אם זה ספר שמציג מידע, מציג עניינים של אמת אבסולוטית, אז שמע האמת ממי שאמרה. מה זה משנה מי כתב את הספר.

אבל ספר פרשנות (רוב מוחלט של הספרים) חשוב לדעת מי הכותב. בסוף אתה מקבל ממנו תורה, כדאי לדעת ממי אתה מקבל. שתוכל להבין את הרקע, את עמדותיו ממקומות שונים, שתוכל לשמש אותו.

הרבה יותר עוזר ללומד להתחבר לצדיק כשהוא יודע מה הוא קורא ולמצוא את עצמו בזה.

הצדדים להעלים - מצד מידותיו של המחבר.

הצדדים לחשוף - מבחינת התועלת לציבור.

יכולים להיות הרבה שיקולים אישיים של המחבר.

כמו כן יכולים להיות הרבה תועלות לציבור מידיעתו.

הרמב"ם באופן שיטתי ציטט מקורות ולא הביא מקור לשום ציטוט גישתו הייתה - קבל האמת ממי שאמרה.

הרבה פעמים אנחנו ישר פוסלים דעה מסויימת רק בגלל שאנחנו יודעים מי אמר אותה ואם היו שואלים אותנו על המחשבה כשלעצמה בלי לדעת מי אמר אותה היינו מסכימים איתה

הראב"ד תהה עליו למה לא ציטט ואמר שהוא לא יכול לסמוך על שום דבר שכתוב ברמב"ם כי אולי זה תנא שאמר את הדעה הזו או אחד בין דורו ואז הוא כן יכול לחלוק עליו

המגיד משנה הגן על הרמב"ם ואמר שהוא כתב את הספר לכל עם ישראל ולא רק ליחידי סגולה כהראב"ד, והוסיף שגם הראב"ד בעצמו יכול להיעזר בספרו של הרמב"ם בזמני לחץ שלא יהיה לו זמן להעמיק בסוגיה, יוכל לסמוך על מה שכתב הרמב"ם

בקיצור, יכולות להיות סיבות לכתיבת שם המחבר וסיבות להסירו

כתבת חצאי דברים. וקצת סילפת את דבריהם.

אם תקרא שוב תראה שכל מה שכתבתי נמצא בפנים (בעיקר לפני שמתקנים)

הראב"ד כותב במפורש: "לא אדע למה אחזור מקבלתי ומראייתי.. ולמה אבטל דעתי מפני דעתו" הוא לא כתב את זה על הלכה ספציפית אלא על כל הספר בכללותו.

משמע שהוא סובר שבעקבות החלטה זו של הרמב"ם הוא לא יכול לסמוך על הפסיקה שלו כי אולי הדעה שהוא מחזיק בה יותר חזקה מזו שהרמב"ם הביא

והכס"מ כותב גם במפורש: "נמצא שדרך זו שתיקן רבינו תיקון לכל העולם זולתי לחד בדרא... וגם לו הוא תיקון אם יהיה נחפז לפסוק יסמוך על דעת רבינו, וגם כשלא יהיה נחפז לאו מילתא זוטרתי היא לדעת סברת רבינו" - אין יותר ברור מזה..

זה נראה כמחלוקת בתפיסות עולם

הרמב"ם ראה את עצמו כחותם תקופת הגאונים (למרות שבסופו של דבר מתחו את הקו מעט לפניו) והתוכנית שלו הייתה לכתוב ספר אחד שירכז את כל הדעות וההלכות ויפסוק את ההלכה למעשה 

הוא כותב בהקדמה למשנה תורה את השתלשלות התורה ואת המניעים לכל חלק ולאחר תקופת הגאונים הוא כותב (ע"מ ד' במהדורת פרנקל) שבגלל שתכפו הצרות אנשים לא מבינים אפילו את ההסברים שהגאונים כתבו על התלמוד ויש חשש שתשתכח תורה "ולכן ניערתי חצני.. ובינותי לחבר דברים המתבררים מכל אלו החיבורים.. כולן בלשון ברורה ודרך קצרה"

הראב"ד לעומתו לא הבין למה הרמב"ם רוצה לעשות פסיקה אחידה לכלל ישראל ושאל אותו איך אתה פוסק בלי להביא מקור? 

כי איך אוכל לסמוך על מה שאתה כותב? הלא יכול להיות שהמקור שאני מחזיק בו יותר קדום ואני לא צריך לשנות את הילכותי וללכת לפי פסיקתך. 

דברים שבע"פ מאבדים הרבה כשהם מועלים על כתב. כשיודעים מי המחבר, החסרון הזה קצת פחות מורגש.

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡