רגשות זה השטן
אוף וחצי

המסכנים רק עוטים שריון שסתם מכביד..
(אני מדבר על עצמי)
אוךך אני אלוף העולם בלהדחיק
מאן דאמרהינני חושב שפשוט אינך מכיר הרבה
אני מסכים שיש תפיסה ציבורית חברתית
שגבר אמור להביע פחות רגשות
ואולי אני מסכים שלגברים יותר קל להדחיק ולשחק אותה בלי רגשות
אבל אני ממש שולל את התפיסה שלפיה יש מעט גברים שמביעים רגשות נכון.
כלומר גם הגבר הכי קשוח והכי "בבון" הוא מאוד מאוד מאוד רגיש מבפנים.
ועוד משהו אני לא התחברתי למילה בבון גם לקופים יש רגשות.
ואינטרקציות חברתיות
נכון הם חיות ולכן הם מתנהגים באופן שרידותי אבל גם להם יש רגשות.
וגם רוב המוחלט של הגברים. נכון יש להם שריון לכאורה בלתי עביר
אבל עמוק בפנים הם היו רוצים לבטא להוציא החוצה.
ולא הם לא עושים את זה בגלל לחץ חברתי. לפעמים זה בגלל הנפש כי אדם שמביע רגשות פתאום מרגיש חלש מול עצמו
מרגיש בלי שריון
צריך הרבה ביטחון בשביל זה.
ולכן לבוא ולקרוא לאדם כזה בבון זה להתעלם מהמציאות ואולי גם להזיק לו.
כי הוא יגיד טוב אני בבון מה זה משנה..
תודה!
ואהבה לא מתגמלת פחד
מי שרוצה הכל צריך להביא הכל
או כלום
אם לא היית מרוצה לגמרי
פשוט נתחיל הכל מהתחלה
לא קרו מעולם
אף אחד לא עף
ולא חי מתחת למים
לא החיה מתים
ולא חי לעולם
ועם כל זה שמיתוסים לא קרו אף פעם
הם לא מפסיקים לקרות
זה מסובך
לתפוס את זה לחשוב על זה
זה כל כך מסובך שהיא רוצה להקיא את הסיבוך ממנה
פיזית
ואין כלום
לא יוצא כלום
ואולי באמת אנחנו כלום
סתם שמים לעצמנו רגל
דחיה
לא דחיה כזאת דחיה כזאת
להזיז הצידה
אני דוחה דברים
אבל יש גבול
יש דברים שאדחה הכל בשבילם
כשהיא באה ואומרת לי שהחגורה רופפת וצריך להוסיף עוד חור
ישר ארגז כלים
ריכוז
מוודא שהכל ישב בול
שהכל יצא מתאים עד המילימטר
כלי עבודה
וחושב על זה שלפעמים צריך הרבה כח
משהו אגרסיבי
מפתח צינורות מאסיבי כזה כבד
להפעיל כח בשביל להגיע לשחרור
שהכל יזרום
אין תחליף לתזמון שיודע מתי להדק ומתי לשחרר
או בסבלנות
בדרך כלל הקסם האמיתי קורה בדרך
בהמתנה
רגעים קטנים בשקט שקורה בהם משהו שאתה מזהה רק אחרי שהתקדמת הלאה.
אתה אומר לעצמך וואלה היה שם משהו
מתחבר לאט
ריח ממלא את החדר
בסוף זה הפרטים הקטנים
אני צריך לצאת לטיול
לא כזה שיקרע אותי
משהו שישהה במקום
שיפתח את ההסתכלות פנימה קצת
כמו יציאה לכביש פתוח בלילה
בלי מטרה או יעד
בלי מוזיקה
רק הידיעה שאני שולט במכונה
יכול לכוון
כמו בעקידה
הוא לא רצה שיצחק ימות
הוא רצה לדעת האם תהיה מוכן לעשות את זה
בסוף העולם לא השתנה
כלום לא קרה
אבל הכל קרה
יש קצב מסוים לנסיעה כזאת
הרמוניה
זה לא רק ענין של כח זה ענין של רגש
להחזיק חומר ביד ולעצב אותו
להרגיש איפה יש התנגדות
איפה הוא נכנע
לפעמים נגיעה קלה פותחת הכל
רק להתרכז
Giniאחרונהאני כל כך מצטער שאת צריכה לסבול את הכאב הזה, ואין מילים נכונות שיכולות לתקן את התחושה או למחוק את מה שהיה 🌹❤️🌹
משהו מצמר גדול שאוכל להיכנס לתוכה
מחממת
מה צריך יותר מזה
באמצע היום
בלי הסבר
משהו מתהילים או לא משנה
לא אחשוב על זה משהו רע
בסוף המדבר יש ים
שתהיה לי מישהי לרוץ איתה
נתקלתי בספר הזה כבר כמה פעמים השבוע וכל פעם מכיוון אחר
לא בטוח מה זה מסמן לי
בר בלפר נפטרה
שיחקה שם יפה
הספר פשוט
נחמד
לא מתיימר
לא וואו ולא רע
סיפור פשוט
כמו החיים
פשוט להמשיך לרוץ
איתה או בלעדיה