תדמייני כלב. הכלב הזה צולע, בעליו החליט לקחת אותו לוטרינר. הוטרינר אמר שיש לכלב גידול סרטני ברגל וחייבים לעקור לו את הרגל ואם לא הכלב ימות. יום הניתוח הגיע ועקרו לכלב שלנו את הרגל.

מנקודת המבט של הכלב חבורה של אנשים לא מוסריים פשוט עקרו לו את הרגל. אך באמת הבעלים ידע שאם לא היו עוקרים לכלב את הרגל הוא היה מת.

למה הדבר דומה.

בני האדם הם כמו הכלב, לא משנה כמה פעמים תנסה להבין למה הבעלים (הקב"ה) עושה את מה שהוא עושה לא תצליח (שהשכל של האדם הוא כמו השכל של הכלב) אך אנו יודעים שכמו שבאמת הבעלים של הכלב הוא זה שעשה את הדבר הנכון כך גם אצלנו הבעלים הוא זה שעושה את הדבר הנכון.

המציאות תמיד תיהיה כואבת.

אבל זה כמו שלתינוק כואב לקבל חיסון, ולכלב כואב להיעקר רגל.

מספיק האמונה בה' כדי להבין שלא משנה מה יקרה תמיד יש ספקטרום מוסרי שלא בר השגתנו.

תאמת ישלי תקופות שפעם אחת סבבה ופעם אחת מבואסת טילל. מנסה לראות מה ה' אומר לי, כשקשה לי, מה הוא רומז לי. זה עוזר לי ברמות, וגם מה שגם עזר לי זה פשוט לבכות, כן להוציא את הכל מהלב שלייי, לדבר עם חברה שאני אוהבת ונותנת לי כח.

א. אני אטומה

ב. לדבר ולבכות אל מכשיר סלולרי רק מגדיש את השיאה.

ג. משתדלת אבל דאייי לא בא לי נמאסס ואין גם על מי לכעוס בלי לכפור. 

אבל- תרשה לי להיות ילדה קטנה:

ה' יכול הכל. נכון?

הוא יכול לעשות את הדבר שנכון לנו וגם שאנחנו נראה את...

הוא יכול לשנות את הדרך...

הוא יכול להראות לנו שהוא כאן...

מספיק אמונה בה'. צודק.

אבל כרגע היא מבולבלת.

תראי, חשוב להבין דבר יסודי ומרכזי.

הקב"ה לא עובד אצלנו אנחנו עובדים אצלו. ואמשיך...

אני ממליץ לך לעיין בהקדמת הרמב"ם למסכת אבות (שמונה פרקים לרמב"ם) פרק ח'.

שם הוא כותב שהקב"ה לא מנהיג את העולם בכך שכל דבר שקורא בעולם זה הוא (הקב"ה) עושה (שאם כן זה יוצר מצב שכל דבר שקורא בעולם זה מה' ואם כן אז זה בעצם לא מסתדר עם האמונה בשכר ועונש שה' לא יכול להעניש את עצמו... ממליץ לעיין שם). אלא הוא ברא את  חוקי הטבע שהם מנהיגים את העולם (והוא מעין משקיף על הכל מלמעלה). אם זאת יש התערבות חיצונית של הקב"ה (ניסים) אך איננו באמת יודעים מתי דבר שקרה הוא נס ומתי הוא טבע. 

אז אל תחשבי שהקב"ה הוא זה שמשים עלינו את כל המצבים האלה אלא כל מה שקורה קורה בדרך הטבע.

אז השאלה בעצם היא למה הקב"ה לא עוצר את זה מלקרות, ואסביר

אם לא היית אי פעם מקבלת כוייה (ולא הכרת מישהו שזה קרה לו) היית מפחדת לשחק באש??

כך גם אצלנו בני האדם, אנחנו לפעמים צריכים לחטוף דרך הטבע כדי ללמוד איך להמנע ממצבים כאלה בעתיד (שככה עובד הטבע).

והקב"ה אם הוא היה מונע מאיתנו כל פעם להיפגע האם היינו באמת חיים בעולם?? אם ההורים שלך היו מביאים לך כל מה שביקשת היית מרגישה שאת אוהבת אותם "ללא תנאים"?? לא, צריך לחוות הורים שאומרים לא לפעמים רק כך נלמד לאהוב את ההורים ללא תנאים. וכך גם הקב"ה

מקווה שעזרתי לך

עזרת.

עזבי שניה טוב לנו לא טוב לנו וכל המסרים וזה..

שיהיה לך ברור, שהוא כואב כל סבל.

אוהו כואב.

הכאב שלך שפרקת פה - הוא מליונית מהכאב שכאוב לו כשהוא "צריך" לעשות את זה...

"עמו אנוכי בצרה"... הוא איתנו, בסבל שלנו, בוכה יחד איתנו...

אחד הדברים הנוראים בעבירות שלנו, זה שלא רק שגרמנו לו צער בעבירות, אנחנו גם כביכול מכריחים אותו להעניש אותנו, ובזה הוא מצטער שוב, בכפליים..

וה' אבל סובל ביחד איתנו..זה בדיוק כמו שהוא אמר כמו תינוק שמקבל זריקה כואבת והוא לא יודע שזה לא לטובתו..מצד שני האמא\אבא שעשוים לו את החיסון לא שמחים לראות אותו סובל..הם מצטערים איתו ביחד, ככה גם ה' איתנו

רק חבל שבנסיבות האלו....

כיף לי שאת מזדהה אבל עצוב לי שזאת המציאות...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....