אם אפשר למלאות בצורה הזו:
(דוגמא להצבעה שלי):
מועד א - איחוד מפלגות הימין
מועד ב - עוצמה
מועד ג - ג'
מועד ד' - סמוטריץ
אם אפשר למלאות בצורה הזו:
(דוגמא להצבעה שלי):
מועד א - איחוד מפלגות הימין
מועד ב - עוצמה
מועד ג - ג'
מועד ד' - סמוטריץ
אתם בטח תחשבו שזה מוזר שאני כותב פה אבל אני פשוט אוהב פוליטיקה.
אני רק בן 13 ולכן איני יכול להצביע.
אבל אני כותב את זה כי אם הייתי יכול להצביע זה היה כך:
1. איחוד מפלגות הימין.
2. עוצמה יהודית.
3. עוצמה יהודית\ ליכוד.
4. הציונות הדתית- נעם- עוצמה יהודית.
מועד א - פייגלין
מועד ב - כחול לבן
מועד ג - לא הצבעתי , הייתי בחו"ל ץ הלוואי גם מועד ד' אותו הדבר.

אבל בכל הסבבים הייתי בעד ש"ס ועכשיו סמוטריץ
איחוד מפלגות הימין
ג'
ג'
סמוטריץ'





רק לבזכירך כמה איחוד מפלגות הימין קיבלו וכמה הימין החדש
או שלפחות ימנע ממנו את היכולת להקים ממשלה.
לפני הבחירות אחליט.
א. זהות
ב. ליברמן
ג. ליברמן
לעוד בחירות.
נוספת בראשות ביבי.
למעשה, אני מעדיף ממשלת מעבר כמעט על פני כל ממשלה אפשרית כרגע.
היכולת של ממשלת מעבר לעשות נזק - היא מוגבלת.
אי אפשר לאחד את המשותפת עם הנדל האוזר ודני דיין.
ובוודאי לא את ימינה.
והחרדים לא יישבו בממשלה בראשות לפיד.
אז גם אם יהיה לגוש לא ביבי 61, אין ממשלה.
גפני אמר שיסכים לשבת בממשלה שבה יהיה גם לפיד.
סער היחיד שיוכל להרכיב ממשלה מאוזנת, עם לפיד מצד אחד, והחרדים מצד שני.
לממשלה כזאת יצטרפו גם ימינה כח"ל והכלכלית.
ממשלה יציבה, בלי שמאל קיצוני ובלי ימין קיצוני, והעיקר בלי ביבי.
מי שיעשה חשבון יבין שלאף אחד אחר אין יכולת להרכיב ממשלה.
נ. ב. התגובה היא למי שרוצה להחליף את נתניהו.
לי טוב נתניהו ואצביע בס"ד ט.
אם יהיה לו עוד מנדט או פחות מנדט.
למשל, אם מרצ לא יעברו את אחוז החסימה, כמעט בודאות ביבי יוכל להקים ממשלה בצירוף בנט.
אני מאוד רוצה להחליף את נתניהו אבל אני לא חושב שאהיה מסוגל נפשית להצביע למרצ למרות שלפי מצב בסקרים כרגע, זו ההחלטה האסטרטגית הנכונה כדי לסנדל הקמת ממשלה בראשותו.
בכל אופן, כרגע, נראה שדווקא לפיד קרוב יותר להיות מסוגל להקים ממשלה בראשותו, אבל אני אסתפק בללכת לבחירות חמישיות בעוד חצי שנה...
לא גאה בזה במיוחד, זה היה בבחינת הרע במיעוטו. ובקודמות לקודמות לעוצמה יהודית.
בבחירות הקרובות לאיתמר בן גביר. בע״ה.
דוגמא טובה לכך שדמוקרטיה היא שיטת משטר מטורללת
מאשר שלטון של אנשים שלא זוכרים למי הם הצביעו לפני חצי שנה...
לדעתי שלטון מלוכני לא משקף את רצון העם. גם אם יש יחידים שונים בעם שלא מעניין אותם פוליטיקה, בסופו של דבר במכלול הנבחרים מייצגים את פילוח מגוון הדעות בעם בהתאמה לפופולאריות של כל דעה.
חוץ מזה, עצם העובדה שהפוליטיקאים צריכים להיבחר שוב ושוב, גורמת להם (או אמורה לגרום להם) לפעול למען המצביעים שלהם, כי אם לא - מי יצביע להם שוב. אפשר לראות את הדוגמה של כחול לבן, הם אכזבו בגדול וירדו מ30 מנדטים בערך ל4 על גבול אחוזה החסימה.
הייתי שמחה אם תתמקד בתשובה הראשונה שלי ולא בשנייה.
זה משטר שאמור לאמץ את חוקי הדת ולכן החוקים מסתמכים על פרשנות של הלכות של דת מוסיימת.
למעשה . תיאוקרטיה , היא דיקטטורה לכל דבר. היא רודנות.
הדת , היא רק מסכה.
כי אין באמת דרך לדעת מה אלוהים רוצה, או ליתר דיוק, אין דרך לדעת אילו חוקים אלוהים רוצה לחוקק. יש רק אנשי דת שטוענים שהם יודעים ולאף טענה כזו אין ביסוס.
מה שקורה בתיאוקרטיה , הוא שאנשי דת מסויימים מחזיקים בשלטון.
באיראן היה האייטוללה חומיני, שנלקח על ידי אללה בשנת 1989. 
לאחר מותו , התמנה במקומו האייטוללה עלי חמינאי
שני אלו היו גם המנהיגים הפוליטיים וגם
המנהיגים הדתיים של איראן ולכן באמת איראן היא הדוגמא הטובה לתיאוקרטיה.
גם סעודיה טוענת שאצלה חוקי המדינה הם חוקים דתיים , אבל שם, כמו בפקיסטן , לדוגמא זו לא ממש תיאוקרטיה כי המנהיגות הפוליטית אינה מנהיגות דתית.
אבל לגבי היהדות לא קשה להוכיח שהיא הנכונה, רק שלא ננצלש, אפשר לפתוח שרשור חדש
היא לא מושג דתי.
בקשר להוכחת היהדות , היא לא קשורה לנושא. את צודקת.
אבל מה שנכון ליהדות, נכון גם לכל דת אחרת. אף אחד לא הצליח להוכיח נכונות של דת כלשהי, אף פעם.
אין כל הגיון בלתת ביטוי לרצון של אנשים חסרי דעה, השכלה, הבנה ואפילו התעניינות בנושאי מדיניות, בקביעת מדיניות.
בדיוק כמו שלא נותנים זכות שווה לפקיד בבנק לקבוע איזו תכנית אדריכלית לעצב לגורד שחקים, ולא נותנים זכות שווה לסייעת בגן ילדים להיות שותפה בדירקטוריון של חברת השקעות בינלאומית.
וכמו שאמרו חז"ל: לא חרבה ירושלים אלא מפני שהושוו בה קטן וגדול.
כך שהוא לא באמת אליטיסטי, וגזעני רק כלפי מי שלא מצביע שמאל.
וזה לרוב לא האינטרס של טובת המדינה
וכמוך כל יתר התומכים במשטרי הזבל האלו
ידיעה רוחבית של היסטוריה ולא של ניואנסים נבחרים כשל אנאלפאביתים כמוך, מספרת סיפור ברור לגמרי שהשיטות הישנות טובות יותר מהשיטות של המאה ה-20 (היינו, דמוקרטיה, פאשיזם ובולשויזם)
גיחי גיחי
בנוגע לרישום בני 12 ומטה
מועד א - איחוד מפלגות הימין
מועד ב - ימינה
מועד ג - ימינה
מועד ד' - מתלבט מאוד בין סמוטריץ' לבנט, עם נטיה לסמוטריץ'.
אילו סמוטריץ' היה מצהיר שאחד התנאים שלו לכניסה לקואליציה יהיה שבנט יקבל את משרד הביטחון עם אחריות כוללת ובלעדית על ניהול משבר הקורונה, זה היה מקל עלי להצביע לאיחוד הלאומי
אבל זוכר שהצבעתי לג' אחרי זה לסמוטריץ' וכנראה אצביע לו שוב.
סבב אחד חסר לי בזיכרון 
קודם לא היה לי אבל אגיד גם מה הייתי מצביע קודם:
ג
ג
ג
סמוטריץ'
וגם כי אז הייתי עוזר להכניס את בן ארי, ועכשיו בן גביר בכל מקרה נכנס
שאת שניהם אני לא רוצה ומעדיף את פינדרוס
על עצמו לדורותיו
האמת מצידי שהרמבם יתדברר שעבד אלילים. זה לא משנה לכלל ישראל ולנרטיב של הרמבם
אדם בסידני תקף כמה אנשים. העובדה שאביר המוסר, נציג הקב"ה עלי אדמות, הממונה על המצפון נשאר בשוויון נפש ולא פתח על זה שרשור מעידה על כשל מוסרי עמוק.
ומציג את עצמו כאן כשומר מצוות...
מן המעט שנדרש ממנו הוא שיתאפק מתגובותיו "המחכימות" עד מוצאי יום טוב שני של גלויות.
הוא תקע יתד אי שם בין סידני למלבורן ומפיץ רעל קפלניסטי בתפזורת כמו פצצות מצרר.
נזק מדיני זה החומרים שהוא מקושש מן הגורן הקיצון שמאלני ומן היקב הקפלניסטי כדי לעשות מהם צימעס בטמפל שהוא חבר בו, לאחר תרגום כמובן לשפת המקום. לא מפיו אנו חיים
ליהודי אוסטרליה
העובדה שהוא בחר לחיות באדמה טמאה, שלא מתאימה למצוות התורה בשום צורה, היא כמובן היסוד שמביא אותו לעבירה גוררת עבירה, אבל לא בזה עסקתי כאן.
אקלים ים תיכוני, אבל עונות הפוכות
איך אתה יכול לא להזדעזע מאירועים אלימים ביבשת שלך?!
עם ישראל משחרר את צפון הגליל ומי שירא ורך הלבב - ישוב לביתו ולא ימס את לבב אחיו, בשטח או בפורום, כלבבו.
ביומיים האחרונים מתנהל ויכוח ער סביב המהפך בנחל העוג'ה: מי באמת חתום על ההישג? האם אלו נערי הגבעות ואנשי החוות ששינו את המצחאות במקום בגופם, או הפוליטיקאים שדחפו להכשרת המקום ברמה המדינית?
האמת היא שהוויכוח הזה פשוט מיותר. מי שמכיר את המציאות בשטח יודע שזה אף פעם לא "או זה או זה". התהליך תמיד עובד באותה הדרך: השטח גורר את הממשלה. לפני שהנושא בכלל הגיע לשולחנות הממשלה, היו שם האנשים שפעלו בשטח.
קחו למשל את ח"כ צבי סוכות, עוד לפני שנבחר לכנסת, הוא ופעילים נוספים היו שם, יצרו נוכחות והעלו את הנושא למודעות. הוא לא עשה את זה כח"כ, אלא כפעיל בהתיישבות. אילולא הפעילות העקשנית הזו ושל צעירים טובים נוספים, נחל העוג'ה לא היה מגיע לסדר היום הממשלתי, וממילא לא היה מטופל.
זהו דפוס חוזר שאנחנו רואים פעם אחר פעם בהתיישבות: בהר עיבל יש כבר שנים של תפילת שחרית בכל יום שישי, בכל מזג אוויר. בשנתיים האחרונות הצטרפו אליהם שני אברכים שהגיעו ללמוד במקום מדי יום, הם אלו שסללו את הדרך לאישור הממשלתי ולהקמתה של ישיבה במקום בשבועות האחרונים, בדרך להקמתו גם ישוב קבע חדש.
בחומש, העמידה האיתנה של בחורי הישיבה על ההר, למרות כל הפינויים והקשיים, היא זו שהובילה בסופו של דבר את המערכת הפוליטית להכשיר את המקום. כך גם בתנופת החוות. בהתחלה זה לא התקבל בעין טובה, אבל לבסוף הנוכחות היהודית היא זו שקובעת עובדות בשטח ומונעת השתלטות זרה.
הנוסחה פשוטה: התמדה מביאה הכשרה. ברוב המקרים, זה מתחיל בחיכוך. בהתנגשויות מול רשויות החוק או מול ניסיונות של ערבים למנוע מיהודים לשוב לאדמתם. אבל בסופו של יום, העקשנות הזו היא הדלק של המערכת המדינית. אילולא הצעדים הראשוניים והנועזים של אנשי השטח, הממשלה לא הייתה זזה. ואילולא הגיבוי הממשלתי וההכשרה המשפטית, זה לא היה הופך למציאות קבועה בשטח.
לכן, המראה של פוליטיקאים הממהרים לשגר את עוזריהם לצייץ בטוויטר (ללא גילוי נאות על עבודתם אצל אותם פוליטקאים) כדי לתבוע בעלות מלאה על ההישג, הוא לא רק מביך אלא גם מנותק מהמציאות. הניסיון לצייר את המהפך כאילו נולד בהשקעה כספית חוטא לאמת ההיסטורית של ההתיישבות.
מי שמתהדר בכך שוכח את אלו שישנו בשטח בתנאים לא תנאים, מפספס את העיקר: הקרדיט אינו שייך בלעדית לאיש. במקום מלחמות קרדיטים מיותרות, כדאי להכיר במנגנון שעובד, אותו שילוב כוחות שבו החלוצים בשטח הם אלו שפורצים את הדרך וקובעים את העובדות, והמערכת הפוליטית היא זו שמגיעה בעקבותיהם כדי לתת את החותמת הסופית. זו השיטה - והיא עובדת.
למה נתניהו היה צריך להוציא שעתיים לפני ההודעה הרשמית על כך, הודעה מיוחדת על השארתו של אגמון "עד למציאת מחליף (שכבר נמצא)" ולחטוף כל כך הרבה תגובות (הזויות, אבל זה לא משנה) מבפנים?
אנשים יקראו לזה שהוא רוצה 'לשלות בסדר יום', אני קורא לזה שכל ישר שלא נכפף ברוח התקשורת וכו'
זו לא יוריסטוקרטיה, אלא "כל המיצר לישראל נעשה ראש"
אם שופטי בג"ץ, פקידי השב"כ והפרקליטות היו מפעילים את אותם טריקים, שטיקים, לחצים והליכים מנהליים-משפטיים שהם עושים נגד הימין - אבל הפעם נגד השמאל, נגד המחבלים ונגד כל שונאי ישראל -
אז ליל גלנט היה נראה כמו משחק ילדים לעומת מה שהיו עושים לנתניהו כשרצה להעביר חוק לפיטוריו באופן חוקי לחלוטין.
המערכת הזאת לא טועה. היא פועלת בדיוק לפי הכלל התלמודי העתיק (שטיטוס הרשע יישם אותו):
מי שמיצר לישראל - הופך לראש.
מי ששומר על ישראל - הופך למטרה.
זה לא "שלטון משפטנים".
זה מנגנון השמדה פנימי, שקודם את כל מי שפוגע בנו ומדכא את כל מי שמנסה להגן עלינו.