אם כי כמובן זה לא מצדיק את ההפגנות. ובכלל, כל העניין עם ההפגנות הוא הזיה אחת גדולה. לצערנו, לחברה החרדית, יש מחיר טעות גבוה (במקרה שיש נדבק זה בד"כ גורר נדבקים רבים נוספים), ולכן כ'ציבור' צריכים להישמר יותר. וכשם ששמרו על ההנחיות אצל הרב רבינוביץ' והרב הנקין, הו"ה לכאן.

ותתפלא כי מאחר והאוכלוסייה החרידית צעירה אין הרבה חולים זקנים ואין הרבה חולים קשה וכל שכן מתים

אבל בתכנית של גיא זהר הראו נתונים של חולים קשה ביחס לאוכלוסייה הכוללת ולפי ציבורים ובחרידים יש אחוז גבוה יותר אבל באופן מאוד זניח

שמפירי ההנחיות תופסים מקום בבתי חולים וכך פוגעים באיכות הטיפול שמקבל מי שכן שמר על ההנחיות, אי אפשר להתעלם מהפשעים שהם מבצעים.

יש כאן ציבור שמפגין זלזול בוטה בחיי אדם, מסכן את הוריו ואת שכניו ואת אחיו, מסכן את כל מי שחי במדינת היהודים.

ויש אנשים שרוצים שזה יפסק.

ומי אשם בשנאה בעיניך?

אלה שרוצים שזה יפסק.

אפילו הילד הקטן שלי יודע שגם אם אני כועס עליו אחרי שעשה משהו אסור, אני לא שונא אותו חלילה.

מותר לבקר, מותר לצרוח מזעם, מותר לרצות שאנשים יהיו אחראיים - וכל זה עדיין לא הופך אותי ל"שונא" או "לא אוהב".

אבל יש כאלו שכואב להם שמתים 50-60 איש ביום. כמה מוזר.

אבל האיחול הזה ממש לא במקום. אפשר לערוך.

יש כל כך הרבה אנשים שהקימו דת חדשה, דת שבה מצוות ליווי המת חשובה יותר מאחד האיסורים הקשים בתורה.

זה כי הם מצאו פיתרון, משהו כמו מכירת חמץ כזה... חס וחלילה דת חדשה, רק פיתרון הלכתי...

פשוט יש אנשים שמרנים מידי שלא מוכנים לקבל את הפיתרון הזה כי הם מפחדים מחידושים.... 

יש סוגים שונים, לא? 

אני בטוח שכל מי שיחפש ימצא את הפיתרון, חייב להיות פיתרן לכל בעיה הלכתית, זה ידוע, הכל אפשר להתיר אם רק זה מספיק דחוף ואין מספיק שמרנות.. לא?

אבל למה שיציינו את זה בכלל? 

יש סיבה ללכלך על משהו. כמה קל, כמה נוח

מהמעט שאני יודע יש את תאי הT שאחראים על זיהוי המחלה, ונוסף את תאי הB שאחראים על ייצור הנוגדנים, והם (תאי T שנחשפו למחלה ויש להם 'זכרון חיסוני) אלו שמכונים 'תאי זיכרון'. אם אין נוגדנים (או שהם לא מכסים את הווריאציה הספציפית של המחלה) אז האדם לא יהיה מחוסן, אלא במקסימום יוכל להתחסן יותר מהר בגלל. לא ידוע לי על משהו אחר שגורם לאדם שחלה להיות מחוסן בלי שיש לו את אותם תאי B, אבל כאמור אני לא מבין בזה לצערי.

נ"ב

יש משהו אחר שנקרא 'זיכרון תאי' אבל זה לא ממש קשור לעניין וזה די מטא-רפואה.

אני יכול לכתוב מה הבנתי ממה שכן קראתי, אבל אין לי השכלה בנושא.

ממה שאני כן מבין אני חושב שצריך לעשות אבחנה בין הדבקה לבין התמודדות עם המחלה.

כשיש נוגדנים בגוף אז הגוף יכול להתמודד עם הנגיף עוד לפני שנוצרת מחלה, אבל אם אין נוגדנים אז הגוף צריך לייצר מעצמו - הגוף לומד את החיידק/נגיף (תאי הT) ואז מייצר בהתאם נוגדנים (תאי הB). משך הזמן של האבחון הוא הגורם המשמעותי, והוא כן מושפע מהזיכרון של תאי הT - אבל חיסון מהמחלה זה לא.

נפלא מבינתי איך מי שנתן את ההוראה הנ"ל ודומיו מעיזים לתת הוראות בדברים שאינם מבינים בהם.

הבהרה: הלוויות ההמוניות האלו מזעזעות אותי בדיוק כמו ההפגנות ההמוניות בבלפור. 

כל התאספות המונית היא אסון! 

אני פשוט חושבת שלא נתנו דין שווה בשני המקרים. למה ההפגנות לא זוכות לסיקור כ"כ נרחב? 

ראיתי תמונות של ההפגנות ותמונות של הלוויות. הן שונות רק בצבע הבגד. 

זה נראה שקל ללחוץ על ההדק כשמדובר בחרדים מביך לי שהתקשורת היא זו שמעצבת את הדעה שלנו כלפיהם. 

לא הוגן ולא הגיוני. 

עפ"י משרד הבריאות, עד עכשיו- חולים לשעבר לא הוצרכו בידוד. כנראה שהיו סיבות לזה, 

טרם יצאה הודעה מפורשת שמאומתים לשעבר עדיין מעבירים את הנגיף.

אני חושבת שלווית מת (ק"ו תלמיד חכם) חשובה יותר מההפגנות. 

החברה שם לא מופקרים! יצאו לשם אנשים שהיו חולים בעבר. עפ"י משרד הבריאות לחולה מאומת אין צורך להכנס לבידוד, 

אז הם הסיקו מכך שאין סכנה. (נכון או לא? לא יודעת, כמו כל דבר בנגיף הזה- נראה כי אנחנו לא יודעים כלום, אבל אין מה להאשים אותם כל עוד משרד הבריאות עדיין לא שינה את ההנחיות שלו). 

אבל כבר היו ת"ח שלצערנו ליוו אותם בתנאי קורונה, ואין מה לעשות. החברה שם בהחלט מופקרים, ההנחיות בקורונה הם לא רמב"ם והרשות נתנה לרופאים, ולהם בלבד, לרפא. וגבי הטיעון הפרקטי, לא נכון. לחולים בעבר יש פרק זמן מוגבל בהם הם חסינים (להבדיל ממחוסנים), מהם גם שאף אחד לא יודע כרגע למדוד את השפעת המוטציות. ובכלל, הסבר כאילו כל מי שיצא להלוויה הוא חולה בעבר וכו' הוא מתמם וחוטא לאמת.

יותר כואב לראות שגם אנשים שנמנים עם ציבור יראי השם מעודדים לפעמים את השיח וההסתה הזאת..

כאילו  לא חסר את התקשורת שמחריבה,

בשביל מה? 

זה מה שיקרב את הגאולה? זה עושה טוב למישהו?
 

למה?

ורק שלא ימות מישהו באשמתו. חושבים שעושים לו טובה. בטח כמה קפידה יש לו עליהם.. מגיע להם אם כולם שם ימותו

אני לא נכנסת עכשיו לדיון למה החרדים עשו את זה. יש משהו שמפריע לי בתקשורת שכל תקופת הקורונה מפרסמים על הלוויות\ חתונות המוניות שהחרדים עושים, ואני תוהה למה מפרסמים את זה בכלל? כל ידיעה כזאת גורמת למבול של שנאה, קללות, וגם ככה זה ציבור שלא כולם אוהבים...

זה באמת נחוץ לדווח על כל הפרת סדר? ושוב אני לא אומרת שזה בסדר מה שהם עושים, אבל אולי גם לא כל דבר חייב לדווח, מספיק שהמשטרה תדע את זה ותטפל. לי אישית כבר נמאס לראות כותרות בסגנון הזה.

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

ומניסיון הוא יצטרך לסמן שהוא לא רובוט ולסמן ריבועים עם רמזור.

לא בטוחה שיהיה לו ככ קל להסכים לחתונה. 

אבל תמיד אפשר לנסות את הPC. את המחשב הגדול.

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה

אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

אפשר לדון אם אותו הדבר

"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"

כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

ת'אמת אני רוצה להזכיר את צאלה ורביד חיים גז הי"ד.

זה נגע לי בלב כמו לכל יהודי. כשהודיעו שגם התינוק נפטר [אחרי כמה ימים, מי שזוכר] הרגשתי שאני חייב להיות בלוויה.

להפתעתי היו שם לא יותר מ50 איש סה"כ. הרגשתי שנותנים לי רגע אינטימי להתייחד עם התינוק הקדוש הזה.

היה מצמרר.

רק לראות חבילה לבנה קטנה, עטופה. סבתות, דודות, מחבקות. חיבוק אחרון. ובוכות...

התפרקתי.

זה היה למעלה מיכולת ההכלה שלי. ולא הייתי היחיד.

אבל היה רגע שבו כמעט לא נשמתי. כשפתחו את הקבר הטרי של צאלה, כשאילו קיבלה בזרועות פתוחות את בנה, ממנו נפרדה במותה לפני כמה ימים.

והנה שוב הם מחובקים ביחד. בשמים.

גם עכשיו אני בוכה.

איזה נשמות קדושות.

הנחמה היחידה היא שאנחנו לא מסוגלים להבין בכלל מה הסיפור של הנשמות הקדושות האלו.

סיפורו המרגש של דוד יהודה יצחק ז"ל - והמחברות שנמצאו בחדרו - ערוץ 14 | C14

אתר יזכור כותב עליו יותר טוב ממה שאני יכול לכתוב.

מרגיש אצל החרדים..