מגדר זה בן/בת

בעיקרון השאלה היא איך חינכו אותנו כאילו יכול להיות שאדם שגדל בתור מזרחוניק יבחר כשהוא יהיה יותר גדול להיות דתי לאומי או ציוני איך שתקרא לזה וכו'...

כרגע אני מחשיבה את עצמי דתית ציונית... מה יהיה הלאה אין לדעת...

גם הרב קוק יצא נגד המזרוחניקים (המזרחי) אז איך זה מסתדר?

היתה ביקורת קטנה ולא משמעותית, אלא שהוא לא הסכים עם הדרך שלהם והתנגד להם.

לטעון דבר כזה, לאחר שכל תלמידיו תומכים בציונות הדתית על שלל גווניה, זה בערך כמו לטעון שדברי רבי נחמן השתבשו במשך הדורות והוא לימד על הסדר מורה נבוכים...

בדיוק כפי שלא היית מקבל שיבוא רב שאינו מתלמידי רבי נחמן המובהקים ויאמר לך שרבי נחמן היה דורש להתעסק היום בחקירת האמונה, כך אין אתה יכול לקבל את דברי מי שאומר שהרב קוק לא היה תומך במדינה ובציבור הדתי לאומי היום.

אולי ציוני דתי מתנהג כמו מזרוחניק, אבל ציוני דתי זה לא מזרוחניק בעקרון....

כי הצה"ד הפכה להיות מזרחי, אז נהפכו להיות מזרוחניקים... האמת כואבת...

בתחילת הדרך

אני יותר כמו חרדלנ"יק, אבל אני לא קוקניק שזה נדיר.

כאילו אני לא מכפיף את דעתי לדעתו של הרב קוק יש דברים שהוא כותב שאני פחות מסכים ( אלא מעדיף דברים של חכמים אחרים)

או בעברית נחלת...

אתם בקושי הרב קוק - בתכל'ס

אבל אצלנו לומדים לא מעט.

ספציפית לי יש רב קוקניק.

היא אכן לא חסידים ויש שם הרבה מאוד ''קוקניקים'' גם הרבה חסידים אך רוב החסידים לא ''קוקניקים'' כך שהישיבה היחידה שעובדת השם ע''ד החסידות ומצד שני גם לומדת הרב קוק היא נחלת הוא יותר נכון בגלל שבחורים צעירים לא מספיק לומדים השקפה אז הישיבה הגבוהה של נחלת ישראל

הבדל גדול

לפעמיים באלי להגדיר את עצמי בתור "חרדייה" עם כול הסטיגמות שיש על הציבור החרדלניק.

תדברו בנועם ודרך ארץ. אוי בנים..

אך אם צריך - 🤷‍♂️

זה משתנה.

יש מקרים שבהם אני יותר מרגיש חרדי מאשר דתי לאומי,

ויש מקרים שאני מרגיש יותר דתי לאומי מאשר חרדי.

אבל רוב הזמן אני עם תפיסה הרבה יותר חרדית חסידית מאשר ההשקפה הדתית ציונית.

לדוג' -

אני לא מרגיש 'תלמיד' של רב כלשהו בציבור הדתי ציוני.

לעומת זאת, אני כן מרגיש 'תלמיד' של אדמו"רים למיניהם ומשפיעים/רבני קהילות חסידיות.

אך אני גם מחובר לארץ ישראל הקדושה, ליהודים המתוקים שבה ולחיבור בין דתיים לחילונים.

אז...

אם צריך להגדיר אותי זה 'חרד"לי' חסידי.

נ.ב

אני לא אוהב שקוראים לזה "ציונות דתית", למה ה'ציונות' קודמת ל'דתיות'?!

אני חושב שיותר נכון לקרוא לזה "דתי (ורק אח"כ) ציוני".

"נ.ב

אני לא אוהב שקוראים לזה "ציונות דתית", למה ה'ציונות' קודמת ל'דתיות'?!

אני חושב שיותר נכון לקרוא לזה "דתי (ורק אח"כ) ציוני"."

מה עשית בזה שציטטת את ה"נ.ב" שלי?

שאלתי את זה בטון תמים, לא חלילה תקיף...

תנסי לקרוא את המשפט הזה בטון לא מבין.

בלי עצבנות

ששאלת למה זה כינוי גנאי, תראה איך החוצפן הזה מבזה רבנים על ידי הכינוי הזה, אז הבנת למה הוא כינוי גנאי....

את לא מרגישה ככה כי לא ידעת.

ועכשיו את מבינה למה זה גנאי - תקראי את התגובות של החוצפן הזה ותביני שהכינוי הזה הוא כינוי גנאי של כל מיני חצופים שמעוניינים לבזות את אנשי הציונות הדתית.

שבנ.ב. כתבת שאתה פחות אוהב את זה שקודם כתוב ציוני ואז דתי. אז אמרתי שאפשר להגיד דתי לאומי (הדתי לפני הלאומי)

איזה שנאת אחים!!

לא קראתי יותר מדי אבל נראה שיש אווירה קצת מעפנה

"קצת" הם מקללים את אחד השני! ולא יודעים לדבר בדרך ארץ. אוי בנים זה עם קשה!

את תרגיע אותם. הם לא יודעים לדבר!

אז מה סיכמנו שיש? אני לא אוחז כל כך

אשמח לראות היכן קיללתי? כי כמו שאמרתי כבר אל לי לפגוע באדם שאיני מכיר ומהיכן לי שאעז ופגוש בו בכדי לבקש ממנו סליחה?

באמת זו סיבה טובה למה לא לפגוע

@נשמה כללית. לא אתה..

לא צריך לחפש אשמים...

וזה שהחוצפן הזה עכשיו מיתמם שהוא לא פגע בי, זה לא מעניין אף אחד, לפגוע בי זה הרבה פחות חמור מלפגוע ברבנים.

אני מתפלא עלייך שאת אומרתש דיברת אליי - כיא ני פגעתי בו, אבל לא דיברת אליו - למרות שהוא ביזה רבנים.

אני בשמחה הייתי מעדיף שהוא יבזה אותי  כל היום וכל הלילה, אבל ישמור על כבודם של לתמידי חכמים ולא ישקר וישמיץ אותם. זה פי אלף חמור.

אני מצטערת על שאתה מתפלא מזה. אבל אני לא רואה סיבה לקלל יהודי ולבייש אותו בפורום. אם אתה רוצה לשנות לו משהוא במוח דבר איתו בנועם ודרך ארץ, או אפילו תיכתוב לו באישי. אם אתאיסט היה בא אליך עם שאלות היית מבזה אותו ומקלל אותו ולעוג לו? (לא שאמרתי ח"ו שעבד של ה' אתאיסט) א

זו מילה ממוצאת של כל מיני להט"בים קיצוניים שכאילו אם אתה בו או בת לא תלוי באיך נולדת וזו בחירה והגדרה עצמית.

בנים\ בנות, גברים\ נשים אלו מינים.

אין דבר כזה מגדר.

כמובן שהתכוונת למגזר, מלשון גזרה, לגזור לפלג חלק מהאוכלוסייה, אבל חשוב לעשות את ההבדל הזה.

הייתי אומרת שאני דתיה לאומית. 

אבל אני חושבת שאני טיפה יותר דוסית מהורים שלי.

אין לי מושג מה דקדוק המילים המדויק הזה.

פשוט יש דברים שההורים שלי עושים שאני יודעת שככה אני לא אעשה בבית שלי.

נגיד תפילה, או צניעות, או בכללי כל מיני דברים של התנהלות בחיים.

עשיתי את החיסון הראשון ביום ראשון השבוע וצריך לווי הורים. המזריק היה גבר, ואין בררה וצורך רפואי, אני באתי למתוח את פתח החולצה עד הכתף- זה הכי הגיוני בעולם.

אבל אמא שלי חבל לה על החולצה או בגלל שהיא אחות בבית אבות שצריך להחליף חיתול לזקנים דמנטיים אז אין לה תחושת שמירת פרטיות של אחרים,

קיצור היא הפשיטה לי את החוצה מלמטה כל הבטן והיד חשופה, המזריק ממש לא דרש את זה בכלל ורק לחשוף את הכתף זה מספיק אבל היא החליטה את זה על דעת עצמה. 

לא עשיתי סצנה, אבל בבית ממש כעסתי עליה שהיא פשוט הפשיטה אותי מול אנשים זרים!

אני עדיין כועסת על זה ואני לא יודעת מה אני אעשה במנה השניה, אני מקווה שזאת לפחות תהיה אישה מזריקה.

סליחה, זה מאוד לא קשור.

קיצור כמו כולם יש לי בעיות בעיות עם ההורים שלי וממש לא כתבתי את כולן כאן.

נגיד אני, ההורים הם לא בדיוק שומרים נראה לי שאפילו יותר גרוע מהמצב שלך, אני מבין את הקשיים הכיי טוב שתדברי איתם על זה ותסבירי להם שיש לך עקרונות שאת לא מוכנה לוותר עליהם. אני אומר לך מניסיון שאני לצערי לא דיברתי עם ההורים שלי כשהתחזקתיי וזה נגמר בזה שסבלתי המון מזה וחבל.

גם אני יותר דוס מההורים שלי...

פשוט החינוך להלכה אז היה שונה, התעסקו בדברים יותר כלליים, בימינו ברוך ה מאוד מתחזק הנושא של שמירת ההלכה במדויק, אבל זה לא שהם פחות דוסים

בלימוד תורה בכללי...

אלא אם כן אבא שלו רב, ככה זה בעלי בתים, זו לא השוואה הוגנת להשוות אותנו אליהם כשהחיים שלהם כל כך שונים משלנו

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....