אולי זה פשוט הטבע של רוב האנשים כלפי אנשים שקרובים אליהם

ולהגיד שזה בגלל שקשה להם לראות אותך במצב מבאס והם לא מסוגלים להתמודד עם זה אז הם מנסים בנאיביות לפתור את זה ברגע

אבל מנסיוני נראה שזה ממש לא מצוי

שחברים של איוב התנהגו כך וה' כעס עלהים היה רק חבר אחד שהקישב לאיוב ולא התנשא... אנחנו בתור בני אדפ צרכים להישתדל לא להיות כיאלו....וכך העולם יהי טוב יותר!(לא יודעת אם זה ממש עוזר או קושר אבל סתם נזכרתי בזה...)

מקווה שתמצא אנשים לספר להם את החולשות שלך והם לא יתנשאו אלא יעריכו ויעזרו ...

אבל זה ממש לא אומר שהוא אדם "רע", יכול להיות שהוא לא מתכוון להתנשא ולא שם לב שהוא פוגע. פשוט כדאי למצוא מישהו אחר שאפשר לדבר איתו על הדברים האלה.

איך זה הגיוני?
למה להיתנשאות מה זה השטויות האלא

תקשיב אתה צריך ליבחון ולדעת

את מי אתה משתף

בשביל שלא תיפגע או תתעצבןן

אני לא מבינה טימטום של אנשיםם

וזה מעצבן אותי ליקרוא את מה שכתבת

ממש צורם לי

לא שיש לי בעיה חלילה, פשוט אולי אני רגיש מדי...

גם אותי ה' חנן בלב רגיש ופתוח לכל אחד ולא רק זה שאני גם תמים מאוד... מה שמזמין פגיעות עד אין סוף...

קשה לי להגיד מה העצה כי אני בעצמי קשה לי לקיים אותה.... אבל אף על פי כן אולי זה יעזור גם לי.

לצמצם. ברור שאי אפשר בלי לחשוף בכלל אבל רוב האנשים לא ערים 24/7 לכך שנמצא לידם אדם רגיש... כדאי להתחשב בזה. כדאי לדבר עם ה'. הוא בחיים לא פגע ומה שנדמה לנו שפוגע זה רק דמיון ופנטזיה...

עוד דבר נפלא- רבי נחמן כותב שעיקר התשובה היא- שישמע בזיונו יידום וישתוק. ומפרשים המפרשים שהכוונה שיתבונן בבזיון וישאל את עצמו איך הוא יכול לצמוח מתוך זה ואולי גם לחזור בתשובה....

אם תרצה, בית הספר לבזיונות נמצא במאמר ו' בליקוטי מוהר"ן.

בהצלחה

בהזדהות..

באמת צריך להתבונן מתי מדובר ברחמים עצמיים ומתי זו פשוט שאיפה לקשרים בריאים

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....