עבר עריכה על ידי -אני בתאריך כ"ה בשבט תשפ"א 16:30

אם יש לנו כוח אז מקסימום מנפחים כמה בלונים.. בדרך כלל פשוט מכינים עוגה ושרים קצת..

שיום הולדת זה יום דוקא יותר של עצמי, ולא של חברות ומשפחה.
שתאמת עושים לי מסיבה וזה, אני לא כול כך מתלהבת מזה. 
כאילו אני זוכרת שאני וחברה שלי הלכנו ביחד למרון, ורבי מאיר בעל הנס. וזה היה מיוחד כול כך!
כאילו זה יום נראלי יותר רוחני. ויום של עצמך בלבד! מסיבות וחגיגות זה נראלי ממש מיותר. וכול השטויות של 
"לכבות נרות ולהביע משאלה" זה מחרפן אותי! תרבות של גוים. 
ממליצה בחום! להשקיע ביום הקדוש הזה את הרוחניות שלך ועצמך! 
אשמח לתגובות!

 הלכנו כול החברות הקורבת לכותל... היה מדהים! וגם היא אמרה כך, אבל לדעתי זה ממש תלוי בבנאדם עצמו

צודקת לגמרי...!!
גם לא זוכר איפה ראיתי את זה, יש עניין לעשות חשבון נפש ביום הולדת...(אם את רוצה, אני יכול לבדוק לך...)
בקיצור, את צודקת בהחלט...

עכשיו, אין רע בלחגוג חגיגה צנועה עם המשפחה, זה כן נותן ליום הולדת משהו מיוחד, אך רק אם יש תוכן וזה, לא סתם ללכת למסעדה בלי באמת מטרה וזה...
נגיד ליום הולדת 40 לאבא שלי(לפני שנתיים וחצי..) ארגנתי לו חידון קהוט כזה על שאלות מהחיים שלו וגם עשינו קריוקי וזה, בקיצור, היה מיוחד, זה לדוגמא אירוע עם תוכן...
גם בר מצוות וחתונות, מלא פעמים זה מוחצן וראוותני, ודווקא בקורונה ראו שאירועים מצומצמים ואינטימיים הרבה יותר טובים מאשר אירועים מוחצנים שהכל בשביל ה-SHOW...
ולכן, אם עושים בר מצווה עם תוכן, סיום כלשהו, דרשת בר מצווה וכו'.. יכול להיות ממש טוב...
לאחותי עשינו בת מצווה בקורונה, אז בהתחלה החברות הגיעו והזמנו סדנת עור שווה כזאת ואז אחרי הסדנת עור אבא שלי הקטיר לבונה(כי לאחותי קוראים לבונה..) והסביר על חשיבותה של הקטורת, היא אמרה דרשת בת מצווה, ובכל זה גם היה אוכל וזה ואחרי כל זה המשפחה כבר התחילה להגיע אז החברות הלכו ועשינו עם המשפחה אירוע...
בקיצור, היה ממש מיוחד...
גם לאח שלי הייתה בר מצווה בקורונה וגם היה ממש מיוחד, אבל זה סיפור לזמן אחר...

בקיצור, במקום להתעסק בשטויות להתעסק בדברים מיוחדים וטובים ולקבל קבלות להמשך השנה, חשבון נפש וזה, הרבה יותר מועיל וטוב...
מקווה שהובן...

אני יכולה להיות שעה במיטה ולדבר עם ה'... אבל פשוט... קברים של צדיקים לא עושים לי את זה. 

אפשר להגיד שאולי זה כי את מחוברת ישר לקב"ה ולא צריכה מתווכים..
זה הרבה פעמים תלוי בנפש האדם, יש כאלו שחייבים שיהיה איזה צדיק שיתווך ביניהם לקב"ה ויש כאלו שמעדיפים קשר ישיר, בלי איזה מתווך...(כידוע, יש דמי תיווך...)

ברור שבמצב האידיאלי עדיף בלי מתווכים, אך לפעמים כאשר בן אדם לא נמצא במדרגה של בלי מתווכים והוא לא מאמץ לעצמו מתווך, זה יכול לגרום לנפילות ולבעיות.
רואים את זה עם גדעון שהעם רצה להמליך אותו והוא אמר: "ויאמר אליהם גדעון לא אמשול אני בכם ולא ימשול בני בכם ה' ימשול בכם" ואז מכיוון שהעם לא היה במדרגה מספיק גבוהה כדי להיות בלי מתווכים, ורק כאשר גדעון היה בחיים הם עבדו את ה' וכתוב ישר אחרי שגדעון מת: "ויהי כאשר מת גדעון וישובו בני ישראל ויזנו אחרי הבעלים וישימו להם בעל ברית לא-לוקים", מכיוון שהם לא היו בדרגה אז הם נכשלו ועבדו עבודה זרה בגלל זה.

יישר כוח שאת בדרגה כזאת...!!
לילה טוב...!!

שנזכה להגיע לדרגה לעבוד את ה' ללא מתווכים..!!

אבל כולם מנסים להתחמק מזה

היו מביאים קצפת וזורקים על הבת וזורקים עליה ביצים וכו... עד שמנהל התעצבן ואסר לעושת ימי הולדת, חחח זה היה ממש מצחיק אבל באמת מאז ימי הולדת הפכו להיות יותר משהו עומק ואימתי! 

גם אצל אח שלי עושים(עדיין..) את הדבר הזה...
זה מגעיל, בן אדם גדל בשנה וזורקים עליו קמח וביצים...?!?
זה הגיע לרמה שבן אדם פוחד לספר שיש לו יום הולדת וכשהוא כן מספר הוא מתחרט על זה...

כל הכבוד...!!
ב"ה שעכשיו זה כבר לא ככה...

והכול בזוכת המנהל אין עליו! הוא פושט אסר ובאמת כולם הקשיבו לו בגלל שיש לו כזה ענוה מייחודית שפושט לא משנה מה כולם מקשיבים לו.. ובדרך כלל הוא צודק ואם לא הוא מודה ומצטער קיצר אדם מאוד מייחוד! וכן היום ימי הולדת אנחנו עושות אחרת , עושים לכול בת משהו אחר , לאחת הולכים לכותל, לאחת כותבים שיר, ואחת בגלל הסגר עושים כך... ולאחת עושים עלאש זה ממש תלוי אצלנו מי ואיזה אופי היא

לפי התיאור שלך, נשמע מקסים..!!
כל הכבוד..!!

בגלל הבגרויות וכו.. אנחנו מתקשרות עליו רצץ כיאלו הוא איזה מורה מקסימום... איפלו למורה שלי אני לא מתקשרת כמו שאני מתקשרת עליו כזה לשואל מה אם זה ואיך והוא הכי זימן בעולם ותמיד ותמיד נחמד והוא אדם עוסק! כול פעם שאני מדברת עליו אני מתרגשת! קיצר  זכיתי!

כל הכבוד לו..!!

(דרך אגב, באמת שמתי לב לשגיאות כתיב...)

תמיד אחרי שאני כתובת אני עברות עלזה ובאמת על זה עברתי והינה התוצאה , אבל באמת שאם לא היה אם הקו האדום מתחת לא הייתי מצליחה לזהות מה נכון ומה לא זה באמת קשה לי  אבל כול החברות שלי ההורים המורות, התרגלו לזה  עד רמה מסיומת

אה, הבנתי...
וואו, אני הייתי מתחרפן, את האמת...
סליחה על הדוגרי...

עלזה עברתי בקטנה.... על הכול עוברת פעם פעמים... אבל בסדר לא נעלבת  הכול טוב  אני רגילה לזה כבר

 ומה שהכי מצחיק אני כתובת מלא זה התחביב שלי

כולם צוחקים מזה , אבל זה אימתי!

וואי וואי...
תחביב מעניין מצאת לך...
טוב, בהצלחה ממש..!!

ויש עוגה

והחברות עושות משו מעצמן בנפרד

לא יודעת חחח..

בלי מסיבה גדולה... ממש לא..

אצלנו בת מצווה זה משהו צנוע כזה...

לי לא היה בת מצווה בגלל הקורונה אוףףףףףףף

כן ביקשתי מההורים שלי מתנה, אבל לא עשיתי שום דבר מעבר.

גם לפני הבת מצווה לא היו לי כאלה חגיגות, היה מותר לי להזמין רק 10 בנות ליום הולדת כי הבית שלנו קטן, אז בכיתה ד' או ה' נורא התרגשתי ונתתי את ההזמנות לבנות המוזמנות מול כולם.

אמא שלי שמעה את זה וכעסה עליי כי בנות לא מוזמנות יעלבו, אז היא השכירה את האולם של בית הכנסת ועשו לי מסיבה גדולה.

אבל בגדול אני לא עושה עניין מיום הולדת, אולי קצת מתלהבת מהשינוי בגיל, אבל לא בוער לי לעשות מסיבה.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....