לא צריך להיתיחס לתעודה עם ככה זה מבאס אותך(יאלה כולה תעודה כמו שאמרת לא משקף אותך בכלום ..)

תעשי משהו כיף לעלות תמצברוח ותעיפי תתעודה אל תסתכלי עליה אפילו!!

התעודה לא משקפת את היכולות שלי מהסיבה הפשוטה: אני לא ממש טורחת למצות את היכולות שלי בלימודים...

ואז בחלק מהמקצועות לא הלך לי טוב המבחן ואי אפשר לתקן. זהו זה יהיה הציון שאני אקבל בתעודה.

היה לי איזה 3 מבחנים

ואני די טוב בהרבה דברים אז ככה שחוץ מחשבון התעודה שלי אחלה!

רוב התעודות סתם לא משקפות את האנשים ואת המאמצים וסתם מבאסות

אני אף פעם לא אהבתי תעודות, גם לא את המוצלחות.

למה מאמץ והשקעה של חצי שנה צריכה להיות מסוכמת בחצי עמוד?!

אז אני אחדש לכם, היא לא באמת מסכמת.

היא יכולה לסכם את המבחנים, הגעה בזמן, ציוד וכו'...

אבל את כוח הרצון והעבודה העצמית, שכל אחד עשה ברגעים הקשים במהלך הלימודים - את זה רק אתם יודעים!

אולי אתם חושבים שאני כותב בהגזמה, אבל לא.

קרה לכם שהחלטתם לעשות סוויץ' בראש וללמוד למבחן ברבאק על מנת להצליח?

זה קרה לכולם...
ובאמת הצלחתם במבחן?

אולי...

אבל הגיוני מאוד שלא.

והתחושה הרעה שיש לך אחרי קבלת הציון - אין שניה לה.

אתה מרגיש שהמחנך עשה לך עוול, אתה מרגיש שאין טעם להשקיע יותר, אתה מרגיש פגוע.

וזאת הבעיה שלנו.
אכפת לנו רק מהציון, מהחיצוניות.

הרי, אם אתה יודע שנתת את כולך במבחן הזה, במחצית הזו, בשיעור הזה - מה אכפת לך מה יהיה הציון שכתב בשר ודם?!?!

מה אכפת לך משני מספרים שמייצגים את כל העבודה שלך בזמן האחרון?!
נכון, למספרים האלו קוראים הציון.
אך הציון של מה?
של ההצלחה, לא של ההשקעה!

"האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב"

המחנך רואה רק את הת'כלס, רק את הטעויות במבחן.
אבל הקב"ה רואה את הכל.
את זה שהתחלת את השנה ברגל שמאל,
ואת זה שהמחנך הוציא אותך מהכיתה,

ואת זה שניסית להציק ליושב לידך בזמן השיעור,

ואת זה שהברזת מהשיעור, ועודדת אחרים להבריז.

אבל גם את הדברים הטובים.

את זה שהקדמת לשיעור לפני כולם,

ואת זה שהתאפקת לדבר אע"פ שזה קשה,

ואת זה שישבת בהפסקה ולמדת למבחן,

ואת זה שעצרת חבר מלדבר איתך במהלך הסדר,

ואת זה שתפסת את עצמך ברצינות,
וגם את זה שהתאכזבת מעצמך בציון שקיבלת.

נכון,

זה קשה מאד להגיע למדרגה כ"כ רוחנית שאנחנו מרגישים את הקב"ה בכל רגע איתנו.

אך אם נגיע אליה נבין שגם כשקיבלנו את הציון הלא נעים הזה - גם אז הקב"ה איתנו!
ה' יתברך יודע כמה השקענו בזה! כמה התבאסנו מזה! איך החלטנו לקום מחדש ולהשקיע יותר במחצית הבאה!!!

ואנחנו צריכים לעבוד על להיות שמחים במה שיש.

הרי אם השקעת את כל כולך במבחן וקיבלת 80, אתה תשמח?

ברור שכן! תהיה לך תחושה מטורפת!

אך אם לא השקעת שום דבר, ולא ידעת בכלל על המבחן, ובכל זאת קיבלת 100, אתה תשמח?
ברור שתשמח, אך לא תהיה לך את אותה תחושה כמו במבחן הראשון...

כי אתה יודע שאין במבחן הזה את כל השעות שהשקעת.

וצריך לזכור שתמיד ניתן ללכת למחנך לפני המבחן ולומר לו: "אני רק רוצה ליידע אותך שבמבחן הזה השקעתי שבוע שלם, ולא השקעתי ככה לשום דבר בזמן האחרון. תעשה עם המידע הזה כטוב בעיניך".

אני בטוח שהוא יעריך אתכם.

וגם אם יחליט לא לשפר בציון - התחושה שהוא מעריך אותך על המבחן הזה, היא ללא ספק תחושה מספיק מעודדת.

ויאללה, לא להתבאס!
תהיו שמחים!!!

יפה. זה מעודד

שמח שעזרתי!

קרה לי השנה במתמטיקה, כתבת בידיוק.

"

קרה לכם שהחלטתם לעשות סוויץ' בראש וללמוד למבחן ברבאק על מנת להצליח?

זה קרה לכולם...
ובאמת הצלחתם במבחן?

אולי...

אבל הגיוני מאוד שלא.

והתחושה הרעה שיש לך אחרי קבלת הציון - אין שניה לה.

אתה מרגיש שהמחנך עשה לך עוול, אתה מרגיש שאין טעם להשקיע יותר, אתה מרגיש פגוע." 

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...