הלכתי לבית כנסת לכל התפילות, ולמדתי עם חברות.
משהו טוב שעשיתי? אממממ... רציתי ללמוד עם אח שלי, לא משנה שהוא לא הסכים.

סידרתי שולחןן

אשכרה יצאתי מהבית כדי לפגוש חברות שלא פגשתי כמה חודשים, והיה נחמד

דודים שלי היו אצלינו ושמרתי עליהם קצת

(סוף סוף הסכימו מה היינו צריכים בשביל זה שיעבור גם להורים שלי וגם להם שבוע אחרי חיסון שני בידוד שבוע ועוד בדיקות אבל לפחות באו)

משהו טוב שהיה- פגשתי חברים 

משהו טוב שעשיתי- למדתי הרבה

אמממ...
משהו טוב זה שהייתה שבת טובה, זמירות שבת, אוכל טוב וכו'...היה גם דיון בשולחן שבת וזה...(די חשוב...)
למדתי תנ"ך קצת, כמה שיכולתי, ובבוקר קמתי למניין של 7:00 וסימנתי לאבא שלי בקריאת התורה ואז הלכתי למניין של 8:10 וקראתי שם..(ושם אבא שלי סימן לי...)

זהו בערך...

הייתה שבת ממש כייפית, ב"ה

למדתי עם שני אחים שלי למבחן,

וזה גם משהו טוב שעשיתי וגם משהו טוב שהיה(:

בליל שבת הלכתי עם חבר ואז פגשנו איזה אחד מסורתי שהתחיל לדבר איתנו ואז הוא הביא קולה ופיצוחים ופשוט ישבנו ברחוב ואמרנו דברי תורה וממש חיזקנו אותו, זה היה הרגשה ממש טובה.

אנחנו(אבא שלי, אני ואח שלי...מצטרפים כל שנה אנשים אחרים מהגרעין שאבא שלי מזמין...) תמיד ביום הכיפורים יוצאים לכיכרה של עיר, פותחים שולחן(ששמנו במנעול מבעוד מועד), כיסאות, פורשים מפה לבנה וכל מאן דבעי יכול להגיע, לשבת, לשאול שאלות ביהדות, לשמוע וכו'...
ב"ה ממש מבורך..!!!
בגלל הקורונה לא עשינו בשנה האחרונה...

ישבתי עם אחותי למלווה מלכה עם גיטרה ומפוחית... היה מדהים!

עזרתי לאמא שלי..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....