תמיד בשרשורים שלי ישנה

אממ לא הייתה לי תחפושת מקורית חוץ מהזם שהתחפשתי לשו"ע וזה התפרק בשניה שהגעתי לבצפר

אינלי רעיון לשיר..

שיר שמזכיר לי תתחפושות ומתאים זה זה..

סתם לא, רק שנה שעברה ראיתי פעם אחרונה עם אחיניות שלי החמודות

אממ לא זוכרתת חח

אה היה משהו עם ארץ זבת חלב ודבש..

התחפושת הכי טובה שלי...
אבל השנה אני אתחפש עם חברות ליצהרניקיות נשואות, הולך להיות להיט...

השיר הכי יפה מהסיקסטיז, של סיימון וגרפונקל.

התחפשתי לליצנית רפואית זו תחפושת שזכורה לי לטובה...

זה לא היה שהייתי ממש קטנה אבל זו היתה תחפושת ממש מושקעת

איזה נחמד שסוף סוף אני מחוברת בזמן של שרשור כזה אף פעם לא יצא לי 

בתיכון התחפשתי להומלס וניגנתי בגיטרה ברחוב ועשיתי לא מעט כסף שהלך כולו לגמ"ח השכונתי שכולם עובדים שם בהתנדבות

ואני תמיד התחפשתי בתחפושות הסטנדרטיות..

מממ

נראה לי פורים אלינו

מגיל שלוש עד כיתה ג' התחפשתי לנסיכה קבועה (כל פעם אמא שלי פתחה את המכפלת עוד קצת)

תחפושת מיוחדת הייתה פרופסור🤓 זה באמת היה מושקע

שיר מתאים😁

וואי, תמיד היה לי תחפושת מקורית!

כשהיינו בגן אני ואחותי (מתנחלת) התחפשנו ביחד לחתן וכלה.

אני הייתי הכלה והיא החתן

שנה אח"כ התחפשנו לאוזן המן וחילקנו כאלו לכל הגן.

שנה אח"כ למתנות לאביונים, הייתי מתנה ענקית!

כשהייתי בבית ספר התחפשתי ל:

שומר שבת, קידוש (הבאתי צ'ולענט והערינג וכו' לביה"ס), מושב זקנים, תחפושת ענק של פיל, בובת קחותי של בנט (שזה נראה כאילו בנט לוקח אותי על הכתפיים), החיים שלנו תותים...

לא זוכר עוד תחפושות😅

והנה השיר - 

זה די היה שילוב של מלא רובים ודברים כאלו של שבת

כי נשים דעתן כלה

מוזר באמת, לא זוכרת למה...


פורים הוא ה- חג שלי, תמיד התחפושות שלי היו מקוריות...
התחפשתי לחלה, למלכת אסתר, לליצן, לעגבניה ענקית, התחפשתי לחולה, לסבתא בשלה דיסה, למשפחת שיקופיצקי - עם אחיות שלי (מי שמכיר 😅), ולבבושקות עם כל המשפחה (תפרנו כמו פרייארים- אבל יצא שווה!)
 

היום כשאני קולטת למה התחפשנו- אני צוחקת על עצמי...

למה אתם מתכוונים להתחפש השנה?

תרבוש, קפטען, וכו...

"מי שלא מתחפש - יבש."

אתה התחפשת פעם לקוזק רח"ל?

לאו דוקא קוזק,

חסידים נהגו לחבוש תרבוש על הראש בפורים...

אין לי כח להסביר לדודים החילוניים שלי מה זו התחפושת המוזרה של הקוזק, ולהסביר להם שאין קשר בין הקוזק המיתולוגי לנוכחי 😅...

מקסימום סעמאט.

לא ראיתי סאמעט מאז שאבא שלי הבין שחוזרים בתשובה וכובע סאמעט זה לא משהו,
אהה, זה לא נכון- שנה שעברה בפורים חברה שלי התחפשה לצ'אלמר, אז יצא לי לראות...
ומאז זה נמצא רק על ראש של אנשים שאני לא דואגת לבריאותם.

חברה שלך התחפשה לצ'אלמר?!?!?!

פה חשדתי.

"לא אנשים שאני לא דואגת לבריאותם." - אימצתי את המשפט, תודה!

הגיע הזמן שהרפורמה של הכבעים הלבנים (כמו שהטריימל של הרב גץ/פרומן) תעבור גם לקאפלוטשים רגילים.


חברה שלי התחפשה לצ'אלמר, למה לא?
 

אין יותר נוראי מזה - מבטיח.

זה לא קצת מוזר שהיא התחפשה לגבר?!

אז היא לקחה את זה להכי מעניין.
חוצמיזה שיצא לה נהדר...

ממומלץ לאחותך...

נראה אם ישאר לה זמן/חשק לתחפושות🤷‍♂️

אל תזלזל בה ככה..

או את הכובע המוזר עם המלא מלא שיערות צבעוניים מאחורה?!

אם אתם משתכרים שאו בתוצאות של עצמכם.
למה היא צריכה להפסיד את פורים בגללכם?

@מתנחלת, תראי איך אני נלחמת על חירותך ...
תתחפשי ותהיני מפורים...
 

הבית יראה קטסטרופה!

אין לי רצון לגרור פרובוקציה

שזה מנהג להתבשם...

מפרשים רבים נחלקו ע"כ משום שהשתכרות מובילה להוללות, כמו שקרה במעשה על רבא ששחט את רב זירא, ויש אף שאמרו כי יש אין ציווי להשתכר בפורים (רבנו אפרים מקלעת חמאד, ו'הפרי חדש').

וכאן קריאה לכל בת במצוקה, אם אח שלך מתפרע- תנעלי אותו בחוץ!

יש איזו משפחה שפותחת רמקול על שפת המדרכה שלהם, אנחנו רוקדים שם.

אגב, שמעת שיש תוכנית להביא בחורים מהישיבה לפורים אצלנו?

כל חג שלא נחגג בישיבה אחיך מנסה להביא אנשים מהישיבה כך שזה לא מפתיע אותי.

ומה רע בזה?

קצת לשמוח עם אנ"ש!

מהתיאור של @אודה ה' בכל לבב היה נשמע אחרת.

@אודה ה' בכל לבב לא ממש במצב שפוי בפורים אז הוא לא יכול לתאר מה הולך..

ת'כלס זה ממש סבבה, אלא אם כן אני צריכה למצוא דרך לסחוב אותם הביתה/לבית כנסת וכמובן ששומרים נגיעה אז זה קצת יותר מסובך..

או שפשוט יפלו בדרך על משו כי אין אפחד שיוודא שהם מגיעים בשלום ואז אחד מהם יכול להגיע עם שריטה על כל הפנים וכו... (@אודה ה' בכל לבב ניראלי יודע למה אני מתכוונת..)

אני מבטיח לך שזה יותר נוראי.

רק בבית כי אנחנו עושים כזה סוגשל תחפושת משפחתית.. לא משהו מושקע או מקורי אבל חמוד כזה.. קיצר השנה נראה לי שזה לא יקרה כי מה הקטע להתחפש כשלא הולכים לסבתא וכשאין מפגש של כללללללל הבני דודים?? באמת זה עצובב פורים זה החג היחיד שכולם באים כולל כל הבני דודים הנשואים לבית של סבתא שלי... חוץ מפורים עם רוב הבני דודים אני נפגשת רק בחתונות... ככה זה כשהמשפחה גדולה ולכל דוד יש כבר כך וכך נכדים..

בכל אופן, השנה כל זה לא יקרה

בכיתה א התחפשתי לליצן והייתי ממש מבסוט כי לקח לכולם זמן לזהות שזה אני

מכיתה ה' כל התחפושות שלי היו מקוריות...

עבודת יד

בכיתה ה' התחפשתי לכ/קנרית (יענו הציפור והמקצוע)

בכיתה ו התחפשתי למגע אש (מדא אש)

בכיתה ז' התחפשתי לעל כנפי הדמיון...

כזה מערבוב בין מוקרי לרגיל

למרים הנביאה

למפתח 

למלכת אסתר

לפרפר 

ולא זוכרת... 

גן חובה: בגן- מתנה, בבית- מלכת אסתר

כיתה א': בבית הספר- מתנה, בבית- מלכת אסתר

כיתה ב': בבית הספר- מתנה, בבית- מלכת אסתר

כיתה ג': בבית הספר- מתנה, בבית- מלכת אסתר

כיתה ד': בבית הספר- מכונת משחקים (כמו בקניון), בבית- מלכת אסתר

כיתה ה': קלפי (לו רק ידעתי...)

כיתה ו': מסוע (היה לנו נושא שכבתי של שדה תעופה)

תמיד התחפשתי מקורי... חלק אח שלי כבר כתב אבל לא נורא..

חתן וכלה הפוך*
אוזן המן*
מתנות לאביונים*
התקלחתי לכבוד שבת
אשת חיל
קידוש לבנה
טיול שורשים
מושב זקנים*
נכנסת בעול תורה ומצוות
גוי של שבת
מורת סמינר
זה לפי הסדר מהגן

מה שעם * סימן שהתחפשתי עם אח שלי התאום...

תעדכנו אם רוצים הסבר למשו...

זה לא ממש היה מורת סמינר, סתם לקחתי לאמא שלי פאה ושמתי חולצה מכופתרת ועקבים וכו, יענו התחפשתי לחרדית אבל חברות שלי הגדירו אתזה מורת סמינר..

עד גיל 6 התחפשתי רק למלכת הפרפרים ואסתר המלכה... מביך כמה שזה לא אני היום

מאז הייתי אחות, המורה שלי (והיה נורא מפדח כי זה היה בכיתה ב') לאיילת מטיילת, ואז הגיעה התחפושת האיומה ביותר - התחפשתי עם עוד שתי בנות לאחות לעת צרה ואני הייתי הצרה... ואז הייתי אינדיינית והשנה אני או זברה או ג'ירפה

דבר(דוואר) דבור על אופניו

רכבתי כל היום בבית ספר על אופניים

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...