הגדרת יפה.

יש מרחב ואוויר

שונאת עירר

לחיות עם עמ"י להקים גרעין תורני, ממש בעד זה.
 

לבנתיים מחפש את המשוגעת

זה הרבה יותר פתוח(לא רוחנית), בעיר אתה כולך מפחד לשלוח את הילדים שלך לבחוץ(ברור שזה גם תלוי בהורים..) אבל תכלס זה גם תלוי מבחינת קהילה אם יש קהילה בעיר לא גדולה ואני אוהב שם אז אני אולי אגור שם אבל ביישוב יש הרבנ יותר אווירה של ביחד..

מזה זה מלחיץ רצח עיר

אם אני יתחתן עם אברך בעז"ה! אז זה לא תלוי בי, זה יהיה פשוט ליד הישיבה שלו.

האוויר האווירה התורה. אני לא מתאר את עצמי גר בשום מקום אחר.

הונולולו – ויקיפדיה

עכשיו אני גרה בעיר כילו אנחנו פה בגרעין 2 משפחות משו כזה

אז אולי כשאני יהיה גדולה אני ינסה כיוון אחר נגיד איזה גבעה או משו

זה בטעות כתב 2 אנחנו 20 משפחות בגרעין

בע''ה משהו בנגב, אבל באישור המדינהה לא גבעה.. תסתכלו על המפה של א''י, רוב החצי (למטה..) לא מיושב!! 

לגבי עיר.. אופציה.. 

בכולפן אם לא הנ''ל בנגב אז מקום לא רק עם דתיים.. עמ''י!!

אני גם ממש רוצה בירושלים.. תחשבו עלזה, שווה ברמותת כשיבנה בית המקדש.. (וגם בינתיים..) 

...

ישלי זמן..

לא מסוגל לדמיין מגורים בעיר. אני אוהב את הפשטות שיש בזה

לאאא אנחנו לא 2 משפחות אנחנו 20 פשוט בטעות זה לא כתב את ה0 הבנתת?

גם חנויות גדולות ולא צריך לנסוע רחוק בשביל משהו ספציפי,

גם בתי ספר וגנים וחוגים קרובים,

גם אין את ה"כולם מכירים את כולם" שכנראה היה גורם לי להיחנק מחוסר פרטיות,

גם מקום בטוח ושמור ואין סיכוי שיפנו אותו או שיקפצו פתאום מחבלים,

וגם עדיין יש כל מיני קהילות אם רוצים את זה, פשוט מותר לא להיות בזה,

גם אין הזיהום אוויר, הצפיפות, והפקקים כי זה לא מקום גדול מידי.

בגדול זאת העיר שאני גרה בה עכשיו, באמת סיכוי גדול שאני ארצה להישאר לגור בה אחרי שאני אתחתן.

לא היית אפילו חושבת על זה.

אין שום דבר רע בלגור במקום נוח בארץ ישראל.

את מוזמנת ללכת מכות חיילים על גבעה שוממת, אבל למה להוציא את רוב האנשים במדינה לא בסדר רק כי הם מעיזים לא לעשות את זה?

מעצבן אותי התקיפה האישית כאילו עשיתי משהו רע בזה שלא התחייבתי לסיבוך ולחיים חיים קשים כאלה. 

אני אפילו לא התנגדתי לכל מה שאת אמרת, רק אמרתי שאני רוצה אחרת. כנראה שגם זה אסור.

ואני נהנה מהנגישות של החנויות וכו'  וכו' הייתי רוצה לגור ביישוב. 

(מעשית אני לא בטוח שזה יקרה - יש גם את דעת הרעבצן . מן הסתם לא תהיה קהילה של החסידות שלי שם...)

ישוב מאחז בשומרון  שקט שלוות חיים לעומת החיים בעיר הסואנים מה גם שכל הלכלוך והטינופת והזוהמה הרוחנית נמצא בעיר ,לעומת החיים בישוב מבודדים מכל זבל וזוהמת העולם הזה .וגם פשטות ,בעיר הכל חדיש  בנינים 50 קומות מזכוכית נוצצים, בישוב\ בגבעה \ במושב יש בדרך כלל בית עם גינה עם עיזים, הילדים משחקים באדמה  לא בסמארטפון  וכדומה , בריאות, ,.האוויר של המושב נקי לא מזוהם כמו של העיר. הכל יותר טוב. אז מה קרה נוסעים 40 דקות לרופא \ לקניון 

אבל עם רכב, פרט חובה

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...