מגדר זה בן/בת

בעיקרון השאלה היא איך חינכו אותנו כאילו יכול להיות שאדם שגדל בתור מזרחוניק יבחר כשהוא יהיה יותר גדול להיות דתי לאומי או ציוני איך שתקרא לזה וכו'...

כרגע אני מחשיבה את עצמי דתית ציונית... מה יהיה הלאה אין לדעת...

גם הרב קוק יצא נגד המזרוחניקים (המזרחי) אז איך זה מסתדר?

היתה ביקורת קטנה ולא משמעותית, אלא שהוא לא הסכים עם הדרך שלהם והתנגד להם.

לטעון דבר כזה, לאחר שכל תלמידיו תומכים בציונות הדתית על שלל גווניה, זה בערך כמו לטעון שדברי רבי נחמן השתבשו במשך הדורות והוא לימד על הסדר מורה נבוכים...

בדיוק כפי שלא היית מקבל שיבוא רב שאינו מתלמידי רבי נחמן המובהקים ויאמר לך שרבי נחמן היה דורש להתעסק היום בחקירת האמונה, כך אין אתה יכול לקבל את דברי מי שאומר שהרב קוק לא היה תומך במדינה ובציבור הדתי לאומי היום.

אולי ציוני דתי מתנהג כמו מזרוחניק, אבל ציוני דתי זה לא מזרוחניק בעקרון....

כי הצה"ד הפכה להיות מזרחי, אז נהפכו להיות מזרוחניקים... האמת כואבת...

בתחילת הדרך

אני יותר כמו חרדלנ"יק, אבל אני לא קוקניק שזה נדיר.

כאילו אני לא מכפיף את דעתי לדעתו של הרב קוק יש דברים שהוא כותב שאני פחות מסכים ( אלא מעדיף דברים של חכמים אחרים)

או בעברית נחלת...

אתם בקושי הרב קוק - בתכל'ס

אבל אצלנו לומדים לא מעט.

ספציפית לי יש רב קוקניק.

היא אכן לא חסידים ויש שם הרבה מאוד ''קוקניקים'' גם הרבה חסידים אך רוב החסידים לא ''קוקניקים'' כך שהישיבה היחידה שעובדת השם ע''ד החסידות ומצד שני גם לומדת הרב קוק היא נחלת הוא יותר נכון בגלל שבחורים צעירים לא מספיק לומדים השקפה אז הישיבה הגבוהה של נחלת ישראל

הבדל גדול

לפעמיים באלי להגדיר את עצמי בתור "חרדייה" עם כול הסטיגמות שיש על הציבור החרדלניק.

תדברו בנועם ודרך ארץ. אוי בנים..

אך אם צריך - 🤷‍♂️

זה משתנה.

יש מקרים שבהם אני יותר מרגיש חרדי מאשר דתי לאומי,

ויש מקרים שאני מרגיש יותר דתי לאומי מאשר חרדי.

אבל רוב הזמן אני עם תפיסה הרבה יותר חרדית חסידית מאשר ההשקפה הדתית ציונית.

לדוג' -

אני לא מרגיש 'תלמיד' של רב כלשהו בציבור הדתי ציוני.

לעומת זאת, אני כן מרגיש 'תלמיד' של אדמו"רים למיניהם ומשפיעים/רבני קהילות חסידיות.

אך אני גם מחובר לארץ ישראל הקדושה, ליהודים המתוקים שבה ולחיבור בין דתיים לחילונים.

אז...

אם צריך להגדיר אותי זה 'חרד"לי' חסידי.

נ.ב

אני לא אוהב שקוראים לזה "ציונות דתית", למה ה'ציונות' קודמת ל'דתיות'?!

אני חושב שיותר נכון לקרוא לזה "דתי (ורק אח"כ) ציוני".

"נ.ב

אני לא אוהב שקוראים לזה "ציונות דתית", למה ה'ציונות' קודמת ל'דתיות'?!

אני חושב שיותר נכון לקרוא לזה "דתי (ורק אח"כ) ציוני"."

מה עשית בזה שציטטת את ה"נ.ב" שלי?

שאלתי את זה בטון תמים, לא חלילה תקיף...

תנסי לקרוא את המשפט הזה בטון לא מבין.

בלי עצבנות

ששאלת למה זה כינוי גנאי, תראה איך החוצפן הזה מבזה רבנים על ידי הכינוי הזה, אז הבנת למה הוא כינוי גנאי....

את לא מרגישה ככה כי לא ידעת.

ועכשיו את מבינה למה זה גנאי - תקראי את התגובות של החוצפן הזה ותביני שהכינוי הזה הוא כינוי גנאי של כל מיני חצופים שמעוניינים לבזות את אנשי הציונות הדתית.

שבנ.ב. כתבת שאתה פחות אוהב את זה שקודם כתוב ציוני ואז דתי. אז אמרתי שאפשר להגיד דתי לאומי (הדתי לפני הלאומי)

איזה שנאת אחים!!

לא קראתי יותר מדי אבל נראה שיש אווירה קצת מעפנה

"קצת" הם מקללים את אחד השני! ולא יודעים לדבר בדרך ארץ. אוי בנים זה עם קשה!

את תרגיע אותם. הם לא יודעים לדבר!

אז מה סיכמנו שיש? אני לא אוחז כל כך

אשמח לראות היכן קיללתי? כי כמו שאמרתי כבר אל לי לפגוע באדם שאיני מכיר ומהיכן לי שאעז ופגוש בו בכדי לבקש ממנו סליחה?

באמת זו סיבה טובה למה לא לפגוע

@נשמה כללית. לא אתה..

לא צריך לחפש אשמים...

וזה שהחוצפן הזה עכשיו מיתמם שהוא לא פגע בי, זה לא מעניין אף אחד, לפגוע בי זה הרבה פחות חמור מלפגוע ברבנים.

אני מתפלא עלייך שאת אומרתש דיברת אליי - כיא ני פגעתי בו, אבל לא דיברת אליו - למרות שהוא ביזה רבנים.

אני בשמחה הייתי מעדיף שהוא יבזה אותי  כל היום וכל הלילה, אבל ישמור על כבודם של לתמידי חכמים ולא ישקר וישמיץ אותם. זה פי אלף חמור.

אני מצטערת על שאתה מתפלא מזה. אבל אני לא רואה סיבה לקלל יהודי ולבייש אותו בפורום. אם אתה רוצה לשנות לו משהוא במוח דבר איתו בנועם ודרך ארץ, או אפילו תיכתוב לו באישי. אם אתאיסט היה בא אליך עם שאלות היית מבזה אותו ומקלל אותו ולעוג לו? (לא שאמרתי ח"ו שעבד של ה' אתאיסט) א

זו מילה ממוצאת של כל מיני להט"בים קיצוניים שכאילו אם אתה בו או בת לא תלוי באיך נולדת וזו בחירה והגדרה עצמית.

בנים\ בנות, גברים\ נשים אלו מינים.

אין דבר כזה מגדר.

כמובן שהתכוונת למגזר, מלשון גזרה, לגזור לפלג חלק מהאוכלוסייה, אבל חשוב לעשות את ההבדל הזה.

הייתי אומרת שאני דתיה לאומית. 

אבל אני חושבת שאני טיפה יותר דוסית מהורים שלי.

אין לי מושג מה דקדוק המילים המדויק הזה.

פשוט יש דברים שההורים שלי עושים שאני יודעת שככה אני לא אעשה בבית שלי.

נגיד תפילה, או צניעות, או בכללי כל מיני דברים של התנהלות בחיים.

עשיתי את החיסון הראשון ביום ראשון השבוע וצריך לווי הורים. המזריק היה גבר, ואין בררה וצורך רפואי, אני באתי למתוח את פתח החולצה עד הכתף- זה הכי הגיוני בעולם.

אבל אמא שלי חבל לה על החולצה או בגלל שהיא אחות בבית אבות שצריך להחליף חיתול לזקנים דמנטיים אז אין לה תחושת שמירת פרטיות של אחרים,

קיצור היא הפשיטה לי את החוצה מלמטה כל הבטן והיד חשופה, המזריק ממש לא דרש את זה בכלל ורק לחשוף את הכתף זה מספיק אבל היא החליטה את זה על דעת עצמה. 

לא עשיתי סצנה, אבל בבית ממש כעסתי עליה שהיא פשוט הפשיטה אותי מול אנשים זרים!

אני עדיין כועסת על זה ואני לא יודעת מה אני אעשה במנה השניה, אני מקווה שזאת לפחות תהיה אישה מזריקה.

סליחה, זה מאוד לא קשור.

קיצור כמו כולם יש לי בעיות בעיות עם ההורים שלי וממש לא כתבתי את כולן כאן.

נגיד אני, ההורים הם לא בדיוק שומרים נראה לי שאפילו יותר גרוע מהמצב שלך, אני מבין את הקשיים הכיי טוב שתדברי איתם על זה ותסבירי להם שיש לך עקרונות שאת לא מוכנה לוותר עליהם. אני אומר לך מניסיון שאני לצערי לא דיברתי עם ההורים שלי כשהתחזקתיי וזה נגמר בזה שסבלתי המון מזה וחבל.

גם אני יותר דוס מההורים שלי...

פשוט החינוך להלכה אז היה שונה, התעסקו בדברים יותר כלליים, בימינו ברוך ה מאוד מתחזק הנושא של שמירת ההלכה במדויק, אבל זה לא שהם פחות דוסים

בלימוד תורה בכללי...

אלא אם כן אבא שלו רב, ככה זה בעלי בתים, זו לא השוואה הוגנת להשוות אותנו אליהם כשהחיים שלהם כל כך שונים משלנו

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...