וואי יפה שלי מסכנההה

איך הסתדרתת בסוףף???

מה עשית??

שאם את לא מתפללת, שלמה - את לא יוצאת מפה...

להתפלל בעת צרה, לכל הדעות...
מחלוקת האם תפילה רגילה היא מצווה מדאורייתא או מדרבנן, תפילה בעת צרה זו מצווה מדאורייתא לכל הדעות..!!
וואי, נשמע מה זה מפחיד...!!
אני בן, אז זה לא כל כך נורא אם זה יקרה לי, אבל בתור בת...
וואי, וואי...
ממש השגחה..
לפי דעתי, את צריכה לברך הגומל...
לכי לבית הכנסת בשבת ותברכי הגומל...

ואני ממש מתפדחת

סתם בצחוק, כן...?
בבית כנסת שליד הבית שלך, איפה שאבא שלך הולך להתפלל...
לא כזה, פשוט את מעדכנת את הגבאי ואז בסוף קריאת התורה הוא מסמן לכולם להיות בשקט ואת מברכת מהעזרת נשים בקול ברכת "הגומל"...
יאלה, לכי על זה...

לא בשבילי המעמד ההירואי הזה

ולוּ רק כדי לפגוש את הבית כנסת שאני מנחש שלא ראית הרבה מאז תחילת הקורונה...
"צלותי- רחמי היא": תפילה-רחמים היא. התפילה היא בקשת רחמים מהקב"ה והיא שייכת גם בנשים. נכון, אין חובה של שלוש תפילות ביום אלא רק של תפילה אחת, אך יש חיוב לכל דבר ועניין...
סליחה אם אני נופל עלייך או משהו...
 

נ.ב. לרוב הפוסקים נשים חייבות בשחרית ומנחה, לא תפילה אחת.

אה, וואלה...
לא ידעתי, יישר כוח על ההארה..

אבל אני לא בטוח שעל הצלה כזאת מברכים הגומל.

אני לא חושב שבמקרה כזה מברכים הגומל.
אבל במקרה שכן, לא נראה לי שזו בחירה שלך...

זה שהמצב מאוד הפחיד אותך לא אומר שאת יכולה לברח הגומל... תשאלי רב

צ"ע.
אך לפי דעתי נראה שצריך לברך הגומל, היא לא סתם פחדה, יש ממה לפחד בדרום תל אביב...
כל שנייה הסודאנים הארורים האלו ימח שמם ויאבד זכרם אונסים בחורות שמסתובבות שם, בהחלט יש לה על מה לברך הגומל...

זה מקום ענק, אתה יודע...
א. דיברתי על בנות, לא על בנים, ככה שתוריד את כל הבנים מהתמונה.
ב. רוב מי שמסתובב שם מסתובב או בתור משפחה, שיש שם גברים, או בתור קבוצה גדולה ולא בתור יחידים, לא נראה לי יש שם בנות שמסתובבות לבד.
ג. זה שרובם לא נאנסים, לא אומר שחלקם לא נאנסים. לא צריך שהרוב יקרה לו משהו כדי לברך על זה הגומל.
גם מי שניצל מתאונת דרכים, זה שלרוב המכוניות בכביש לא קורה תאונה, לא אומר שאין חיוב לברך הגומל, מספיק שיש סיכון משמעותי...

מסכים.
אבל עדיין, אני חושב שגם הרב יגיד לה שצריך לברך הגומל...

ורצח בטוח לא הייתה בסכנה

עדיף אם ממש רוצים לצאת יד"ח מישהו אחר שמברך

יש מצב, אם אתם אומרים...

@תות"ח! 

המשפט הזה הולך על מישהו אחר, אבל נו, שוין...

אין מצווה להתפלל בעת צרה.

אגב, לא למדתי את הסוגיה, אבל לפי מה שהבנתי מדברי הרב סולובייצ'יק ב-'רעיונות על התפילה' לפני הרמב"ם לא חשבו שמצוות התפילה היא מהתורה.

זה שהם אומרים שיש חובה להתפלל כל יום לא סותר את החובה להתפלל בעת צרה מדאורייתא וזה לכולי עלמא..!!
לפי הרמב"ם, מצוות התפילה הרגילה-תפילה כל יום, אינה מן התורה, אבל תפילה בעת צרה גם לדעת הרמב"ם חובה מדאורייתא...
אשמח לעזרה, @נשמה כללית, @מאן דאמר...(אם יש לכם מקורות וכאלה, פשוט בדברים האלו לצערי לא מצטט... אני יכול לחפש בגוגל וכאלה, אבל אם אתם יכולים לשלוף עדיף...שכוייח)

התכוונת לרמב"ן?

כן.

זה לא סותר, אבל אין לנו סיבה לומר זאת. - נוער וגיל ההתבגרות

מה שכן, @שחר אורן, אמת היא שלא ניתן להוכיח שככה סבר הרמב"ם ודעימיה ללא ראיה, אך גם כל עוד שאין ראיה הפוכה אין שום צידוק לא לפסוק כהרמב"ן.

כך שאמת הדבר שחובת ההוכחה על @תות"ח! אם הוא רוצה לטעון בוודאות שכך סבר הרמב"ם, אך עליך חובת ההוכחה אם תבקש שלא לחוש לרמב"ן בהסתמך על הרמב"ם, שכאמור - לא התייחס לנושא עד כמה שידוע לי.

"מצוות עשה להתפלל בכל יום, שנאמר: 'ועבדתם את ה' אלקיכם', מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפילה, שנאמר: 'ולעבדו בכל לבבכם', אמרו חכמים, אי זו היא עבודה שבלב? זו תפילה.
ואין מנין התפילות מן התורה, ואין משנה התפילה הזאת מן התורה, ואין לתפילה זמן קבוע מן התורה".
לפי הרמב"ם מצוות התפילה היא מן התורה, וזמני התפילות הם מדרבנן. המקור למצוות התפילה הוא: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקֵיכֶם" ישנן מצוות רבות שהן 'מצוות מעשיות', כמו: נטילת לולב, צדקה, תפילין, מזוזה וכדו'. מצוות התפילה אף היא באה לידי ביטוי מעשי, אך עיקרה בלב.
כוונת הלב בתפילה | בית המדרש | שיעורי תורה | אתר ישיבה

(א) כתב הרב מצוה חמישית שנצטוינו בעבודתו שנאמר ועבדתם את ה' אלהיכם וגו' ואומר ולעבדו בכל לבבכם. אמר ז"ל ואע"פ שמצוה זו מן המצות הכוללות כלומר שאינן נמנות כמו שבארנו בעיקר הרביעי יש בו גם כן פרט והוא מצוה בתפלה ולשון ספרי ולעבדו זו תפלה ובמשנתו של ר' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר מנין לעיקר תפלה מן המצות שנאמר את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד ואמרו עבדו בתורתו עבדו במקדשו כלומר ללכת שם להתפלל בו כמו שביאר שלמה, כל אלה דברי הרב. ואין נכונה בזה שכבר בארו חכמים בגמרא תפלה דרבנן כמו שאמרו בפ"ג דברכות (דף כ"א) לענין בעל קרי שקורא ק"ש ומברך על המזון לאחריו ואינו מתפלל והעלו הטעם בזה אלא ק"ש וברכת המזון דאורייתא תפלה דרבנן. ובגמרא סוכה (דף ל"ח) אמרו גבי תפלה דתנן ואם התחילו אין מפסיקין, והקשו מלולב דקתני נוטל על שולחנו אלמא מפסיק והשיבו בדרך תימה מאי קושיא הא דאורייתא הא דרבנן, וכבר ראינו לו בהלכות תפלה אמר שחייב אדם מן התורה בתפלה בכל יום אלא שאין מנין התפלות ולא משנה התפלה מן התורה וכך כתב בזה המאמר במצוה עשירית שזמני התפלה אינן מן התורה אבל חובת עצמה היא מן התורה, וגם זה איננו נכון בעיני שבעל קרי מברך על המזון לאחריו מפני שהוא מן התורה ואינו מתפלל עד שיטבול אפי' עמד כמה ימים בקריו, ועוד שמי שנאנס ולא התפלל בשחרית ובמנחה נסתפק בעצמו ספק התפלל ספק לא התפלל אם כן לפי דבריו של הרב היה צריך לחזור ולהתפלל והם פסקו לעולם בכל ספק בתפלה שאינו חוזר ומתפלל מפני שהיא מדרבנן ואם אינה מצוה בכל יום מתי תהיה החובה הזאת המוטלת עלינו מה"ת שיתפלל יום אחד בשנה או בכל ימיו פעם אחת וכבר אמרו ברב יהודה דמתלתין יומין לתלתין יומין הוה מצלי לפי שהיה עוסק בתורה וסמך על מה שאמרו חברים שהיו עוסקין בתורה מפסיקין לקריאת שמע ואין מפסיקין לתפלה שהיא דרבנן לעולם [כי אין לומר שחיוב מה"ת רק כל שלשים יום] אלא ודאי כל ענין התפלה אינו חובה כלל אבל הוא ממדת חסד הבורא יתברך עלינו ששומע ועונה בכל קראנו אליו, ועיקר הכתוב ולעבדו בכל לבבכם מצות עשה שתהיה כל עבודתנו לאל יתעלה בכל לבבנו כלומר בכוונה רצויה שלימה לשמו ובאין הרהור רע, לא שנעשה המצות בלי כונה או על הספק אולי יש בהם תועלת, כענין ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך שהמצוה היא לאהוב את השם בכל לב ולב ושנסתכן באהבתו בנפשנו ובממוננו. ומה שדרשו בספרי ולעבדו זה תלמוד ד"א זו תפלה אסמכתא היא או לומר שמכלל העבודה שנלמוד תורתו ושנתפלל אליו בעת הצרות ותהיינה עינינו ולבנו אליו כעיני עבדים אל יד אדוניהם וזה כענין שכתוב וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה' אלהיכם והיא מצוה על צרה שתבא על הצבור לזעוק לפניו בתפלה ובתרועה והוא הענין שבאר שלמה ע"ה כמו שכתוב בהעצר שמים ולא יהיה מטר וכתיב רעב כי יהיה דבר כי יהיה שדפון ירקון ארבה חסיל כי יהיה כי יצר לו אויבו בארץ שעריו כל נגע כל מחלה כל תפלה כל תחנה אשר תהיה לכל האדם לכל עמך ישראל אשר ידעון איש נגעי לבבו ופרש כפיו אל הבית הזה. וכבר דרשו עוד שם בספרי רבי אליעזר בן יעקב אומר ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם מה תלמוד לומר והלא כבר נאמר בכל לבבך להלן ליחיד וכאן לציבור כאן לתלמוד כאן למעשה, אמר שנצטוינו לעבוד השם בכל לבבנו בלמוד תורתו ובעשיית מצותיו, וכן זו שנויה שם אותו תעבודו עבדוהו בתורתו עבדוהו במקדשו פירושו לומר שיעבדו אותו במקדשו בעבודת הקרבנות והשיר וההשתחויות שם מוסיף על עבודת המצות לפי שאמר הכתוב אחרי ה' אלהיכם תלכו ואותו תיראו ואת מצותיו תשמורו ודרשו שם בספרי את מצותיו תשמורו זו תורת משה ובקולו תשמעו בקול נביאו. הנה עשיית המצות כלן כבר נאמר ולכך דרשו ואותו תעבודו בעבודת המקדש ואמרו בפירוש כלל הפסוק עבדוהו בתורתו עבדוהו במקדשו (לומר) שצוה תחלה עבדוהו בתורתו כלומר בעשיית המצות כולן מרישיה דקרא וצוה עבדוהו במקדשו מן ואותו תעבודו לומר כי בזה כולו תהיה עבודתנו שלימה אליו יתעלה, והנה הם מצות כוללות. אבל מפני שצוה אותנו בפסוק בכל לבבכם בענין חדש להיות כל לבבנו מיוחד אליו יתעלה בעשיית המצות כאשר פירשתי יתכן שתבא המצוה הזאת בחשבון רמ"ח מצות עשה. ומן הטעם הזה אצלו לא ימנו המצות הכוללות מפני שכבר נמנו בפרטן וכמו שלא נמנה הכפל מצוה מן המצות פעמים שלש בפרט אלא אחת כן לא נמנה כפלן בכלל אלא באחת ואולם אם דורש בכפלן והוסיף בו ענין ראוי להענות ימנו.
מחלוקת רמב"ם רמב"ן - תפילה | Sefaria

אני הבנתי מפה שאני צודק, לא בדיוק התעמקתי ואין לי כוח עכשיו להסביר...
תסתכלו בעצמכם...
לילה טוב...!!

אגב, מסתבר שהרמב"ם כן התייחס לנושא וסבר שי מצווה- "מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הצבור. שנאמר על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות. כלומר כל דבר שייצר לכם כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן זעקו עליהן והריעו." (הלכות תענית, א, א) א"כ זה לא הכי קשור לנדון של השרשור.

אגב מה דעתך על מה שהבאתי מהרב סולובייצ'יק?

זה יותר מזה - כל עוד שלא הוכח שכותב אחרת - אפושי פלוגתא לא מפשינן. כך שאיננו יכולים להוכיח שכך דעתו, אבל כל עוד לא הוכח בהיפוך אנו מחזיקים בסתמא שכך דעתו.

ומקור נאה.

ואת הרב סולובייצ'יק אני לא מכיר.

קרה לי פעם.. זה מפחיד בטירוף

אבל היתה לי סוללה (חלשה, אבל היא היתה קיימת)

זה היה ממש מלחיץ כי גם לא ידעתי מתי האוטובוס שלי

אחחח... 

סיוט....

כאילו היה לי ראש לזה...

הייתי בסטרס מטורף וכולי עסוקה בלהיות רגועה ולהקרין ביטחון עצמי....

לבד בלי טלפון ב11 בלילה בתחנה המרכזית החדשה...אני בטראומה מזה

גוגל מפות?

סתם סתם....

תנתבי את דרכך עם חוש הניווט המצוין שלך

ואם לא תצלי, אני יעזור

זה פשוט תענוג לראות בנות שלא מכירות את תל אביב רואות כושי ומתות...
סורי על הרשעות, אבל...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...