אני מהאלו שההפך הכי מחוברות ולא מעופפות איפשהו.. אני אומרת איבדתי את התמימות בקטע אחר..

לדוגמא בזמן האחרון שמתי לב שדברים הרבה פחות נוגעים אליי.. פחות אכפט לי מהם..  נגיד הקטע עם אהוביה ברור שזה מזעזע אבל כאילו פתאום נגמר לי התמימות.. לא חסר דברים מזעזעים יותר או פחות ממה שקרה לו.. זה לא הדבר המזעזע ביותר... אולי כי ראיתי המון דברים מזעזעים מסרטים וכזה.. מבינה אותי בערך??

מצד אחד לגדול ולהכיר יותר את העולם

מצד שני לאבד את התמימות תוך כדי..

ככה גדלים, זה חלק מהחיים..

עצוב ולפעמים שמייח...

וכו'.

חח

זה לעומת זה: לא מתלהבים יותר מדי מסוכריה על מקל (כמו שילד קטן) ומצד שני גם לא מתרגשים מדברים אחרים שאמורים להזיז לנו.

מתישהו זה מתאזן ומקבלים פרופורציות נכונות על העולם.

החיים הרבה פעמים שוחקים את הנפש שלנו והופכים אותה ליותר גסה ומחוספסת ופחות עדינה...
עכשיו, זה נכון שבאופן טבעי עם גדילתנו אנחנו נחשפים ליותר דברים ולכן הנפש שלנו נשחקת, אך יש תקווה...!!!
יש מה שנקרא תיקון המידות, זה בעצם לעדן את הנפש שלנו ולהחזיר אותה למצב היותר טהור ותמים..!!
כאשר את לומדת ומיישמת את מסילת ישרים או ספרים אחרים, את משפשת את הלכלוכים שהצטברו על הנפש במשך הזמן ומצחצחת אותה כדי שתהיה מבריקה ונוצצת..!!!
נכון, אחרי שמשפשפים יש השלכות וזה לא אותו דבר כמו משהו שלא התלכלך מלכתחילה, אבל עדיין את הלכלוכים הגסים והעיקריים ניתן להסיר ולהיות עם קצת נקודות שלא יורדות לא תמיד זה דבר רע, כמו שאמרו, וגם אם כן, אין מה להצטער על זה, זה מעבר ליכולותינו...

יישר כוח שזה מעניין אותך..!!

שנזכה...!!
והפיתרון הוא פשוט: לא להישחק. לנסות תמיד לעורר את הנפש, לא להיות אדיש..!! עבודת המידות ותיקונן תחזיר את המצב למצב המקורי, פחות או יותר...

אדישות כזאת מעצבנת שלא נותנת לשום דבר להיכנס לך ללב, לא פיגועים ולא כלום. קיר.

או אם לא היה חרם דרבינו גרשום אז שתי סיבות...😜😜

יאללה עוד מעטט חח רציני הייתה רוצה 2?

והיא תהיה כולה שלי...

אז.. כן גם אני גם ממש רוצה זה

זה הדבר היפה בלחכות עד לחתונה ולשמור למרות שזה קשה רצח....

והאחת הזאת היא תהיה כולה רק שלי, ואני אהיה כולי רק שלה ולא של עוד אחת...

אצל אף אומה ועם בעולם, מלבד מי שחיים בתרבות של העולם העתיק, באורח חיים של שבטים, חמולות…

לא פשוט בכלל לתחזק זוגיות ומשפחה רגילה, נדרשת השקעה יומיומית, אז להחזיק משפחה של יותר מאישה אחת?

חג טו באב שמח

ומה היו אומרות הבנות לבחורים? התלמוד מחלק אותן ל-3 קבוצות:

1. יפהפיות – הבנות הנאות היו אומרות: "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. תן עיניך ליופי, שאין האישה אלא ליופי…".

2. מיוחסות – הבנות המיוחסות היו אומרות: "בחור, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שאין האישה אלא לבנים…".

3. מכוערות – הבנות המכוערות היו אומרות: "שקר החן והבל היופי" – אל תלכו אחר החן של המיוחסות ולא אחר היופי של היפהפיות, אלא "אשה יראת ה' היא תתהלל" – תלכו אחרינו, יראות השמיים, בתנאי שתעטרו אותנו בתכשיטים אחר החתונה…".

יצוין כי חג ט"ו באב נחגג במתכונת המלאה רק בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. כיום אין הוא נחשב ליום טוב, אולם לא אומרים בו תחנון.

את סוגיית 'מחוללות בכרמים' התלמוד חותם במחול אחר שצפוי להיות לעתיד לבא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול (=מעגל) לצדיקים והוא יושב בתוך המעגל בגן עדן, וכל אחד ואחד מהצדיקים מצביע על הקב"ה ואומר: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".

אם יעשו את זה יהיו ישר פמינסטיות שידרשו שגם הבנים יחוללו בכרמים והבנות תבחר אותם,

והחרדים יגידו שזה שיקצע ואם משהו כתוב בגמרא זה לא אומר שצריך לעשות אותו, והשתנו הטבעים.

וזכינו לצניעות מרובה על־ידי השדכנים העוסקים במלאכת הקודש

"אני בחור נחמד מחפש בחורה נחמדה"

"וואו, שמע, אין לי ממש רעיונות בשבילך..."

דופק?

"הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה."

קרבן העדה: "אל תתן עיניך בנוי. אלא באשה שתמצא חן בעיניך מחמת מעשיה."

"תן עיניך במשפחה. כלומר היופי הוא לבנות מחמת שאביהן עשירים כדנתן בנדרים בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן הרי היפות מסתמא בנות עשירים הן."

גם ראיתי אי־שם באמרי אמת שאחת הטעויות "שלח לך אנשים" הייתה שהיה צריך לשלוח בנות במקום בנים כי מסתמא הייתה להן עין טובה (אולי לכן בט"ו באב שזה התיקון של ט' באב זה יותר חג של הבנות. ונראה לי שזה גם קשור למחולות של יוה"כ.)

אבל זה היה בכלל אפשרי בזמנם לשלוח בנות לדבר כזה?

היו נכנסות עם ויזת תייר

אולי זה לא היה בעיה כי זה הענקים מהגובה שלהם לא הבדילו בין גבר לאישה

הקטע של הלוויות כו' המדרש הידוע

המרגלים יכלו לקחת את הבנות איתם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....