אבל אמיתי, נו.
בלי כל המניירות שלא הצלחתי להיגמל מהן עדיין
(אה. אבל זה רק כי אני לא אוהבת אתכם. אנושות. צר לי. אני על סף סלידה)
[רק היום]
אז בואו נדבר על זה רגע
אמיתי נו, שתפסיקו לראות בי רק את הצדדים היפים
כי זהו
נכנסתי פנימה - ונאדה.
אין צדדים כאלו יותר.
יאללה. תפנימו. אני חרא של בנאדם שמסובב אתכם על האצבע הקטנה שלו.
אין עדינות. אין תמימות וטוהר. אין מידות טובות. אין יופי. אין כישרון.
כלום. אפס. נאדה.
יופי,
עכשיו תרחקו
אני בוחרת למי להתקרב.
[לא טראומה ולא נעליים, לא זהירות ארורה.
לא פחד או כאב או לקח. לא ניסיון הישרדות. שום דבר]
רק שקט. אני רוצה שקט
איך עובדים ככה?