רגע היציאה של העובר, שיתוף ושאלהוואקומון
בעבר כשראיתי בייבי בום שמתי לב שהרגע בו התינוק יוצא הוא השיא.
יצא ברגע הזה מזוגות דברים מדהימים, מבטים של הערכה, בכי של התרגשות ושל הקלה ושל פורקן המתח, התרגשות מהיצור שהגיח לעולם.
זה נראה כמו רגע מאד עמוק... בזוגיות, באימהות..

אני עברתי קיסרי ראשון חירום. לא רק שלא ראיתי את רגע היציאה לעולם... גם בעלי לא היה איתי ברגע הזה.
קיבלתי חבילה עטופה ביצור מופלא שאמרו לי שהיא יצאה ממני, בעודי המומה עוד מהטירוף של הלידה ובקושי הצלחתי להתרכז במה שקרה כאן, הייתי מותשת. ואת בעלי הכניסו בכלל אחרי כמה זמן.
לאחרונה מרגישה החמצה גדולה.
אני יודעת שבשביל אנשים רבים רגע יציאת העובר בלידה ראשונה, הרגע שבו הם הופכים להורים, זה רגע של בכי של התרגשות וחיבור זוגי, אולי הרגע הכי מרגש בחייהם.

זה כואב לי בלב.

אם אצליח ללדת טבעי בעתיד, האם חוויתם התרגשות כזאת גם בלידה שניה או שלישית או שאבוד לי? או האם מישי חוותה בקיסרי מתוכנן כשהבעל נמצא?

אשמח לתגובות מכילות.
הי נשמה!!!!רקלתשוהנ
זה רגע מדהים כי קיבלת הרגע את האוצר שלך. ומגיעה גם הרפיה גדולה.
גם את קיבלת את האוצר שלך, בדרך אחרת, אבל זה מה שחשוב.
גם אם תעשי עוד ניתוחים קיסריים תמיד כשיגיע התינוק זו תהיה לך חוויה מרגשת ומדהימה. כי קיבלת את האוצר שלך.
גם בלידה רגילה, אני רק אחרי 2 אבל בשתיהן זה אכן רגע ממש מרגש.



הלוואי שלא יכאב לך בלב 💓
תסתכלי על חיים שלמים עם הילד שלך מול הרגע הזה. זה לא באמת משנה מאיפה הוא יצא. ואם נניח מישהי ילדה וכשהיא ראתה את התינוק היא התחילה לבכות שיקחו אותו כי אין לה מושג מה לעשות איתו?... אז מה? זה רק רגע בחיים שלמים שהם הרבה יותר חשובים.
תודה ממש על התגובהוואקומון
מבינה מה שאת כותבת
את צודקת שבסוף האושר הוא שקיבלתי את האוצר שלי. ובסוף פורפורציות, יצאנו בריאים ושלמים.
מצד שני, אין הרבה רגעים מאד עוצמתיים בחיים, יש כמה ציוני דרך כאלה. ומרגישה שקצת השתבש לי.
הייתי כל כך מותשת, ולא הצלחתי לגמרי להיות בחוויה שהנה האוצר שלי.

תודה לך ♥️

גם בלידות רגילותיוצאת לאור
זה עשוי להשתבש. מספר פעמים כל כך רעדתי מהלידה שבקושי הצלחתי להחזיק את התינוק... או שהייתי מותשת מידי והרגשתי שלא יכולה...הרגע המרגש הוא כששניכם/שלושתכם יחד בפעם הראשונה וזה הרגע. והעיקר כולם בריאים ושלמים. אני חושבת שזה רגע מרגש בעיקר בגלל הסבל שהליגה שחלף והחששות...תחושת ההקלה הגדולה לעבור את זה ולראות ילד בריא. אצלך זה היה בשלב אחר. זה הכל.
יש מצב שאת צודקת. בטוח חלק מהבכי הוא בכלל הקלהוואקומון
ופורקן ולא בהכרח התרגשות גרידא.
ואז אולי פירשתי את הבכי של אחרים כחיובי
ואת שלי כשלילי
בעוד שלא בטוח..
נשמה זה גם ערוך ומכוון להראות את הצד היפה והמרגשאורוש3
אל תשכחי. ברור שיש התרגשות. אבל אולי דקה אח''כ היה בכי היסטרי או תשישות או דימום רב או צעקות. קחי בערבון מוגבל מה שאת רואה בתוכנית.
צודקת. יודעת את זה. וזה עדיין מתעתע...וואקומון
גם אני רועדת. כנראה בגלל האפידוראל.אנייי88
רנע ממש לא מחזיקה את התינוק לבד.
לי היה קיסרי דחוף שהסכימו לבעל להשארגברת רדה
התכוננתי ללידה טבעית ולא חשבתי לרגע שיהיה אחרת ,בסוף הגעתי לקיסרי דחוף .
באמת שיהיה לי מזל שהסכימו להכניס את הבעל (זה תלוי במרדים). בכל מקרה אין חווית לידה כמו שמספרים אבל הרגע הכי מרגש מבחינתי ששמעתי אותה בוכה , מין רגע מכונן כזה של חיים יוצאים לעולם וזה ריגש אותי ברמות .

סתם כך שתדעי ששתי חברות שלי בלידה השנייה ילדו רגיל ובלי אפידורל אחרי קיסרי דחוף, לי זה נותן תקווה שאפשר אחרת ,אז בעזרת השם מברכת אותך (ואותי) שתיזכי לחווית לידה טובה עבורך אבל בעיקר בעיקר ידיים מליאות
תודה לך ממש על התגובה הזו. חיזקת. אמןוואקומון
איתי בעלי לא היה בחדר מלידה ראשונהאמא בשעה טובה
ואני התרגשתי ואמא שלי אבל בעלי שמע על זה רק אחכ , הראשון מולד בשבת אז לקח לפחות 10 דקות עד שבעלי שמע על זה כמובן שהוא התרגש. אבל לא ראיתי את המבטים שלו כי לא אני סיפרתי לו.
זה ביאס אותך בזמנו?וואקומון
תאמת שלא התעסקתי בזה בכללאמא בשעה טובה
הלידה הייתה לא פשוטה ככ ולקחו אותו מיד מתחת לאור אז לא ממש חשבתי על זה, אחכ כשבעלי עלה מהתפילה אז דיברנו והיה את ההתרגשות של אחרי לידה ראשונה וכו, אבל באותו רגע לא הרגשתי שום פיספוס או באסה שהוא לא היה.
גם ככה לא נהוג אצלנו שהבעלים נכנסים לחדר לידה אז זה רגיל
הבנתי.. שמחה בשבילך! הכי טוב שלא הרגשת פיספוסוואקומון
--אמא12

אצלי ברגע הזה אני רק מודה לה' שהסבל נגמר סוף סוף, וקיבלתי את האוצר לידיים...

כי יש לי לידות קשות מנשוא.

אז אין כ"כ רגעים רומנטיים כמו שאת מתארת.

כן הודיה עצומה, כן הרפיה, בכי מטורף של התרגשות. רומנטיקה/אמהות- לא הרגשתי...

אבל זה ספציפית אצלי, יש לי חברות שרק ילדו ורצו לעשות את זה שוב מרוב שזה היה מדהים.

 

וברור שגם לידה שניה, שלישית, וחמישית זה התרגשות עצומה!!! כל נשמה זה עולם ומלואו ופלא חדש..

 

ובייבי בום... לא הייתי לוקחת משם דוגמא למשהו. זה אחד הזוועות בעיניי, להכניס מצלמה לרגע כל כך קדוש, ועוד לפרסם בטלוויזיה..

תודה על השיתוף יקרה!!וואקומון
בדיוק על מה שאת אומרת על חברות שלך אני מדברת.
מקנאה בזה.
(כן כן אסור לקנא, בלי עגבניות)
לא קשור לאסור לקנא,אמא12

מבינה מאד את הקינאה- אני גם שומעת סיפורי לידה שהתינוק פשוט "החליק החוצה" ואני מקנאה..

אני רק רציתי להגיד שלידה זה ממש לא האופוריה הזו. או לא רק זה. זה המון כאבים, ולחץ, ומה שחברה שלי אמרה (וכעסתי ששמעתי את זה, כי זה היה שניה אחרי שסיפרתי על הלידה הקשה שהיתה לי....) זה ממש לא נחלת הכלל, לפי הסיפורים מאחיות וחברות אחרות, וכמובן ממני..

אז אין מה לקנא, כי באמת כל אחת ולידתה, והדרך שבה ה' מביא את השפע. ועדיין מבינה את הקנאה...  

♥️ החליק החוצה זה בהחלט ביטוי מעניין וואקומון
בוודאי. כל ילד מחדש הוא יצירה!!(אני בכוונהכוחות חדשים
משתמשת בביטוי הזה) כי ברגע הלידה אנחנו שותפים ביצירה(בפעולה הזו) המופלאה של הקב"ה. בבריאה ממש. (לא זוכרת מקור. אבל לא המצאתי את זה. יכולה לחפש)
כל ילד הוא חיים חדשים בפני עצמם. ציפית להם 9 חודשים. ההתרגשות והשמחה עדיין גבוהים מאד מאד.
הרבה מזל טוב יקרה😍
בלידה הראשונהאפונה
הרגע הזה חתם 29 שעות מירידת המים, 20 שעות של צירים, 10 שעות בחדר לידה ושעה וחצי לחיצות.
בעלי בדיוק יצא לבדוק מתי שחרית (ילדתי בשבת בבוקר) ופספס את הרגע הגדול, ואני הייתי כל כך מותשת שאפילו לא עניין אותי אם זה בן או בת.
תודה יקרה על השיתוף. התבאסת על זה?וואקומון
התבאסתי שהיתה לידה קשהאפונה
אבל מעבר לזה לא.
מזדהה עם התחושה...גם לי הייתה לידה קשה וארוכה..פשיטא
אצלי השלישי היה קיסרי חירוםשומשומונית
ברביעית זכיתי ללדת ויבק. הרגע שהניחו אותה אלי היה בהחלט שיא, בדיוק כמו שהיה אצל 2 הראשונים, ואולי אפילו יותר.
כל ילד מביא איתו את ההתרגשות הזאת, וזה אכן מדהים!
אז נראה שאת מסכימה איתי שבקיסרי פחות הרגשת את זה?וואקומון
זה היה חירוםשומשומונית
הייתי מורדמת(הרדמה מלאה), ובעלי לא היה איתי.
ככה שעד שהתעוררתי- הייתי לפחות שעה אחרי הלידה...
אצלי זה היה בלידת פג, אז עד שבכלל הרשו לי להגיע לפגיה עברו 18 שעות מהלידה. חויה ממש לא נחמדה.
ברביעית זה היה ככ מדהים שהניחו אותה עלי (רק ל2 דקות כי גם נולדה קצת מוקדם...) אבל זה ככ מילא אותי! רגע מדהים!
♥️♥️וואקומון
בטח בטח בטח בטח!!!!חלונות
אני מבינה על מה את מדברת.
בכלל כל החוויה של הלידה מבחינתי היא חוויה זוגית אינטימית מקרבת מאוד מאוד. וזה בהחלט רגע מכונן, להתאהב מחדש.
והוא חוזר כל לידה ולידה מחדש!
והי, מאמינה שגם בקיסרי שהוא לא חירום יש רגעים גדולים של ביחד, התרגשות וקרבה.. הבעיה היא החירום, לא הקיסרי. גם בלידה נרתיקית חירומית מסתמא שהבהלה גוברת על הכל..
נכון, כנראה שעיקר הענייו זה החירום. תודה יקרה על הדיוקוואקומון
אולי יעזור שאספר שאצלי היה שונה?אל הר המוריה
אולי הוא הסתכל עלי בהערכה, אין לי שום מושג, אני יולדת טבעי, ללא אפידורל, סה"כ יש לי חוויות מהממות מהלידה, אבל החלק הכואב עבורי והקשה זה יציאת העובר..
לוקח לי כמה דקות להתאושש ולהבין אחרי שאני מחזיקה אותו..
אולי בלידה הבאה אצליח להתחבר לרגע? אולי לא..

ולגבי לידה הבאה, ברור, כל לידה מרגשת, בלי קשר למספרה.
מאחלת לך להרגיש מה שאת רוצה..
אמןןן. תודה שנתת לי עוד פרספקטיבה. זה עוזר לי להחליםוואקומון
מהתחושה הזו
לא ילדתי בניתוחפעם אחת
אבל רק בלידה השלישית והרביעית בעלי היה בסוף,ברגע יציאת התינוק. הראשון נולד בלידה מכשירנית אז הוציאו אותו החוצה, וגם אני בכלל לא הבנתי מה קורה...והשני נולד באמבולנס ובעלי לא היה איתי...
ואיך הרגשת אז לגביי זה?וואקומון
היה מבאס אבל בסדר...פעם אחת
מקבלים את המציאות ,אין מה לעשות. הלידה הראשונה הייתה כ"כ שונה ממה שחשבתי ודמיינתי אז גם זה היה שונה מהתכנון. עוד משהו לקבל אותו וזהו...ב"ה שעבר בשלום
הייי אהובהמחכה להריון

כל לידה היא שונה אני רוצה להגיד לך שלידה ראשונה הייתה אצלי דיי תראומתית שהתינוק יצא הוא לא בכה רק אחרי כמה רגעים

הייתה מיילדת לא נעימה והתהליך לא היה משהו בכלל..לא הרגשתי את ה"וואו שכולם מדברים עליו"

בלידה השניה זו היתה חוויה מתקנת בכיתי והתרגשתי גם בלידה הראשונה התרגשתי כן? אבל לא ככה

זו הייתה חוויה שונה ומדהימה

הי יקרה,האור שבלב
אני רוצה לשתף אותך, שאצלי בלידה הראשונה קבלתי את השוק של חיי, ולא "וואו, מדהים"- אלא כמו שוק חשמלי🤐 אחרי שעה וחצי צירי לחץ בלי אפידורל(סיוט עולם), היא יצאה מעוכה, סגולה, והייתי מזועזעת.
זה האמת...
הגוף שלי הרגיש מפורק הרוס שבור
אנשים טלפנו לאחל מזל טוב- אמת אני אומרת לך- לא הבנתי למה.
תאחלו לי רפואה שלימה, אני פצועה, לא מרגישה קשורה לדבר הזה שיצא ממני ושבר אותי.
לקח לי חודש וחצי חודשיים(תמיד לוקח לי)- להתאהב ביצור הזה..
ואז מגיעה אהבה עצומה מני ים.
.
בקיצור, אני ממש לא חושבת שהרגע הזה זה מה שמשנה בקשר, או בחוויה, אני זוכרת שקנאתי ביולדות קיסרי... בלי סבל של צירים שבא לך למות..

תודה לה' שלידות אחכ (משלישית והלאה) היו חוויות מתקנות יותר מבחינת הכאב. האמת שמבחינת הקשר לתינוק לא.. תמיד זה שוק. תמיד לוקח לי זמן להתאהב.

בכל אופן, מאחלת לך ולכולם שמחה בגידול הילדים, בריאות והרבה טוב ואהבה♥️♥️♥️
הייתי כל כך מותשת כאובה וחלשהפשיטא
אין לי שום מושג איזה פרצוף בעלי עשה, הוא היה מאחורי הוילון..
כשהיא יצאה רק בכיתי מרוב הלם והקלה. הייתי בהלם וגם הרגשתי פחד גדול, התחלתי להבין שיש לי מישהי שתלויה בי ואני צריכה לדאוג לה.
רגעי הנחת וההבנה שיש לנו אוצר מדהים הגיעו לאט לאט תוך כדי האשפוז, כשקצת התאוששתי.

אני גם ילדתי את הבכור בקיסרי חירוםיעל מהדרום
לק"י

אפילו לא הראו לי אותו אחרי הלידה. רק שמעתי את הבכי שלו, וזה היה מרגש....

בלידות הבאות ב"ה ילדתי רגיל, ונראה לי שזה היה גם מרגש. לא ממש זוכרת🙊
אבל כל לידה זה משהו מיוחד. וכל ילד משמח לפגוש לראשונה.
עוקבת❣️אהבתחינם
כל כך כל כך מזדהה!! יאוו!!פולניה12
גם אצלי קיסרי חירום בלידה ראשונה
ולמרות שהייתי מפוקסת לגמריייייי
יש לי את תחושת החמצה הזאת.
זה רגע שכל כך חיכיתי לו, והופס, התפספס לי.
שמעתי את הבכי שלו, ראיתי אותו מונף, התרגשתי ברמות,
אבל אני כבר מחכה ללידה הבאה שתהיה טבעית אמן! ולרגע הזה שהוא יונח עלי...
מהממת. תודה על התגובה הזאת. חברה לצרה ♥️וואקומון
מוסיפה פרט כי ראיתי שמופיע בכמה תגובותוואקומון
לא שמעתי בכי ברגע היציאה... כי לקח זמן אחרי חמצן.
ולא ראיתי כלום מאחורי הפרגוד כן?
אני שמעתי קצת בכי נראה לי...יעל מהדרום
לק"י

אבל לא ידעתי אפילו שכבר הוציאו אותו.
בכל מקרה, זה לא קשור למה שהרגשתי בלידות הבאות, ולא לקרבה שלי לילד הקיסרי שלי.
תודה יקרהוואקומון
לי לא היה שום רגע מרגש.דובדובה
הייתי כל כך בהלם מהכאבים שחוויתי...
ובטראומה...כל אחת חווה את זה כנראה אחרת...
היתה הקלה ורצון לנוח אחרי כל מסע הכאב.
היציאה עצמה הביכה אותי...
ושוב כל אחת ואיך שהיא חווה
אבל מה שאת מדמיינת לא קורה לכולן..
כל אחת והחוויה האישית שלה מאותו רגע.
אני מעדיפה לשכוח.. לא מתחברת ללידות...
מתחברת לגיל חודשיים וחצי ומעלה...
כל הלידה אצלי ההכחשה. לא רוצה לזכור.

ממש תודה על השיתוף הזה. עוזר לי לשמוע עוד צדדים. שולחתוואקומון
חיבוק
תודה על הכנות שלך
מבינה מאוד ללבך...רעותוש10
חוויתי קיסרי דחוף בלידה ראשונה

בעלי נשאר בכניסה לחדרי ניתוח ואני המשכתי פנימה על המיטה, רגע הפרידה חשבתי בליבי לשניה שזה לנצח

אז כן הביאו לי ייצור קטן שיצא בניתוח אבל החוויה שלי הייתה טובה מאוד מהרגע הזה הייתי מאושרת שהתינוק שלי ניצל כי הוא היה ממש במצוקה והייתי רק בתחילת הלידה... האושר הזה המקור שלו היה בשכל שהבין את הנס ולא ברגש שכאילו "הפסיד את החויה"

אומרים שאדם נמצא במקום שמחשבתו נמצאת אז נסי לכוון את האושר על הנסיבות שהובילו לניתוח ותראי את זה לטובה

בלי קשר אני מאחלת לך שבלידה הבאה תהיה לידה טבעית ותחווי את החוויה בטוב...
אני אמא ל4 ילדים וחוויתי אותה רק פעם אחת !
)מאושרת על 4 ילדיי לא משנה איך נולדו)

אגב זה הרגעים הכואבים ביותר בלידהרעותוש10
וילדתי בלי אפידורל זה היה מרגש ביותר אבל חתם כמה צירים שלא האמנתי שאפשר לעמוד בהם
(וזאת עוד הייתה לידה עם צירי לחץ קצרים)

לא זוכרת כינורות ברקע ומבטי הערכה, רק לחצתי בשארית כוחותי וצרחתי בשארית כוחותי (סליחה על התיאור!)

יותר מזה- בעלי לא היה איתי

אחרי שעות על גבי שעות של צירים הוא "קפץ" להר המנוחות להתפלל אצל איזה צדיק,
בקפיצה הזאת הייתה לי קפיצת הדרך בלידה והכל רץ,
הוא חזר בדיוק כשיצא התינוק (עמד מאחורי הדלת ולא היה בטוח האם הצרחה הזאת יכולה להיות אשתו ?)
ואז אמרו לו שיחכה בבקשה בחוץ 2 דקות כי החדר היה נראה כמו אחרי פיגוע, דם בכל פינה
וואו! תודה על כל השיתוף הזהוואקומון
ולא ידעתי שרגע היציאה הוא הכי כואב.
טוב לדעת
זה יוריד לי קצת את הפנטזיה
זה הרגע שאני בטוחה שזהו. אני מתה באופן סופיחדשה ישנה
ואז זה נגמרררר.

בגלל זה זה הופך את זה לרגע כל כך מרגש, כי זה גם התרגשות כמובן שהתינוק יצא וזה גם ירידת מתח בבת אחת ממאה לאפס-בום!
יואו אמאלהוואקומון
תודה יקרה! את מה חווית רק פעם אחת?וואקומון
צודקת ולא צודקתפולניה12
אצלי הוא גם היה ממש במצוקה והייתי עם פתיחה 4.
אז ברור ששמחתי שהוא בריא לשלם ורציתי שהוא כבר יהיה בחוץ לא משנה איך, חביתה הודיה עצומה,
אבל אח"כ, כשעיבדתי את הלידה ושיחזרתי את מה שהיה שם, עלתה בי תחושת ההחמצה הזאת...

אפילו הרגשתי קצת מבוישת ולא שווה למרות שידעתי שזה לא קשור אלי והכל היה ענין של מצוקת עובר..
נכון, גם בעיניי לא סותרת תחושת ההחמצה את ההודיה העצומה...וואקומון
אני רוצה להרגיע אותךבת 30
הלידה הראשונה היתה לי קצת טראומתית, הרגע שבו היא יצאה היה אמנם הקלה אבל אני הייתי כ''כ לא שם שלקח לי דקה שלימה בכלל לרצות להחזיק אותה. (דקה זה הרבה במצב הזה...) אח''כ אמא שלי אמרה לי שהיא קצת חששה כי היה לי מבט קצת מנותק ומזוגג בעיניים...מרוב כל מה שעבר עד ללידה.
בעלי היה בכלל בחוץ כי היה לו קשה מידי, והוא דווקא התחבר לילדה מיד כי הוא החזיק אותה ושר לה בזמן שתפרו אותי. וזו היתה חוויה מאוד משמעותית.

לעומת זאת, הלידה השלישית דווקא היתה בדיוק כמו שאת מתארת. הרגע הזה, בשיתוף עם הבעל, בכי של פורקן.
אבל שאר הלידות לא בדיוק. כי כל לידה היא אחרת.

אף לא ראיתי את הסדרה הזאת, אבל יכול להיות, שכמו בכל מדיה, צילמו מלא מלא לידות ואז שידרו את הלידה שהצטלמה הכי טוב, ונראה איך לידה כביכול מושלמת נראית.
האמת היא, שכל לידה היא אחרת. והחיבור לתינוק והחיבור בין ההורים נעשה בצורה עמוקה בעוד הרבה מאוד דרכים. אני באמת לא חושבת שזה תלוי ברגע הזה, ולמרות שהוא רגע מאוד מיוחד, אני לא חושבת שהוא הרגע הכי מכונן עלי אדמות...
למשל, בהרגשה שלי יותר משמעותי הזמן של אחרי. כשהיולדת טיפה נרגעת, ואפשר להסתכל ביחד על התינוק החדש.
תודה על כל מילה שכתבת. הכל ככ עוזר לי לעבד מה שעברתיוואקומון
אצלישעריו בתודה
בלידה ראשונה הכל היה טוב ויפה
עד שהיא יצאה והיו לה בעיות נשימה וישר לקחו אותה
לא רוצה לתאר לך איך הרגשתי.
אבל בלידה השנייה היתה חויה מתקנת הכל היה בסדר והניחו אותו עלי והתרגשנו ואפילו הנקתי אותו בחדר לידה מה שכלכך רציתי בלידה הראשונה
אז יש תקווה
תודה על התקווה ♥️ גם אצלי לא היה בכי.. ולקחו להשגחה.וואקומון
זה רק בסרט!!!תיתי2
בלידה הראשונה הרגשתי בדיוק כמוך.
הייתי המומה, מותשת, לא הבנתי שהדבר הזה קשור אלי למרות שראיתי כביכול את יציאתו (לא באמת ראיתי כי הייתי עסוקה בללחוץ).
בלידות הבאות זה גם לא היה "רגע שיא מרגש". תמיד לקח לי זמן לעכל. אולי אחרי שעה-שעתיים. וגם אז לא ממש.

רק בסרט הרגשות הם כל כך מהונדסים, מיידיים, כוללים הכל - הורות וזוגיות, והכל כזה נפלא ומרגש.
במציאות לרגש יש קצב משלו!
במיוחד בדבר כזה גדול כמו לידה
ובמיוחד כשיש כאב ומאמץ ולחץ...
מסכימה לגמריאימוש+2
גם אני עברתי קיסרי ואחכ לידה רגילה
ובלידה כשמו אותו עלי הייתי ככ כאובה וחלשה שלא היה לי כח אפילו להתרגש..
מעניין מה שאת כותבת. נשמע שלא היה הבדל בהתרגשותוואקומון
בין הקיסרית והרגילה?
הקיסרית היתה בהרדמה מלאהאימוש+2
ולקח זמן עד שהתעוררתי ועד שהועברתי להתאוששות וכו וככ כבר ציפיתי לראות אותו וכשראיתי התרגשתי ממש.
בלידה השניה היה ככ קשה כששמו אותו עלי עוד רק התאוששתי מההלם ומיד התחלתי לדמם והתחיל בלאגן רציני ולקחו אותו מיד ואני נכנסתי לחדר ניתוח. אז ראיתי אותו שוב גם אחרי כמעט 10 שעות ועדיין הייתי בטראומה ומותשת וחסרת כוחות..
קיצור אני לא ככ דוגמא מייצגת..
בלידות הבאות יהיה לי קיסרי מתוכנן ומקווה שיהיה יותר קל..
למה קיסרי מתוכנן אם אפשר לשאול?וואקומון
כי יש לי קרע דרגה 3b 😪אימוש+2
אוי נשמה ☹️וואקומון
תודה. היטבת לתאר בדיוק רבוואקומון
ציפיתי לאיזה וואואמא חדשהה
וזה לא היה.. אולי הקלה גדולה
ברוך השם אחר יש רגעים אחרים בחיים של התרגשות גדולה
מזכירה לעצמי שלא כדאי ולא תמיד עובד "להעתיק" מאחרים רגשות, כל אחד והחוויה שלו
הגדרה יפה במשפט האחרון, אבלוואקומון
לא יודעת אם נכון לומר להעתיק
כמו לרצות גם חוויה מעצימה?
הרצון לחוות חוויה מעצימה הוא ממש מובןאמא חדשהה
וגם לא התייחסתי למה שאת כתבת אלא לתובנה שלי בעקבות העניין הזה
כי גם לי תיארו איזה רגע מדהים זה, וזה לא היה לי כזה..
אז מזכירה לעצמי שבסוף לכל אחד יש את המסלול שלו בעולם ואת הדרך שלו לחוות דברים
מקווה בשביל שתינו להרבה חוויות טובות בעתיד בכלל ובלידות..
מענין מה שאת כותבתבת 30
אני תוהה אם הרצון לחוויה מעצימה מסוג מסוים, לא עלול ליצור ציפייה שבעצם תוביל לאכזבה.
כי זה טיבן של ציפיות, אם הן לא יתממשו אז תהיה אכזבה.
אבל אם נהיה פתוחות לחוות את מה שקורה בפועל, יש סיכוי טוב שמלווה חוויה מעצימה דווקא מסוג שלא ציפינו לו.
וכל זה נכון תמיד, ובדבר כמו לידה על אחת כמה וכמה, כי זה כ''כ אישי וכ''כ משתנה מאישה לאישה, מלידה ללידה.
בעלי תמיד אומר לי משהו יפה על כל חוויהפשיטא
מי אמר שצריכה להיות חוויה וואו?
מי מגדיר מה אני צריכה להרגיש?
מה זה צריכה?
לכל בנאדם, בכל חוויה יש תחושות ורגשות שעולים באותו רגע בהתאם למה שהוא חווה ומפרש את המציאות באותו רגע.
אם חברה שלי חוותה "וואו" אז מי אמר שגם אצלי זה חייב להיות ככה?

*מה שאני חווה ומרגישה, זה הכי וואו שיכול להיות לי באותו רגע נתון*
אם אני באה ללידה בלי ציפיות להרגיש משהו מסויים, אז כל מה שארגיש יהיה בונוס מבחינתי.
ככה הגעתי ללידה וממש הייתי בסדר עם זה שלא הרגשתי לבבות באוויר בחדר הלידה, עבר, הלבבות פרחו מאז בגדול, אל תדאגי...
זה נכון ולא נכון. את מדברת שכל. בסוף הרגש מורכב יותר...וואקומון
את צודקת, זה עבודת חיים להשליט את השכל על הרגשפשיטא
ואז כשהשכל שולט על הרגש, מצליחים *להרגיש* כמו שרוצים. זה אפשרי, מנסיון.
אצלייוםטוב
עבר עריכה על ידי יוםטוב בתאריך ט"ז בשבט תשפ"א 13:24
היתה לידה מהממת ב"ה!!!
ושהיא יצאה בעלי באמת התרגש מאוד ובכה אבל אני בכלל לא, הייתי בשוק, לידה ראשונה לא באמת הבנתי שהולך לצאת לי תינוקת מהגוף זה היה הלם בשבילי. עד היום בעלי צוחק עלי איזה קרה הייתי. ואני התבאסתי שאני לא מתרגשת... רגש זה מתנה מהשם, גם אם זו לידה רגילה לא חייב שזה יבוא.אי אפשר להרגיש בכוח...
ולגבי אלא שמיד רוצות עוד, אני גם לא מבינה אותן, לקח לי שנתיים לרצות עוד בלי קשר לחוויה המהממת בלידה
בקיצר נשמה זה כ"כ לא תלוי
הכי טוב, עצה שלי- לא להתעסק באחרים, כל אחד ומסע החיים שלו
עריכה: מזדהה איתך עם הרצון להרגיש, ולא רק בזה בעוד המון דברים. צריך גם על זה להתפלל...
איזה מהממת, איזה שיתוף כנה! באמת זה זכותוואקומון
גדולה להתרגש, רגש זה בהחלט מתנה. כיף לבעלך
לגביי הזמן עד שרוצים עוד ילד, דיי מזדהה.. גם לא מבינה איך יש כאלה שרוצות מיד.
הוצאת לי את המילים מהפהאניחדשהכאן
זה בדיוק מה שעבר עליי
ואהווושירוש16
תיארת אותי אחד לאחד.. כל כל מדויק!
גם אני הרגשתי ככה אחרי הלידה.
נתנו לי תינוק ביד, אמרו לי שזה שלי.. מי אמר בכלל?
בעלי בכלל לא היה בחדר, המרדים לא הפסיק לצרוח עלי ו.. ו..
לא הסיטואציה שייחלתי לה.

אבל עכשיו, שנה אחרי, זה האושר הכי גדול בעולם. אנחנו משפחה. הרגע הזה שאת מתארת קיים כל רגע ורגע. לדעתי דווקא הרגעים הגדולים הללו לא מלאים באושר והתרגשות אמיתית. אולי משהו פסיכולוגי, משכנעים אותנו שזה היום הכי מאושר בחיים.
וזה נכון.
היום הכי מדהים בחיי, כשאני מסתכלת לאחור, הוא היום הלידה. ברור. אבל לא הרגשתי כך באותו רגע.
רק כשאני מסתכלת על הבן שלי ומתמלאת באושר ונחת אני יכולה לציין את יום הלידה שלו כמיוחד.
כך גם יום החתונה.
תודה נשמה! והמרדים 😳 למה צעק?וואקומון
כי נכנסתי לחדר ניתוחשירוש16
בוכה, קצת בחרדה, ושאלתי את הצוות מלא שאלות (אני בעצמי חלק מצוות רפואי) וזה לא היה לטעמו.
הוא רצה שאני 'אסתום את הפה'- לדבריו.
עזבי.. סיטואציה מוזרה...
אוי נשמע ממש קשה ונוראיפעם אחת
מבינה אותך לגמרי...מתואמת
זה היה כ"כ חסר לי בקיסריים שלי... (חסר *לי*, בעלי הרי לא נוכח ממש לידי ברגע יציאת העובר).
אבל דווקא בלידה הראשונה לא הצלחתי להרגיש את תצושת ההתעלות הזו. הייתי כ"כ בהלם מהצירים, מתהליך הלידה, מהלידה עצמה - שברגע שהיא נגמרה פשוט רציתי לנוח... והייתה לי מיילדת די גרועה מבחינה נפשית, אז היא אפילו לא חשבה להביא אליי את התינוקת - אלא פשוט רחצה ועטפה אותה, ורק כשהגעתי למחלקה קיבלתי אותה... (וגם אז לקח לי קצת זמן להתחבר אליה).
מה שאת יכולה להסיק מזה - שבהחלט אפשר להרגיש את ההתעלות הזו גם בלידות מתקדמות. כל לידה היא התרגשות בפני עצמה. ודווקא אחרי קיסרי, אם מצליחים ללדת רגיל, ההתעלות היא מרוממת פי כמה! כי זו תחושה של ניצחון! (ילדתי פעמיים אחרי קיסרי)
מאחלת לך בבוא העת לחוש את זה... וגם אם לא - לחוש את החיבור המיידי בכל מצב...
וואו המיילדת 😲😲 הלוואי שאזכה לתחושת הניצחון הזו! בבריאות!!וואקומון
אני יכולה קצת לעודדמקרמה
הזיכרון היחיד שיש לי מהלידה הראשונה הוא טראומה אחת גדולה.
היתה לידה מזעזעת שנגמרה בואקום בחדר ניתוח עם 10 אנשי צוות (מיחדת, מרדים, אחיות, רופא מומחה וצוות רפואת ילדים)
כשכולם כבר מעירים לרופא שילד אותי שהגיע הזמן להרדים אותי והוא משתיק את כולם ואומר להם שאני מסוגלת ללדת לבד (פשוט מלאך)
בעלי אומר שהייתי אלופה וזכור חו כחוויה מעצימה,
אני זוכרת את עצמי מכונה על אוטומט, רובוט שעושה מה שאומרים לו מבועטת מפחד.
אכן נדברו שם שיאים,
שיאים של הפחד, שיא של נתק מהרגש.

הגעתי ללידה שניה עם פוסט טראומה
(שהתגברה כשגיליתי שהרופא המלאך אשכרה מזהה אותי מלפני שנתיים ואיחל לי בהצלחה)

והיה מהמם!
גם לי וגם לבעלי זה היה חוויה מתקנת.
אני נזכרת בלידה ברגע יציאת התינוקת ועולה לי חיוך.

אז זה בהחלט אפשרי
סיימתי את התגובה שלך עם חיוך, ריגשת וחיזקתוואקומון
ואיזה קשה זה נשמע, מכונה ונתק מרגש. אמאלה.
מקסים שבעלך ראה את העוצמות שלך.
מקסים שיש סוף טוב.
ברור שזה קורה גם בלידות חוזרות!באורות
לא הרגשתי שום הבדל בין הלידה הראשונה לשינה בפן הזה..
רק להרגיערסיס אמונה
שילדתי 3 פעמים
ובאף אחד מהם לא קלטתי שהראש בחוץ 🤣

בלידה ה1 שמחתי כשהניחו עלי אבל לא היה שום הארה או רגש מעבר ל"אמאלה"
בלידה ה2 בכיתי אחרי הלידה אבל מסיבות אחרות לגמרי
בלידה ה3 הרגשתי כאילו טרקטור דרס אותי וטוב שהמילדת הזכירה לי שרציתי שתניח אותה עליי אחרת זה לא היה קורה
וואווווו מסתבר שיש עוד המון סיבות שזה יראה אחרת... תודה על הוואקומון
השיתוף
יכולה להגיד לך שבילד השלישי התרגשתי יותר מהראשוןפלא הבריאה
כי יותר הבנתי את המשמעות של הנשמה המדהימה הזו שכרגע ירדה לעולם. אחרי שאני רואה את 2 הגדולים גדלים אני מתחילה להבין יותר מה המשמעות של הנקודה הזו של היציאה לעולם ואיזה מסע הוא מתחיל. אז נראה לי זה רק ילך ויתפתח עם הזמן... בילד הראשון עוד הייתי כאובה ובשוק ובכלל לא היה לי זמן להתרכז בפלא הזה יותר מדי. אלא רק כמה כואב לי וכו'.
מבחינה זוגית לנו אין את המבטים האלה בזמן הלידה ממש. החוויה הזוגית ההורית הטהורה קורת אצלנו בנחת שאחרי שהכל נגמר. אז פתאום יש לנו זמן אני הוא והתינוק ואנחנו קולטים מה קרה פה.
אצל השלישית זה היה בשבת אז הרגעים הכי מרגשים שזכורים לי זה רגעים של שירי שבת יחד עם העוללה החדשה. בערך 15 שעות אחרי שהיא נולדה. (אחרי שקניתי, אכלתי התקלחתי והתפנתי להבין מה התרחש פה )

אז יש תקווה תמיד! מאחלת לך שתזכי ללדת טבעי ובבריאות תמיד!!
וואי מעניין. אמן. תודה יקרהוואקומון
מי חושב בכלל על מבטים בזמן הלידה?😅יעל מהדרום
לק"י

אני עסוקה בלצעוק שאני לא יכולה יותר, ובלהתנשף 😥
חחח לא התכוונתי בזמן הלידה, אלא אחרי שנולדוואקומון
חחחח...חשבתי כשהתינוק יוצאיעל מהדרום
אממ כן, כזה ברגע ששמים אותו על היולדתוואקומון
לא חוויתי את זה עדיין
אז לא יודעת
זה השלב רגע אחרי בדרך כלליעל מהדרום
לק"י

קודם כל, התינוק יוצא, וזה השלב שבו לא חושבת שהייתי מסוגלת להסתכל על מעשהו בכלל

כשהתינוק עלייך זה בהחלט משמח יותר. לא זוכרת איך הייתה החוויה הזוגית אבל
וואו אתן מזה עוזרות ליוואקומון
כנראה שבייבי בום הכניס לי סרטים לראש
כנראה😀בת 30
אגב בשלב הזה שהתינוק יוצאיוצאת לאור
ומניחים אותו על הבטן של האם הכאובה והחלשה ששמחה שעברה את המסע הכואב הזה....עוד לא יצאה השיליה..ונותנים לה גם תוך כדי זריקה לכווץ הרחם ( ואוליי אחר כך גם תפרים)....ואז תענוג נוסף כואב השליה שצריכה לצאת והדם...והבעל שוב יוצא....בקיצור יש הרבה עניינים סביב שלא מזכירים. החיים הם לא סרט.
אני לא בטוחה שתמיד נותנים זריקה כדי שהשיליה תצאיעל מהדרום
לק"י

והבעל לא חייב לצאת.
לפעמים שמים את זה בעירוי.מוריה
האמת שאני ממש לא זוכרת מה היה בלידהיעל מהדרום
לק"י

זריקה בטוח לא.
אז אולי באמת בעירוי, על אף שאני לא זוכרת. אבל אין לסמוך על זכרוני.
אני זוכרת במעומעם שהמיילדת אמרה לי שהיא מזריקהפשיטא
קצת פיטוצין כדי לזרז את התכווצות הרחם, היא הייתה חמודה ואמרה לי- יכול להיות שזה קצת יכאב, כמו חיסון...

זה יכאב?

אני צורחת את חיי מכאבי תופת כבר שעות, באמת חשבה שיכאב לי?
חמודה.
לא הרגשתי כלום, לא ככ הייתי בעולם הזה..
איפה הזריקו לך?יעל מהדרום
לק"י

ותשמעי, אני אחרי חצי שעה של צירי לחץ וכאבים.
ובכל זאת כאבה לי ההרגשה עד שהשיליה יצאה. כאילו מה... שכחת שלפני רגע סבלת מכאבים איומים, שעכשיו את סובלת מהכאב החלש יחסית?!
הזריקה לי בירךפשיטא
והאמת שברגע שהבת שלי נולדה הרגשתי כזאת הקלה (הייתי אחרי שעות של כאבים) וידעתי שאין מצב שיהיה לי עוד כאב בכזה סדר גודל...
ואז המיילדת המהממת אמרה לי- עכשיו תרגישי לחץ, אל תיבהלי, השיליה יוצאת ואז תרגישי כזאת הקלה עד הלידה הבאה

ובאמת ככה היה, אחרי שהשיליה יצאה נפל עליי רוגע מטורף, סוף סוף..
אז די בטוח שלא קיבלתי זריקהיעל מהדרום
לק"י

אלא אם כן, גם זה נשכח ממני.

לא מבינה אותנו, איך אנחנו יולדות שוב ושוב
כן באמת קטע לא ברורפשיטא
בדיוק אמרתי לבעלי שעם כל הקושי שלי והפחד מהריון נוסף אחרי כמה אירועים קשים מאוד בהריון הנוכחי-
אני אישה, ונשים משוגעות, יש מצב שאמצא את עצמי מנסה להיכנס להריון מהר משחשבתי...
אאל"ט מזריקים פיטוצין בירךפעם אחת
ואח"כ באמת יש התכווציות כואבות כמו צירים. זו המטרה... בלידה האחרונה, כששמחתי שלא כואב לי אחרי הזריקה, היה לי דימום מוגבר. כנראה שבאמת הרחם לא התכווץ טוב.
זכור לי שזה כאב פחות מצירי לחץיעל מהדרום
לק"י

והשיליה גם יצאה תוך כמה לחיצות בלי הרבה מאמץ, לעומת חצי שעה של צירי לחץ, תחושה של שריפה, התנשפויות וכו'.
הלוואי והתינוקת היתה יוצאת לי בקלות כמו השיליה
מבינה אותך.פעם אחת
ההרגשה שלי -הצירי לחץ או בכלל הצירים של הלידה מקדמים את התינוק אליי. הצירים שאחרי שמכווצים את הרחם כבר סתם כואבים... כל אחת והחויה שלה
טוב זהו כבר לא באלי חחח סתם סתם וואקומון
אני אחרי הלידה הרגשתי שאני מוסרת את גופי למיילדותפשיטא
לחצו לי על הבטן מכל כיוון אפשרי, הזריקו פיטוצין, לא זוכרת בכלל את הכאבים אחרי הפיטוצין, רק את הכאבים של הצירי לחץ...

אבל כנראה הלחיצות של המיילדות על הבטן באמת עשו משהו, בקושי דיממתי אחרי הלידה.
לא מכירה מצב שלא נותניםיוצאת לאור
אוליי לא שמת לב ( לא תמיד שמתי לב) ואני ללא אפידורל. אצלי בעלי לא נמצא בתוך חדר הלידה לכתחילה אז יוצא לצורך כך.
כן. כתבו לי פה שלפעמים נותנים בעירוייעל מהדרום
לק"י

מה הקשר לאפידוראל?

ולא הבנתי לגבי בעלך- הוא לא נמצא בכלל בחדר הלידה?
בכל מקרה, זה עניין אישי לכל זוג. אין הכרח שהבעל יצא.
כי אם את בהשפעת אפידורליוצאת לאור
לפעמים לא אומרים לך את זה....כי את ממילא לא מרגישה... ואם יש עירוי אז לעיתים מכניסים לעירוי ( בלי אפידורל אין כלום ואת מרגישה). אני לא יודעת אם תמיד היו נותנים אבל לפחות בפעמים האחרונות. זה לא קשור להוצאת השליה ( אותה ציינתי במהלך לא מרנין אחרי הלידה) אלא מסייע לכיווץ של הרחם.
בלידה האחרונה ילדתי בלי אפידוראליעל מהדרוםאחרונה
לק"י

על הלידה הזו דיברתי.
הלידה של לפני 3 שנים רחוקה מידי מכדי שאזכור פרט כזה
אני ברוב הלידות לא קיבלתיבת 30
לא בזריקה ולא בעירוי
כל כך שונה קיסרי, אה? מטורף..וואקומון
בעלך יוצא מתוך עיקרון? הוא לא נמצא איתך בלידה?חלונות
ממש מזדהה!!!בת 30
ככל שהילדים הגדולים מתבגרים, ככה בלידות של הקטנים מבינים יותר את המשמעות של נשמה שנכנסה לעולם.
לידת וואקוםבעצמי
כל כך כאב לי שלשניה הסתכלתי על התינוק לראות שהוא חי ומיד בכיתי מהכאב שהרגשתי והסתכלתי על אחת המיילדות שהיו בחדר להגיד לה שכואב לי. לא זוכרת מתי אחר כך הסתכלתי על בעלי.. אבל זה ממש לא היה איזה רגע מרומם. אחר כך גם רוב האישפוז התעסקתי הרבה יותר בכאב שלי מאשר בתינוק..
וואי יקרה 😏 אתן כל כך נותנות לי פורפורציותוואקומון
כאב בגלל הוואקום בכללי או בגלל רגע היציאה? כי עברתי גם וואקום, אבל בלי היציאה...
נראה ליבעצמי
נראה לי בגלל הוואקום עם היציאה ביחד.. גם היו לי קרעים ממש חמורים
אפשר לשאול על הקרעיםאימוש+2
יש לי כמה שאלות אפשר באישי?
אני0505050
הייתי במצפון חודשים אחרי הלידה, על זה שבכלל לא חשבתי על התינוק אלא רק על "איזה כיף שהסבל הזה נגמר סוף סוף"
לכל דבר יש מחיר
וכמובן0505050
למרות כל ההריון שבו הכנתי את עצמי ורשימת תפילות לחדר לידה, בחדר לידה עצמו לא התפללתי ולא נעליים אלא רק חשבתי "בחייםםם לא עושה את זה שוב!!"
האמתבעצמי
שהייתי יותר ב"איזה סיוט נגמרו לי החיים לא רואה את עצמי יוצאת מזה" ולא בראש שהסבל עבר..כי אצלי הוא רק התחיל אז
אוף ☹️וואקומון
אז ככהעדינה אבל בשטח
בלידה הראשונה שלי ילדתי כמוך, קיסרי חירום, בעלי לא היה איתי.. זוכרת בעיקר את שערות האף של המרדים מעלי.. (סליחה כן?) את הפרצוף המתוק והתוהה של החבילה שנתנו לי לנשק, את הרעידות של אחכ..
בלידה השניה, שהיתה רגילה, אבל קצת ארוכה ולא ממש קלה, בעלי היה איתי עד צירי הלחץ, ויצא כי כך אנחנו נוהגים וכששמו את התינוק עלי, לא בכיתי, וגם לא חייכתי, סתם כזה.. המיילדת אמרה לי כמה פעמים: ילדת, היי ילדת.. הבנתי את זה, אבל הייתי צריכה שניה להתפקס..
בשלישית שהיתה רגילה, גם בעלי לא היה מאותה סיבה בשניה, לא היו מבטי הערכה , אמא שלי היתה איתי.. ורק בכיתי ובכיתי.. מבטי ההערכה הגיעו אחר כך אני חושבת, כשהיינו רק אני והוא, וגם אז לא הערכה של בייבי בום, כי אנחנו לא מצולמים (חח) וכי אולי הוא לא באמת ראה אותי ברגעים כמו שהבעלים שם נחשפים? אולי, לא יודעת.. או לא זוכרת, בכל זאת שלוש לידות..
מעניין.. תודה ששיתפת. בשלישית בכית מהתרגשות או משיחרור מתח?וואקומון
גם וגםעדינה אבל בשטח
היה מוקד אקוגני בלב שלדברי הרופאה, מעלה סיכוי לדאון, וכשראיתי שהכל בסדר בכיתי מהקלה, ובהחלט בהחלט גם מהתרגשות, יותר מהלידות הקודמות.. הגעתי כשאני יודעת מה זו אמהות וחיכיתי מאוד, והתרגשתי מאוד לזכות לזה שוב...
מדהים♥️וואקומון
ילדתי טבעי וכשהוא יצא הייתי בעיקר בהלם וצריכה להתאוששפה לקצת
זה היה מרגש ולא נתפס אבל לא באמת התעמקתי בזה באותו רגע ויותר הייתי צריכה לנוח ולקלוט שאני אחרי.

ובעלי בכלל לא היה בחדר לידה אז לא היה שום מבט

יכול להיות שבלידות הבאות תרגישי ויכול להיות שלא, אל תתאכזבי מידי אם לא והייתי מציעה שגם לא תצפי יותר מידי כי לפעמים באמת מותשים ולא קולטים בכלל מה קורה.
לא קראתי תגובותניפגש בשמחות:)
רק יכולה להגיד לך שבעיניי גם בלידה חמישית זה רגע שיא מטורף!! וזו הסיבה שאני בוחרת ללדת ללא אפידורל, כדי לא לפספס את הרגע שבו התינוק מחליק ממני החוצה...
אני עם אפידורלעדינה אבל בשטח
הרגשתי אותם מחליקים, אבל לא את הכאבים..
נשמע מושלם!יעל מהדרום
לק"י

אני עם אפידוראל הרגשתי את הכאבים בצירי הלחץ. עד אליהם הרגשתי רק לחץ בלי כאבים, כך שיכול להיות שבשלב הזה הורידו את המינון של האפידוראל.
דווקא בתגובות אמרו שזה הרגע הכי כואב ולא ככ מהנה ;)וואקומון
כמה זמן את אחרי? עונה כבוגרת קיסרייםאורוש3
אצלי היו ראשון חירום ושני בהול (עוד יותר גרוע) והילדה קצת קבלה הנשמה. והשלישי אלקטיבי שרציתי חוויה מתקנת ושיניחו עלי והכל ובסוף גם הוא הסתבך קצת וזה לא קרה. מבינה ממש את תחושת ההחמצה. רק שבסופו של דבר עם הזמן שעובר מרגישים פרופורציות אחרות. החיים עצמם עם שלל חוויותיהם מקבלים חשיבות הרבה יותר גדולה. אישית התרגשתי כשקבלתי אותם אחרי ההתאוששות, כשהתחילו לינוק פתאום. פלא הבריאה בעיני. ואח''כ יש חיוך. ומלמול. ומתחילים ללכת, לומר אמא. עולים לגן. לכתה א'. מקבלים סידור. ועוד ועוד.
אני לא באה להפחית. להיפך ממש ממש. יש מקום לעיבוד של מה שעברת. אפשר עם אשת מקצוע. לי עזר לכתוב לעצמי. ממש מומלץ להוציא.
פשוט בסופו של דבר ממשיכים הלאה. באמת באמת באמת העיקר הבריאות.
מזל טוב, שמחה ונחת.
אמן. תודה רבה. אולי באמת אכתוב לעצמי...וואקומון
ממש אהבתי את מה שכתבת.אפונה
גם רציתי לכתוב בתגובה הקודמת, שיש היום קצת רדיפה אחרי ה"חויה" וה"תחושה של הרגע" וזה נחמד והכל, אבל בסוף יש את החיים עצמם ולא תמיד הכל קורה לפי מה שתכננו, וכדאי לתת יותר משקל דוקא למה שקורה איתנו ברגעים הקטנים והפשוטים ...
נכון. תודה יקרה!אורוש3
היי אהובה, הייתי שםסימן שאלה?
בקייסרי חירום- הרדמהה מלאה.
הביאו לי את התינוק שלי אחחרי כמה שעות טובות ואמרו לי זה הבן שלך.
היה לי ממש ממש מוזר.
דאגתי לו אבל לא הרגשתי מוצפת ונירגשת כמו שכולם אומרים.
רק יום אחר כך כשהוא נכנס לפגיה והתחיל לעשות בעייות אז פתאום הרגשתי בבת אחת שאני כל כך אוהבת אותו.
אבל לקח לי יותר מיום למצוא את החיבור הזה.
וכן מרגישה שהתפספס לי רגע קסום.
בלידה שאחר כך הרגשתי שפיציתי על זה
תודה ממש יקרה על ההזדהות, אשמח אם תוכלי לספר ליוואקומון
על הלידה השניה, אפילו בפרטי.
בכייף מה את רוצה לשמועע?סימן שאלה?
כותבת לך בפרטיוואקומון
אצלי אין שום רגע מרגש בחדר לידהאמאשוני
יש בהלה, פחד, כאב, עצב, חיבור לעצמי ולתהליך יש,
אבל זה לגמרי משהו פרטי ולא זוגי,
אחרי יציאת התינוק יש הקלה מצד אחד וחוסר אונים מצד שני.
לא רוצה להניק בחדר לידה,
רק רוצה לנוח מעט, להתקלח, לעלות למחלקה להתאקלם בחדר.
רק אח"כ כשמביאים אלי את התינוק נקי ולבוש אני מסוגלת להסתכל עליו ורק מאותו רגע קורה משהו.
וזה רגע שלי ושל התינוק ולא של אף אחד אחר.
אבל כאמור, כל זה קורה כמה שעות טובות אחרי הלידה כששנינו נקיים ונינוחים.
נשמע לי חלום להתקלח בחדר לידהאימוש+2
אחרי 2 הלידות הדבר שהכי רציתי בעולם זה להתקלח. ולקח הרבה זמן עד שאיפשרו לי..
גם לי לא נתנו להתקלח מיד אחרי הלידה..גם כשילדתי בלי אפידוראליעל מהדרום
לק"י

והמיילדת אמרה לי שהפלוס בזה, שאוכל להתקלח.
אבל במחלקה לא נתנו לי. מניחה שזה כי היה לילה ולא היה לי מלווה, ואולי אין מספיק כח אדם שישגיחו עלי.

אני פשוט הייתי הרבה זמן בהתאוששותאימוש+2
בלידה הראשונה אחרי הקיסרי ככ שיוועתי להתקלח שביקשתי מאחותי לקלח אותי..
בלידה השניה ברגע שהתאפשר הלכתי להתקלח ובעלי דפק כל כמה דקות ושאל אם אני בסדר
אחרי הקיסרי כבר לא זוכרת מתי התקלחתייעל מהדרום
לק"י

אחרי 2 הלידות הרגילות לרוב התקלחתי כשהיה מישהו שישגיח על התינוקות (בעלי, מישהו מהצוות של בית החולים).
מרגישה ברת מזלמקרמה
רגע לפני שעלינו למחלקה נכנסה המילדת שאלה אותי אם אני רוצה להתקלח (הייתי בהלם)
היא וידאה שאני עומדת יציב (הספקתי לקבל מנה אחת של אפידורל אבל לא התחברתי למשאבה)
וחיכתה מחוץ לדלת ושאלה אותי כל כמה דק עם הכל בסדר.
הרגשתי כמו בן אדם חדש
אגבאמאשוני
בלידה השניה שלי ילדתי באמבולנס ומיד כשחתכו את חבל הטבור הריצו את התינוקת ישר לבי"ח,
וראיתי עוד התעכבו להוריד את האלונקה ואז הייתה בעיה עם המעליות
בקיצור עד שהגעתי לחדר התאוששות התינוקת כבר הייתה שם עטופה ומתחממת
ועדיין היה צריך לעשות לי קבלה להוציא שיליה, תפרים...
ואפילו כשהייתי אחרי כל זה רצו להביא לי את התינוקת ולא הסכמתי
אז לא רק שלא הייתה לי אכזבה שלא היה לי את "הרגע הזה", גם כשכן הייתה לי אפשרות לא מיהרתי.
האמת היו בשוק ממני וניסו לשכנע כבר חשבו שמשהו לא בסדר איתי
אבל ככה אני ועד שאני לא משוחררת גופנית אני גם לא משוחררת נפשית ולא מתאים לי החיבור וההתרגשות וההצפה
אמאלה וכל זה בלי אפידורל 😲😲😲וואקומון
כמה זמן את אחרי לידה? בטח ילדת רק עכשיו..אם_שמחה_הללויה
האמהות היא חוויה אחת גדולה, עוד יהיו לך המון רגעי שיא באמהות שלך, כמו הנקה,חיוך ראשון, שהוא יקרא לך אמא וכו׳..
מובן שהיו לך ציפיות , גם אני ציפיתי ללדת טבעי ובסוף ילדתי בקיסרי, וזה לוקח זמן לרפא ולהשלים עם זה, אולי כדאי בהמשך לעשות ״עיבוד לידה״..
בנוסף גם כמה שבאותם רגעים הייתי מותשת לחלוטין, הרגעים האלה נחרטו לי בזכרון כמשהו מיוחד!
חצי שנהוואקומון
אני מרגישה שאני בתהליך התרפאות
חלק מהתהליך כנראה עובר אצלי בלהבין מה ואם בכלל איבדתי משהו..
עונהאניחדשהכאן
אם אני צופה בבייביי בום אני תמיד בוכה יחד איתם ברגע הזה שהתינוק יוצא .. כלכך מרגש..
אבל בלידה הראשונה שלי הרגע הזה היה בשבילי כלכך הקלה גופנית, הסבל סופסוף נגמר, הכאבי תופת נרגעו, הלחץ המתח הכל נוחת, שלצערי אפילו לראות איך התינוק נראה לא עשיתי באותם רגעים..
רק אמרתי ״איזה הקלה אני לא מאמינה איזה הקלה״
היתי מנותקת מהרגע הזה שהבאתי חיים לעולם..
זה ממש לא היה מה שמראים בבייביי בום..
תגידו, זה נשמע הזוי כשמישהי מספרת לך שהיא מניקהממתקית

פעוט בן שנתיים ואחת עשרה חודש?
סיפרתי לכמה נשים כבדרך אגב בגינה.

קיבלתי תגובות לא נעימות ושל הלם.
חשבתי שזה יותר נפוץ, הן די הגיבו בתדהמה ובהסבר שאני צריכה להפסיק ואני לא נורמאלית

מצאתי את עצמי מתנצלת מולן שאני עוד מניקה.
אגב, מניקה רק בבית לפני שינה וכשחוזר מהמעון, זה לא שאני מניקה בחוץ או כל דקה. (שגם זה בסדר נראה לי למי שזה נוח לה...)
 

הפרעת קשב לילדה בכיתה געם ישראל חי🇮🇱

יש כאן מישהי שיכולה להגיד איך משיגים הפניה לרופא נוירולוג או קשב בלי קופת חולים? הם מערימים כל כך הרבה קשיים, תורים ארוכים ולא הגיוניים ועד שיהיה אבחון ודאי יקח עד חצי שנה במקרה הטוב.

הבנתי מהיועצת בית ספר שאני צריכה לעשןת לה מבחן moxo  .בכללית אמרו לי שצריך הפניה לרופא קשב או נוירולוג ובשביל זה צריך שיפתחו תורים וצריך למלא שאלונים ואז לשלוח לכללית ואז אחרי שיבדקו אז יזמנו לתור בעוד 3 חודשים ועד חצי שנה בקיצור זה בלתי.

איך אני עושה את האבחון כדי לוודא בעיית קשב ולתת מה שהיא צריכה ?

מישהי יכןלה להאיר את עיניי אשמח ממש

תודה 

צריך לחפש פסיכיאטר או נוירולוג שעובד פרטי.מוריה
זה לא דרך קופ"ח, אז לא צריך הפניה.
ללכת לפרטי, אין ברירהממתקית

ככה אפשר להשיג תור מיידי
אבל במלא כסף.
ככה עשינו
 

אני עשיתי אצל נוירולוג פרטיכמהה ליותר

שיש לו החזר מהקופה.
אמנם זה עלה קצת יקר (אם אני לא טועה עלה 1500 שקל, וקיבלנו החזר ממכבי של 800 שקל) אבל זה היה שווה לי בשביל לקבל איבחון תוך כמה ימים, וכדי שהבן שלי יוכל להתחיל טיפול.

אגב, כיום כבר לא צריך לעשות MOXO, ונוירולוג מאבחן על סמך תסמינים ושאלון הורים ומורה.

מה יש לכם במכבי? מגן זהב?ממתקית

אני לא הצלחתי לקבל הנחה ממכבי במקרה דומה.
צריך סוג מסויים של ביטוח לא?

יש לנו מכבי זהבכמהה ליותר

אני הלכתי לנוירולוג שנמצא ברשימה של רופאים בהסדר, באתר של מכבי.

את בטוחה ששלך גם היה ברשימה?

עשיתיoo

(לפני כעשור)

מוקסו בהפנית רופא ילדים

בתשלום פרטי של 200-300 שח

ואז הזמנתי תור לרופאת קשב (מהקופה) בעיר אחרת שהיה לה תור תוך חודש


יותר טוב מבזבוז כסף אצל פרטי שגם ככה ייתן אותו טיפול 

תלוי באיזה מקרה זה בזבוז כסף...כמהה ליותר

כשמדובר על ילד שממש סובל בלי הטיפול, כל יום הוא קריטי.

נכוןoo

אבל לרוב זה לא קריטי מהרגע להרגע

ותור תוך חודש הוא הגיוני


אם זה דחוף

הגיוני לשלם

מסכימהעם ישראל חי🇮🇱

אני זיהיתי קושי מכיתה א' אבל אמרו לי שרק מכיתה ב' -ג' אפשר להתחיל לאבחן..

סבל של הילדה ברמה אחרת...גם חברתית

בקיצור זה ממש קריטי ..

זה לא נכוןכבתחילה
אפשר לאבחן גם לפני. 
נכוןoo
אנחנו אבחנו והתחלנו טיפול בכיתה א
לפני עשורבאתי מפעם

עלה לך 200-300

אני עשיתי לילדה לפני שנה אבחון אצל נוירולוג פרטי עלה לי 800 וזה נחשב זול 😅

מוקסו עלה ככהoo

לא אבחון

נוירולוג פרטי עלה לי לפני עשור מעל 1000 (למשהו אחר)

תודה לכולכן עזרתן לי מאודעם ישראל חי🇮🇱

קבעתי דרך פרטי ואני אבקש החזר דרך ביטוח בריאות .

התקשרתי היום להבין את הפרוצדורה

ורק להבין לקח לי כמה דק

למה זה כזה מסובך?

ככ הרבה כספים משלמים לקופת חולים ובסוף כשצריך אותם הם מסבכים את החיים . למה ?

למה ילד צריך לסבול כחצי שנה במקרה הטוב עד שמקבל אבחון וטיפול? זאת שערורייה .

למה מי שצריך מענה רפואי צריך להיות בגדר עשיר בלבד?

מקומם.

מתסכל באמת! זה פשוט כי יש המון המון צורךקופצת רגע

והתקציב מוגבל.

אבל לפחות אם מחכים בסופו של דבר יש אפשרות לטיפול, יש מקומות בעולם שגם זה פשוט אין וכל אחד משלם ישירות על הטיפולים שהוא צריך וזה מאוד יקר, ולמי שאין אין בכלל...


מקווה שתגיעו לאבחון ולטיפול נכון ומועיל כמה שיותר מהר


( ורק הערה, לא יודעת מה ביררת היום ומה אמרו לך, אבל לא תמיד הקופה מחזירה משהו, אז טוב שבאמת את מבררת לפני!)

אם את הולכת לפרטיאיזמרגד1

תבררי קודם איך זה עובד עם המרשם לריטלין- אם זה מוכר בקופה, אם אפשר לחדש דרך הקופה וכו'

ואם וכמה אפשר לחזור אליו להתאים מינון סוג, בדרך כלל זה כמה פעמים עד שמוצאים משהו מתאים

יכולה לשתף שאצלינוכמהה ליותר

ברגע שהיה איבחון, ובסיכום הנוירולוג הפרטי רשם להתחיל טיפול תרופתי, הכל עבר דרך הרופאת ילדים הרגילה.
על סמך זה היא הביאה מרשם לריטלין, וכשהיה צריך להחליף מינון\תרופה לסוג אחר (והיינו צריכים הרבה החלפות), זה היה דרכה.

אנחנו היינו בפרטי וקיבלנו החזר מהקופהמולהבולה

זה ממש משמעותי ההחזר

הנוירולוג צחק על האבחון מוקסו ואמר שהוא אפילו לא מתייחס לזה

כי באבחון יצא שאין בעיות קשב

וזה נוירולוג עם שם מאוד גדול, ניהל בעבר מחלקה בבית חולים

 

 

לא קראתי את כל התגובותאוזן הפיל

אז שמה כאן את מה שלימדו אותי (סדנה אצל מומחית בהפרעות קשב)

מבחני מוקסו וכדו עוזרים לאבחן במקרים ספציפיים ותלויים ברופא.

היועצת תנסה לדחוף לך כל מושג ששמעה עליו. המבחן הזה לא עומד בפני עצמו ואין לו משמעות כאבחון.

שוב - יש רופאים ומקרים שנעזרים בו והרופא ישלח אתכם לעשות.

למה כל כך נורא שאיבחון ייקח חצי שנה? אם יש קשיים אפשר לנסות לטפל נקודתית. אפשר לבקש התאמות, לדבר עם המורות, בלי קשר לקשב, פשוט להסתכל על הילדה כמו שהיא ועל הצרכים שלה ועל היכולות שלה ומה שמצופה ממנה.

גם אחרי אבחון, אם תחליטו לטפל תרופתית זה גם תהליך שלוקח זמן והסתגלות.

אני ממליצה לנשום עמוק, להתחיל את התהליך,  ובמקביל להתחיל גם לטפל.

יש הדרכות הורים, יש רכיבה על סוסים, יש התאמות בית ספר

ובעיקר יש תקווה🩷

כתבת מאוד יפה ונכוןכמהה ליותר

אבל אני רק נתקעתי על המשפט הזה: למה כל כך נורא שאיבחון ייקח חצי שנה? 

אז אני אסביר למה. 

הילד שלי היפראקטיבי.
הוא ילד מתוק שמאוד רוצה שיאהבו אותו, ומאוד רוצה להתנהג טוב, אבל אין לו שליטה על עצמו.
הוא משקיע מאמצים גדולים מאוד - שפשוט לא מצליחים.

יום יום הוא חווה תיסכול מתחושת החוסר הצלחה הזאת.
נתחיל מהדבר הכי משמעותי בעיני - זה שאין לו חברים.
חברים לא רוצים לשחק איתו - כי הוא לא מסוגל לשבת ברוגע, וכי לפעמים הוא אימפולסיבי, וברגע אחד מפרק את כל המשחק.
לנהל שיחה עם חברים - הוא כמובן לא מסוגל, כי הוא לא יכול להקשיב ברצף ליותר משני מילים בלי לזוז.
בכל מקום שהוא נמצא - הוא מקבל הערות, שהוא אפילו לא מבין למה.
ילדים מתלוננים שהוא מציק להם - כי הוא לא שם לב לתנועות ידים שלו, שלפעמים גורמות למכה למי שלידו.
מהמורה ובבית - הוא כל הזמן מקבל הערות.
מהגימבורי - העיפו אותנו כמה פעמים כי הוא השתולל ממש וכמעט קרע להם הכל.
כבר כמה רופאות (!!!) ביקשו ממנו לצאת מהחדר בזמן שהיא מכינה הפניה כי היא לא מסוגלת כשהוא בסביבה (הוא קופץ מהמיטה שיש שם, על הוילון, לא מפסיק לשאול שאלות, מוציא דפים מהמדפסת כי הוא רוצה לצייר וכו)

תחשבי איך זה עבור ילד לחיות ככה, שלא משנה כמה הוא מתאמץ ומנסה (והילדים האלו מתאמצים מאוד!!), הוא כל הזמן מקבל משוב שהוא נכשל. הכל נשבר סביבו, כולם מתלוננים עליו, והכי חשוב - חברים לא רוצים לשחק איתו.
 

 

ודבר נוסף, דיברת על כל מיני טיפולים משלימים והדרכות הורים - זה כמובן נכון ותמיד עוזר, אבל בשום אופן לא מחליף טיפול כשצריך.

אני יכולה לספר שניסיתי עם הבן שלי המון דברים לפני שהתחלנו את הטיפול התרופתי.
במשך תקופה נתתי אומגה 3 משמן דגים אמיתי (יקרררר)
הכנתי חליטות צמחים מתרכובות של מיני צמחים שאמרו לי שאמורים לעזור.
הלכתי לתזונאית ובהמלצתה הפחתנו סוכר וקמח לבן, והורדנו לגמרי מוצרי חלב.
במשך חצי שנה עשינו פעמיים בשבוע טיפולי נוירופידבק עם אלקטרודות. (גם יקר מאוד)
שילמנו מנוי למשחק כזה שמשדר דברים למח שאמורים לעזור לקשב וריכוז. שיחקנו איתו כל ערב 20 דקות לפי ההוראות.
ניסיתי לעשות איתו ספורט במשך 40 דקות בבוקר לפני היציאה ללימודים.
קניתי כמה סוגים של תרופות טבעיות שאמורות לעזור.

אף אחד ממה שכתבתי לא עזר.



 

אני מסכימה לחלוטיןאוזן הפילאחרונה

ממש לא התכוונתי לוותר על התהליך או על טיפול, רק ניסיתי להרגיע את הלחץ שקפץ לי בקריאה.

ניסיתי להנכיח את העובדה שזה תהליך ממושך ושלוקח זמן. כמובן שכל קפיצת דרך, ואפשרות לקדם תורים מבורכת.

אני בטוחה שכל מה שתארת לקח הרבה זמן והרבה ניסוי ותהייה,  והדרך שעברתם מרשימה ומעוררת הערכה. כל הכבוד, אני לא יכולה לדמיין את תעצומות הנפש שנדרשות בשביל התהליך הזה

לגבי מוקסו דרך כלליתאחות אחת

בכללית יש מכוני הסדר שעובדים איתם ושמה אפשר לעשות מוקסו בתשלום מופחת.

מצרפת את הקישור למידע מכללית

בדיקות קשב וריכוז | כללית מושלם

 

לגבי השאלונים של האבחון קשב דרך הקופה רק שתדעי שהם לא נוראיים כמו האלה של התפתחות הילד.. ויש אפלקציה שאפשר למלא. הרופא נותן הפניה לרופא קשב ואז ההורים ממלאים והמורה.

 

 

אני בעד הצעת חוקאמונה :)

ייאסר על אישה להביע דעה על קושי שאני עוברת אם היא סבלה ממני פחות ממני חח, ובעיקר אם הוא עבר

אלא אם ביקשו ממנה לעשות את זה

 

כאילו ברור שכמות זמן לא אומרת על רמת הקושי וכו'

אבל אשכרה מישהי לא מוכרת בכלל התחילה לעשות לי הרצאה על התהליך שלה בציפיה לילדים 

כשהיא עם 2 ילדים (לא תאומים) תוך 3 שנים מהחתונה

ואנחנו בטיפולים

מי ביקש את זה

 

סליחה על המרמור... מנסה לחזור להיות אופטימית

(ובאסה שאחרי זה לא התחשק לי בכלל להמשיך לדבר איתה וחושבת שהייתי לא כזה נחמדה... מצד שני לא כיף לי ששואלים איפה השארתי את הילדים אם הם לא קיימים. ובטח ובטח שלא להמשיך לשאלה הבאה כמה זמן את נשואה!!)

וואו! כמה אני מזדהה עם הפסקה האחרונה שלך❤️רק רגע קט
אני ברגעים כאלה לא עושה חשבון של נחמדות. עושה מה שמגן עלי באותו רגע.
תודה! זה באמת מה שעשיתי;)אמונה :)

אבל היא לא התכוונה לרע... אז התבאסתי על עצמי כזה

מותר להתבאס על טעות שמישהו עשהרק רגע קט

באסה שונה מכעס. אני מבינה למה אפשר לסלוח לה אם היא לא התכוונה, אבל אל תכעסי על עצמך שאת מבואסת מהשיחה איתה.

חיבוק, תעשי לך עכשיו משהו כיף לעצמך❤️

רק תדעי שאת לא חייבת לענות על שאלות אם לא נוח לך!נפש חיה.
חד משמעית מסכימה איתךאמונה :)

אבל שאלה בקטע ידידותי.. 

ובסוף זה יוצא יותר רע אם אני מתחמקת מלענות כמה זמן אני נשואה נגיד, כאילו מה הסיפור שלי

ידידותי , עד שאת מרגישה שזה מפריע לך וכבר לא נעיםנפש חיה.

את יכולה לענות בערך

וזה לא עניינו של אף אחד למה אין לך או יש לך ילדים/ עבודה/ בית/ כסף וכולי. 

מסכימה איתךמולהבולה

בכלל אני בדעה שאנשים צריכים להפסיק להביע דעה

על אתגרים של אחרים

וואוו חחחח אני בעדשירה_11אחרונה

אם כי גם חודשיים המתנה למי שרוצה זה מבאס

אבל להשוות לשנים???

צמרמורת!!! ז

אלרגיהניק חדש2

יש פה מישהי שלה או לילדציש אלרגיה לקרדית אבק?

הרופא אלרגיה רשם לני סטרואידים. וחששתי לתת.

תוהה אם כדאי.

הוא כל חודש סבב של נזלת שיעול וכו.

היה מצב שהגיע לבחילה בגלל הנזלת עד הקאות.

לבעלי. אבל יש לו תופעות לוואי רק בעונות מעבריעל מהדרום

לק"י

 

ונשמע שמצבו רגוע יותר.

אני יכולה לשאול אותו אם קיבל סטרואידים בעבר.

אשמח תודה🩷ניק חדש2

אצל הבן שלי זה כל השנה

מסכן

כל השנה עם נזלת🤦‍♀️

לפעמים יותר לפעמים פחות

הוא אמר שהוא אף פעם לא קיבל סטרואידיםיעל מהדרום
לק"י

הוא כן המליץ להרחיק משטיחים, שמיכות צמר וכו'.

החלפתי לו כרית ומזרוןניק חדש2

שמיכה הוא מתעקש לשמיכת נוצות. כי היא כבדה לו על הגוף והוא אוהב את ההרגשה.

אין לנו וילונות או שטיחים.

אז אולי כדאי למצוא פתרון אחר. נוצות נשמע לי זוועהיעל מהדרום
אז אולי כדאי לקנות שמיכת כובד או משהו בסגנוןאיזמרגד1
מהניסיון שלי עם אלרגיה לאבק נוצות ממש לא מוצלח...
אחפשניק חדש2
תודה לשתיכן
קניתי. אמאלה זה יקר בטירוףניק חדש2

מקווה שיגיע מהר ונראה שיפור

תודה

מקווה שיעזוראיזמרגד1
בהצלחה🩷
מכירה מקרוב ובמקרה התפרצות זה רק סטרואידיםממשיכה

משחות סטרואידים וכו'

גם בגיל שנתיים כבר

זה הדבר היחיד שעזר ועוד כל מיני שיטות טיבעיות. תחפשי על אטופיק באינטרנט

אטופיק זה בעור. היא מדברת על נזלת ושיעוליעל מהדרום
נכון, אבל אטופיק אצל הרבה נובעת ומתפרצתממשיכה

מהאלרגיה לכרדית האבק.

חשבתי שאולי יעזור לה אותו היחס פה.

לי. וזה סבל אבאלה.אונמר

התחלתי בדיוק ספריי לאף וטיפות עיניים.

אין מנוס. אני גם לא כזה חוששת, בכללי מתרופות, אז גם מיזה.

מעדיפה לא לסבול ככה. זה באמת סבל.אבל לדעתי לילד בטוח לתת. מסכן. החשיבה שאולי שמה זה לא בריא היא לא סיבה לתת לילד לסבול.

לא שזה לא בריא.ניק חדש2
אלא שזה יפגע בו לטווח הרחוק.
לבעלי יש, והוא הוריש לחלק מהילדיםמתיכון ועד מעון

זוועה ממש.

הוא לוקח בתקופות הקשות אלרג'יקס באופן קבוע בלי קשר לתסמינים, גם חלק מהילדים לוקחים בעיקר בתקופת מעבר

הבן שלי לוקח כדורים אנטי אלרגייםאורוש3

רופפין או אחר תכלת שכחתי את השם. לפעמים סטרואידים לאף. 

אבל הוא כבר לא קטן 

אפשר לנסות קודם אנטי היסטמינים (פניסטיל)מיקי מאוס

ולראות אם זה מספיק


כמובן בליווי רפואי, זה גם ככה צריך מרשם. אם את מרגישה שהרופא שהלכתם אליו לא מבין את החשש שלך מסטרואידים אז לכי לרופא אחר שנשמע לך מומחה


אם כבר ניסיתם ולא עזר או אם הרופא חושב שזה לא מתאים כאן אז כנראה אין ברירה אלא לתת סטרואידים, לנסות את המינימום שיתן הקלה. לפעמים נותנים מקומית באף אם זה מתבטא דווקא בנזלת

אבל לחיות עם אלרגיה שמתפרצת זה יותר מזיק מאשר סטרואידים... מכל הבחינות

יש גם לורתדים, זה בלי מרשםיראת גאולה

(אנחנו כן קיבלנו במרשם)

נראה לי שזה יותר מומלץ באופן יומיומי

אנחנו קיבלנו את זה לתת באופן יומיומי כמניעה לאלרגיה (אלרגיה אחרת, לא לקרדית האבק, אבל דומה)

יש מחסור בחברה כרגעאוזן הפיל
ממה שידוע לי כן צריך מרשם
תודה לכולן על המענהניק חדש2

אחפש את המרשם שהוא כתב לנו.

וננסה קודם דרך האף

תודה!

לי ישכובע שמשאחרונה

טיפלתי בזריקות/חיסונים למשך כמה שנים. היום הרבה יותר טוב. בעונות מעבר משתמשת באלרג'יקס

איך מבררים על מטפל רגשי לילד?מולהבולה

אנחנו הולכים בפרטי

ילד בן 12

נתנו לנו כמה שמות ואין לי מושג איך לברר על זה

פה בפורום כדאי לנסות...מתואמת

אפשר גם בקבוצות קהילתיות שלכם, אם מתאים לכם.

או שאם אתם כבר מכירים מטפל/פסיכולוג כלשהו וסומכים עליו, אז אפשר לשאול אותו אם הוא מכיר מישהו מהם ויכול להמליץ.

הייתי צריכה לשאול מאנונימית 🫢מולהבולה

כי כבר שאלתי בקבוצות ולא הייתה לי תשובה ברורה

גם אני לא סגורה אם כדאי גבר או אישה

באסה...מתואמת

אבל אולי גם אם בכל זאת תשאלי פה זה לא יהיה לך אאוטינג...

(בעיניי בגיל הזה עדיף גבר)

בגלל שזה כבר גיל ההתבגרות נכון?מולהבולה
כן, הוא עוד רגע בר מצווה... מבחינה הלכתית זה עדיףמתואמת
אבל בעיקר מבחינה רגשית, כי נקשרים רגשית למטפל, ולא טוב לנער מתבגר ליצור קשר רגשי עם אישה... (לא רק הלכתית)
מסכימה ממש,תודה ♥️מולהבולהאחרונה
מישהי גרה באריאל?עם ישראל חי🇮🇱

ויכולה להמליץ בעד/נגד

מבחינת פקקים לאיזור המרכז

בתי ספר וגנים לציבור הדתי

אווירה וכל מה שצריך בעצם

תודה ! 

מקפיצהפצלשהריון
לא גרה באריאל אבל יש לי כמה חברות מורות שםלפניו ברננה!

בבית ספר התורני "נווה אריאל" ומהתרשמותי הוא ממש איכותי עם צוות מעולה.

אני לא באריאל, אענה ממה שמכירהכורסא ירוקה

פקקים יש. כמעט כל בוקר. תלוי בשעות כמובן, אבל אם את לא גמישה בשעות זה קשה.

יש בעיקרון את הקהילה הרגילה של אריאל ואת הקהילה של נצרים שהגיעו לשם ויש להם מוסדות משלהם. יש כמובן גנים דתיים. יש ממד אחד אור זבולון, סיפורים שאני שמעתי משם לא היו מלהיבים אבל זה בטח סובייקטיבי. אם הילדים שלך סבבה עם מסגרות יש מצב שיהיה להם בסדר. אם אני לא טועה לנצרים יש בית ספר תורני לבנות  ותלמוד תורה לבנים. עליהם שמעתי דברים יותר טובים. קהילות יש כמה, בכללי אחלה. השאלה אם את מחפשת משהו ספציפי. 

שואלתעם ישראל חי🇮🇱

לגבי פקקים לכיוון ראשון לציון למשל

קראתי בכמה מקומות שאנשים יוצאים מוקדם ומגיעים לאיזור המרכז נגיד לפתח תקווה בין שעה לשעתיים וכל מיני כאלה . השאלה אם זה באמת ככה?

רוצה לדעת אם יש קהילה דתית באיזורים החדשים ממה שידוע לך? או שזה בפיזור כזה בכל העיר 

פקקיםםםםםאורוש3
זה בדיוק כביש אחד למרכז מכל האזור. כביש 5. והוא פקוק נקודה. אולי לא אם תצאי בחמש בבוקר. בשש כבר כן. לא יודעת לגבי סביבות אחת עשרה. אח''צ לרוב פחות היסטרי. אבל אז פקוק לכיוון השני לחזרה.... 
^^^כורסא ירוקהאחרונה
לגבי קהילות,את השכונה החדשה אני לא מכירה. העיר הטרוגנית סהכ אז מאמינה שגם השכונה החדשה אותו הדבר
גרה באיזור, לא באריאלמתיכון ועד מעון
רק יכולה לכתוב שהפקקים הם סיוט, עובדת במרכז לוקח המון זמן להגיע
כמה זמן לוקח להגיע למרכז?עם ישראל חי🇮🇱

באיזה שעות אתה יוצאת אם אפשר לשאול?

זה משנה אם יוצאים בשעה מסוימת או שתמיד יש פקקים?

עונה לךnik

פקקים בבוקר זוועה. אם את יוצאת ב7 אמור להיות סבבה, מאוחר יותר זה פקקים זוועה כמו שכתבו לך.

בתי ספר כמו שכתבו כבר, אבל אני שמעתי דברים טובים על אור זבולון.

נווה אריאל בעיניי מהמם.

לגבי קהילה- תלוי איזה אופי את מחפשת, יכולה לכתוב לי בפרטי שאלות ספיציפיות

שאלת חלאק'המאמינה ומתאמנת

הנסיך הקטן שלנו חוגג 3 עוד מעט. אני מתלבטת איך הכי כדאי לחגוג לו.

הכי נוח לנו זה לחגוג בבית אבל זה ידרוש הרבה הכנות מראש.

המשפחה הקרובה שלנו זה בערך 15-20 מבוגרים ו10 ילדים. לדעתי רובם יגיעו כי זה יוצא בחופש הגדול.

אני רוצה שזה יהיה מכובד, אנחנו מביאים אנשים מרחוק. ושלילד יהיה שמח, זה הכי חשוב לי.

אם יש כאלו שחגגו בבית אשמח לשמוע איך חגגתם, איזה סגנון של אוכל היה, איך הפעלתם את הילדים...

אנחנו אבל לא היו עוד ילדים חוץ מהילדים שלנובוקר אור
אנחנו חגגנו בבית...ואילו פינו

הכנתי מרק, פיצות אישיות לילדים, לחם שום למבוגרים, כמה סלטים, גבינות, לזניה

התחלנו באוכל.

ואז הילד עמד על כסא

נתנו לו ציצית וכיפה מתנה

הסברנו מה זה חלאקה (לילד עצמו עשינו הכנה ארוכה מראש)

כל אחד בא וגזר תלתל. מהסבא רבה עד הבן דוד הקטן..

הוא קיבל כל מיני מתנות

ואז עוגה וקינוח

אה, הרב שלנו הגיע גם לגזור תלתל ולברך אותו.ואילו פינו
זה היה מאוד מרגש
ארוחה חלביתחילזון 123

פיצה בורקסים ירקות גבינות (אולי פשטידות וסלטים, לא זוכרת)

גזרנו שיער,הקראנו נוסח לחלאקה שהורדתי מאחד האתרים

עשינו לילדים בועות סבון גדולות בחצר

ונראה לי יצירה כלשהי


לפני שכולם הגיעו הלכנו לרב שיגזור תלתל ויברך אותו

אנחנו חגגנו בבית היה מושלםדיאן ד.

היינו בערך כמוכם מבחינת מבוגרים והרבה יותר ילדים.

 

זה היה בחורף והכנתי 2 מרקים, פשטידות אישיות, סלטים

ובהמשך קפה ועוגות.

 

הטקס עצמו עשה אבא שלי עם לוח אותיות ודבש.

זה לבד מרכז עניין.

 

לילדים קניתי משחקים ויצירות בהכל בשקל. לא היתה תוכנית מיוחדת.

אנחנו חגגנו בבית, אבל משפחה קטנה יותרמתואמת

(עוד לא היו אז בני דודים לילדים שלנו...)

בעצם קודם כול נסענו לקבר של צדיק באזורנו, ואז התכנסנו אצלנו בבית.

לא זוכרת איזה אוכל הכנו בדיוק, אבל לא משהו מורכב מדי.

כל אחד התכבד לגזור תלתל לילד/ים, חילקנו מתנות, אכלנו - וזהו בערך.

היה נחמד ומספק בשבילנו.

(כשחגגנו לבן הקטן כבר היו בני דודים, אבל הייתה קורונה אז "הזמנו" אותם להשתתף מרחוק בזום...)

לגבי אוכל לילדים- ממליצה לדאוג גם ללחמניות/ פיתותיעל מהדרום

לק"י


וממרחים שילדים אוכלים.

ככה שלא יצאו רעבים. בעיקר שהם גרים רחוק.


ומזל טוב!!

רעיון..הילושש

לא עשיתי בבית אבל אם יש לך מקום בבית אפשר להביא מצנח (השאלתי מהגן של הילד) 

כשיש הרבה ילדים זה מאוד נחמד.. 

המצנח שלנו היה ללא חור אז הילד נכנס פנימה והקטנים (בעיקר הגדולים הקפיצו אותו.. 

אה ויחד עם המצנח קיבלתי מהגן גם כאלה של מעודדות- בזה הילדים פחות השתמשו... 

 

בנוסף קניתי כל מיני אביזרים לילדים בזמן השירים שירקדו- מקלות כאלה שעושים אורות, כובעים צבעוניים, שרשראות כאלה.. משקפיים.. בחנות של השקל.. הילדים נהנו ממש!! 

היו בלונים- אז זה גם העסיק קצת את הילדים. 

 

שירים ולהרים אותו על הכיסא.. 

 

 

מזל טוב! 

 

בבית זה תמיד יפה לחגוגשירה_11

אם יש לך מקום

אחותי עושה באיזה פארק יש שם מתחם קטן שאפשר להשכיר אז זה גם רעיון לעשות במקום כזה


בעיניי לעשות בבית זה מהמם

ולגבי לכבד את האנשים יופי שאת חושבת על זה

אנשים באמת טורחים ובאים


(אנחנו באנו לחלאקה מעל שעה נסיעה, כל המשפחה מ2 הצדדים והבית היה קטןןןןןןןן, האמא התעקשה שהיא עושה בבית, בפועל לא היה מקום לזוז ובעיניי זה היה לא מכבד בכלל

טרחנו נסענו באנו בסוף בקושי היה איפה לשבת בלחץ, היה עדיף שלא)

עשינו בבית בתקופת הקורונהאבןישראל

באו המשפחות (חלקם)

וחברים מהשכונה

הכנו פריקסה, ירקות ופיצה

שירים ריקודים, גוזרים את השיער ועוגות לקינוח

היה ממש נחמד זכור עד היום לטובה💜

מזל טוב! אנחנו עשינו ארוחה ישראלית - פלאפלדיבור פשוט

קנינו כדורי פלאפל מוכנים, להכין בתנור

פיתות

חומוס, טחינה, מטבוחה

סלט ירקות

כרוב חתוך של חסלט

צ'יפס

מלפח"צ

שתיה

הכנתי עוגת קרמבו ללא גלוטן לקינוח


הכנו מזכרת מהממת לכל משפחה שבאה. ברכת הבנים חרוטה על פרספקס. 

יצא מושלם! 

אם לתועלת כותבת כאן מאיפה, אם לא מתאים המנהלות יכולות לערוך..

DOLB - Laser works & art | שירותי חריטה בלייזר מקצועיים

 

נראלי זהו בגדול אם אני זוכרת נכון.

תכננתי להכין שקיות הפתעה לילדים, קניתי שקיות משולשות, תכננתי להכניס מרשמלו, סוכריות שוקולדים אבל לא הספקתי.
 

הרב של בעלי בא, אמר כמה דברים וגזר ראשון תלתל

אח"כ כל אחד גם גזר וברך אותו.


 

לא הספקתי להתארגן על לוח אותיות,

אז קניתי אותיות מגנטיות,

סידרתי אותן על לוח מגנט גדול ובמרכזן שמתי קערית עם דבש ואמרנומאיך זה קשור, הוא טעם מהדהד

מתנות וזהו בגדול נראלי.

 

אפשר לשלב אוכל קנוי עם ביתיאמאשוני

ואז יוצא גם טעים, גם מושקע, גם ביתי, גם לא ביתי

ופחות עבודה.


למשל:

2 סוגי מרק (מרק כתום ומרק בצל) עם תוספות קנויות:

קרוטונים, שקדי מרק, גבנצ וכו'.

בגטים/ בייגלים קנויים עם גבינות קנויות ודגים קנויים וסלטים ביתיים או סלטים חצי ביתי חצי קנוי.

מגש ירקות ביתי עם רטבים קנויים.

אנטיפסטי בתנור.


אפשר להזמין מגש סושי, או פיצות לילדים וכד'

ולהכין פשטידות ופוקצות לעבות את הארוחה.

יש כמה אפשרויות איך לשלב, שיהיה עשיר באוכל ולא הכל רק ביתי שזה באמת הרבה עבודה.


גם בסלטים אפשר לקנות תערובת ירקות גוש קטיף שרק צריך לערבב עם רוטב.


מזל טוב!

מה עם על האש?מולהבולהאחרונה
טוב אז... עבודה וטיפולי פוריותגלויה

בעז"ה יש לי מחר ריאיון עבודה למשרה טובה ונוחה ב"ה, 

בתוך העיר (אני לא נוהגת) בשעות נוחות ל-אמא 

והכי חשוב - בתחום שקרוב לליבי! ב"ה!!

אחרי כמה חודשים בבית 

ומעל שנה של נסיונות בעבודות שונות... 

אז כתבתי כבר פה 

ואני עדיין מנסה לקלוט

שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים. (מותר עדיין לבכות?)

אני חושבת שזה כן יסתדר 

כי העבודה מתחילה ב8:30 

וקופת החולים די קרובה. 

אני אמורה להודיע על זה בריאיון? לא, נכון? 

בעז"ה שיהיו בשורות טובות בכל התחומים! 

 

 

 

אין לי תשובות לשאלותריבוזום
אבל מתרגשת בשבילך על הראיון! בהצלחה רבה רבה בע"ה
תודה רבה!!גלויה

שימחת! 

את לא צריכה להודיע על זהאמאשוני

ואסור להם לשאול.

בהצלחה!

גלויה

תודה רבה!

ממש לא צריכה להודיעשושנושי

כשתתחילי, את יכולה - אם את רוצה לשלוח אישור על כך שהתחלת טיפולים וככה יש לך הגנה מפני פיטורין (לא יודעת אם צריך ותק בעבודה או לא)

וגם תוכלי לדווח שעות היעדרות לצורך הבדיקות.

אם העבודה מתחילה ב 0830 יש לך מספיק זמן כדי לעשות את הבדיקות, במיוחד שזה קרוב לעבודה

וגם לרוב בדיקות פוריות מתחילות ב 7-730.


כשתצטרכי להיעדר ליום שאיבה או החזרה, או שתגידי את האמת או שלא.

אני התחלתי עבודה חדשה בזמן הטיפולים, בעבודה הבינו את זה ממש בטוב. 

עכשיו אני רואה שאת לקראת ריאיוןשושנושי

וואו יקרה בהצלחה!!! אני כל-כך מקווה בשבילך שתתקבלי - קשה ממש למצוא עבודה ועוד כזאת שאת אוהבת.

איתך בתפילה. 

תודה רבה! אמן!גלויה
תודה על הפירוט!גלויה
בהצלחה!אן אליוט
תודה!!!גלויה
בהצלחה רבה בראיון!!דיאן ד.

ממש אל תגידי להם שום דבר. זה לא רלוונטי.

 

אחרי שתתחילי ככל שתצטרכי תגידי שאת מגיעה מאוחר וכדו'

אמן!!גלויה

תודה!!

בהצלחה רבה!!!שיפור
תודה!!!גלויה
בהצלחה ענקית🙏אחת כמוני
תודה! אמן!גלויה
ב"ה היה די טוב!גלויה

תודה לכולן.

יש עוד שלבים בדרך, אעדכן בעז"ה

וואו בעזרת ה'רקאני

שילך לך הכי טוב שיש

גם בעבודה

וגם בטיפולים

תודה, אמן ואמן!!גלויהאחרונה
לא מה פתאום להודיע בראיון!והרי החדשה

בעז"ה אחרי שתתקבלי אם תראי שזה לא מסתדר לך עם השעות תוכלי לדבר עם המנהל/ת

אין שום סיבה שתיידעי עכשיו 

אולי יעניין אותך