כי זה ללא קפאין.. יכול להיות שאתה קונה יותר זול.. פשוט לא ממש אכפת לי מהמחיר, וגם אני שותה כמה פעמים ביום.. זה מה שעוזר לי להכניס לגוף נוזלים ובעיני זה כמה שקלים אז זה שווה את זה.. אם אתה מכיר תיונים בטעמים שווים ללא קפאין שגם יותר זולים, אשמח לשמוע!
ברור שזה שווה את זה כדי להכניס נוזלים לגוףרדיאק2עצשן
אבל התחיל להיות יקר לי להחליף נוזלים לגוף, אז אני מחפש פתרונות.
כמו חליטות מחנות חליטות תה עם מסננת
או תערובות של תבלינים ביתיים בלי מסננת
אבל אין לי פתרון יותר טוב בשבילך כי אני לא מכיר תיונים זולים
רק אם תרצי להתפשר על חליטות ביתיות, אז יש לי את הכמה חליטות בסיסיות שאני מכין שהם מעולות
אבל אני מקוה גם שאחרים שילמדו אותי על עוד חליטות.
אם לא מגיבים לי, זה אומר שאין בפורום אנשים שחולטים לבד?רדיאק2עצשן
כנראה חליטות זה רק לשמאלנים... אני חושש שזה יהפוך אותי לשמאלני או משהו... אני בכל אופן חולט את חלק ניכר מהתבלינים הרגילים שבמטבח (בתוספת סוכר כמובן). גם יש לי כמה תערובות קסם מעולות לאוהבי צ'אי וכדומה. וגם חולט עלי פתל מיובשים שקניתי (אפשר פשוט לקטוף בעצמי?) אבל מחפש להשתדרג במשקאות נוספים.
אני קונה כרגע רק עלי פתל, כי אני יודע שזה טעים, 100% טבעי (פשוט עלים מיובשים. אם אני לא מוסיף סוכר, זה נחשב אפילו בריא) ולא יותר יקר מוויסוצקי. אם יש לך עוד חליטות ספציפיות מומלצות, אשמח לשמוע, כי לא בא לי סתם לקנות את כל החנות. יצא לי בחיים (ממתנות) לשתות כל מיני חליטות שאני לא יודע למה מוכרים אותם... אולי רק כי הם נראים טוב במתנות...
יש חליטות שהפרורים שוקעים בצורה טובה (אם זה חליטות שלא ניסיתי לסנן). אני שותה כאמור בספל ענק, ככה שלא מפריע לי להשאיר את הסוף שלו (כנהוג אצל שותי הקפה השחור).
ברוב התיונים יש חלוקה לשני תאים ואפשר לגזור על התפר. ראיתי כמה פעמים אנשים עושים את זה (אנחנו פחות... פשוט משתמשים באותו תיון כמה פעמים) והמשעשע הוא באמת אם חולקים תיון לארבע או אפילו לשניים בתיון שאין בו חלוקה פנימית - הבפנוכו נשפך... גם את זה ראיתי קורה במקרים נדירים... וגילוי נאות - כשהייתי בחור, הייתי עושה את זה במקומות ציבוריים כשהיתה פינת תה ומישהו השאיר בה תיון משומש שווה (ולא פותח תיון חדש מטעמים סביבתיים או בל תשחית, כי לא הייתי רואה יתרון בחדש). ושהתה יצא חלש. למח אכפת. העיקר הסוכר
פעם לא הייתי שותה הרבה. אבל הייתי מודע למחיר היקר שהנוחות עולה לנו, ובכל זאת, בגלל שחבילת תה יכלה להחזיק לנו שנה - היינו קונים תה.
לא תה רגיל - כי לא רצינו להתפשר על הטעם והבריאות, אבל מסכים ברעיון.
היום אני במצב שאני לא שותה מספיק, אז אחת הדרכים להכניס נוזלים לגוף היא תה. בכל פעם שאני נזכר במהלך היום, מכין ספל ענק (מאלה שגדולים פי 2 או 3 מכוס) ואז אני כן שותה. ועדיין לא שותה מספיק. אז יוצא לנו בימים של סגר ששנינו בבית כל היום לפחות ליטר וחצי תה (שנינו ביחד) ולפעמים גם 3 ליטר. ומי שמבין בצרכנות (נראה שאת מבינה) יודע שאמנם זה עדיין סכום זעום, אבל כבר מצטבר לעשרות עד מאות שקלים בחודש אם יודעים לחסוך את השקלים האלה בכל מקום.
התכוונתי בכללי שאלו הצעות שאנשים עושים ואני כבר מכיר אותן, לכן אין צורך להציע לי.
אני שותה גג 5 כוסות רגילות מתיון אחד (נניח ליטר וחצי). וזה לעיתים נדירות במיוחד.
בד"כ שלוש כוסות לתיון (שזה כבר פחות מליטר) וזה בתקוה שהוא לא נזרק לפני כן, רק כי השיש היה מלוכלך.
ואם אני משתמש בספל ענק אז זה כנראה בשביל זוג ספלים, אחד לי ואחד לאישתי ואז לפח.
אבל אולי אני צריך להכין ישירות לסיר וללמוד את כמות המים המקסימלית הסבירה לתיון אחד.
וזה מביא אותי לתובנה חשובה על תה, כי באופן כללי חליטה מוציאה אל המים פחות טעם מבישול.
יתכן מאוד שכדאי לבשל את התיון בסיר ולהגיע לכמות גדולה יותר.
וזה מזכיר לי - לחובבי התה הקר - להשרות תיון/עלים ל-24 שעותרדיאק2עצשן
הבישול אן החליטה אמנם מוציאים יותר טעם, אבל הם לפעמים מוציאים גם טעמי לוואי שלא היו יוצאים במים קרים, כך שהשריה ארוכה במים יכולה להפיק טעם טוב יותר. אחרי זה גם אפשר לחמם את המשקה ללא העלים. כמובן - תלוי סוג תה. ובכלל - זה בעיקר לאניני טעם.
ניסינו את התיונים של כושרות שמותאמים לירקות עלים שהם לא גוש קטיף- לא היה לתה טעם. ניסינו גם ליפטון ופומפדור (לא סגורה על השם) ולא היה טעים אבל אנחנו אוהבים רק תה עלים- לא רגיל ולא ירוק.
תה עלים הכוונה- גם תיונים של נענע, לימונית, לואיזה, וכד'...44444
בפועל הרבה פעמים אנחנו מוציאים כסף ושותים תה מתיונים של ויסוצקי.
אפילו מטווינינגס (מקווה שכתבתי נכון... חחחח) וליפטון עשו תחקיר בכאן 11 על ויסוצקי לפני כמה שבועות אין מחירים כמו של ויסוצקי בשום מקום בעולם... תה זה מוצר בסיס! לא 20 שקל ל20 שקיות של עשבים יבשים... אפילו גראס לא עולה ככה נראה לי... 😛 לי טעים... עוד רעיון זה ללכת לשוק ולקנות תערובת בקילו... כתבו כאן בשרשור
כמה עולה בחברות האחרות שאת ממליצה עליהן?רדיאק2עצשן
ב. חלק מהדברים היו בפריזר- לדוג' קוגל אטריות היה בפריזר, גרגרי החומוס היו בפריזר ורק הפשרתי וטחנתי...
ג. אני יחסית מהירה ועושה בד"כ כמה תבשילים בו זמנית
שלושה סלטים פשוטים שמוכיחים שבריא לא חייב להיות מסhameiri13
יש מתכונים שנראים בריאים מדי, מסובכים מדי, או כאלה שמרגישים כמו “משימה” במטבח.
ויש מתכונים אחרים — כאלה שמזכירים לנו שהאוכל הכי טוב מתחיל דווקא מהדברים הפשוטים: ירקות טריים, עשבי תיבול, שמן זית איכותי, לימון, חומץ טוב, גבינה טובה וקערה אחת גדולה שמחברת הכול יחד.
שלושת הסלטים שלפניכם — טאבולה רענן, סלט עגבניות שרי ומוצרלה, וסלט צנוניות קליל — הם בדיוק מהסוג הזה: צבעוניים, מהירים, מלאי טעם, ולא דורשים טכניקות מורכבות או שעות במטבח.
הם מתאימים לארוחת ערב קלילה, לשולחן שבת, לאירוח, כתוספת לצד מנה עיקרית, או פשוט כדרך קלה להכניס יותר רעננות לצלחת.
הבריאות נמצאת בפרטים הקטנים
מה שהופך את הסלטים האלה למוצלחים הוא לא רק הטעם — אלא השילוב החכם של המרכיבים.
הבורגול שבטאבולה מוסיף תחושת שובע ונפח נעים לסלט, בלי להפוך אותו לכבד. יחד עם פטרוזיליה, נענע, עגבניות, מלפפון, בצל ירוק, לימון ושמן זית — מתקבל סלט שמרגיש חי, רענן ומלא תנועה.
עגבניות השרי מביאות מתיקות טבעית, צבע וחמיצות עדינה. כשהן נפגשות עם מוצרלה איכותית, בזיליקום, שמן זית וחומץ בלסמי — נוצר סלט פשוט מאוד, אבל כזה שמרגיש כמו מנה של בית קפה טוב.
והצנוניות? הן אולי קטנות, אבל יש להן אופי. יחד עם מלפפונים, בצל סגול, שמיר, נענע ובצל ירוק, הן יוצרות סלט פריך, חד, רענן ומעורר תיאבון.
למה דווקא הסלטים האלה כל כך מוצלחים?
כי הם עובדים על כמה שכבות יחד:
הם צבעוניים — והעיניים אוכלות עוד לפני הביס הראשון. הם פריכים — ולכן נותנים תחושה של טריות אמיתית. הם מתובלים בעדינות — בלי להטביע את הירקות ברטבים כבדים. הם קלים להכנה — בעיקר חיתוך, ערבוב ותיבול. והם גמישים — אפשר להתאים אותם לפי מה שיש בבית.
אין כאן צורך בבישול מורכב, בתנור, בסירים או בשלבים ארוכים. ברוב המקרים, כל מה שצריך הוא קרש חיתוך, סכין טובה, קערה, וכמה דקות של עבודה.
וזה בדיוק היופי: אוכל בריא לא חייב להיראות כמו פרויקט. לפעמים הוא פשוט צריך להיות זמין, טעים וצבעוני מספיק כדי שנרצה לחזור אליו שוב.
המרכיבים שעושים את ההבדל
פטרוזיליה, נענע, בזיליקום, שמיר ובצל ירוק הם לא רק “קישוט”. הם אלה שנותנים לסלט חיים. הם מוסיפים ריח, עומק, רעננות וטעם שמרגיש נקי יותר.
שמן הזית מחבר את הכול יחד ומוסיף מרקם עשיר.
הלימון, החומץ או הבלסמי נותנים חמצמצות שמרימה את הירקות. המלח והפלפל מאזנים.
סלט לבנוני קלאסי על בסיס בורגול, ירקות קצוצים דק, הרבה עשבי תיבול, לימון ושמן זית. זה סלט קליל אבל משביע, רענן מאוד, ומתאים במיוחד למי שאוהב טעמים חמוצים־ירוקים.
היתרון הגדול שלו הוא האיזון: הבורגול נותן גוף, הירקות נותנים רעננות, והלימון יחד עם עשבי התיבול נותנים את האופי.
זה סלט שיכול לעמוד בפני עצמו כארוחה קלה, או להשתלב נהדר לצד דגים, עוף, קציצות, פשטידות או מנות שבתיות.
2. סלט עגבניות שרי ומוצרלה
זה אחד הסלטים שמוכיחים שלא צריך הרבה מרכיבים כדי ליצור משהו טעים באמת.
עגבניות שרי מתוקות, מוצרלה טובה, שמן זית, בלסמי, בזיליקום, מלח ופלפל — וזה כמעט הכול.
הסוד כאן הוא איכות חומרי הגלם. כשהעגבניות טריות ומתוקות, הגבינה טובה והשמן איכותי, אין צורך להעמיס. הסלט הזה אלגנטי, פשוט, מהיר ומתאים מאוד לאירוח או לארוחה חלבית קלילה.
3. סלט צנוניות קל וטעים
סלט פריך, חד ורענן, שמתאים במיוחד למי שאוהב טעמים נקיים.
זה סלט שמתאים כתוספת מרעננת לארוחה כבדה יותר, או כמנה קלילה בפני עצמה. אפשר גם להגיש אותו על מצע של יוגורט יווני, למי שרוצה להפוך אותו למנה חלבית עשירה יותר.
היתרון הגדול: אפשר להכין בלי להסתבך
אחד הדברים היפים בשלושת המתכונים האלה הוא שהם לא דורשים מיומנות מיוחדת.
אין כאן שלבים מורכבים. אין צורך בציוד מיוחד. אין צורך לעמוד זמן רב במטבח.
שוטפים. קוצצים. מערבבים. מתבלים. מגישים.
ובמקרים מסוימים, אפילו עדיף לתת לסלט לנוח כמה דקות או כמה שעות, כדי שהטעמים יתחברו טוב יותר.
זו בדיוק הסיבה שסלטים כאלה יכולים להפוך להרגל. לא כי הם “בריאים” על הנייר, אלא כי באמת קל להכין אותם שוב ושוב.
תקציר המתכונים
סלט טאבולה מקורי — בורגול מושרה עם עגבניות, מלפפונים, פטרוזיליה, כוסברה או נענע, בצל ירוק, בצל סגול, לימון, שמן זית ולימון כבוש. סלט רענן, משביע וקליל.