שנה שעברה הבאתי לבת דודה שלי ולעוד חברה ששמעה שאין לי כוח להביא משלוחי מנות ואמרה לי שלה אני אביא..

את ממש לא חייבת להביא לאנשים רק את מה שחייב

באמת שהייתי בורחת ונותנת ברחוב משלוח מנות לאיש.

את לא חייבת לאף אחת כלום.

תתני רק את מה שאת חייבת/ לאנשים שמביאים לך. וזהו

אני אמצא פתרון . 

אבל זה גם הקטע שאם אני נותנת לחברותי אני אוהבת לתת לבנות שאנחנו לא כזה בקשר או בנות פחות מקובלות...

קיצוש זה יוצא פול וזה מחייב..

תאמיני לי אני באמת אברח לאנשהוא ....!

דאי נמאס לי אני השנה עושה שינווי!

אבל אני לא סתם אומרת את זה, אני עשיתי את זה שנה שעברה והתקופה של פורים היתה הרבה יותר רגועה בשבילי. באמת תנסי כי אם את אחת שזה מציק לה זה יקל עלייך ברמות ויתן לך להינות מפורים

מאכל ומשקה או משו בסגנון

נגיד שנה שעברה הייתי בישיבה אז הבאתי משלוח מנות לאיזה כמה חברים טובים וזהו כי בישיבה זה ממש לא העיקר

אבל מצד שני- זה גורם לי לשמור על קשר עם אנשים... לדוגמא יש לי חברה שהייתה איתי פחות מחצי שנה באותה כיתה בכיתה ג', ושמרנו על קשר דרך המשלוחי מנות- כי אז לא גרנו באותו יישוב, אבל זה היה מספיק קרוב לעיר שבו גרתי כדי שנוכל להביא לה (וגם היא שכנה של חברה מאוד טובה של אמא שלי...)

ועכשיו לפני שנה עברתי דירה ליישוב שלה, ואנחנו חברות מאוד טובות!

אבל השנה אני בכל מקרה בקושי יכולה לתת לבנות מהכיתה שלי, כי רוב הבנות מהכיתה שלי גרות בירושלים...

ובפנימיות ובחדר אכול. ככה זה אצלנו 

כשהרבנים שיכורים והמדריכים שיכורים ואין מבוגר אחראי זה לא טוב.

פורים זה החג שלי, אני מאד אוהבת אותו, אבל כנראה שהשנה לא יהיה טעם להשקיע- וזה מאד מבאס...
יש לנו כל שנה הרבה אורחים, ויש שיכורים חמודים ומלא אוכל, אבל השנה כל זה לא יקרה.
בהחלט באסה, הלוואי ולא תהיה אכיפה באזור...

והדבר הכי כיף בעולם (השנה לא מאד כיף) שאני חוגגת דאבל פורים, כי לא יודעים בוודאות האם האיזור שלי היה מפורז או לא.

שנה שעברה עשיתי 2 משלוחי מנות ולשאר הבנות הבאתי שייק שווה שהכנתי.
אני לא רודפת אחרי אף אחת, 2 בנות ראשונות שאני רואה אחרי המגילה- מקבלות את המשלוח המושקע.
 

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...