20210128203338.docx

בס"ד                                                                                                                  טבת התשפא

יוסף ויהודה – על רקע מותו של אהוביה סנדק ז"ל/ הרב אסף נאומבורג

כדרככם כבני נוער אתם מבקשים שנדבר על נושאים מסובכים, ואתם צודקים, צודקות. אי אפשר שהתורה תישאר כל היום רק תיאורטית ומרחפת בעולם הרעיונות, התורה צריכה לגעת גם במצבים משתנים שמתחוללים במציאות.

כלומר, יש בחיים עקרונות שאתה אומר – איפה התורה פוגשת אותי במה אני צריך לעשות ביום יום. זוהי ההלכה. יש עקרונות שבהם התורה פוגשת אותי סביב השאלה במה אני צריך להאמין. מזה ספרי הראשונים מלאים. אבל חוץ משני אלו, ישנם גם אותם מקומות בהם הקב"ה או המציאות מדברת איתי. האם לתורה יש נקודת יחס למה שמתחולל במציאות. באופן פשוט בשני היבטים – אחד, בהיבט ההלכתי, ואחד בהיבט המוסרי, נקרא לזה – הנהגתי. ואני מניח שאתן רוצות לשמוע, מה חוות הדעת של התורה ביחס למה שקורה כרגע במציאות, לפחות לפי ראות עיני. הכוונה, מה אני חושב ממה שלמדתי תורה, איך נכון להתייחס לסוגייה שנקרתה לפנינו.

עכשיו צר לי לאכזב אתכן, אולי לא לאכזב אתכן, אבל אם רוצים להתחיל להתייחס לסוגייה מתוך מבט של תורה, אף פעם אי אפשר לדבר על הסוגייה באופן ישיר, כי כך נוהגים רק עיתונאים וזה מבט של עיתונאים. תפקיד עיתונאי הוא להגיד – קרה מקרה, מה עמדתך? מה עמדתך? מה עמדתך? ואם תגיד ככה, אז אני אגיד ככה ואם תגיד ככה, אז ככה. בסדר, אז לזה לא צריכים אותי פה, תפתחו 'סרוגים', תקראו פרשנויות, אנשים שמגיבים למגיבים שמגיבים למגיבים, וזה גם ייתן לכן תשובות ברמה של עיתונאי. אז אומנם אני רוצה בסוף לגעת גם בכל צדדי הסוגייה מבחינה מעשית, אבל קודם לכן אני חייב להתרומם ולצאת מהמציאות העכשווית לכמה רגעים ולהתחיל ממקום אחר שהוא ודאי קשור לזה, וזאת כדי להסביר את נקודת המבט ולפתור את השאלה איך הגענו עד הלום לאירוע המזעזע, הנוראי, המבייש את כולנו, של מות יהודי על ידי יהודים, מוות של אדם אידיאליסט על ידי שוטרים. שימו לב, שאני בכוונה לא קורא לזה 'רצח בכוונה תחילה', הנושא שלי כרגע הוא לא להגדיר את ההגדרות ולתת פרשנויות וכוונות, ו'כן רצח לא רצח', בעיני זה בכלל לא הנושא. זה כן משנה, אבל זה לא הנושא. והכותרות שמנסות לזעזע כדי ליצור איזה זיקה רגשית לצד מסוים, זה לא הנושא שלנו.

דבר שני – דיון תורני בהשקפה הוא לעולם לא מתחיל מהחוויה הרגשית. מה פתאום. הרגש הוא משתנה, הוא מקומי, הוא סוער, הוא יוצא מהגבולות. את התורה מנחה השכל, הדעת, והבירור צריך להיות בירור עקרוני. אח"כ התורה צריכה גם להתייחס לחוויות הרגשיות שעוברות עלינו. כלומר, אנחנו צריכים את החוויות הרגשיות לנסות למקם נכון ביחס לסוגייה הרחבה. אבל אנחנו לא יכולים להתחיל לדון מהכאבי בטן והפאניקה, ו'כתבו', ו'המשטרה', ו'הם', ו'אמרו', 'וזה נורא ומזעזע'. כל זה נכון, אבל זה אפשר לעשות במטבח ותוך כדי קיפול כביסה בשיחת טלפום. כשאתה בא לברר סוגיה תנשום עמוק, תנתח את הצדדים, כאילו במנותק, ואז תחזור לסוגייה ותנסה לטפל בה עד כמה שניתן לטפל בסוגייה כ"כ רגישה.

כל זה הקדמה.

בראשית יסודו של עם ישראל נעשה מעשה מזעזע שכל מה שאנחנו נסביר ביחס אליו הלב שלנו עדיין לא יתיישב והתירוצים עדיין לא יספיקו, אלא אם כן אנחנו נגיע לאיזה נקודה, שלפחות מבחינתי היא הלב של העסק, ואז גם אולי אפשר יהיה לבחון את הסוגייה שנקרתה לפנינו במציאות לאור אותה סוגייה עתיקת יומין.

הקדמה אחת נוספת לצורך אותו בירור – בילדותי גרתי בשכונת בית וגן, והתפללתי במניין של בני עקיבא כשהייתי נער. רב השכונה קראו לו הרב שלמה זלמן מן ההר. הוא היה תלמיד חכם גדול, גם בהלכה וגם בתנ"ך. יש דרשה אחת שלו שנחרטה בזיכרוני, דרשה שהוא אמר באחת השבתות, כשהוא דיבר על למה חז"ל אמרו שצריך להתחיל ללמוד עם ילדים חומש ויקרא. לכאורה חומש ויקרא הוא החומש הכי 'משעמם'. בבראשית יש את סיפורי האבות, בשמות  ישנו סיפור יציאת מצרים, בספר במדבר ישנם חטאי עם ישראל במדבר ודברים זה נאום מעניין לקראת הכניסה לארץ. לעומת זאת, מה יש בחומש ויקרא? קורבנות, זב, מצורע, איך מקימים את המשכן, שמיני, קרשים, צרעת הבגד, צרעת הבית. נו טוב, מגיעים לפרשת קדושים אז קצת נושמים לרווחה. למה ויקרא? למה אתה מתחיל עם ילדים בכיתה א חומש ויקרא? היום, כל החכמים שלא מלמדים כמו חז"ל, גם חלק מהחכמים שכן מלמדים כמו חז"ל, אומרים טוב צריך להתחיל עם הילדים חומש בראשית, בראשית זה מעניין, סיפורים, זה תופס עם הילדים, הלימוד חי וזה מדבר אליהם.

אני זוכר את הרב מן ההר אומר ככה – אנחנו מרכיבים על הילדים את החולשות שלנו. אותנו הרבה פעמים הפרטים האלה שנמצאים בחומש ויקרא משעממים, ואז כשאנחנו לומדים אותם כמבוגרים קשה לנו לזכור. אבל ילד הוא יודע שאומרים תודה לקב"ה. הקורבן בא אצלו כדבר הכי טבעי בעולם, אני רוצה להגיד תודה לה' אז אני מקריב קורבן. מה השאלה? אם אני רוצה לעשות הפתעה לאמא, אני עושה לה ציור. יש איזה פעולה כזאת שאני עושה. זה טבעי, זה זורם עם החיים. צריך ללמוד את הפרטים של זה ומה כל דבר כזה אומר. אומר הרב מן ההר, הפוך, דווקא כשאתה ילד עבודת הקורבנות יכולה להיקלט בנפש שלך בצורה יותר טבעית.

ואז אני זוכר אותו, הוא לא היה מרים את הקול, אבל היה אפשר לראות מתי הוא מדבר בהתרגשות. הוא אמר – ללמד ילדים שאבא מקריב את הבן שלו על המזבח, זה ילדים יכולים לקלוט? ללמד ילדים שהאחים זורקים את האח שלהם לבור ויושבים לאכול לחם ואח"כ מוכרים אותו לעבדות במצרים, זה ילד מבין? אין לו חרדות בלילה – אולי אבא שלי יקריב אותי יום אחד, אולי האחים שלי יזרקו אותי לבור. הוא לא מתעורר מזה מסיוטי לילה? אמר הרב מן ההר, את זה צריך ללמד יותר מאוחר. את זה מלמדים כשהילד יכול לקלוט ואתה יכול להסביר וכמובן שלכל הקושיות יש הרבה הסברים נפלאים שמיישבים את הנפש ומוסיפים לבניין האמונה שלנו.

למה נזכרתי בזה? אני פשוט לא יכול לשכוח את המשפט הזה – אחים זורקים את אחד האחים לבור. אני רוצה להזכיר לכם, הגמרא אומרת: "'והבור ריק אין בו מים', אבל נחשים ועקרבים יש בו". לא נעים לומר, אבל היו שם חלק מהאחים שאמרו בואו נזרוק אותו לבור "וידינו אל תהי בו". מה הכוונה? אנחנו נהרוג אותו בגרמא. נרצח אותו, אבל לא אנחנו. אנחנו רק נוריד לבור, מי שיעשה את פעולת ההריגה זה הנחשים והעקרבים שיהיו שם. אה, אני רגוע. עשיתי רצח בשינוי.

תגידו, זה נשמע לכם נורמלי, הרי אלו האבות הקדושים שלנו? אל תשכחו על מי אנחנו מדברים כאן. האבות הקדושים! אלו שהם מופת בכל דבר, בצדקות, ביראת שמים, במידות, בחסד ובטוב לב. מישהו מאיתנו יכול להכיל את האירוע הזה בהסברים קטנים – 'הוא אמר לשון הרע', 'בגלל החלומות'. עזוב, תגיד לי אתה מכיר עוד איזה משפחה, חוץ ממשפחות פשע מאורגן, ששמה זרקו את האח שלהם לבור? מה, זה המבט שלך על משפחה שמרכיבה את היסוד של עם ישראל – מבט על משפחת פשע מאורגן? איזה מין משפחה זאת? איך שלא תהפוך את הסיפור הזה, אתה חייב להודות שהוא סיפור קשה מאוד. והם יושבים לאכול. אח"כ טובלים את הכותונת בדם. יש בחז"ל איזה עונשים קשים קיבלנו על הדברים האלה.

מה מסתתר כאן בסיפור הזה?

מי שקורא את הפרשיות הללו חייב להתעלות מעל הקטנוניות ולהבין שמסופר בהן סיפור שהוא הרבה מעבר לסתם סיפור משפחתי של מאבקים וויכוחיים קטנוניים בין אחים. מסתתר כאן משהו גדול, משהו בעוצמות ובאנרגיות שאנחנו לא מכירים בחיי משפחה רגילים. מסתתר כאן משהו וצריך לפענח מה בדיוק.   

היסוד של מה שמתברר בפרשיות וישב, מקץ, ויגש ויחי, אלו יסודות מאוד עמוקים בעניינו של עם ישראל בעולם. "בצאת ישראל ממצרים, בית יעקב מעם לועז, הייתה יהודה לקודשו, ישראל ממשלותיו". יהודה זה הצד שבא לומר, איזה קדושה מיוחדת עם ישראל הביא לעולם, הביא, מביא ויביא; "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבוא שילה", ממנו יהיו הדיינים, והוא יהיה אחראי על הרבצת התורה; "ואת יהודה שלח לפניו גושנה". למה? להקים ישיבה; "עד כי יבוא שילה ולו יקהת עמים", מיהודה תקום מלכות בית דוד. מלך המשיח יהיה מיהודה, הוא יגאל את המציאות, הוא יגיד את דבר ישראל בעמים; מה הוא יגיד? "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". תסתכלו מה קורה סביבנו, אנחנו חייבים להיזהר שלא להיות מושפעים מאומות העולם. אם נושפע בתרבות, נושפע בדעות, אם נושפע בהכרת ערך עצמנו, אנחנו וכל מה שיש לנו לומר בעולם, אבודים. יהודה מלמד שאנחנו "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב", שאנחנו עתידים להיות "ממלכת כוהנים וגוי קדוש", והקדושה שלנו אין כמותה לשום אומה בעולם. התורה היא הביטוי לנשמתנו והתורה היא שלנו ולא של העמים האחרים ואסור ללמד גוי תורה, כי זה לא מתאים לנפש שלו. התורה היא בהתאמה לנפש, אם תרצו כמו איזה מכשיר חשמלי שאתה צריך להכניס אותו לשקע שלו, ואם הכנסת אותו לשקע לא מתאים, או שהוא יתפוצץ או שהשקע יתפוצץ. זה לא מתאים. התורה היא מתאימה לישראל, למה שנמצא באופי המיוחד שלהם.

עכשיו פתאום הגיע איזה טיפוס חדש למשפחה, טיפוס שלא מקבל את המלכות, החשיבות וההובלה של יהודה. לטיפוס הזה קוראים – יוסף. לא רק שהוא לא מקבל את המלכות של יהודה, הוא עוד הולך לאבא שלו ולכאורה פועל נגדו. הוא אומר לו: 'אתה יודע, הם מזלזלים בבני השפחות, והמנהיג הוא יהודה, והם אוכלים איבר מן החי והם עושים גילוי עריות'. מבלי להיכנס עכשיו לכל הפרשנות של כל אחד מפרטי הדברים, מאוד בולט שהוא בוחר להתעמת ישירות עם יהודה.

יוסף רוצה להנהיג את עם ישראל. הוא בלשוננו – 'נראה טוב', "מסלסל בשערו", יש לו כתונת פסים, הוא חי את העולם, יש לו מגע עם העולם החיצוני, חשובה לו האסתטיות. אח"כ הוא ירד למצרים וכל העולם על האצבע שלו. הוא מגיע לבית של פוטיפר כעבד ומהר מאוד הוא נהיה בעל הבית. הוא מגיע לכלא ותוך רגע הוא נהיה שם דמות מובילה. הוא יוצא מהכלא ואחרי שתי דקות הוא נהיה משנה למלך מצרים. איפה שהבן אדם הזה שם את הידיים בעולם החומר, הכול מסתדר. בואנ'ה זה גוי רציני. הכוונה – יש לו נטיות לעולם המעשה, אל הצדדים שבחוץ. אומר פרעה לעבדים שלו, אחרי שיוסף פותר לו את החלומות – "הנמצא איש כזה שרוח אלוקים בו". מה זה, זה פלא, איך הוא פתר את החלום מלמעלה, הציע תוכנית כלכלית מלמטה, נתן פתרונות, מחסנים, תבואה, לשמר, לאסוף. כמובן שכדאי לזכור שעם כל זה, הוא אותו יוסף הצדיק, מי שנקרא אצלנו "צדיק יסוד עולם".

כשהתחיל הרעב הוא אמר להם, אתם תביאו את זה, קחו את זה. באים לפרעה עבדיו, אומרים לו – אה.. הוא אמר לנו למול. אמר להם – תעשו, מה שהוא אמר לכם תעשו. אם הוא רוצה הוא יהרוג את כולכם. אתם לא מבינים, הבן אדם הזה הוא שד, הוא כישרון. הוא יודע שבעים שפות. כשפרעה לומד את זה, הוא אומר לו – בוא נעשה עסק. "רק הכיסא יגדל ממך", אני בעל הבית, ותעשה מה שאתה רוצה. קח את רביד הזהב, שם לו את זה על צווארו, שם לו מרכבה, מוליך אותו בכל מצרים. בברכות שלו כתוב, "בנות צעדה עלי שור". בנות מצרים היו מציצות מהגדר להסתכל בו.

ניכר מאוד שהוא גם דמות שיש לה נגיעה והצלחה בלתי רגילה בעולם החומר ומאידך הוא אותו יוסף הצדיק, זה שדמות דיוקנו של אביו מלווה אותו, זה שהודה בארצו, זה שנאמר עליו שעמד בצדקותו למרות שנמכר לעבד בארץ זרה, שיכול לומר על בניו – "בניי הם", שלא דבקה לא בו ולא בהם התרבות המצרית הזרה.

האחים מזהים את זה, והם אומרים – הבית שלנו כבר עבר בירורים, אברהם נולדו לו שניים – יצחק המשיך, ישמעאל בחוץ. יצחק נולדו לו שניים – יעקב "איש תם יושב אוהלים" בפנים, עשיו "איש שדה" בחוץ. אולי עכשיו יש עוד בירור – ויוסף יהיה בחוץ. אנחנו כבר יודעים את הסיפור, אבל כשהם עומדים הם אומרים, בא פה איזה 'גוי', מחילה, להשתלט על בית ישראל. "ככל הגויים בית ישראל"? מה אנחנו הכוכב החמישים ושתיים בדגל האמריקאי, בדגל של פרעה, בעמי כנען? הוא לא משלנו. ועוד יש לו חלומות, הוא יעמוד באמצע, וכולנו משתחווים. הוא יעמוד באמצע, וגם הכוכבים והשמש והירח משתחווים. הוא הבעל בית על עם ישראל. "המלוך תמלוך עלינו", זה יהיה בדיאלוג, "או משול תמשול בנו", איך זה הולך להיות, מה אתה חושב לעצמך?

עכשיו יש פה מתח אדיר של שני צדדים שלא יכולים לוותר אחד לשני. כי הוויכוח ביניהם הוא לא וויכוח בין שני ילדים קטנים שרבים על איזה צעצוע. זה וויכוח על כל עתיד האומה, זה וויכוח על חלום הסולם של יעקב, וויכוח על כל ההיסטוריה, של "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה", האם הסולם הזה הוא קודש ויש לו נגיעה בחול, או שהסולם הזה הוא חול כמו גוי ויש לו ליטופים של קודש, נגיעות קודש. והם בטוחים שיוסף הולך לקחת את זה שעם ישראל הוא לגמרי באומות העולם. "כי כמוך כפרעה", אתה עוד אחד, עוד אחד מהם. והוויכוח הזה רק הולך ומעצים וזה לא וויכוח של ילדים קטנים, זה וויכוח על השורשים של כל עם ישראל. הוויכוח הזה מתחיל בשנאה ויסתיים אחרי אלפי שנים בחיבור.

בהתחלה חייבת להיות שנאה, כי אם אתה בשמים ואומר שצריך לשמור על קדושת ישראל, בצד המיוחד, הרוחני, הבית מדרשי, אז אחרי אלפיים שנות גלות אין שום סיכוי שהבית מדרש ייתן להקים מדינה. אם רוצים לגעת בחומר, צריך מלחמה. אפיקורסות! פיצוצים! חילון! אז נפרדנו מהדוסים והלכנו להקים מדינה. הם יבואו אח"כ, אל תדאגו. אפשר וצריך להקים ציונות כי הבית מדרש מקיים חברה של שנורר, כספי חלוקה, מקיים "שב ואל תעשה", מצפה למשיח בפאסיביות, אנחנו נביא את הגאולה בידיים, אנחנו נבנה אותה, נתעסק איתה, בביצות, בשמירה, בהגנה, בהתקפה, בהייטק, בתרבות, בפיזיקה, במרחב, בניית כבישים, בניית יישובים. מי יעשה את כל זה, בחורי ישיבות?! מי יעשה את זה?! תן להקים מדינה! לא הולך ביחד. בינתיים.

שלא נטעה, יש מרחק גדול בין התנועה הזו, התנועה הציונית החילונית לבין אותו יוסף הצדיק, שהיה צדיק קודם כל בכל מה שנוגע לבין אדם למקום וברמה הגבוהה ביותר שניתן להעלות על הדעת. ומכל מקום, כוחו וכישרונותיו של יוסף ניכרים בהיבטים מסוימים באותה תנועה ציונית חילונית. ראוי להרחיב על הפער הזה, אבל לא עכשיו.

נחזור לרגע אחורה.

עם ישראל ממשיך ואחרי כמה מאות שנים מיציאת מצרים, הוא מקים ממלכה. יש את שאול המלך כממלכה מכינה, אחרי זה יש את דוד המלך. דוד המלך מקבל עונש, לא משנה כרגע, אבל משמע שזה על חטא בת שבע. והעונש הוא שממלכתו תתפלג. לא בימיך, אחריך. וכשרחבעם בן שלמה יושב בתור מלך ישראל כולו, מתקומם נגדו ירובעם בן נבט. זוכרים מאיזה שבט הוא? אפרים. כלומר מיוסף. אה. רחבעם מיהודה, ירובעם מורד מאפרים. יוסף ויהודה. בא שבט יוסף, שבט אפרים, ואומר – הם שם, אלה בבית המקדש, בדוסים, הם לא ינהלו פה את איך עם ישראל יראה. אז מה הוא עושה? מעמיד עגלים במקום אחר, בדן ובבית א-ל. העגל זה השור, כוח יוסף, הכוח של החומריות, וירובעם אומר שזה יהיה תחליף טוב לבית המקדש, ושם שומרים שלא יעלו לירושלים כדי שהמרכז של הכוח של עם ישראל לא יהיה אצל מי שיושב בבית המקדש. כך מתפצלת לה הממלכה – מדינת יהודה ומדינת ישראל. שתי מדינות. שם התחיל הריקבון. ומשם, צניחה חופשית. שלוש מאות ומשהו שנה, מאה ומשהו שנים, זה הוליד את זה וזה הוליד את זה, מנשה, אחז, צדקיהו, גלות. יצאנו לגלות. נפרדו הכוחות. החומר והרוח. יוסף ויהודה. קרקע, שמים. לא הלך ביחד. התפוררנו.

הדבר הזה ממשיך בעוד כמה מקומות שכרגע לא ניתן להאריך בהם. אבל אולי לפחות נציין אחד מהם – הגמרא במסכת סוכה, כשהיא מדברת על מספד גדול שיהיה בירושלים לעתיד לבוא, היא לומדת מזה שצריך לעשות תיקון של צניעות בשמחת בית השואבה. איך היא לומדת את זה, שנשים יהיו בצד אחד וגברים בצד שני? היא מביאה פסוק מהנביא זכריה על איזה מספד גדול שיהיה בירושלים, שבו הנשים יעמדו בצד אחד והגברים בצד שני. היא אומרת קל וחומר – אם בשעת הספד, כשיש עצב גדול אתה עומד בהפרדה בין נשים לגברים, כשהיצר לא מפתה אותך, מה נעשה בשעת שמחה כמו שמחת בית השואבה, שזה זמן שיכולה להיות בו קלות ראש ועלולה להיות פריצת גדרות. לכן תשים מחיצות. שואלת הגמרא אגב זה – על מה יהיה ההספד שמה לעתיד לבוא? אחד אומר, על היצר הרע שישחט. יספידו את היצר הרע. משהו רוחני. אחד אומר, על משיח בן יוסף שיהרג.

אני רק לוקח את המימרא הזו ואומר שיש פה משהו רוחני שהוא תעלומה, אני אפענח אותו טיפה אח"כ. אבל קודם לכן, שאלה: אני מכיר – "במהרה יבוא אלינו עם משיח בן דוד". זה המשיח. מאיפה הגמרא הביאה פתאום את הדמות החדשה הזו – משיח בן יוסף? מחדשת לנו הגמרא שיש דבר כזה שנקרא משיח בן יוסף.

אומר הגאון מווילנא, בספר 'קול התור', שעוסק במאה חמישים ושש בחינות שיש ביוסף, שהגאולה של עם ישראל תהיה "בסוד משיח בן יוסף". כלומר, היא תתחיל מהעשייה החומרית, מבניין הארץ, קיבוץ גלויות, פיתוח, מדע וכו', ועל גבי אותו כוח של משיח בן יוסף, שבאיזשהו שלב ימות, תתפתח מלכות אחרת – משיח בן דוד. מי שהייתה בביהכנ"ס בשבת האחרונה, קראה על זה שהקב"ה אומר לנביא יחזקאל – קח ענף אחד תכתוב עליו יהודה, וקח ענף אחר ותכתוב עליו יוסף, "ונתת את עץ יוסף על עץ יהודה". אומר המלבי"ם – ההתחלה תהיה שיהודה יבלע בתוך יוסף. יוסף יוביל את הגאולה, יוסף יוליך את המהלך בתוך החיים החומריים, ומתוך השלמות הזאת של משיח בן יוסף, "ודוד מלכי מלך עליהם". כלומר, מתוך זה תצמח הנהגה של חזרה בתשובה, של עשיית מצוות, של הליכה בדרכי ה', של הבנת ערכנו הרוחני וכו'.

אומר הרב פילבר, בספרו 'איילת השחר' (ספר שעוסק בבירור סוגיות הגאולה, ולדעתי מומלץ מאוד לבני נוער), למה היה צריך שני משיחים לעם ישראל? תקשיבו טוב, אנחנו מגיעים ללוז של העניין ואז נגיע לפרקטיקה – הוא משווה את זה ליחסים שיש אצל כל אדם בין נשמה לגוף. יש לפעמים אנשים שאומרים שהיכולת לחיות בשלום תלויה בזה שהנשמה תוותר קצת על הרצונות שלה, כי יש גוף, והגוף יוותר קצת על הרצונות שלו, כי יש נשמה. ואחרי שכל אחד יוותר הם יכולים לחיות ביחד. אבל האמת היא שזה שטות, זה לא נכון, זוהי תפיסה מוטעית שגורמת סיבוכים ולא פותרת את המאבק. באמת הגוף צריך להתפתח במלוא כוחותיו ולכן יוסף לא מוותר. אתם לא תצמצמו אותי, אתם לא תכלאו אותי, יש לי חלומות של גדלות, אלומות, כוכבים, אני ארד למצרים, אני אנהל, אני אזיז את כל הממלכה המצרית, כל העולם העתיק, אני אהיה המלך הכלכלי, על פי ישק כל דבר, אני אהפוך את פרעה לבובה שחותמת על צ'קים, אני בעל הבית. כל העולם העתיק עלי. יש לי עוצמות. אומרים לו יהודה והאחים, אם אתה תפתח את העוצמות שלך אנחנו נגיע להיות חלק ממצרים. אנחנו צריכים לפתח את עם ישראל – תורה תורה תורה תורה, מידות, יראת שמים, אין שום דבר אחר חוץ מזה ואם זה אומר להילחם בגוף נילחם בגוף ושנים נעמוד ככה שיראת השמים תהיה הדבר שרק למענו שווה לנו לחיות. ואם יהיה לנו גלויות ולא יהיה לנו מה לאכול ומה לשתות ואיפה לגור וירצחו אותנו, נמסור את הנפש על קידוש השם, כי אם לא זה מה לנו חיים. בלי זה אנחנו לא כלום. רק יראת שמים ותורה.

ושני הכוחות האלה הולכים במהלך ההיסטוריה, מהמריבה הזאת על שפת הבור של יוסף, וכל הזמן נאבקים אחד כנגד השני כדי שהם יוכלו לחיות בשלמות. המבט של הגאולה, אומר הרב קוק, הוא להבין שהחזרה לבית שלישי צריכה ביסוד שלה לתקן את חורבן בית ראשון. אם היסוד של חורבן בית ראשון היה היפרדות הממלכה למדינת יהודה ומדינת ישראל, והמושגים בטח כבר מצלצלים לכם מוכר, אז היסוד של בית שלישי זה מדינת ישראל יחד. אה, אבל יש הרבה בעיות, כי להרכיב כוחות שהם כוחות נפרדים זה גורם למתחים גדולים, לקשיים גדולים, לפערים גדולים, וזה דבר לא פשוט. נכון, בהחלט וזה שורש האירוע בעיני שהתחולל לפני שבוע.

עכשיו אני אייצג את שתי העמדות בקיצוניות שלהן – יש פה אנשים שאמרו, סליחה, אנחנו הקמנו פה מדינת חוק, מדינה חילונית דמוקרטית. אנחנו בנינו אותה וגם אנחנו הרוב, ויש הצבעות בכנסת. בשביל לקיים מדינת חוק צריך צבא, צריך בית משפט, צריך משטרה, צריך זרועות חקיקה, אחרת המדינה לא מתקיימת. ובמדינה מתוקנת אם ניידת אומרת לך לעצור, אתה עוצר. ואם אתה לא עוצר, סמכות וחובת החוק לרדוף אחריך. במדינה מתוקנת אדם לא זורק על אדם אבנים, ואם הוא עושה את זה המשטרה אמורה לבוא לעזרת מי שזרקו עליו אבנים, תמיד ולא חד צדדי, ולדאוג לפתרון. זו מדינה מתוקנת. האם אנחנו רוצים מדינה מתוקנת? אנחנו רוצים מדינה שהמשטרה שלה יהיה לה מספיק כוח, תפרידו את זה מהאירוע האחרון, לטפל בכנופיות פשע בלוד, לטפל בכאלה שמכים נשים בבית, לטפל באנסים, ברוצחים, בגנבים, באנשים שעוקצים קשישים ולוקחים להם את כספי הביטוח לאומי. אנחנו רוצים משטרה? התשובה היא – ברור. אנחנו בעד המדינה.

אבל המדינה הזאת היא לא מדינת חלומותינו כרגע. היא בעזרת ה' תצמח להיות, היא "ראשית צמיחת גאולתנו", אבל אנחנו עדיין מחכים להמשך הצמיחה. והצמיחה הזאת תבוא עם תורה, תבוא עם קדושה. אומרים לך נערי הגבעות – זה מדינת ישראל?! זה מדינה של גויים! והם צודקים. הם צודקים! זה המדינה?! בג"צ נגד כל מה שזז פה בבתי כנסיות, בעד להט"בים, נגד ההתיישבות, מפרקים יישובים, איזו מדינה זו?! למה באנו לפה, בשביל שהתרבות של תל אביב תהיה? תרבות של הכוכב החמישים ושתיים של ארצות הברית. על זה נלחמנו אלפיים שנה בגלות, כדי שנשים יהודיות פה יראו פה כמו נשים באירופה? כדי שיהודים יאכלו פה חזיר במדינת ישראל? לא רוצים את המדינה! והם צודקים. כי הקישור לחומר יגרום לנו לצלילה למקומות שבהם כבר לא יישאר כלום מהמדינה היהודית.

עכשיו אתה עומד ואתה אומר – יש צד שהם צודקים, ויש צד שהם צודקים, ואיך אני עומד מבחוץ ומשתדל להיות אחד שמאחד את שניהם, איך אני רואה את הטוב שבהם ואת הטוב שבהם. עכשיו כל זה עוד לפני האירוע, עוד לא דיברתי על האירוע, נשים אותו שנייה בצד, אני מדבר על העיקרון שלפני האירוע, נתייחס גם אליו, אבל מה המבט שמתוכו אני מגיע. המבט שמתוכו אני מגיע, אני רוצה להגיד לכם, שקודם כל אני בוכה. על מה? על זה שלא הייתה לנו סיטואציה כזאת שיהודי הורג יהודי. אחרי זה נטפל במי אשם. מה זה הדבר הזה? מאיפה הגענו לשנאת אחים הזאת? מאיפה הגענו לאמירה משני הכיוונים, שאלה לא אכפת להם שלא יודע מה יעשו לנוער הגבעות, ואלה יגידו – בוא נשחט את המשטרה. זה כשלעצמו, עוד לפני שאלת המקרה שקרה והרצח, זה שזאת העמדה הנפשית, זה מזעזע.

אני גם פה וגם פה ואני לא פה ולא פה. אני מביט ומתפלל על משיח בן יוסף שלא יהרג, ושמלכות בית דוד תצמח מתוך הדבר הזה, שתרחיב את הכלים. לא לשבור את המדינה, להרחיב אותה. לא לשרוף, לתקן. דרך ארוכה. לפעמים לנוער אין זמן. אבל היסוד הזה של לראות באמת את מדינת ישראל והתורה כגוף ונשמה, שהגוף נותן את הכלי, את המקום לחיות בתוכו, והנשמה נותנת את התוכן, הקודש, היראת שמים.

כמה יש לנו ללמוד מהנוער הזה של הגבעות. מטורף. דיברתי על זה בהקשרים אחרים עם תלמידים מהישיבה. אמרתי להם, תראו, נכון שאני יכול להתווכח על כל מיני דרכים שהם פועלים בהם, אבל יש דבר אחד שאני לא יכול להתווכח איתם – הם מוכנים בשביל האידיאלים שלהם לבטל את כל העולם החומרי. אתן מוכנות לגור בקראוון? לא קראוון, צריף שאתן בניתן בלי דרכי גישה, הכול בוץ, אין חשמל, אין טלפון, בשביל יישוב ארץ ישראל. אתה יכול להתווכח איתם אם זה נכון להקים ככה או לא, זה לא משנה. אבל הוא מוכן למסור את הנפש ולמסור את כל העולם החומרי שלו בצד, מוכן את כל הנוחות שלו לשים בצד, מוכן את כל הנהנתנות שלו לשים בצד. אתה ככה? על מה שאתה מאמין בו, על מה שאתה מאמין, על התורה אתה ככה? על החסד אתה ככה? על בין אדם לחברו אתה ככה? מה שאתה מאמין, רק תלמד את המסירות נפש! תלמד את הדבקות. תלמד את הלהט. תלמד, אולי זה הדבר הכי גדול, איך אפשר לעמוד נגד חברה שלמה ולהגיד אני לא נכנע לתכתיבים התרבותיים שלכם! לא באיך שאני נראה ולא באיך שאני מדבר ולא באיך שאני מאמין. יש לי גבורה בפנים, אני לא עבד של תל אביב והמוזיקה והסרטונים והסמארטפונים. אני לא נכנס לביב שופכין שלכם, אני יהודי גאה, יש לי גוזמבות, אני תותח.

זה לימוד גדול בשביל הנוער המתנצל שלנו, המתחנף לכל סוג של חילוניות.

ומצד שני אני לא חייב להסכים איתם בשבירת כללי המדינה. זה סוג של פראות. ואני חושב שהמדינה היא בעלת ערך. היא כלי, היא לא התוכן, אבל מהכלי הזה יצמחו דברים גדולים ואני הולך איתה ואני רואה את ישועת ה' ואני בעיקר לא מוכן לחזור להיפרדות הממלכות. אני לא הולך חזרה. לא עברתי שלושת אלפים שנה כדי להגיע עוד פעם לממלכת יהודה וממלכת ישראל. אני באתי לאחד, ועם כל הקשיים באתי לתפור ולא לקרוע, באתי לראות בעין טובה ולא רעה, באתי לחיוב ולא לשלילה. ואני חושב שהקב"ה מתגלה דרך עם ישראל, גם כשהוא נפול, גם כשהוא שטוף תקשורת, גם כשטמטמו לו את הראש בפסקי בג"צ ובסרטים, סרטי הסתה נגד נוער הגבעות, וזה נורא, עדיין עם ישראל זה עמו של הקב"ה, גם אם הוא גר בתל אביב ורעננה ולא חושב כמוני. איתו אני הולך והוא מקים את מדינת ישראל. אני לא מקים מדינה אחרת. לא בפועל ולא בתיאוריה ולא ביחס שלי למדינה הזאת. היא ראשית צמיחת הגאולה.

בתוך הסיטואציה הזאת קרה מקרה שצריך לחקור אותו באופן שהמשטרה לא תזהם את החקירה והיא לא קשורה אליה. חקירה חיצונית. אני חושב, אם אני מנתח נכון את האירוע – היו פה שוטרים שרוח המפקד שלהם אמרה להם להיות בלהט אחרי הצרת הצעדים של נוער הגבעות, וזה לא פעם ראשונה ולא פעם שנייה וזה לא בפעם השמונים, והלהט הזה הוביל אותם למרדף פראי שבסוף הם עשו נוהל שהמשטרה עושה אותו לא רק פה אלא כשיש עבריינים שנמלטים הם נוגחים להם באוטו ותופסים אותם וזה הוביל לגרימת מוות. ומי שצריך לתת על זה את הדעת ואת הדין, צריך לתת על זה את הדין. האם הייתה פה כוונת רצח? אני חושב שלא. האם היה פה להט מוגזם כדי לרצות מישהו למעלה או התרת דמם ברמה מסוימת של נוער הגבעות? לבושתי, התשובה היא כן.

המצב הזה הוא פרי של הסתה, של בורות, של חסרון תורה ויראת שמים, וראיית כל המציאות בעין שהיא פלורליסטית, הומניסטית גויית, שהיא מאוד הומנית כלפי האויבים ומאוד מתאכזרת כלפי אחרים. האם נערי הגבעות צריכים לעמוד בפני החוק כמו כל אחד? כן, כמוני, כמוכם, יש פה חוק. ואם לא נשמור חוק לא תהיה פה מדינה. אבל אם החוק מתעלל בהם, אז צריך לחשוב איך אנחנו מסייעים כחברה. איך אנחנו נרתמים להגן עליהם. איך אנחנו מקבלים אותם ורואים את הטוב שבהם.

אני מרגיש שבלי הדברים האלה אי אפשר לבוא אל סערת הרגשות שהמקרה הזה מעורר. הרגש יש לו מקום, וטוב שיהיה, אבל צריך לבוא בעין בוגרת, כללית, במבט יותר ארוך ולהבין את המאבק הזה שהתבטא במעשה הזה על רקע מרחב יותר גדול בעם ישראל.

תדעו לכם, יש פה אנשים במדינת ישראל.. אני אספר לכם סיפור קטן – אני הייתי בקו במילואים באזור שכם. היה לי קצין, אדם יקר מאוד, מאוד אהבתי אותו והיה לנו קשר הרבה שנים, שהוא היה איש 'שלום עכשיו' מובהק. ממש מהפרונט של 'שלום עכשיו'. הוא היה עוד צעיר, אני מניח ששמו עוד יתפרסם פעם. שמאלני כזה שנראה לי שיאיר לפיד ימני לידו. שמאלני אידיאולוג, חכם כזה, הוא היה דוקטור להיסטוריה, אני מניח שהיום הוא כבר פרופסור. פעם באיזה וויכוח שהיה לי אתו, הוא אמר לי – 'תראה נאמבורג, אני אגיד לך את האמת. אני כל מילואים שיש לנו בשטחים אני מתלבט אם לסרב פקודה. מה אני עושה פה? אני מאמין שזה נגד כל תפיסתי המוסרית לשרת פה. אני מדכא אוכלוסייה, אני עוצר אותם במחסומים, אני מגביר את השנאה, אני לא מאמין במה שאני עושה. אבל.. אם אני אסרב וכל אחד יעשה מה שהוא רוצה, מדינת ישראל תתפורר'. הוא אמר לי איזה משפט – 'אתה והחברים שלך, אתם שודדי דרכים. אבות אבותי הקימו פה את המדינה, לקחו את עגלת המדינה, העמיסו עליה חציר מהעמק', איזה ביטוי כזה, 'הקימו קיבוצים, הקימו חברה סוציאליסטית, הקימו חברה של מדע, הקימו חברה חילונית, ואתם ה'גוש אמונים' שלכם קפצתם על העגלה, זרקתם את הנהג והשתלטתם לנו על המדינה, ואתם הולכים להסית את הסוסים ואת העגלה לתהום הכי שחור שאני יכול להעלות על הדעת'.

אני יכול להתווכח אתו ויש לי מה להתווכח אתו, אבל רק תדעו לכם שזה מה שהוא חושב.

איך תופרים את זה? איך מחזיקים את זה ביחד? זה מסובך מאוד. יש חברים שלו היום שבגלל זה כבר לא נמצאים בארץ, הם לא רוצים פה את המדינה שאתן חולמות עליה. וכמובן, לא בגלל זה אנחנו צריכים להתקפל. הזכרתי לכם, לומדים מנוער הגבעות גאווה יהודית. אנחנו לא מתקפלים ואנחנו לא מתנצלים. אבל אנחנו כן צריכים לשאול את עצמנו איך תופרים את זה. כי אם אנחנו נגיד שלא אכפת לנו, אנחנו מקימים את מדינת יהודה ורק ה' הוא המלך, רק התורה, התורה לפי דעתך, לא משנה, אבל כאילו אמירות כאלה של ניתוק וריחוק, אז הרסנו את הכול. הרבה יותר קשה לאחוז את החבל משני קצותיו, להבין שצריך משטרה ואסור שהיא תתנהל ככה, להבין את הגודל של נוער הגבעות ולהבין שבמקרה הזה יש להם צד. התוצאה היא נוראית, והיא כואבת, א' בפרטים, על מות נער, שנראה לי מתוק מאוד. ו-ב' על הסיטואציה המושפלת שהגענו אליה בתור חברה, ואת זה צריך לתקן. צריך לתקן בתורה גדולה, ביראת שמים, בבתים מאירים, במה שירים את החברה, שייתן מבט עמוק, ובעיקר בתפילות שלנו שעץ יוסף ועץ יהודה יתלכדו לדבר אחד, שהנשמה תחזור לשכון בגוף והוא לא ירגיש שהיא חונקת אותו, הוא לא ירגיש שהיא מצרה את צעדיו, הוא לא ירגיש שהיא גוזלת לו את נקודות החיים שלו, שהתורה שלנו תהיה מאירה, משמחת, גדולה, מידותית, רעיונות, עומק, כלליות, אז הגוף ירגיש מספיק משוחרר כדי להגיד אהה, רק לזה הייתי צמא. אם הייתי יודע שזאת התורה, וואו.

ובינתיים, אנחנו צריכים לפעול את פעולותינו, את מעשינו, האם נכון להירתם לדברים לזכר אהוביה? ודאי. בתפילות? ודאי. מי שיש לה כסף לתרום? ודאי. כל אחד והעניין שלו. האם צריך ודעת חקירה לשוטרים? ודאי. האם היה פה רצח? בשום פנים ואופן. האם היה פה דבר גרוע מאוד שאני לא יודע מה ההגדרה שלו בחוק, מוות ברשלנות, לא יודע בדיוק מה, זה צריך להישפט, להיחקר, להיבדק על ידי גוף שכולם נותנים בו אמון ואז להגיע לאיזה החלטה. אבל זה הנקודה השולית בשלב הזה. הכוונה היא, שהמעשה כבר נעשה והוא נורא, ועכשיו צריך לחקור ולמצות את הדין. אבל עיקר השאלה – איך אנחנו יוצאים מפה. אם נכנסו להיות עיתונאים ב'סרוגים' וב'בשבע', 'הוא רצח', 'הוא לא רצח', אנחנו עסוקים כל היום בשלילה ובמי יכופף את הידיים של מי ובמי יותר גרוע ממי, אז נפלנו בפח, נהיינו עיתונאים, נהיינו אנשים שרואים את המציאות מהגובה השטוח שלה. ואם העמקנו את הסוגייה והתבררנו ויצאנו מכולה יותר אוהבי ישראל, יותר אנשי עומק, יותר אנשים שמבקשים את האיחוד הזה, והיה הדברים האלה לזכרו הטהור של אהוביה סנדק.

בחיים לא הייתי עושה דבר כזה

קשה לי לקרוא מגילות

אתה תרויח מזה. אתה מתעצל? הזמן שלך כ"כ יקר? בינינו הזמן שאתה מתבטל ביום... הרב מדבר שם על זה, מרוב ידיעות מהירות ורדודות שמגיעות מהתקשורת אז אי אפשר להסתכל במבט תורני ובעומק על שום דבר...

שלי קצת חשוב ,לפחות עכשיו  יודע מה אולי עוד מעט

לא מעלמה הדין

זה מה שאני מקבל בכניסה במחשב לאתר ערוץ 7

של נשים..

גלישה באתרים אחרים באותו דפדפן כרום במחשב הזה.

אם זה לא אתה שחיפשת דברים באתר של אלי אקספרס, אז מישהו אחר ישב במחשב הזה. וגלש דרך הדפדפן עם שם המשתמש שלך.

מציע לך לפתוח שם משתמש חדש ב google, ולהכנס ולצאת מהדפדפן עם המשתמש שלך רק כאשר אתה במחשב. כדי שלא תקבל פרסומות מותאמות למשתמשים אחרים במחשב.

אבל לא בגדי ים.. וגם הפרסומות לא חוזרות על דברים שחיפשתי בעליאקספרס.

והוא עובד באופן מלא על Firefox, יותר טוב מאשר על chrome

חוסם פרסומות מעולה בדפדפן.

חוסם לחלוטין את הפרסומות באתר.

מה לזה ולבני נוער?

לגופו של עניין, הנוסח הזה מעורפל ומלא רגש בלי שום מקרה ספסציפי שאפשר לדון עליו בעינייניות.

תמונות לא צנועות בתוך עלוני שבת? מודה שאני לא קוראת נלהבת בעלונים כאלו, אבל אני לא חושבת שנתקלתי. אם היה מתואר מקרה ספציפי היה על מה לדון.

זו ממש לא קביעה ש"אין מי שחולק עליה".

כל זה תלוי בהגדרת הצניעות שאתה מתייחס אליה, תמונות פרובוקטיביות של ממש אני בטוחה לגמריי שאין, אבל אולי תהיה בעלונים יותר ליברלים כמו הדור או מקור ראשון, בחורה במכנסיים וחצי כיסוי. זה לא מצדיק זעקה כזו והתוכן העיקרי של העלונים מהסוג הזה יותר בעייתי מתמונה כזו או אחרת של פרסום לעוד יחידות דיור ביישוב קהילתי שבו "כולם כמוך", עם תמונת משפחה טיפוסית ליישוב המדובר.

וצודק מוטי עורך שבתון שמעיר שבשם כל הקדושה הביינישית העליונה שאתם משדרים, לא ראוי לפתוח עלוני שבת בתוך בית הכנסת.

בעלון המדובר. ('שביעי' של סוף השבוע האחרון).

וגם בעקבות הפוסט - הלכתי ועברתי אתמול על הגיליון, שעדיין נמצא בבית - ובסקירה ראשונה לא שמתי לב.

אח"כ עברתי שוב בעיון, ורק אז הבנתי על מה מדובר. סה"כ תמונה שצולמה ברשות הרבים ורואים שם אנשים בלבוש רגיל שכולנו רואים סביבנו ברחוב.

זה באמת נראה לחפש בכוח על מה להתלונן.

באופן קבוע יש פרסומות של נשים עם חולצות קצרות, תמונות חיבה שונות של בת מחזיקה יד לבן וכו'יש בזה בעיה הלכתית, אני לא אומר שדעתי שהעלונים יהיו רק עם תמונות של גברים - אבל רבותי מפרסמים, כבדו קצת, אני מרגיש שהעיתונים הפכו לעלוני ברנז'ה של כל המגזר

אני מצטער לפגוע בהדרת נשים, אך יש בזה בעיה הלכתית בתמונת הנ"ל שמרוב תמונות אני לא צריך להציג הוכחות, ובכללי אני מישיבה גבוהה ועשיתי תשאול בין הבחורים מה דעתם על העלונים ואם לדעתם המצב טוב, כולם דיברו כמוני שהמצב גרוע

חבל שמי שאחראי אולי על העלונים זה האלה שמסנים לפלג בינינו לבין החרדים, וחושבים בדעתם שהציבור הדתל"י קשור בנפשו יותר לציבור החילוני מאשר לחרדי

זה לא המצב, והלוואי שתשתנה המגמה

כמו שאמרתי, התמונות האלו לא פרובוקטיביות, אלא מציגות נשים עם סטנדרט הלכתי פחות מחמיר משלך.

מה הכוונה במשפט "כבדו קצת, אני מרגיש שהעיתונים הפכו לעלוני ברנז'ה של כל המגזר"? אתה מצפה שהוא יציג רק נשים מהתת- מגזר שלך או בכלל לא?

אפילו ממה שאתה מתאר, לא נראה שתראה שם משהו שונה מיציאה לרחוב ביישוב דתי ממוצע.

החזקת ידיים זה עניין שגם הלכתית תלוי במנהג המקום. הרש"ר הירש הרשה לבני קהילתו ללכת שלובי זרוע (כמו ג'נטלמן וגברת ייקים) כי ככה מנהג המקום שלהם. אתה לא יכול לצפות מעיתון שמופץ בכל הארץ ופונה לכל הציבור הדתי לפנות לטעם האישי שלך. אם אתה יודע שמבחינתך יש בעיית בשמירת העיניים בעלון הזה, אחריותך לא לפתוח אותו.

ושוב, דברים כאלו יהיו נפוצים ככל שהעלון יהיה יותר ליברלי באופן כללי. אני לא רואה סיבה לבייניש שמור עטוף (וכנראה קווניק) לפתוח את עלון הדור, במיוחד לא בתוך בית הכנסת.

כאן לא אומרים "שמירת העיניים היא בעיה שלך".

מה גם שהיו תמונות שהם לא רק בסטנדרט הלכתי פחות, אלא ממש לבוש נוגד את ההלכה ולא צנוע, למשל הפרסומת של טיולי מפלגת הצ"ד בעלוני שבת בבית כנסת (שאי אפשר לומר שהיתה בטעות, שהרי בקרוב אליך הם נזכרו באותה שבת בדיוק לעשות את האשה עם חצאית).

באותה מידה ניתן לבטל את המחיצה בבית כנסת מטיעון "שמירת העיניים זה בעיה שלך".

וגם אם אני לא אקרא עלון כזה או אחר, הזה שלצידי כן יקרא. זה חוסר אחריות וביזוי הקודש לפרסם מראש תמונות שיודעים שכולם יקראו בבית כנסת.

זה מעיד על מגמה של זילות הקודש בציבור הסרוג, שבא לידי ביטוי גם בהפיכת בתי כנסת לשוק ואכמ"ל.

הם רוצים שלא יקראו בבית כנסת? שיפרסמו כעיתונים בגודל של עיתון ולא עלון, על נייר מחוספס כמו עיתון, ויחלקו בתיבות דואר ולא בבתי הכנסת.

ואחר כך עוד מתפלאים שחרדים נמנעים מלפקוד בתי כנסת סרוגים

כמו שאמרתי, לא משהו שלא תראה ביישובים מסוימים, ומכנסיים לפחות, זה מותר לפי מנהג המקום לפי דעות מסוימות.

שכל אחד ינהג על פי רבותיו, אבל שוב, לא יכול לצפות ממפרסמים שפונים לכלל הציבור הדתי לפנות רק לתת-מגזר שלך. אם הם פונים לציבור הליברלי הם יציגו בפרסומים שלהם דמיות שמאפיינות את הציבור הזה. וזה גם למה הם שינו את התמונה בקרוב אלייך. הכל זה התאמה לקהל היעד. עלונים שמפרסמים תמונות כאלו, כנראה שאתה לא קהל היעד שלהם וקח את זה בחשבון, לא רק בנושא התמונות מכאן ועד בעיית צניעות "לכל הדעות" המרחק ממש גדול.

ואני אגיד בפעם השלישית, יותר בחריפות כי כנראה המסר לא נקלט- אסור לקרוא עלוני שבת בבת הכנסת!

לא משנה מה מופיע בהם. בין אם זה ספר מתכונים, אקטואליה, או קטלוג החדש של איקאה. זה בעצמו ביזוי הקודש מאשר תמונה גבולית כזו או אחרת בפרסומת. גם דברי תורה בעלונים לא ראוי לקרוא בזמן התפילה, וכמעט שאין בעלונים האלו דברי תורה בכלל.

להתלונן שהסחת הדעת שאתה מביא לתפילה עומדת בסטרנדט צניעות מחמיר יותר זה כמו להתלונן שלשרץ שאתה טובל איתו אין חותמת של גוש קטיף.

ובאופן כללי על שמירת עיניים: כתוב במקורות (סליחה שאני לא זוכרת בשלוף) שאדם צריך לשים לעצמו סייגים בנושא כפי שמכיר את עצמו. שוב, הוא צריך לשים אותם לעצמו. זה לא יעיל, ולא אפשרי לדרוש מכל העולם להשתנות לפי הסטנדרט האישי שלך. נשים בהחלט מחויבות הלכתית להתלבש צנוע- ושוב, גם אלו שמקלות, לפעמים יש להם על מי לסמוך. במקרים שלא, שום קריאת גוועלד לא תעזור. השורה התחתונה היא שכל אדם אחראי על שמירת ההלכה שלו.

ואני מקווה שתקח את כל העזות בקדושה הזו כדאי למחות נגד תופעת קריאת העלונים בבית כנסת, שהיא הרבה יותר משמעותית מאשר פרסומת שמציגה אישה כזו או אחרת.

ובטח לא בבית כנסת (לא מדבר על הכיסוי ראש בכלל).

מי שקורא עלוני שבת עם תמונות כאלו בבית כנסת, שלא יתפלא שחרדים מחרימים אחר כך את הבית כנסת שלו. בעצם שלא יתפלא שחרדים לא משלימים לו מניין.

זה ממש לא "תת מגזר". אלא אם כן האורתודקסים הם תת מגזר והעלונים הם רפורמים שמתטרתם לפרסם בטמפלים שאין בהם מחיצה בין גברים לנשים בתפילה.

זה א' ב' של דבר דתי. לכבד מקום קדוש לפי הסטנדרטים שלו. שום אדם גם זר לא ייכנס למקדש הודי עם נעליים.

ב. נגיד שאסור לקרוא עלוני שבת - זה לא עוזר כי אנשים במילא קוראים. אז בגלל שאסור ובמילא קוראים אז נתיר את ההלכה לגמרי? אולי נפרסם שם תמונות בגד ים וזהו כי במילא כיוון שחטא נותרה הרצועה? זה התממות במחילה. כל הוצאה שמוציאה עלון שיודעת שאנשים יקראו בתפילה והיא בכוונה מחלקת זאת ליד בית כנסת כ"עלון שבת" - עליה לשאת באחריות ולפרסם לפי סטנדרט של בית כנסת.

ג. יש הבדל עצום בין סתם הסחת דעת בגלל אקטואליה לבין תמונה לא צנועה. זה כמו ההבדל בין אנשים שמדברים בבית כנסת על חדשות לבין לעשות תפילה בתערובת נשים וגברים או לבוא לא צנוע לבית כנסת, אין מה להשוות. הראשון זה לשים חולין בבית כנסת, השני זה לשים איסור בבית כנסת.

ד. נכון שאדם צריך לשים לעצמו ולא לאחרים. אבל לא בבית כנסת שהוא מקדש מעט. גם להכנס עם תמונה כזאת בבית כנסת של עוורים זה צלם בהיכל. פשוט זילות במקום קדוש. קל וחומר בבית כנסת שאנשים רואים במהלך התפילה את זה.

לכן בכלל לא דיברתי על עיתונים דתיים של חול כמו מקור ראשון וכו' שקוראים בבית ומחלקים בדואר (שגם שם לא מבין מה יעלה למוציא לאור לשים פרסומת של אשה בחצאית? זה יגרום לו לבריחת לקוחות דתיים?)

ה. לא לוקח שום עזות בקדושה לשום מקום. להתעלם מביזוי בית הכנסת הגדול רק משום שיש ביזוי בית כנסת קטן זה צביעות. והייתי אומר את זה גם אם היתה תמונה לא צנועה של גבר. אין קשר לנשים.

ו. אני מוחה כנגד עלונים, אבל זה לא עוזר. אז אם זה לא עוזר זה לא מתיר לעשות דברים חמורים יותר שהם כבר חציית קו אדום, ומי שלא מבין זאת שזה חציית קו אדום, אין לי כבר מה לומר לו

ז. בבית כנסת אדם פרטי לא אחראי על שמירת ההלכה כי זה מקום ציבורי. תפקיד הגבאי זה להוציא עלונים שמפרסמים תמונות כאלו מחוץ לבית כנסת. ואם הגבאי לא עושה זאת, אז כל אדם מהציבור שמתחשק לו

ח. זה שיש מקומות שנשים באות לא בחצאית לבית כנסת זה לא אומר שמותר. גם יש אנשים שנוסעים בשבת לבית כנסת. זה לא אומר שזה מותר.

השריד אש הוא לא רב אורטודוקסי? (הוא הקל בשירת נשים בסניפים מעורבים, לא בדקתי מה דעתו בנושא צניעות בלבוש)

גם רבנים לברלים בדורינו, אפשר לחלוק עליהם כמה שרוצים, אבל אתה לא יכול להגיד שהרב דוד סתיו למשל, הוא לא רב אורטודוקסי.

אתה כנראה לא למדת בכלל הלכות צניעות ומה הדעות השונות. וכנראה גם לא מה ההגדרה למילה אורטודוקסי.

מה הקשר הורדת המחיצה? מי דיבר על זה? זה חדש לך שהציבור הדתי מורכב מהרב תתי קבוצות שנעות על הרבה צירים בתחומים שונים (וזה לא מסתכם רק בליברלי או שמרן) ואין להם את אותן תפיסות בכל נושא, כולל בנושאים הלכתיים?

שוב, אנחנו מדברים על חצי כיסוי ומכנסיים, לא תמונות פרובוקטיביות שבאמת נועדו לבהייה ומחשבות זרות.

יש המוני בתי כנסת דתיים שככה נראות המתפללות שלו. האם זה בהכרח לכתחילה? את זה תשפוט בעצמך, לפי אמות המידה הלכתיות והרבנים שאתה סומך עליהם, אבל לפחות בחלק מהעניינים האלו בהחלט יש להם על מי לסמוך.

ואם הנושא הוא אמות מידה של צניעות באופן כללי, עלוני שבת כאלו או אחרים הם לא הבעיה, לדון על זה נקודתית פשוט לא רלוונטי.

ומה מעניינת אותי הדעה האישית של אדם חרדי כזה או אחר? אני מסכימה שחרדי בהחלט לא ירגיש בנוח בבית כנסת דתיים מסוימים. הוא מוזמן להתפלל היכן שהוא כן מרגיש בנוח. מדברים על כל שלדתיים מסוימים יש רגשי נחיתות מול חילונים, נראה שאתה סובל מהבעיה ההפוכה.

אפשר לנהל את הדיון בענייניות עם טיעונים לכאן או לכאן בלי "מה הילדים המגניבים יחשבו עליי". זה לא רלוונטי.

אתה זה שמתמם ומכשיר בעיות. זילות התפילה בפוליטיקה ואקטואליה לא מפריע לך, וכשיש תמונה של משפחה לברלית יותר ממך פתאום זו בעיה? בן אדם יכול לבלות את כל התפילה בהתעניינות בסקרי מנדטים, תכנון חופשה לאירופה, ושאר מריעין ומבישין ואתה בסדר עם זה?

העלונים מחולקים בכניסה לבית הכנסת. המתפללים המכובדים מוזמנים לקחת לקחת אותם לביתם בסוף התפילה. אין בהם שום דבר קדוש או תורני ממילא. (ובכמה מהם גם מדופס בפנים העלון ראש כל עמוד המשפט "בתפילה מדברים רק איתו" כי כנראה אנשים לא הבינו את המסר) האידאל שאתה מדמיין של אסופת דברי תורה לא קיים היום. אלו מגזינים לקריאה בשבת. האנשים שקוראים אותם בתוך בית הכנסת הם הבעייתיים.

הם לא שייכים לבית הכנסת ולא מיועדים אליו.

ושוב, עלון שמציג דמיות של אנשים בלבוש יותר פתוח, יהיה פתוח בעוד הרבה תחומים אחרים. פעם או פעמיים שניסיתי לקרוא את עלון "הדור" והזדעזעתי עד עמקי נשמתי מסגנון הכתבות והדעות שהוא מציג כלגיטימיות. אני חושבת שזה הרבה בעייתי ושורשי מתמונה כזו או אחרת. וכמובן אני מדברת על קריאה בזמנך החופשי, לא בזמן התפילה.

[לא קשור לנושא: הייתה שם כתבה על הוועדה להפסקת הריון, והציגו את הנשים שהולכות לשים כקדושות מעונות, ובמיוחד עצבן אותי איך ביקרו שם את הוועדה הנוראית והקשוחה, ואומרת שיש נשים מסכנות שנאלצות לשקר ולטעון שההריון הזה לא מהבעל כדי בטוח לקבל אישור- למרות שהוא כן מהבעל. ואז איך מהלך כזה עלול לפגוע בהן בגירושין עתידיים, שיש הוכחה רשמית לחוסר נאמנות. לדעתי אישה שמוכנה להוציא משפט כזה מהפה שלה, במיוחד בוועדה רשמית, היא מגעילה ומזעזעת, ולא מפתיע שהנישואים שלה בסכנת פירוק גם ככה.]

תמונה לא צנועה בבית כנסת חמורה מהורדת מחיצה. כי גם בתערובת גברים נשים בתפילה כולם לבושים צנוע לפחות.

זה שלא כולם בציבור הדתי מקפידים על כל ההלכה זה ידוע, אך נדרש מהם לכבד מקום קדוש לפי סטנדרט הלכתי. שהרי גם במקדש הודי הם לא יכנסו עם נעליים, וגם חילוני לא ייכנס גלוי ראש לבית כנסת.

תראי לי איפה הרב רבינוביץ מתיר לנשים להגיע לבית כנסת עם מכנסיים. אין מקום כזה.

זה לא קשור למחשבות זרות או לא, קשור לכבוד בית כנסת. גם אסור לפרסם בעלון שבת תמונה של גבר עם בגד ים למרות שזה לא גורם למחשבות זרות.

לא מכיר המוני בתי כנסת סרוגים שמגיעות לתפילה עם מכנסיים. בכל מקרה יש הבדל, אף אחד לא יוציא החוצה אדם, ולו מפני כבוד הבריות. אך להוציא החוצה חתיכת נייר זה אחרת.

הבאתי את החרדים רק כדי להראות לאן חלק מהציבור הסרוג התדרדר, לעיתם מראה חיצונית עוזרת לשקף. אין לי שום רגשי נחיתות מול חרדים. גם כי איני שותף ב"ה להלך הרוח המעוות שמשקפים הפרסומות הנל, גם כי איני נמנה עם התת מגזר הליברלי או הלייטי, וגם כי פשוט אין לי מה לראות בחרדים כנעלים מאיתי, (למעט העובדה שבשום תת מגזר אצלם לא מכניסים כאלה דברים לבית הכנסת. והאמת שגם המסורתים נעלים בזה מהשאר, שהרי לא ידברו בבית כנסת דיבורי חולין לעומת הסרוגים שכן).

שוב זה לא תמונה של "משפחה ליברלית". זה לא כן כיסוי ראש או לא, או גודל הכיפה או אורך השרוולים. זה תמונה חד משמעית לא צנועה הלכתית שנמצאת בבית כנסת. זה ביזוי בית הכנסת.

תכנון חופשה לאירופה זה חולין, בעוד שתמונה כזו בבית כנסת היא איסור, לא חולין.

ולכן אם עלונים כבר לא דברי תורה, אז לפחות שהגבאים יוציאו כל עלון שמפרסם תמונה לא צנועה, כי זה חציית קו אדום. אבל חברות ההוצאה לאור יודעות שכולם קוראים אותם בזמן התפילה והם מוגדרים כ"עלון שבת", השאר זה התממות.

זה לא "לבוש יותר פתוח" זה לבוש שאסור לבוא איתו לבית כנסת.

כמובן, הבעיה של "הדור" זה עוד בעיות, למשל הוא עלון שנקרא בבית כנסת שנותן לגיטמציה (ולו חלקית) לחיים משותפים לפני נישואין, או שמפרסם דעות כפירה של נאור נרקיס. זה לגיטימי במקור ראשון, לא לגיטמי בעלון שמחולק בבית כנסת. אבל יש הבדל בין טקסט לתמונה, זה כבר חצית קו אדום וביזוי בית כנסת.

הם לא אמורים להיות חלק מהנוף שלו בשום צורה.

כמו שלא ארצה שיתלו על קירות בית הכנסת תמונות של יעדי נופש או תוצאות סקרי בחירות, גם חולין לא שייך במקום של קדושה.

באמת שלא ברור לי איך זה בסדר לדעתך. שוב, גם מפרסמי העלונים יוצאים נגד התופעה המצערת של ביזוי בית הכנסת.

ואני לגמרי בעד להוציא מבית הכנסת כל מה שמפריע להתנהלותו התקינה והמוכבדת. אם אנשים באמת לא מסוגלים להבין שבית הכנסת הוא רק נקודת החלוקה ולא אמורים לקרוא בעלונים בזמן התפילה, אז בכיף שיחלקו אותם במקום אחר או בכלל לא.

מפורסם שהרב רבינוביץ' התיר מכנסיים לנשים. אתה באמת לא עיינת בסוגיות האלו, נכון?

https://ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9694.pdf

(בטח יש מקורות יותר מעמיקים מזה, זה סתם משהו שמצאתי בחיפוש מהיר בגוגל).

אני מכירה הרבה בתי כנסת כאלו, אורטודוקסיים לחלוטין. כנראה שאתה באמת לא מכיר את הציבור הדתי על גווניו, ולא פסיקות הלכתיות שונות.

וברור שאנחנו מדברים על מדידות אורכי שרוולים, ומראה שמקובל במשפחות שהם ליברליות יותר. כנראה שאתה לא מכיר את כל הדעות בשביל לומר שזה "לכל הדעות לא צנוע". כי זה לא לכל הדעות.

שיהיה ברור אני באופן אישי לא אתלבש ככה, ואחנך את ילדיי בהתאם, אבל לא כדאי להוציא לעז על אנשים ולא לראות שיש להם על מי לסמוך.

מכנסיים. אין שום מקום כזה שכתב. (וגם לגבי ביום יום הוא אמר שזה רק בחברה דתית שבה מקובל על כולם כך. ואין חברה כזו בימינו שזה מקובל על כולם)

זה שבית כנסת נקרא אורתודוקסי לא אומר שהוא לא עובר על ההלכה

מאיפה ההמצאה לחלק בין בית כנסת לבין הרחוב? אתה זה שצריך להביא מקור לרעיון המתמיה הזה.

אני לא יודעת איפה אתה מסתובב אבל ברצינות לא ראית שיש קבוצות ואזורים דתיים בארץ שבהם מקובל שאישה הולכת במכנסיים וחצי כיסוי?

רק אתמול הייתי באיזה ערב זוגות בנושא כלשהו, והיו שם כמה חרדיות עם פאה וגרביונים, כמה דתיות תורניות עם חצאית ארוכה וכיסוי ראש מלא, וכמה כאלו לייטיות עם מכנסיים וחצי כיסוי. הבעל באזורים האלו בדרך כלל גם הולך עם מכנסי ג'ינס חולצת טי-שרט מקוקשקת, וכיפה קטנה מאוד (וציציות בפנים- אם בכלל).

@הפי אם אני לא טועה, ציינת שאת הולכת עם מכנסיים מתישהו. אם אכפת לך, (את לא חייבת) להגיד באילו אזורים בארץ זה מקובל? אני יודעת שזה ביישובים מסוימים, אבל לא בקיאה בדיוק אילו.

חוסר ההכרות שלך עם הציבור הדתי היא לא הבעיה של הרב רבינוביץ' ולא של עורכי העלונים.

ושוב, יש בעיות הרבה יותר גדולות בעלונים האלו והשימוש בהם מאשר מראה שהוא רגיל ושכיח באזורים דתיים מסויימים, שאליהם המפרסמים בעלון מכוונים. ברור שהם לא מכוונים אלייך.

ללכת ברחוב בלי חולצה, הוא לא יכול להכנס כך לבית כנסת.

אי אפשר להסתמך על דעת מיעוט קטן של פוסק אחד שטוען שמכנסיים זה רק משום לא ילבש בעבר ולא משום צניעות, ולבזות בית כנסת על פי התר של רב אחד.

מה גם לא מכיר בית כנסת שבו כולם סוברים כרב רבינוביץ ובישיבה שלו מעלה אדומים בוודאות הרב סבתו והרב שילת ראשי הישיבה הם נגד מכנסיים לנשים.

כך שאין שום נפקא מינא לפסק - עדיין אסור להגיע לבית כנסת עם מכנסיים.

מה כם שבפרסומת המכנסיים לא היו רחבים אלאדין אלא רגיל, כך שגם לפי הרב רבינוביץ זה אסור.

זה שזה מקובל חברתית זה עדיין לא אומר שזה מותר הלכתית ולא ביזוי בית כנסת. ואני חי בציבור לייטי כולל חלק ממשפחתי אז אני לא צריך תזכורת לכך שחטא הזה נפוץ בימינו.

גם מקובל היום אצל חילונים ומסורתים ללכת עם חולצות בטן, זה לא אומר שזה לא ביזוי בית כנסת להכנס לבית כנסת כך.

ב. בכלל לא דברתי על חצי כיסוי, מאיפה לקחת את דברי?. ברור שחוסר כיסוי ראש לא מוריד מצניעות, שהרי כל הרווקות גם אצל הכי חרדים מגיעות לבית כנסת בראש מגולה ואין שום בעיית צניעות.

מה שכתבת על גבר ללא חולצה לא רלוונטי, כבוד הציבור וענייני צניעות של גברים שונים לגמרי משל נשים, ואין מקור שמחלק בין "צנוע לרחוב" ל"צנוע לבית כנסת" לאישה.

מי שהולכת עם מכנסיים רחבות מיועדות לנשים לפי פיסקת הרב רבינוביץ', בהחלט יכולה לסמוך עליו. אם היה עניין לחלק לדעתו, הוא היה כותב את זה. המצאת חלוקה שלא קיימת במציאות.

ויכול להיות שראשי הישיבה היום חולקים עליו בנושא הזה, אז מה? (כמו שהם חלוקים זה על זה, ובתוך הישיבה עצמה יש מגוון דעות בהרבה נושאים- זאת לא ישיבה עם "קו" אחד) כל אחד הולך על פי רבותיו ואתה לא יכול לקרוא למה שרב פוסק בסדר הגודל הזה התיר "ביזוי בית כנסת".

אולי כל מי שמניח אוכל ישירות על הפלטה לפי ההיתר של הרב עובדיה הוא מחלל ומבזה את השבת כי הוא התיר ורבנים אחרים לא?

וכמו שאמרתי, יש הרבה בתי כנסת וקהילות שזה נורמלי ומקובל לנשים ללכת עם מכנסיים. מה בדיוק ההסבר שלהן לזה? אני לא יודעת, מוזמן לשאול. גם לא כל אחת שהולכת בלי גרביונים יודעת בהכרח לצטט שזה היתר של הרמ"א. זה מה שמקובל במשפחה, ומי שרוצה לעיין ולדייק את המקורות מוזמן. ברור שאתה לא עשית את זה, וישר הזדעקת בלי לבדוק כלום. זו פשוט הוצאת לעז ושם רע על ציבור גדול.

ברור שהוא התכוון למכנסי נשים רחבות שמקובלות היום, אלו שרופפות יותר משל מכנסי גברים. לא עיינתי בדיוק בפרסומת המדוברת, אבל כל עוד לא רואים ממש את מתאר הרגל עצמה, אין סיבה להניח שזה יהיה אסור לפיו.

כמו שהוא היה אוהב לומר: "תשתמש בשכל הישר שלך".

מסםיק אם יש שם במקרה אשה או גבר אחר נוכחים שמייצגים את הרוב המוחלט של הציבור שסולדים מלבוש כזה בתוך בית כנסת.

חוץ.מזה כבוד בית כנסת לא שייך לציבור אלא אובייקטיבי.

אסור להכנס עם חולצת בטן לבית כנסת גם אם זה בית כנסת של מסורתיים שכולם זה יומיומי אצלם.

כלומר לפני כבוד הציבור יש כבוד בית כנסת כשלעצמו

להכנס ל"מתאר הרגל עצמה" או לא, זה קטנוניות מיותרת.

יש פה זילות ועוד בעלון שמחלק עצמו לכל בתי כנסת הסרוגים בארץ.

חוסר מודעות חוסר התחשבות וזילות הציבור וקדושת בית הכנסת.

זה לא עלון פנימי של קהילה.

(ואחר כך היו סרוגים שלא התביישו להאשים את העלון קרוב אליך בחרדיות, על זה שהפכו את התמונה לאשה עם חצאית. הזוי לאן תת מגזרים מסוימים הולכים היום)

אתה התחלת לדקדק למה הרב רבינוביץ' התכוון, אז אמרתי למה ברור שהוא התכוון.

וברור שיש הבדל מבחינת צניעות, כמו שאסור לשים חולצה הדוקה. זה תקף בתוך בית הכנסת, ברחוב או על הירח.

החלוקה שהמצאת ל"צניעות לרחוב ל"צניעות לבית הכנסת" לנשים לא קיימת. בקהילה שבה זה נהוג ומקובל אין כל מניעה לנשים להסתובב ככה בכל מסגרת ציבורית. בבקשה תביא מקור שבבית כנסת הלכות צניעות לנשים משתנות איכשהו מבמקום ציבורי אחר.

חולצת בטן אין שום פוסק שהתיר, מכנסיים זה כן מותר לפי הרב רבינוביץ', שעוד לא שמעתי התנצלות על הזילזול בו.

ובפעם המי יודע כמה: העלוני שמפרסמים תמונות כאלו, מכוונים לקהילות כאלו. זה למה הם שינו את התמונה בעלון עם קהל יעד יותר שמרני/ תורני/ איך שלא תרצה לקרוא לזה. זה א' ב' של שיווק והתאמה לקהל יעד.

מפריע לך שעלון שלא מתאים לקהילה שלך מופיע בבית הכנסת שלך? מוזמן לפעול להוציא אותו. התוכן שהם יותר משמעותי מתמונה כזו או אחרת.

אז הגיוני שבבית כנסת זה יהיה אסור.

והעלונים פוזרו בכל בתי הכנסת, לא רק באלו הנוהגים לפי הרב רבינוביץ.

לא זלזלתי בו , הרב רבינוביץ היה אחד מגדולי הדור.

אגב זה תופעה שלוקחים פסיקות שלו שפסק לשעת הדחק ומשתמשים בהם שלא מידעתו להיתר גורף.

למשל אנשים משתמשים בהיתר שלו להכנס לכנסיות לתיירות, כאשר אמר במפורש שההיתר הוא רק לדיפלומטים או פרנסה או צורך גדול מאוד. אני לא בטוח שבמכנסיים זה לא אותו דבר. בכל מקרה אין שום אברכית בישיבתו שהולכת עם מכנסיים לפי מה ששמעתי.

אז אחרים צריכים להתנצל על ביזוי הרב ועיוות דבריו, לא אני

(בכל מקרה הפרסומת היתה בלבוש אסור גם לרב רבינוביץ)

ב. לא, פשוט קרוב אליך לא היו מסכימים לפרסם תמונה כזאת כמו המקורית

ויש מקומות שזה מקובל בהם, אז שם זה מותר. לא ביזוי ולא נעליים. שוב, תגיד לנהוג לפי היתר של הרב עובדיה זה גם ביזוי?

ועדיין לא הוכחת בעזרת מקור שיש עניין מיוחד בבית כנסת בצניעות לנשים.

מי אמר שהאברכיות בישיבתו הולכות דווקא לפי פסקיו בנושאים הלכתיים? שוב, זו ישיבה מגוונת בלי "קוו" אחד.

ושוב, כל עוד המכנס לא צמוד ממש, וניכר שזה מעוצב לנשים, אין סיבה שזה אסור לפיו,

מאיפה הבאת שהוא התיר מכנסי אלדין בלבד? כתוב במקור שהבאתי שצריך שהמכנסיים יהיו רחבים ולא יגלו למעלה מהברך. (הוא מרחיב גם על לשים טוניקה מעל המכנסים כמו שהשואלת הוסיפה, אבל ברור שזה עניין נפרד.)

ככה נראתה הפרסומת. עכשיו אחרי כמה נסיונות מצאתי אותה בחיפוש גוגל. לא אצרף אותה כי תגיד שזה "ביזוי הפורום", אבל נראה כמו מכנסי נשים רחבות רגילות.

האמת שזו פרסומת די מכוערת עם דמויות בינה מלאכותית קריפיות ומוזרות. ברור שזה היה ניסיון של הציונות הדתית לפנות לקהל הליברלי יותר, ושלא יאשימו אותם בייצוג של תת מגזר מסוים בלבד.

אני באמת לא רואה למה להמשיך לחזור עם אותם דברים שוב ושוב.

שבוע טוב.

ושוב פעם, לא מתירים ביזוי בית כנסת רק על דעת פסוק יחיד. זה מקום ציבורי לא אדם פרטי. והעלונים חולקו בכל בתי הכנסת בארץ לא רק בקהילות הנוהגות כרב רבינוביץ. וזה בטח לא "מקובל בבית הכנסת שאתה גר בו" כלשונו המדויקת, ומשמע מדבריו שכל הציבור באותו מקוםכולל כולם צריכים להסכים על כך שמכנסיים בבית כנסת זה נורמלי. ואין כזה מקום בנמצא שלאף אחד אין בעיה אם זה בבית כנסת.

תעשי חיפוש תראי את הפרסומת

"אמנם אם את הולכת למקום בו הדבר אינו מקובל, ולא נהוג כך, אז יש לכבד".

כאן העלונים לא כיבדו אלא ביזו את בית הכנסת בכל הארץ, כאשר ברור לי שגם בישובים הכי ליברלים יש אנשים שלא מקובל עליהם שבתוך בית כנסת יתלבשו כך. כל שכן כל הארץ.

אני בטוח שהוא היה מתנגד לפרסומת הזאת שפורסמה בבתי כנסת לו היה רואה זאת

זה התמונה שפורסמה בעלוני בית כנסת, וזה ביזוי בית כנסת וזלזול בציבור המתפללים.

ומה שיותר גרוע זה שהעלונים או אחראי הקמפיין היה לו כבר את התמונה של קרוב אליך, אבל הוא מן הסתם אמר "עזוב לא אכפת לי נפרסם ככה אז מה אם זה בית כנסת"

בעיקר בהתנחלויות בחוות וכו..

פחות בעיר.

זה פשוט לא נוח חצאית ואי אפשר לזוז

אני לא לייט וזה מכנסיים רחבים

צמודים סקיני אין התרה

והרב רבינוביץ התיר רק אלאדין שזה כבר חצי חצאית

ולכן זה לא עניינו של האדם הפרטי אלא אסור להכניס את זה. ואם הכניס שלא יפתח. אך מראש חברות ההוצאה חייבות לא להדפיס כך אם מחלקות בבתי כנסת כעלוני שבת. ואם מסרבות, צריך להחרים אותן ולא להזמין מהם או לזרוק את מה שהם שמות ליד בית כנסת כדין כל מי שמבזה מקום קדוש. הרי אם נאור נרקיס היה שם ליד בית כנסת עלון כפירה של חוזרים בתבונה, וודאי שהגבאים היו נמנעים מלהכניסו, ולאדם פרטי שהכניסו, היו דורשים שיוציא אותו או שישים בתיק.

כשאנחנו מדברים על צניעות ועל הופעת נשים בעלונים, אנחנו לא מדברים על חומרא אישית של בחורי ישיבה או על "טעמי האישי". צניעות בסיסית, כמו הקפדה על כתפיים מכוסות (שרוולים) ומקל וחומר אי-הצגת חולצות בטן, אינה עניין של תת-מגזר אלא של הלכה פסוקה בשולחן ערוך ובפוסקי הדור מכלל החוגים. להציג את זה כ"החמרה אישית שלי" זה עיוות של המציאות ההלכתית.

יש הבדל עצום בין מציאות לצערנו שקיימת פה ושם ברחוב (גם ביישובים דתיים), לבין מה שמוכנס באופן מודע ומודפס על דפי עלון שמונח בתוך בית הכנסת. בית הכנסת אמור להיות המרחב המוגנת והקדושה ביותר, שבו האדם מתנתק מחולין הרחוב כדי לעבוד את השם. לומר ש"מותר להביא את הרחוב לתוך ספסל בית הכנסת כי ככה זה ברחוב" זו בדיוק הבעיה שאנחנו מתריעים מפניה.

השימוש בדוגמה של הרש"ר הירש אינו רלוונטי כאן. הרש"ר הירש פסק לפי מנהג קהילתו במקום ספציפי בתנאים היסטוריים מסוימים, אבל אף פוסק אורתודוקסי לא התיר פרסום חזותי של פריצות גדולה או לבוש חשוף בפרהסיה הציבורית הדתית, קל וחומר שלא בתוך מקדש מעט.

אנחנו לא דורשים עלון שמתאים רק ל"קוויניקים" או למגזר מצומצם. אנחנו דורשים רף מינימלי של כבוד הדדי, של שמירה על ההלכה, ושל התחשבות במרחב הציבורי המשותף של כולנו בבית הכנסת.

בקצרה אחזור על עוד פעם אחת ואין לי כוח לכתוב ככה שוב ושוב.

איפה נתתני לגיטימציה להצגה של חולצות בטן? הרב רבינוביץ' פסק שמותר לנשים ללבוש מכנסים רחבים במקום שזה מקובל שם, לכן מבחינת צניעות זה בסדר במקומות כאלו.

בית הכנסת אמור בהחלט להיות מרחב של קדושה, ולכן לשבת לעלעל בעלונים במקום להתפלל זה ביזוי הקודש לא משנה מה מופיע שם. לא אמור להיות שום קשר בין עלון פנאי לבין בית הכנסת. לכן העלונים האלו צריכים לעמוד בסטנדרט הצניעות הקהילתי המקובל. בלי שום קשר לבית כנסת שמהווה רק נקודת חלוקה וזהו.

עלונים שמראים תמונות של משפחות דתיות לייט פונות לציבור הזה, ולא לציבורים אחרים. התוכן באופן כללי, בלי קשר לקריאה בזמן התפילה, הרבה יותר משמעותי מתמונה כזו או אחרת.

אין לכם בעיה לקרוא מדור נופש או כתבה פוליטית (שוב, מזווית של הציבור הנ"ל) בזמן התפילה כל עוד לא יהיו שם תמונות של נשים? בושה.

א. בפרסומת הנל זה לא היה מה שהתיר הרב רבינוביץ, לא קרוב לזה אפילו

ב. הם רוצים עיתון פנאי? שלא יחלקו בבית הכנסת, בטח לא תחת הכותרת "עלון שבת" יחד עם כל עלוני השבת של דברי תורה באותה ערימה, כשהם יודעים טוב מאוד שאנשים כן קןראים בתפילה וחלק גדול מהרייטינג שלהם מגיע מכך שאנשים קוראים זאת בתפילה כי משתעממים בתפילה. הרי אם מחר כל בתי הכנסת יכריזו שהם לא מכניסים עלונים, עלות הפרסומת בעלונים תצנח ב50 אחוז. כלומר ההכנסה שלהם מתבססת על עקרון הקריאה בבית כנסת בין השאר.

אז שישלחו בדואר כמו מקור ראשון. זה התממות, במחילה

ג. זה שאנשים עוברים עבירה קלה זה היתר לעבור עבירה חמורה? בגלל חולין בבית כנסת נכניס איסור לבית כנסת? אני חושב שכל אחד מבין את ההבדל בין השניים ולמה נחצה פה קו אדום

אגב, חוץ מהרב רבינוביץ שהתיר לא ראיתי מישהו שמתיר כל מיני מראות שונים שנמצא בציבור שלנו (אולי חוץ מהרב ד"ר מיכאל אברהם...)

אבל המצב היום בכל מקרה גרוע וגרוע, וחבל שרבני המגזר לא יודעים מה מתנהל במגזר שלהם ולא יודעים לכאורה לנהל את האירוע...

לפרסם תמונות שצולמו ברשות הרבים?

אולי גם נתלה ליופי בבית כנסת על הקיר סתם תמונות שצולמו ברשות הרבים ואז במקרה גם יהיו שם אנשים בבגד ים?

עלון של בית כנסת אמור להכיל סטנדרט של בית כנסת.

העלונים הראשונים פשוט היו דברי תורה, מאז בתהליך אבלוציוני לאט לאט בלי שנרגיש העלונים הפכו לעיתון רגיל, אז אם כך, לפחות שיציבו קו אדום - תמונות חייבות להיות בסטנדרט בית כנסת.

ה' ישמור לאן הגענו שצריך לומר דברים ברורים מאליהם שלפני 30 שנה היו פשיטא

וברור לכל שהם לא עלונים המיועדים לשימוש במסגרת בית הכנסת.

בית הכנסת מהווה מרכז חלוקה נוח מבחינת ייעול ונוחות ומיקוד בקהל היעד - להגיע בקלות לאלפי משפחות ובתי אב מהמגזר הדתי לאומי, שהם הקהל הרלוונטי לתכנים והפרסומות בעלונים.

זה גם מה שמעניין בהן ועשה אותם לכל כך פופולריים ונפוצים. הרבה פרסומות יעודיות לקהל היעד שלא תמצא ככה בריכוז בשום מקום אחר - טיולים, נופשים, כנסים, ימי עיון, מסעדות, רכילות וחדשות מהמגזר, ויש גם קצת מאמרים בנושא פרשת השבוע וחיבור לאקטואליה - אבל זה לא העיקר בעלונים אלו. .

באופן אישי - את הבר מצווה שלי חגגנו בזמנו במלון, דרך משרד הפקת אירועים שהגענו אליו דרך פרסומת בעיתון "שבתון"

עיתון "שבתון" ועיתון "נופשים" הכי טובים במידע על טיולים ונופשים לציבור הדתי לאומי, בארץ ובחו"ל.

יש גם עלונים תורניים, כמו "קרוב אליך" - ברוח חסידית.

הוא אכן עלון עיוני שמתאים לתוך בית הכנסת - והוא בהתאמה בפורמט תורני. ולא עלון המלא בפרסומות.

לצערינו.

זה סתם התממות.

הם רוצים להדפיס עיתון ולא עלון? שיחלקו אותו בדואר ויעשו אותו בגודל של עיתון נורמלי (שום אדם לא יקרא מקור ראשון בתפילה כי זה ענק).

שילכו לעבוד על מישהו אחר.

חוץ מזה שהפרסומת הנל היתה כוללת עלוני דברי תורה מובהקים, שאי אפשר להתמם "אבל לא התכוונו שזה יהיה עלון שבת שאנשים קוראים בין גברא לגברא".

שבתון זה עלון פרסומות שמתחזה לדברי תורה. שהרי כל מה שלא פרסומת שם זה דברי תורה ורק בסוף יש עוד. ובמשך שנים הוא היה רק דברי תורה ועדיין פרמו בו חצי פרסומות.

אני זוכר את הקונץ העלוב של משהב - דף אחד של עלון ובו דבר תורה ומהצד השני רשימת הדירות לרכישה. זה ממש היה קרדום לחפור בו פטתי.

אין לי בעיה עם שבתון, רק שאו שיפרסמו את זה כעיתון ולא כעלון שבת. אם מישהו מפרסם כעלון שבת בבית כנסת - מינימום של לכבד זה בסטנדרט של בית כנסת. זה כל כך קשה לעשות פרסומות של תמונות צנועות או שזה דורש מהם מאמץ על אנושי?

כל התממות מכל סוג שהיא, היא כדברי הבדיחה: ההתנצלות גרועה מהמעשה

חבל שאני לא יכול לצלם לך בערב שבת ובתפילות יום שבת את בית הכנסת שלנו.

בודדים ביותר, מתוך קהל של מעל ל-200 גברים, נוגעים בעלונים בתפילה.

רוב העלונים נלקחים הביתה.

ומה שלא נלקח, נזרק בצאת השבת לפח המחזור הכחול הסמוך לבית הכנסת

ואלו שפותחים אותם - הם מאלו שבאים לבית הכנסת להיפגש עם החברים, בקריאת התורה יוצאים החוצה לפטפט בחבורות. לא רק להתפלל 🥲

ופותחים אותם בתוך בית הכנסת בתפילה, כולל התמונות הנל

לבדוק שהיא לא פוגעת בכבוד בית כנסת.

ולא, הפרסומת הנל לא היתה "תמונה ברשו תהרבים" עובדה שבקרוב אליך חברת הפרסום שמה לב וטרחה לשנות זאת שיהיה צנוע

כל אחד שנותנים לו לכתוב חשוב שיש לו משהו חכם להגיד.

למה לקרוא הגיגי אחרים כשהראש מלא שטויות משל עצמנו?

כתיבה שטחית, התפלמסויות רעילות, שקרים או חצאי אמיתות, והרבה מלל מנופח.

קוראים, וכבר שניה אחרי זה שוכחים מה קראנו מרוב שזה הבלים.

יש דרכים טובות יותר "לשרוף" זמן יקר, וראש פנוי ממחשבות.

זה לא מוסיף עונג שבת - זה רק גורע ממנה.

המלצה שלי, פשוט תפסיק לקרוא את התוכן הבלתי מועיל הזה.

גם זה "צרכנות". צריכה שלילית, לדעתי.

מדובר בעיתונים לכל דבר ועניין. אין שום סיבה להכניס אותם לבית הכנסת. לא זאת כוונת המאמר. אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש. גילוי נאות, אני נמנע באופן מוחלט להביא את הניירת הזאת הביתה.

מובן למה רבני הארץ הטובה לא רוצים להתערב. חוץ מהשאלה מה יתקבל בציבור- כנראה יש דברים רבים להעיר בענייני העלונים הנ"ל, ושב ואל תעשה עדיף.

באופן כללי העיתונים מדפיסים את מה שאנשים קוראים. זאת אומרת שהעלונים משקפים את הלך הרוח בציבור והבעיה היא לא ספציפית מה שמודפס בעלון שבת כזה או אחר, אלא מה גבולות הגזרה של התוכן שאנחנו מוכנים להכניס לחיים שלנו. (הסוגיה של קריאה במהלך התפילה זו סוגיה אחרת שראויה להתייחסות נפרדת ובדר"כ יכולה להיפתר בצורה מקומית בבתי הכנסת על ידי תקנות שונות)

לעניין סגנון המכתב- אני שמח שהוא עושה את פירותיו וקוצר את תגובות העורכים, ובכל אופן פחות התחברתי לסגנון המצטדק ומעורר הרחמים של 'עזרו לנו לשמור על המרחב המוגן שלנו, על התנתקות משאון הבחוץ וכו'.. כי בתכלס מדובר בדיון שראוי להעלות בעניין גבולות התוכן שאנחנו מוכנים לצרוך (ולאו דוקא בהקשר של צניעות) שנוגע לסינון לאינטרנט, צפיה במסכים, פרסומות במרחב הציבורי, עלוני השבת ועוד.

אם תרצה אתה יכול טיפה יותר להרחיב ולפרט ולהפוך את זה למאמר שמדבר על גבולות התוכן שלנו בכל המרחבים. אני בטוח שזה יעורר הדים (כמו שרואים בשרשור הזה)

אגב, כבר כמה שנים שלא פתחתי עלון כזה (להוציא קרוב אליך, שגם בו יש על מה לדון ואכמ"ל) ואני לא מרגיש שחסר לי כלום🤷‍♂️

מבינה אותך ממששששש

מצד שני תקשיבי, זה סיוט אבל בסוף, לא תאמיני(אני עדיין לא מאמינה😅) זה נגמררררר ואנחנו יוצאים לחיים טובים ולשלום🥳🥳🥳

לדעתי, מניסיון אישי, תתפללי, תשתמשי בגימיני למה שאת יכולה, אל תתפדחי אם את בוכה מתסכול, לי זה קרה המוןןן... אל תטעי לחשוב שזה אומר משהו על רמת המשכל שלך כי זה שטויות שאף אחד נורמלי לא משתמש בהן, ותנסי להתנחם בזה שבסוף זה באמת ייגמר וכבר לא תצטרכי לדעת לגזור אינטגרלים או משו כזה😅

בהצלחהההה

מעודדת אותיי

הלוואי בעה זה יעבווור בטוח

אל תדאגי, באמת, תעשי מה שאת יכולה, אל תעמיסי על עצמך מידי, ותתפללי על זה🙏

בהצלחהההה🥰🥰🥰

בעה יעשה מועד חורף

וזה כבר ממש עוד מעט ואז זה יהיה מאחוריי(:

מה שכיף שהשנה מסיימים את כל המקצועות😋

ואני מאוד אוהב את התחום 🧮

מאוד עוזר השנה🙃🙃

השפה והכלים לבטא את חוקי הפיזיקה

(אינטגרל מסויים, לדוגמא, נותן את חישוב השטח שהפונקציה מבטאת…)

אז אתה במגמת פיזיקה?

זה נשמע מגמה קשה

אבל אם אתה אוהב- נדיר!

שאוהבים ומוצאים בהם עניין והרחבת אופקים וידע

יאללה אני בעד שמתמטיקה רק להם

אה הבנתי 🙈

כן ברור שהם המציאו מי היה יכול להמציא דבר ככ מעצבן?... חח

תוכניות הלימודים לבגרות במדינת ישראל, והכלילו בחומר הלימוד במתמטיקה נושאים ותחומים שאינם רלוונטיים למרבית התלמידים?

מלבד מי שימשיכו בעתיד ללמוד ולהתמחות במקצועות מדעיים המצריכים תשתית מתמטית רחבה - מדוע ללמוד מתמטיקה מעבר לבסיס הנדרש לידע כללי?

ולהחליט את זה בגיל 22, ואז להתחיל השלמת בגרויות, יהיה מבאס נורא (כן. אין לדבר סוף, כולל ים ביקורת על מה שכן ולא נכנס לחומר)

המורה של המדינה ביוטיוב. תחפשי.

בדיוק צחקנו שצריך לשלוח לו זר פרחים כי כולנו נעבור תבגרות בזכותו

אבל התכוונתי שעצם המטמתיקה זה סיוט... ללמוד אותה אבל זה יעבור(:

לידע כללי אני מלמד מתמטיקה בשיעורים פרטיים

אפשר בזום למי שרוצה

אפשר גם בקבוצות קטנות

שהביאו לפיתוחים בולטים באבני הדרך של התפתחות המתמטיקה.

המצאת האפס ושיטת הספירה העשרונית והגדרת האפס לא רק כהיעדר כמות, אלא כגודל מתמטי עצמאי שניתן לחשב איתו, מיוחסת למתמטיקאים הודים, ובראשם בראהמגופטה (Brahmagupta) במאה 7 לספירה, שהגדיר את כללי החשבון עם האפס. המערכת הופצה לעולם המערבי בהמשך דרך העולם המוסלמי.

יסודות האלגברה מיוחסות למוחמד אבן מוסא אל-ח'וואריזמי (מאה 9 לספירה), שעל שמו נקרא המושג "אלגוריתם", ושם ספרו ("אל-ג'בר") נתן לאלגברה את שמה.

שאני ארצה את הנכון...