמב"ם רבי נחמן, החזון איש , הכוזרי וכו.... וגם לומדים משנה כיאלו מה המשנה אומרת וכו.. וכזה גפ מה הרב הזה אומר עלזה וכו... קיצר יוצא שמשנה זה באמת קשה לזוכר כמוית פרטים מה הרב הזה אמר וכו.. אני מעירצה אותכם בנים שלומדים אתזה מלאא אני מזה מסתבכת אם זה

תנ"ך- בראשית, (יונה בתחילת שנה) ישעיה- ופרקים מקבלים במלכים.

מחשבת ישראל- יש חוברת מאמרים של כל מיני רבנים על איך תראה הגאולה, הרמב"ם, הרמב"ן, הכוזרי, הרב חרל"פ, ועוד כמה.

תושב"ע- חוברת של ליקוטי מצוות מספר החינוך.

המורה שלנו בלשון ממש אוהבת להביא רש"י שמדבר על הגזרה הנלמדת. (ידעתם שרש"י מדבר על גזרות בלשון באמצע הפירוש שלו?) אולי זה נחשב.

ושנה שעברה למדנו 8 פרקים לרמב"ם במחשבת ופניני הלכה בתושב"ע.

בכיתה ט' למדנו מסילת ישרים ועשו מזה הנושא של השכבה שלנו, כי כמה בנות מהשכבה ארגנו שיעורי מסל"ש בהפסקות, ובסטראוטיפ זה נהיה כאילו זה עניין של כל השכבה.

לומדים בתורה דברים ובנביא ירמיהו , יחזקאל , עזרה ונחמיה, ואיוב 

בפרקים נבחרים בירמיהו, יחזקאל, ובאיוב , ואת כול עזרה ונחמיה

תושב"ע-פניני הלכה 

נביא ותורה

בשישית חפרנו למורה למה בנות לא לומדת גמרא וכו... אז המורה היזמנה אותנו לבית שלה והיסברה ככה בנחת ואז בסוף היא אמרה טוב ומי שבכול זואת רוצה לנוסת אפשר היא קראה לבעלה וחילקה גמרא והתחלנו ללמוד כזה על שמע ישראל שמעו שלמדתי עשר דקות גמרא והסתבכתי כמו לא יודעת מה והא כזה מנסה להיסבר וכול דקה משהי שואלת קיצר מאז אני פושט מיערצה בנים שלומדים גמרא לא משנה מתי ולא משנה כמה... זה פושט כול כך קשה!!!

הלכה, חסידות , משנה, מסילת ישרים, ובחברותות זה הכול כזה. רבי נחמן, הרב קוק וכו..

ולי זה נראה שהנושא הזה הוא בעיה קשה בימינו.. משמח לראות שלומדות אבל השאלה אם זה מעניין אותן, בחנתי את אחיינית שלי (כיתה ח') על הדברים הכי בסיסיים שאפשר לחשוב והיא לא ממש ידעה (את השמות של 24 הספרים!! למי שלא הבינה הכוונה הספרים של התנך ).. נראה לי כאילו בנות מרגישות שזה משהו ששייך לגברים וזה ממש טעות ועצוב, הן לא יודעות הלכה ועושות מלא עבירות בגלל זה, לא יודעות את השתלשלות הדורות שזה ההיסטוריה של העם שלנו! הזה שאנו כל כך מתגאים בו! (כלומר יודעות בערך, למדו פעם, לבגרות, אבל זה לא מספיק חשוב ומעניין אותן) לא צריך עיון, פלפולים וסברות, אבל צריך לזכור. שיהיה אכפת, שיהיה תודעה יהודית ולא שמה שמבדיל ביננו לגויים זה המראה..

נ.ב. כמובן שגם אצל גברים יש בעיות כאלו אבל לדעתי יותר לנשים ולפחות לבנים יש מצפון שאינם יודעים, זה בתודעה שלהם שזה חשוב.

תקנו אותי אם אתן חושבות שאני טועה. (בנעימות, באתי לעורר נושא כאוב וחשוב ולא לתקוף..)

אחותי יודעת ורוב החברות שלי יודעות זה ממש תלוי איפה למדו..

יש גם תשיר הזה עם השמות של כל הספרים אקיצר זה ממש תלוי בילדה 

אבל מכירה הרבה שיודעות..

סתם נתתי דוגמא למשהו קל, רוצות מבחן קצת יותר קשה? התכוונתי לעיקרון שזה לא בתודעה של בנות שזה חשוב לדעת המווון דברים ביהדות...  תקראו שוב את מה שכתבתי..

יש בנות שיותר אכפת להן מבגדים, ויש כאלה שיותר אכפת להן מהתורה.
ויש כאלה שמשלבות מצוין בין שתיהם.
זה מאד לא נכון להגיד דברים כאלה, כי אני למשל ממש רוצה שיהיה לי ידע הלכתי ותורני רחב- ואני באמת עובדת על זה.
ויש לי חברות שמתעניינות ממש בהלכה בהשקפה ובתורה,
ולעומת זאת יש כאלה שידע תורני לא מעניין אותן, הן יעשו מה שאבא יגיד ויסתפקו בזה (במקרה הטוב).
 

מאמין לכן שאתן משקיעות ושאכפת לכן, לא דיברתי אישית. אמרתי, גם בנים "יש כאלה ויש כאלה" רק שאני התכוונתי לרוב ואני חושב שרוב הבנים יודעים יותר ידע (בסיסי!) ביהדות מאשר רוב הבנות.

חולקות על זה?

כי:

א. הידע הבסיסי של בנות הוא יותר קטן כי הן חייבות בפחות מצוות

ב. הוא יותר ממה שאתה חושב

(יכול להיות שהמקרה שסיפרת עליו הוא מאוד ספציפי)

א. לא דיברתי על מה שהן לא צריכות לדעת למעשה, דיברתי על מה שהן כן צריכות לדעת שזה המוווון (וגם בנים לומדים דברים שהם "לא צריכים לדעת", גם מי שלא כהן לומד על מצוות ששייכות לכהנים לדוג')

ב. את לא יודעת מה אני חושב, גם אני לא בדיוק הגדרתי לעצמי על כל ידיעה ביהדות אם זו ידיעה ש"אני מצפה מבנות לדעת" רק נתתי דוג' שדרכה ניסיתי להעביר רעיון, מה כזה קשה להבין את זה? ברור שהמקרה שסיפרתי עליו הוא ספציפי כי הוא רק דוגמא מכירות את המושג "דוגמא"?. אני אומר שיש לי תחושה ושדר כללי כזה מהבנות. (והבנות שאני מכיר הן דוסיות)

אצלינו הנשים- פשוט משדרים שיסתפקו רק אם נדע מי ה' ומיהם ה'אבות', מעבר לזה כל חוסר מידע בעניין יהיה פייר.
אנחנו הרי בנות ובתפקיד שנו לא כלול לימוד תורה, הרבה נשים לא מתעניינות כי לא לימדו אותן שגם לנשים יש חלק מעשי שהן יכולות ללמוד ולפרוח בתחומו, אמרו לנו שיותר חשוב שיהיה לנו מקצוע בעוד אפילו ידע נצרך בהלכה היומיומית חסר לנו!

אז אם היחס כלפי הצורך של הנשים ללמוד תורה (מדברת על ידע הלכה והגדה, לא על גמרא- מבינה את המתנגדים לגמרא.)
ישתנה- אולי בעתיד תוכל לראות נשים עם ידע רחב מאד, הלוואי! כרגע נשאר לי לפתח את ההתעניינות הטבעית, ולהתפלל שיוקדשו לשיעורי הקודש קצת יותר מחשבה.

אני רוצה כל הזמן לילמוד דברים ומתחילה עם מלא בנות חברותות אממ שלא תדע בעשרת ימי תשובה פתחתי רמב"ם והתחלתי ללמוד הלכות תשובה..

ויש עוד הרבה דברים .. 

אז בבקשה לא להכליל כי זה ממש לא מחייב אני מכירה הרבה בנות שרוצות כל הזמן לילמוד והם לומדות יהדות כמובן הלכות וזה.. 

כמו שכתבתי בתגובות האחרות למעלה, ולא רציתי לתקוף מישהי אישית כי אני לא באמת מכיר אתכן, אבל הרמת לי להנחתה (שוב, רק נתת לי דוגמא, לא בא לפגוע בך)-"שלא תדע בעשרת ימי תשובה פתחתי רמב"ם והתחלתי ללמוד הלכות תשובה" את רואה שהיחס שלך לזה הוא כאילו זה מפתיע שבת תלמד דבר כזה, אבל זה הלכות מאד חשובות! אין שום הבדל בין בנים לבנות בזה! איך חוזרים בתשובה? המעשה נמחק פתאום? איך זדונות נהפכים לזכויות? מה קורה ביום כיפור? אם אני בטוחה שאחטא גם שנה הבאה זה לא "אחטא ואשוב"? וכו' וכו'              אז כמו זה יש עוד הרבה הלכות ונושאים שונים שמאד חשוב לדעת..

מביאים להן תחומר עד עליהן נגיד הרב מביא דפי מקורות נו מה יש אנחנו באולפנות לומדות הרבה מאוד דברים

פשוט יש בנות שבוחרות לא להתייחס ולא להקשיב כי זה משעמם ולא קול להקשיב לרב או למורה..

אבל בתאכלס מלמדים הכל הלכות תשובה לימדו, שבת שמיטה ועוד ועוד 

...

שזה "חומר", גם אני למדתי לבגרות מתמטיקה ותנך והיסטוריה וכו' ואני לא זוכר מזה כמעט כי זה לא מעניין אותי, רק התעודה.

אמרתי כמובן שזה גם אצל בנים אבל פחות לדעתי...

לבגרויות ויש מדרשה וחברותו קיצור זה ממש תלוי ברצון של הבת..

בכיתה ז' ישנה חוברת כזו המלאה במאות מושגים ורשימות, במשך שנה שלמה הבנות משקיעות את נפשם בכדי ללמוד.
זה לא באמת קשה, העניין המתקיל הוא שיש יותר מידי רשימות- אני לא הצלחתי לצערי לזכור.
לדעת כל הפרשות אחת אחרי השניה בע"פ, לדעת לקטלג כל פרשה לחומש המתאים לה, כמו שאמרת לדעת את כל שמות ספרי התנ"ך ואת הנושא המרכזי שלהם, לזכור הרבה שמות של מעבירי התורה (משה קיבל וכו'...), בנוסף לזכור מלא תאריכים, לזכור את שמות כל המסכתות, אני הייתי פיקס בערכים שדורשים ידע והתעניינות בכדי לזכור אותם- ובגלל שלמדתי יעיל, עד היום אני זוכרת הרבה מאד דברים שהיה לי חשוב לא לשכוח, אבל הרשימות היו נושא מתקיל מבחינתי- לא הצלחתי לזכור! וזה דיי ביאס אותי, זה נושא שמאד חשוב לי, אז פשוט למדתי את החומר שהמוח שלי כן מסוגל לזכור הכי טוב שאני יכולה, וקיבלתי ציון מאד גבוה, לצערי במחבחן יש רשויות- כך שיכלתי להסתר בלעדיהן ועדיין לקבל מעל 90, אבל בחיים האמיתיים בהם לא הכל מחולק לציונים- חסר לי הרבה ידע, וזה לא שלא לימדו, אני לא הצלחתי לקלוט רשימות ארוכות כאלו.
ואני חושבת שכאן טמון הסוד- בנים מגיל צעיר מאומנים לזכור הרבה, החל ממשניות בע"פ ועד לזכור איך לקרוא בתורה עם טעמים, אלו המון פרטים שלא מלדים אותנו, אז המוח שלנו לא בהכרח זוכר רשימות, אבל ידע כללי שלא מקוטלג לפי רשימות וכן בנוי על התעניינות, יש להרבה בנות- והמון!, צריך רק לדעת לתפוס את הבת שזה מעניין אותה...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...