איפה הייתם רוצים לגור כשתגדלו?
למה?
איזה יתרונות אתם רואים בזה?
חסרונות?
איפה הייתם רוצים לגור כשתגדלו?
למה?
איזה יתרונות אתם רואים בזה?
חסרונות?
הגדרת יפה.
יש מרחב ואוויר
שונאת עירר
לחיות עם עמ"י להקים גרעין תורני, ממש בעד זה.
לבנתיים מחפש את המשוגעת![]()
זה הרבה יותר פתוח(לא רוחנית), בעיר אתה כולך מפחד לשלוח את הילדים שלך לבחוץ(ברור שזה גם תלוי בהורים..) אבל תכלס זה גם תלוי מבחינת קהילה אם יש קהילה בעיר לא גדולה ואני אוהב שם אז אני אולי אגור שם אבל ביישוב יש הרבנ יותר אווירה של ביחד..
מזה זה מלחיץ רצח עיר
אם אני יתחתן עם אברך בעז"ה! אז זה לא תלוי בי, זה יהיה פשוט ליד הישיבה שלו.
האוויר האווירה התורה. אני לא מתאר את עצמי גר בשום מקום אחר.

עכשיו אני גרה בעיר כילו אנחנו פה בגרעין 2 משפחות משו כזה
אז אולי כשאני יהיה גדולה אני ינסה כיוון אחר נגיד איזה גבעה או משו
זה בטעות כתב 2 אנחנו 20 משפחות בגרעין
בע''ה משהו בנגב, אבל באישור המדינהה לא גבעה.. תסתכלו על המפה של א''י, רוב החצי (למטה..) לא מיושב!!
לגבי עיר.. אופציה..
בכולפן אם לא הנ''ל בנגב אז מקום לא רק עם דתיים.. עמ''י!!
אני גם ממש רוצה בירושלים.. תחשבו עלזה, שווה ברמותת כשיבנה בית המקדש.. (וגם בינתיים..)
...
ישלי זמן..
לא מסוגל לדמיין מגורים בעיר. אני אוהב את הפשטות שיש בזה
לאאא אנחנו לא 2 משפחות אנחנו 20 פשוט בטעות זה לא כתב את ה0 הבנתת?
כנראה שאם הם לא היו גרים בה לא הייתי ככ אוהבת אותה..גם חנויות גדולות ולא צריך לנסוע רחוק בשביל משהו ספציפי,
גם בתי ספר וגנים וחוגים קרובים,
גם אין את ה"כולם מכירים את כולם" שכנראה היה גורם לי להיחנק מחוסר פרטיות,
גם מקום בטוח ושמור ואין סיכוי שיפנו אותו או שיקפצו פתאום מחבלים,
וגם עדיין יש כל מיני קהילות אם רוצים את זה, פשוט מותר לא להיות בזה,
גם אין הזיהום אוויר, הצפיפות, והפקקים כי זה לא מקום גדול מידי.
בגדול זאת העיר שאני גרה בה עכשיו, באמת סיכוי גדול שאני ארצה להישאר לגור בה אחרי שאני אתחתן.
לא היית אפילו חושבת על זה.
אין שום דבר רע בלגור במקום נוח בארץ ישראל.
את מוזמנת ללכת מכות חיילים על גבעה שוממת, אבל למה להוציא את רוב האנשים במדינה לא בסדר רק כי הם מעיזים לא לעשות את זה?
מעצבן אותי התקיפה האישית כאילו עשיתי משהו רע בזה שלא התחייבתי לסיבוך ולחיים חיים קשים כאלה.
אני אפילו לא התנגדתי לכל מה שאת אמרת, רק אמרתי שאני רוצה אחרת. כנראה שגם זה אסור.
ואני נהנה מהנגישות של החנויות וכו' וכו' הייתי רוצה לגור ביישוב.
(מעשית אני לא בטוח שזה יקרה - יש גם את דעת הרעבצן
. מן הסתם לא תהיה קהילה של החסידות שלי שם...)
ישוב מאחז בשומרון שקט שלוות חיים לעומת החיים בעיר הסואנים מה גם שכל הלכלוך והטינופת והזוהמה הרוחנית נמצא בעיר ,לעומת החיים בישוב מבודדים מכל זבל וזוהמת העולם הזה .וגם פשטות ,בעיר הכל חדיש בנינים 50 קומות מזכוכית נוצצים, בישוב\ בגבעה \ במושב יש בדרך כלל בית עם גינה עם עיזים, הילדים משחקים באדמה לא בסמארטפון וכדומה , בריאות, ,.האוויר של המושב נקי לא מזוהם כמו של העיר. הכל יותר טוב. אז מה קרה נוסעים 40 דקות לרופא \ לקניון
אבל עם רכב, פרט חובה
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.