פַעַם חָשַבְתִי שֶאֶפְשָר לִפְתר כָךְ:
כְמוֹ אֲנָשִים שֶמִתְאַסְפִים בַחֲצות בַתַחֲנָה
לָאוטובּוּס אַחֲרון שֶלא יָבוא,
בַתְחִלָה מְעַטִים, אַחַר כָךְ עוד וָעוד.
זו הָיתָה הִזְדַמְנוּת לִהְיות קְרובים זֶה לָזֶה
וּלְשַנּות הַכל וּלְהַתְחִיל יַחְדָו עולָם חָדָשׁ.
אַך הֵם מִתְפַזְרִים.
(שְעַת הַחֶסֶד עָבְרָה וְלא תָשׁוּב.)
כָל אֶחָד יֵלֵך לְדַרְכּו
כָל אֶחָד יִהְיֶה שׁוּב אֶבֶן דּומינו
עם צַד אֶחָד פָתוּחַ
לִמְצא לו תּואֵם חָדָשׁ
בַמִשחָקִים שֶאֵין לָהֶם סוף.