בהתחלה אתה נדלק ומתלהב ולאט לאט אתה מאבד אתזה , זה לא שזה לא מענין זה פושט מיגע למצב של סיוט

מכירה מלא כאלה.

אני מאלה שעצרו במהללאל.

וגם אומר להיות עוד ספרים אחרי יוזבד

משום מה עדיין לא הגעתי ללקרוא אותם.

לא שלא מעניין אותי, פשוט לא מעניין אותי מספיק בשביל ללכת להשיג אותם.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....