אני רוצה לברוח מכאן לעזעזל דייייייייייי מה אני עושה כאן מה מה מה.ואוף.רציתי שישאר הרוגע ולמה הרכבת הרים הזאת למה למה למה.אני שונאת פשוט הכל.לא ידעת להסביר את עצמי לכן שותקת.תפסיקו לנעוץ בי עיניים דייייייייייייי.נכון,אני שותקת ואתם רואים שעוברים עליי דברים באמת אבל למה שאני אגיד הא?כאילו תקבלו את זה..כאילו תקבלו.באמת שאין לי כוח יותר.זה ככ לא מצחיק.למה אני כאן למה אני כאן אני ככ מפגרת שלא נסעתי כבר.למה אני נמרחת לעזעזל למה אני נמרחת וחלאס אוקי?חלאס לקום מאוחר ואז יש חושך ואז אוי גוועלד איזה קטע שמאוחר אז טוב נו נקום מחר מוקדם ונצא.כמה מטומטם בנאדם יכול להיות כמה.ידעתי שזאת הייתה טעות להגיע ליום.ידעתי.אני צכה לברוח מפה.היא אמרה לי שאם אני עדיין כאן זה אומר שטוב לי ולא כזה רע כמו שחשבתי.כמו מטומטמת חשבתי שהיא צודקת אבל עכשיו הכל מובן לי.רררר וואי.למה אני חושבת יותר מידיי למה למה למה.ראש מטומטם.וואי אני חייבת ל.אוף אוף אוף אני חייבת ל.חייבת אבאלה חייבת.
וזהו אני חייבת חיבוק גם ולעזעזל אני באמת לבד בעולם הזה.
פאק פאקק.ואני פשוט שונאת לכעוס.שונאת את זה.כל מיני גהינום שולטים בו?פיככככ.תמותו כולם.תמיד הגהינום שולט בי אז זה לא משנה אם.וזהו.אין לי כוח יותר.באמת שחלאס.באיזה קטע?כילו באיזה קטע אני קיימת?לא זה לא מובן לי.לעזעזל למה יש שאלות למה.אני חייבת לעוף מפה וזהו וזהו וזהו.ואני צכה לפגוש את נעה ירון דיין דחוף.אבאלה כמה שזה נחוץ לי.ויש לי המונים מה להגיד לה.המונים.זה לא כזה מסובך להשיג אותה כי היא חברה של א*****.אז בקטנה.וקיצור.מה שנקרא-עיניים להם ולא יראו..נמ.
יודעת שלא ***** עכשיו אבל אוף חלאס נראלי אני צכה ל.אני לא רוצה לומר להם.אני באמת לא רוצה לומר.ואין סיכוי שיעיזו לומר לי שוב.אני ארצח אותם.ואני חייבת שכולם ימותו לעזעזל אני חייבת שכולם ימותו.לא רוצה כבר אף אחד.לא רוצה אף אחד.זה ככ לא מצחיק לעזעזל למה אני כאן למה אני בבית למה למה למה.אני שונאת אותה.אני פשוט שונאת אותה אבאלה.היא באמת גהינום ואני גהינום וכל החיים הם גהינום דיי דיי נשבר לי הזין מלהיות כאן.נשבר לי.וגם שם זה גהינום.אז אין מקום שאפשר באמת לחיות בו?אין מקום?וזה תלוי אם בתוכי יהיה מקום אבל אנלא מצליחה ליצור אותו בעצמי וקשה לי עם הכל.אז באמת שאין מקום.באמת שאין.אין לי כוח אוקיי?אין לי כוח.אנלא ידעת מה לעשות עם עצמי כבר.ואוף.אני לא ארדם זה בטוח ואז גם מחר אקום מאוחר מאוד והכל אותו דבר ואתקע פה נצח.ומה כילו מה הקשר סניף עכשיו?זה הכי לא קשור מכל דבר אחר.אני צכה לעזוב הכל.הסניף זה הדבר היחידי שגורם לי איכשהו לחיות ולא לעשות עכשיו עוד בלאגן יותר רציני מאז.אבל כאילו כוח יש לסניף.מאיפה לי הכוח הזה מאיפה לי.
השפל של השפל.
ילדה חרא אנוכי.מטומטמת אבאלה מטומטמת.
