יש מקרים, ששיחה עם ההורים, ממש יכולה להציל.

אבל בד"כ, סוג ההורים שכן הייתי אומרת להם, זה לא ההורים שהילד שלהם ירצה להתאבד ביום בהיר...

כמובן שהייתי מנסה לעודד אותו ולחזק אותו לפי הכלים המוגבלים שלי אבל בלי עזרה משמיים זה ממש בלתי אפשרי...

בעניין הזה שמעתי כמה סיפורים שמלמדים קצת איך לדבר עם מישהו כזה-

"איזה יהודי שאני מכיר התיישב לידי וסיפר לי שהוא רוצה להתאבד. לאחר שפירט את כל צרותיו ובעיותיו הקשות וכו' אמרתי לו "תראה זה באמת ממש נורא, אני מסכים איתך אני גם חושב שעדיף להתאבד" מיד אותו יהודי התחיל להגיד "מה זה לא כל כך נורא וכו'" ברוך ה' הוא חי עד היום." (לא קרה לי, שמעתי מחבר)

עוד סיפור.

פעם בא לצדיק אחד שרצה להתאבד. ענה לו הרבי- כן איך אתה חושב לעשות את זה?

וכשהלה התחיל לגמגם אמר לו הצדיק- טוב תחשוב על זה ומחר תבוא עם תכנית מסודרת. 

ככה הם ישבו יום יום ותכננו את ההתאבדות לפרטי פרטים עד שהבחור החליט שהוא לא באמת רוצה...

שזה החשיבות של ההקשבה וההזדהות עם המצוקה, שיכולה לעזור יותר מסתם דברי עידוד.

אבל לנסות ליישם את שיטת הפעולה שבסיפור כפי שהיא, זה עלול להיות מסוכן. 

אולי זה התאים למקרים מסויימים, אבל לפעמים זה יכול להזיק.

הייתי נותנת לה חיבוק ובוכה איתה.

ואם צריך גם מרביצה לה שאין סיכוי שהיא נוטשת אותי.

באמת...

למרות שלפעמים אין לך מה להגיד...

אבל יש מקרים שאתה או תברח או תבכה...(ושבת כמובן...אז אי אפשר...)

סתם משפט שעלה לי:

התאבדות פתרון תמידי לבעיה זמנית...

חחחחחחח סורי אבל זה מזעזע!

מי שאומר לך שהוא רוצה להתאבד- לפעמים זה נובע מצורך לצומי...

שהוא פונה לייעוץ מתאים.

לדוגמה - ער"ן - 1201

לוודא את זה!

לא כדאי להגיע חלילה לשלב שנתחרט..

מי אמר לך שזו באמת פנטזיה ולא משהו אמיתי?

אם למחרת הוא יקפוץ מהגג - מי יבכה כל החיים על זה שהוא לא מנע את זה?

לא מקילים ראש בדברים כאלו!

תקראי את זה גם: זאת שאלה חשובה, ולצערי התשובות כאן לא מספקות - נוער וגיל ההתבגרות

זה המקצוע שלהם, הם מנוסים בזה.

היכולת שלך לתמוך היא מאוד מאוד לא ממצה, והיא יכולה להגיע רק כתוספת.

אף אחד לא שולח למוסד סגור, שולחים לעזרה מקצועית.

והתפקיד שלי הוא לוודא שאני עושה את זה.

אם אני לא רוצה סיוטים שמונים שנה על זה שהחבר שלי התאבד כי אני חשבתי "לתמוך בו בעצמי" כמוש הציעה לי שושיאדית, והוא בנתיים החליט לקפוץ מהגג.

לא קשה להבין.

התחושה שיוצרים.

גם ששולחים לעזרה, אסור שהמסר שהחבר יקלוט יהיה - "תעזוב אותי עם השגעונות שלך. לך לטיפול, ותחזור אלי כשאתה נורמלי ומחייך".

אני סומך על החכמה של אנשים שיידעו לעשות את זה לא בצורה שתיארת.

אני כן חושש שזו תהיה התחושה שלהם, וזה גם יהיה המסר שיעבור מבעד למילים שהם יגידו, גם אם הם ישתמשו במילים יפות ומנומסות.

ולכן, כתבתי את זה, מתוך תקווה שאם תהיה לכך מודעות, החכמה והאנושיות של האנשים תספיק כדי לעשות את זה בצורה טובה באמת, שמשדרת כבוד ונכונות לשמוע.

חבר בד"כ מבין מעט בהתמודדות עם בעיות חמורות שנמצאות ברקע (כמו מצבים משפחתיים מורכבים, או בעיה רפואית חמורה, התעללות)או בטיפולים נפשיים, .

אבל, את התמיכה שהוא לא נמצא לבד, שיש אנשים שהוא חשוב להם, שיש לו עם מי לשוחח,  שהוא לא צריך להסתיר את מה שעובר עליו כדי שיתייחסו אליו כאדם וכחבר - דווקא חברים יכולים להעניק (ובגיל הזה - הרבה פעמים חברים משמעותיים אפילו יותר מבני משפחה).

תבינו דבר אחד: אני לא מנסה לשכנע פה אף אחד לא לתמוך בחבר שזקוק לעזרה.

מה שאני מנסה זה לגרום לכם להבין שאתם לא יכולים לסמוך על העזרה שלכם לחוד, אתם חיייבים לערב בזה איש מקצוע.

זה שחוץ מהאיש מקצוע תהיה תמיכה של חבר - זה נהדר. אבל זו תוספת, לא במקום.

שיש חשש שדווקא שימת הדגש על החשש מהתאבדות תעצים את הפנטזיה דווקא, לא צריך להדגיש את החשש מהתאבדות. גם בלי החשש מהתאבדות, יש כאן מצוקה, ולא צריך להתבייש לקבל עזרה מכל מי שיכול לעזור.

[וגם כשפונים למוקד עזרה טלפוני, לאיש חינוך או לטיפול פסיכולוגי, בסופו של דבר, הם לא לוקחים את ההתמודדות מהאדם עצמו.].

כאשר חבר מודיע לנו שהוא רוצה להתאבד, אנחנו לא יכולים לדעת האם הוא רציני בכוונותיו או שלא, אבל דבר אחד בטוח:

הוא רוצה לקבל עזרה.

בין אם הוא מתכנן באמת לאבד עצמו לדעת, ובין אם הוא פשוט סובל מאוד ולא יודע איך לבטא זאת, הפנייה אל חבר מעידה שהוא לא רוצה לשמור את זה לעצמו, והוא מבקש לקבל עזרה.

האם אני, נער/ה חמוד/ה בגיל 14-18 למשל, יודע/ת איך לתמוך באדם שזועק לעזרה נפשית? התשובה היא אחת ויחידה:

לא.

חיבוק זה חשוב, מילים טובות זה נהדר, להגיד לו "אני לא מרשה לך לנטוש אותי" זה מאוד חמוד.

אבל...

אף אחד מהמעשים האלה אינו מספיק.

אז מה כן צריך לעשות, מעבר למילים טובות ומנחמות?

א. לשכנע את החבר שצריך לספר למישהו מבוגר. זה יכול להיות היועץ של בית הספר, זה יכול להיות אחד המחנכים או הרבנים, וזה יכול להיות ההורים. צריך להסביר לו שכמו שהולכים לרופא כשיש דלקת גרון, כך צריך ללכת למישהו מבוגר כשיש מחשבות אובדניות. אותו אדם מבוגר לא ישפוט ולא יכעס, אלא רק ינסה לעזור.

ב. במידה והחבר לא מסכים לשתף מבוגר - עושים זאת בכל מקרה. במקרה כזה עדיף לספר ליועץ של בית הספר, הוא כבר יוכל להמשיך את הטיפול משם. אנחנו לא עושים את זה נגד רצונו של החבר, אלא עושים זאת כי זה בדיוק מה שהוא רצה כשהוא סיפר לנו. הוא רצה שנראה לו שאכפת לנו ממנו, שנעשה הכל בשביל לעזור לו.

ג. לא מתרחקים מהחבר ברגעיו הקשים, ממשיכים להיות קרובים ולשמוע את אשר על ליבו.

ד. אם סימני המצוקה גוברים, אם הוא פוגע בעצמו פיזית, אם הדיבור על התאבדות הולך ונהיה תכוף יותר או שהוא כבר כולל "תוכנית פעולה" מפורטת, מתקשרים מיד ליועץ ומספרים לו את זה.

כותב שורות אלה פגע בעצמו בזמן הישיבה התיכונית, כולל שריטות בסכין יפנית ושתיית אקונומיקה. עם העזרה הנכונה - כל זה היה יכול להימנע.

מערערת...

את מבינה שכיום סתם נתנו לזה מקום ולגיטימציה...

ולפעמים מי שאומר את זה זקוק לצומי....

אני מכירה את זה מקרוב... והמזל לא צלח לי

פשוט לנסות לתת לה תחושה טובה שהיא רצויה

לשבת לדבר איתה סתם, בלי קשר לנושא ההתאבדות. על החיים, על משמעות

לנסות להבין מה גורם לה לחשוב ככה ולתת לה נופך עכשיו לחחים

להציע לה לצאת לטיולים ולעשות דברים גדולים שהיא חולמת עליהם

כמובן לספר להורים שלה ולהפנות לטיפול פסיכולוגי, ואם זה ממש רציני אז אפילו למשטרה

מקווה ממש שהיא תחזור בה

זה לא הגיוני למות בגיל 17

המון המון בהצלחה לך ❤❤❤

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.