כותבת מאנינימי כי אני פשוט מתביישת....
הקטן בן 7 חודשים, יש קצת בעיות בשינה, נרדם רק על הידיים, לעיתים לוקח זמן.. ישן איתי במיטה.. החלטנו ללכת ליעוץ שינה. ביום שישי בבוקר נפגשנו עם יועצת השינה בזום. פסיכולוגית. אוקיי, היא בטוח מבינה בנפש התינוק, היא הרי מומחית בענייני הנפש.
איזו טעות.
ה"יועצת" נתנה את ההנחיות הבאות: להניח את הקטן במיטתו, וכאשר הוא מתחיל לבכות לגשת כעבור שתי דקות, ללטף מספר ליטופים ולצאת מהחדר. כך שוב כל שתי דקות, עד שהבכי נפסק או נחלש, ואז כבר לא לגשת.
אמרה לנו להתחיל כבר הלילה, בליל שבת.
מה שקרה זה שהקטן נרדם ב19:30, לאחר בכי של 40 דקות וכניסות שלנו לסירוגין.. אחר כך שוב קצת אחרי חצות.. כמעט שעתיים של תסכול, בכי וכניסות לסירוגין.. בהתעוררות הבאה כעבור כמה שעות (בסביבות 3), כבר הודעתי לבעלי בדמעות שאני מוותרת על ה"שיטה", שזו התעללות, וכפרת עוונות על ה500 שקל. רצתי לתינוק שלי, הרמתי ונישקתי. ביקשתי סליחה. הרדמתי על הידיים, הנחתי במיטה לצידי והחזקתי את היד הקטנה שלו.
רק השם יודע כמה הוא שמח לראות אותי כשנכנסתי. ילד שלי... סליחה שעשיתי את הדבר המזעזע הזה, אפילו שזה לחצי לילה בלבד. השם הטוב, תודה שנתת לי להבין מהר מאוד שאני עושה דבר פסול, ושנתת לי את הבינה להקשיב לאינסטינקטים האמהיים שלי.
בנות יקרות... אמנם הפסקתי את זה אחרי חצי לילה, אבל בבקשה תעודדו אותי שלא עשיתי נזק. בבקשה תגידו לי שאני לא רעה. אני לא נחשפת בגלל הבושה, אבל כולכן מכירות אותי טוב פה.. ואני זקוקה לכן כרגע.
הקטן בן 7 חודשים, יש קצת בעיות בשינה, נרדם רק על הידיים, לעיתים לוקח זמן.. ישן איתי במיטה.. החלטנו ללכת ליעוץ שינה. ביום שישי בבוקר נפגשנו עם יועצת השינה בזום. פסיכולוגית. אוקיי, היא בטוח מבינה בנפש התינוק, היא הרי מומחית בענייני הנפש.
איזו טעות.
ה"יועצת" נתנה את ההנחיות הבאות: להניח את הקטן במיטתו, וכאשר הוא מתחיל לבכות לגשת כעבור שתי דקות, ללטף מספר ליטופים ולצאת מהחדר. כך שוב כל שתי דקות, עד שהבכי נפסק או נחלש, ואז כבר לא לגשת.
אמרה לנו להתחיל כבר הלילה, בליל שבת.
מה שקרה זה שהקטן נרדם ב19:30, לאחר בכי של 40 דקות וכניסות שלנו לסירוגין.. אחר כך שוב קצת אחרי חצות.. כמעט שעתיים של תסכול, בכי וכניסות לסירוגין.. בהתעוררות הבאה כעבור כמה שעות (בסביבות 3), כבר הודעתי לבעלי בדמעות שאני מוותרת על ה"שיטה", שזו התעללות, וכפרת עוונות על ה500 שקל. רצתי לתינוק שלי, הרמתי ונישקתי. ביקשתי סליחה. הרדמתי על הידיים, הנחתי במיטה לצידי והחזקתי את היד הקטנה שלו.
רק השם יודע כמה הוא שמח לראות אותי כשנכנסתי. ילד שלי... סליחה שעשיתי את הדבר המזעזע הזה, אפילו שזה לחצי לילה בלבד. השם הטוב, תודה שנתת לי להבין מהר מאוד שאני עושה דבר פסול, ושנתת לי את הבינה להקשיב לאינסטינקטים האמהיים שלי.
בנות יקרות... אמנם הפסקתי את זה אחרי חצי לילה, אבל בבקשה תעודדו אותי שלא עשיתי נזק. בבקשה תגידו לי שאני לא רעה. אני לא נחשפת בגלל הבושה, אבל כולכן מכירות אותי טוב פה.. ואני זקוקה לכן כרגע.
).
