למדתי שאני לא צריכה אחרים בשביל ליהנות, אני יכולה להיות עם עצמי ולעשות את זה הכי כיף שיש.
ובכללי, למדתי על עצמי המון.

לימדה אותי לקחת אחריות

על עצמי

ועל הלימודים שלי

ועל הזמן שלי

ועל המתנות שה' נתן לי.

לימדה אותי לחשוב יותר על אחרים

ולהיות יותר אכפתית.

לימדה אותי כמה שהסבלנות משתלמת

והתמדה

וכח רצון

ועוד הרבה..

יכול להיות שהייתי לומדת את זה גם ככה כי זה הגיל..

אבל אין לדעת מה היה קורה אם..

לפני הקורונה הייתי יכולה לא להכנס למחשב שבועות וחודשים.

עכשיו אני כל יום לפחות שעתיים

הזמן במסכים..אני כבר ממש נמאס מכל העיינן..זה הקשר עם החברות עכשיו זה הקשר עם האולפנה..קשה..
אבל יש גם דברים טובים ברור למדתי יותר להיות יצירתית כשאין מה לעשות..ויור ייצאנו לטיולים בטבע שאף אחד לא שמה..

בכולופן כמובן שאין על שגרה! את זה למדנו להעריך בקורונה..

להרבה זמן מחשב אי ריכוז גם הישיבה בבית גרמה לירידה רוחנית אבל גם קצת למדתי לתפוס את עצמי ולקבוע לימוד יומי

הקורונה הזו....

היה עולם הרבה יותר טוב אם היא לא היתה מגיעה....

היא הביאה עלי ועל עוד הרבה דמויות שאני מכירה - אסונות! פשוט אסונות!

שינתה את העולם האישי והרגשי, המושגים, תחומי העניין - מקצה לקצה!

ואוו, זה פשוט מפחיד למנות כמה דברים השתנו בגללה...

זה כואב מאד!! מאד!!

באמת!

איזו שאלה כואבת שאלת....

באמת....

בכל זאת, תודה עליה, גם עם לא ממש עניתי....

סליחה.

זה בא אחרי תקופה של ירידה..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....