גם אם הגננות/המטפלות לא מחוסנות?
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
תחזירו את הילדים לגנים כשהם יפתחו?באת אליי פתאום
שאלה נוספתאנייי88
המורות שבחבורה התחסנתן?
אני כן, מחכה לחיסון שני. מעדיפה לא לחזור לפני שעובר שבוע....אמהלה
כן. מחכה לשנישלומצ'
לא... בהריון.קול ברמה
אני מורה, בהריון בסיכון, התחסנתירק להודות
חסיון ראשון בינתייםפולניה12
לא התחסנתיהריוניסטית
כן. אחרי חיסון שני ברוך ההרבית טובות אלי
שאלה טובהאמהלה
ניהול סיכוניםאנייי88
כנרה שאת הקטנים בלי הרבה מגעם כן. את הגנים והבי"ס לא יודעת
איך קטנים בלי הרבה מגעים? או שזו שגיאת הקלדה?יעל מהדרום
לא טעות הקלדהאנייי88
הקטן במסגרת קטנה ממש.
והמטפלת שלו מחלימה.
הפעוט במעון הבנתי שהרבה מאוד משפחות וילדים נחשבים מחלימים. אז נראה לי יותר פשוט.
והמטפלת שלו מחלימה.
הפעוט במעון הבנתי שהרבה מאוד משפחות וילדים נחשבים מחלימים. אז נראה לי יותר פשוט.
אהה..אז לא קשור למגעים. בגן ובמעון יש יותר מגע מאשר בבית ספריעל מהדרום
אין לי ברירה, אני מתכוונת להחזיריעל מהדרום
לק"י
גם ככה עכשיו שני הגדולים בשמרטפיה בעבודה, אבל יש שם פחות ילדים מבגנים הרגילים.
ולא הולכת לשאול את הגננות והמטפלות אם הן התחסנו. (המטפלת של הקטנה ספרה לי שהיא התחסנה, ובכל מקרה הקטנה אצלה גם בסגר).
ובואו נגיד, שחוץ מהן יש בגנים עוד ילדים שעלולים חלילה לחלות ולהדביק.
ב"ה שהבנות נמצאות במסגרות לא עם המון ילדים (במשפחתון 4, ובמעון 20 בערך).
ושה' ישמור על כולנו.
גם ככה עכשיו שני הגדולים בשמרטפיה בעבודה, אבל יש שם פחות ילדים מבגנים הרגילים.
ולא הולכת לשאול את הגננות והמטפלות אם הן התחסנו. (המטפלת של הקטנה ספרה לי שהיא התחסנה, ובכל מקרה הקטנה אצלה גם בסגר).
ובואו נגיד, שחוץ מהן יש בגנים עוד ילדים שעלולים חלילה לחלות ולהדביק.
ב"ה שהבנות נמצאות במסגרות לא עם המון ילדים (במשפחתון 4, ובמעון 20 בערך).
ושה' ישמור על כולנו.
הנה גם הילדים שלך אין להם יותר מידי מגעיםאנייי88
התכוונת לכמות האנשים שהם פוגשים במסגרת?יעל מהדרום
לק"י
ונכון, ב"ה.
יחסית למעונות וגנים אחרים הם לא הרבה.
ונכון, ב"ה.
יחסית למעונות וגנים אחרים הם לא הרבה.
אם מחזירים גם ביה"ס אז כןאמאשוני
אם רק גנים אז ממש לא.
מהסיבה שאני לא אכנס עם הילד לבידוד,
ויהיה יותר מסובך לעשות את זה עם ילדת הגן ואם גם ככה אחים שלה בבית אז לא משנה לי אם היא נמצאת או לא. אז מעדיפה להשאיר ולהימנע מבידוד בגיל שלה.
אם גם אחים שלה חוזרים אז מה שנקרא "חוזרים לשגרה" ונקווה שיהיה בסדר.
מקסימום אני אצא מהבית אם נצטרך בידוד משפחתי.
לגבי גננות מחוסנות, הלוואי וכולם חוסנו,
אבל גם אם לא, פחות מטריד אותי. יש מספיק ילדים בגן גם ככה שיכולים להכניס את כל הגן לבידוד. אז עוד אשת צוות מחוסנת או לא, זה לא מה שיטה את הכף אם לשלוח או לא.
מהסיבה שאני לא אכנס עם הילד לבידוד,
ויהיה יותר מסובך לעשות את זה עם ילדת הגן ואם גם ככה אחים שלה בבית אז לא משנה לי אם היא נמצאת או לא. אז מעדיפה להשאיר ולהימנע מבידוד בגיל שלה.
אם גם אחים שלה חוזרים אז מה שנקרא "חוזרים לשגרה" ונקווה שיהיה בסדר.
מקסימום אני אצא מהבית אם נצטרך בידוד משפחתי.
לגבי גננות מחוסנות, הלוואי וכולם חוסנו,
אבל גם אם לא, פחות מטריד אותי. יש מספיק ילדים בגן גם ככה שיכולים להכניס את כל הגן לבידוד. אז עוד אשת צוות מחוסנת או לא, זה לא מה שיטה את הכף אם לשלוח או לא.
אני כןכן אני
לא יודעת אם הצוות התחסן.
המטפלת של הבן שלי מחלימה, וגם הגננת המשלימה של הבת.
לא יודעת לגבי השאר.
הגדולה ממש מחכה לחזור למסגרת.
וזה יאפשר לי גם לשקם את הבית, מה שלא יכולתי לעשות איתם בבית.
וגם לעבוד.
קחי בחשבון שאין לי ילדים גדולים יותר שבכל מקרה נשארים בבית.
אני חוששת מהחברים לא פחות מהחשש מהגננות.מ.א.
מקווה שיהיה לי כוח לא לשלוח כל עוד זה לא נראה לי סביר בריאותית.
אני קיבלתי חיסון 1בית חלומתי
חוששת ממש להחזיר
לא יודעת ברגע האמת מה להחליט
כל יום שלא פותחים אני מודה לה'
אל כך שההתלבטות נדחת
רק המבאס הוא שאם יחזירו ולא אשלח
המעון זה הרבה כסף
בכל מקרה הייתי מעדיפה לחכות עד אחרי החיסון השני
לא יודעת ברגע האמת מה להחליט
כל יום שלא פותחים אני מודה לה'
אל כך שההתלבטות נדחת
רק המבאס הוא שאם יחזירו ולא אשלח
המעון זה הרבה כסף
בכל מקרה הייתי מעדיפה לחכות עד אחרי החיסון השני
ממה שהבנתי על איך שהחיסון עובד,לפניו ברננה!
הוא לא מונע הדבקה, אלא מונע מחלה חמורה...
אפילו שקלו לבטל את הפטור מהבידוד למחוסנים אחרי שבוע מהמנה השנייה. (ככל הידוע לי זה ירד מהפרק)
ככה שהשאלה היא שאלה של ניהול סיכונים שלך מול עצמך, ולא מה ואיך הגננות של הילדים שלך החליטו.
אפילו שקלו לבטל את הפטור מהבידוד למחוסנים אחרי שבוע מהמנה השנייה. (ככל הידוע לי זה ירד מהפרק)
ככה שהשאלה היא שאלה של ניהול סיכונים שלך מול עצמך, ולא מה ואיך הגננות של הילדים שלך החליטו.
כרגע יש אינדקציהתמיד להודות
לכך שהחיסון גם מוריד באחוזים גבוהים את ההדבקה. זה עדיין לא נחקר לעומק ולכן איח תוצאות סופיות אבל לפי מה שרואים עכשיו ככה זה נראה
שקלו לבטל את הפטור רק לחוזרים מחולשבעבום
כדי שלא יכניסו מוטציות חדשות שאולי עמידות לחיסול. בשום שלב לא שקלו לבטל את הפטור לגמרי
כולנו חלינו אז כןתמיד להודות
אם לא הייתי חולה מניחה שלא הייתי מחזירה עד שיעבור שבוע מהחיסון השני. נשמע לי טירוף שחושבים בכלל על להחזיר את מערכת החינוך במצב התחלואה הקיים.
לגבי הצוות, משגע אותי שכל כך הרבה צעקו על כך שמפקירים את המורים ושופכים את דמם כשפותחים את מערכת החינוך ובפועל פחות מ50% מהצוות החינוכי התחסנו. כנראה שהמורים לא כל כך מפחדים מהמחלה אם הם לא ממהרים להתחסן (ברור שהכללתי ויש רבים שהתחסנו)
לגבי הצוות, משגע אותי שכל כך הרבה צעקו על כך שמפקירים את המורים ושופכים את דמם כשפותחים את מערכת החינוך ובפועל פחות מ50% מהצוות החינוכי התחסנו. כנראה שהמורים לא כל כך מפחדים מהמחלה אם הם לא ממהרים להתחסן (ברור שהכללתי ויש רבים שהתחסנו)
או שמפחדים יותר מהחיסון או מתופעות הלוואי שלויעל מהדרום
לק"י
אפשר לפחד גם וגם וגם
אפשר לפחד גם וגם וגם
בעניי מי שמפחד מתופעות הלוואיתמיד להודות
לא מפחד מספיק מהמחלה.
הכל פה זה ניהול סיכונים מי שמנהל את הסיכונים שלו כך שתופעות הלוואי מהחיסון מכריעות את הכף מפחד פחות מהקורונה
בכלל כשאני רואה את אחוזי המתחסנים אני מגיעה למסקנה שאנשים כנראה לא כל כך סובלים מהמצב אחרת אין לי איל להסביר את האחוזים היחסית נמוכים.
הכל פה זה ניהול סיכונים מי שמנהל את הסיכונים שלו כך שתופעות הלוואי מהחיסון מכריעות את הכף מפחד פחות מהקורונה
בכלל כשאני רואה את אחוזי המתחסנים אני מגיעה למסקנה שאנשים כנראה לא כל כך סובלים מהמצב אחרת אין לי איל להסביר את האחוזים היחסית נמוכים.
אין לי חשק להכנס לדיון הזהיעל מהדרום
לק"י
רק אומרת שלעשות חיסון שעלול לגרום לתופעות לוואי קשות, עלול להשמע מפחיד יותר מאשר *אולי* לחלות במחלה.
ולפחד מהחיסון התכוונתי בגלל שהוא חדש.
רק אומרת שלעשות חיסון שעלול לגרום לתופעות לוואי קשות, עלול להשמע מפחיד יותר מאשר *אולי* לחלות במחלה.
ולפחד מהחיסון התכוונתי בגלל שהוא חדש.
סבבה מבחינתי לא להיכנס לדיוןתמיד להודות
אבל רק מגיבה על מה שכתבת...
לגבי המורים, אם כפי שיפה בן דוד טוענת הסיכון לצוות הרפואי בהידבקות הוא כל כך גבוה איך זה מסתדר עם זה שיותר ממחצית מהמורים מעדיפים לקחת את הסיכון הכל כך גבוה על פני החיסון?
זה משגע אותי שכולנו נשארים בני ערובה בידיים של מי שלא מתחסן. הרי אף אחד לא סוגר את מערכת החינוך בגלל הפחד מתחלואה קשה אצל הילדים שתביא את מערכת הבריאות לקריסה אלא החשש הוא שהם היום יותר נדבקים וידביקו מבוגרים שלא התחסנו וזה יגרום לקריסה של מערכת הבריאות. אז שיתכבדו כל אותם אנשים שמפחדים מהחיסון וישלמו הם את המחיר בכך שיכנסו לסגר מרצון/ יחלו אבל למה ציבור של מעל 3 מליון מתחסנים + קרוב למליון מחלימים צריך לשלם את המחיר של הבחירה בפחד מחיסון?
אני לא כותבת אלייך, סתם פורקת את התסכול שלי מהמצב. הגיע הזמן שמי שבוחר לא להתחסן כנגד הדעות של רוב מוחץ של גורמי המקצוע ישלם את המחיר על הבחירה שלו.
לגבי המורים, אם כפי שיפה בן דוד טוענת הסיכון לצוות הרפואי בהידבקות הוא כל כך גבוה איך זה מסתדר עם זה שיותר ממחצית מהמורים מעדיפים לקחת את הסיכון הכל כך גבוה על פני החיסון?
זה משגע אותי שכולנו נשארים בני ערובה בידיים של מי שלא מתחסן. הרי אף אחד לא סוגר את מערכת החינוך בגלל הפחד מתחלואה קשה אצל הילדים שתביא את מערכת הבריאות לקריסה אלא החשש הוא שהם היום יותר נדבקים וידביקו מבוגרים שלא התחסנו וזה יגרום לקריסה של מערכת הבריאות. אז שיתכבדו כל אותם אנשים שמפחדים מהחיסון וישלמו הם את המחיר בכך שיכנסו לסגר מרצון/ יחלו אבל למה ציבור של מעל 3 מליון מתחסנים + קרוב למליון מחלימים צריך לשלם את המחיר של הבחירה בפחד מחיסון?
אני לא כותבת אלייך, סתם פורקת את התסכול שלי מהמצב. הגיע הזמן שמי שבוחר לא להתחסן כנגד הדעות של רוב מוחץ של גורמי המקצוע ישלם את המחיר על הבחירה שלו.
מחילהבת 30
אנחנו חיים במדינה עם חוקים ועם זכויות אזרח.
זכותו של כל אזרח להחליט אם יתחסן או לא. אוי ואבוי לנו אם יהיה חוק חובת חיסון, כי המשמעות העמוקה של זה היא מאוד גרועה. ויכולה גם להתבטא בתחומים אחרים של חדירת הממשל לתחומים פרטיים.
זכותו של כל אדם לעבוד היכן שהוא בוחר. וכמו שאסור שתהיה אפליה בשוק העבודה על רקע דתי, מגדרי וכד', בטח שאסור שתהיה אפליה על רקע חיסוני...
חובתו וזכותו של כל ילד להגיע ללימודים בבתי''ס אם זה רצונם של ההורים שלו.
במדינת ישראל, נכון להיום, אין אפשרות חוקית לכפות חיסונים, וב''ה שזה כך. אם לא היה כך היינו בדרך להיות סין.
מעבר לזה בטענה שלך יש משהו מובנה שהוא לא נכון בעיני.
אם החיסון הוא אכן מונע הדבקה או מונע תחלואה קשה, הרי שמי שהתחסן הרוויח ומי שלא, לוקח סיכון בעיקר על חייו שלו. אולי זה לא מובן או מעצבן, אבל זה חלק מזכויות האזרחים במדינה שלנו...
כך שזה מאוד לא מדויק להגיד שכולנו בני ערובה של מי שלא מתחסן.
אולי, כולנו בני ערובה של התנהלות ממשלתית מרגיזה, כושלת, לא ברורה ולא שקופה- אבל זה לא קשור לחיסונים!!!
ודבר אחרון, אין מה לעשות, זאת המדינה. מוצא חן בעיני שיש פה ערבים ובדואים? לא. אבל הם פה. וכל עוד הם פה כנראה שהמדינה תתקצב אותם בכל מיני תחומים, גם אם בעיני זה לא מוצא חן. ואני אצטרך לסבול את הנוכחות שלהם שבעיני היא פוגענית ומזיקה.
האם בעיני שמאלנים מוצא חן שההתנחלויות פורחות? לא. אבל זאת המדינה, והם כנראה יצטרכו להסתדר עם זה איכשהו, למרות שבעיניהם התנחלות זה אסון לאומי.
כנ''ל בענין החיסון. זאת המדינה. לא כולם רוצים להתחסן ולא כולם יכולים. וגם אם זה לא מוצא חן בעיני גורמים אחרים, הם יצטרכו לחיות עם זה.
מעבר לזה, כבר כמה שבועות שהנושא של מבוגרים ירד מהפרק, גם כי אחוזים גבוהים של מבוגרים התחסנו, וגם כי המחלה עכשיו פוגעת הצעירים.
כך שבעצם, בסוף מי שעלול להיפגע מלא להתחסן, זה בעיקר מי שלא התחסן...
זכותו של כל אזרח להחליט אם יתחסן או לא. אוי ואבוי לנו אם יהיה חוק חובת חיסון, כי המשמעות העמוקה של זה היא מאוד גרועה. ויכולה גם להתבטא בתחומים אחרים של חדירת הממשל לתחומים פרטיים.
זכותו של כל אדם לעבוד היכן שהוא בוחר. וכמו שאסור שתהיה אפליה בשוק העבודה על רקע דתי, מגדרי וכד', בטח שאסור שתהיה אפליה על רקע חיסוני...
חובתו וזכותו של כל ילד להגיע ללימודים בבתי''ס אם זה רצונם של ההורים שלו.
במדינת ישראל, נכון להיום, אין אפשרות חוקית לכפות חיסונים, וב''ה שזה כך. אם לא היה כך היינו בדרך להיות סין.
מעבר לזה בטענה שלך יש משהו מובנה שהוא לא נכון בעיני.
אם החיסון הוא אכן מונע הדבקה או מונע תחלואה קשה, הרי שמי שהתחסן הרוויח ומי שלא, לוקח סיכון בעיקר על חייו שלו. אולי זה לא מובן או מעצבן, אבל זה חלק מזכויות האזרחים במדינה שלנו...
כך שזה מאוד לא מדויק להגיד שכולנו בני ערובה של מי שלא מתחסן.
אולי, כולנו בני ערובה של התנהלות ממשלתית מרגיזה, כושלת, לא ברורה ולא שקופה- אבל זה לא קשור לחיסונים!!!
ודבר אחרון, אין מה לעשות, זאת המדינה. מוצא חן בעיני שיש פה ערבים ובדואים? לא. אבל הם פה. וכל עוד הם פה כנראה שהמדינה תתקצב אותם בכל מיני תחומים, גם אם בעיני זה לא מוצא חן. ואני אצטרך לסבול את הנוכחות שלהם שבעיני היא פוגענית ומזיקה.
האם בעיני שמאלנים מוצא חן שההתנחלויות פורחות? לא. אבל זאת המדינה, והם כנראה יצטרכו להסתדר עם זה איכשהו, למרות שבעיניהם התנחלות זה אסון לאומי.
כנ''ל בענין החיסון. זאת המדינה. לא כולם רוצים להתחסן ולא כולם יכולים. וגם אם זה לא מוצא חן בעיני גורמים אחרים, הם יצטרכו לחיות עם זה.
מעבר לזה, כבר כמה שבועות שהנושא של מבוגרים ירד מהפרק, גם כי אחוזים גבוהים של מבוגרים התחסנו, וגם כי המחלה עכשיו פוגעת הצעירים.
כך שבעצם, בסוף מי שעלול להיפגע מלא להתחסן, זה בעיקר מי שלא התחסן...
כל מילה..כנרת כנרת
רק לגבי הפסקה האמצעית שלך- אז בעצם הילדים הם 'בני ערובה'סמיילי12
של מי שלא התחסן. וגם מי שהיה רוצה להתחסן ולא יכול מסיבות רפואיות, הוא גם 'בן ערובה'.
אני לא יכולה לכפות על אף אחד להתחסן, ואני גם לא רוצה ולא חושבת שזה נכון.
רק מציינת שעצם העובדה שאדם לא מתחסן, היא זו שעלולה לפגוע באחרים.
אני לא פוגעת באחרים בעצם ההתחסנות שלי. אני יכולה לפגוע בעצמי, נכון. גם הקורונה עלולה לפגוע בי.
אבל אם אני לא מתחסנת ונדבקת, אני מסכנת את הילדים ואת האנשים שלא יכולים להתחסן.
אני לא יכולה לכפות על אף אחד להתחסן, ואני גם לא רוצה ולא חושבת שזה נכון.
רק מציינת שעצם העובדה שאדם לא מתחסן, היא זו שעלולה לפגוע באחרים.
אני לא פוגעת באחרים בעצם ההתחסנות שלי. אני יכולה לפגוע בעצמי, נכון. גם הקורונה עלולה לפגוע בי.
אבל אם אני לא מתחסנת ונדבקת, אני מסכנת את הילדים ואת האנשים שלא יכולים להתחסן.
גם אם את מתחסנת את כנראה יכולהבת 30
להידבק ולהדביק.
אז מבחינה הזאת אין הבדל בין מחוסן או לא.
אפילו יכול להיות הפוך, שמחוסן ידבק אבל יהיה א-סימפטומטי (כמו שכבר רואים שקורה) ולא ידע להיזהר, וידביק מישהו לא מחוסן שיחלה קשה ח''ו.
אז זה לא מדויק להגיד שאם אני לא מתחסנת זה פוגע בך. אם את מחוסנת את אמורה להיות מוגנת מתחלואה קשה.
ואם בכל זאת התחלואה הקשה אצל מתחסנים תמשיך, אז הבעיה היא ביעילות החיסון ולא במי שלא מתחסן...
אז מבחינה הזאת אין הבדל בין מחוסן או לא.
אפילו יכול להיות הפוך, שמחוסן ידבק אבל יהיה א-סימפטומטי (כמו שכבר רואים שקורה) ולא ידע להיזהר, וידביק מישהו לא מחוסן שיחלה קשה ח''ו.
אז זה לא מדויק להגיד שאם אני לא מתחסנת זה פוגע בך. אם את מחוסנת את אמורה להיות מוגנת מתחלואה קשה.
ואם בכל זאת התחלואה הקשה אצל מתחסנים תמשיך, אז הבעיה היא ביעילות החיסון ולא במי שלא מתחסן...
מה שאומרים שזה מוריד את הסיכויים גם להדביק-הריונית
אבל כן, לא ח100%
אומריםבת 30
אף אחד לא יודע לתת נתונים מדויקים עדיין
כתבתי בהמשך למה שאת כתבתסמיילי12
שאם אדם לא מתחסן הוא לוקח סיכון על חייו הפרטיים שלו.
וזה לא נכון.
הוא לוקח סיכון על כלל הציבור הלא מחוסן.
בינתיים לא ביטלו את פטור הבידוד למחוסנים.
ובינתיים אני שומעת בחדשות שמדינות יאפשרו לעבור מאחת לשניה למחוסנים ללא צורך בבידוד וללא צורך בבדיקות קורונה.
וזה לא נכון.
הוא לוקח סיכון על כלל הציבור הלא מחוסן.
בינתיים לא ביטלו את פטור הבידוד למחוסנים.
ובינתיים אני שומעת בחדשות שמדינות יאפשרו לעבור מאחת לשניה למחוסנים ללא צורך בבידוד וללא צורך בבדיקות קורונה.
פה הדיון נכנס לנישה אחרתבת 30
להחלטה שכל אחד צריך להחליט מה הוא מעדיף. סיכון מהמחלה או סיכון מהחיסון.
כל עוד יש רמה מסוימת של סיכון מהחיסון, אני חושבת שלא פשוט בכלל להחליט שאני מכניסה את עצמי לסיכון מסוים, רק כדי לא לסכן אחרים.
זו שאלה מהותית לגבי נושא החיסונים באופן כללי.
וכדי להחליט מה נכון לעשות צריך לדעת נתונים אמיתיים על הסיכונים.
נכון לעכשיו, אני לא באמת חושבת שיש ודאות לגבי סיכוני החיסון.
לא סתם מדינות אחרות בעולם מחכות לראות מה יהיה בישראל. החשש מהסיכון בחיסון קיים.
כל עוד יש רמה מסוימת של סיכון מהחיסון, אני חושבת שלא פשוט בכלל להחליט שאני מכניסה את עצמי לסיכון מסוים, רק כדי לא לסכן אחרים.
זו שאלה מהותית לגבי נושא החיסונים באופן כללי.
וכדי להחליט מה נכון לעשות צריך לדעת נתונים אמיתיים על הסיכונים.
נכון לעכשיו, אני לא באמת חושבת שיש ודאות לגבי סיכוני החיסון.
לא סתם מדינות אחרות בעולם מחכות לראות מה יהיה בישראל. החשש מהסיכון בחיסון קיים.
אה אני לא נכנסת לדיון😄סמיילי12
בסהכ הגבתי למה שאמרת.
אני לא מעוניינת לשכנע אף אחת לפה או לפה. שכל אחת תיקח החלטה על החיים שלה.
רק תיקנתי את מה שאמרת,לפי מה שאני חושבת.
אני לא מעוניינת לשכנע אף אחת לפה או לפה. שכל אחת תיקח החלטה על החיים שלה.
רק תיקנתי את מה שאמרת,לפי מה שאני חושבת.
ראית איפה שהוא שכתבתי על חיסון חובה?תמיד להודות
ממש לא רוצה לחיות במדינה שיש בה חיסון חובה רק כתבתי שאני רוצה שעוד חודש יפתחו הכל ומי שלא התחסן יחליט אם להתבודד בבית מרצונו או לקחת סיכון ולהידבק. מי שמחוסן לא צריך כערבות הדדית להישאר בבית ולמנוע את ההדבקה של מי שבחר לא להתחסן
מה שאני חושבת.סמיילי12
אותי מתסכל שכל הורה בישראל חושב שהוא יכול לכפות עליהריוניסטית
להתחסן.
לא. ממש ממש לא.
למרות שהדמוקרטיה פה הולכת ומצטמצמת, עדיין אי אפשר להכריח אנשים להתחסן.
זה שאני עובדת ציבור לא הופך אותי לרכוש ציבורי הנתון להחלטות של אחרים.
ובואי נחקור קצת את ההגיון בטענה.
אני נכנסתי כמה פעמים לבידוד בגלל תלמידים שלימדתי שהיו חולים מאומתים. תיכון.
בשום מקום אחר לא נחשפתי לחולים. רק שם.
את התלמידים שלי אף אחד לא מחייב להתחסן. אף אחד לא מתנה את ההגעה שלהם ללימודים בהתחסנות כפי שרוצים לעשות לצוותי ההוראה.
מסכימה איתי שעפ ההגיון הפשוט עולם הפוך ראיתי?
הרבה יותר סביר להניח ש30 תלמידים צפופים בכיתה יפיצו את הנגיף, ולא המורה הבודדת שעומדת בכיתה ופועלת עפ ההנחיות הרבה יותר מהתלמידים שלה.
בקיצור,
תודה, אבל לא תודה.
גם אני מתוסכלת מהרבה דברים בעולם, אבל אני לא יכולה לעקם את העולם שיפעל בדיוק כפי שאני חושבת שנכון.
הקבה נתן לנו בינה, דעת והשכל וכל אחד ישתמש בשלו.
לא. ממש ממש לא.
למרות שהדמוקרטיה פה הולכת ומצטמצמת, עדיין אי אפשר להכריח אנשים להתחסן.
זה שאני עובדת ציבור לא הופך אותי לרכוש ציבורי הנתון להחלטות של אחרים.
ובואי נחקור קצת את ההגיון בטענה.
אני נכנסתי כמה פעמים לבידוד בגלל תלמידים שלימדתי שהיו חולים מאומתים. תיכון.
בשום מקום אחר לא נחשפתי לחולים. רק שם.
את התלמידים שלי אף אחד לא מחייב להתחסן. אף אחד לא מתנה את ההגעה שלהם ללימודים בהתחסנות כפי שרוצים לעשות לצוותי ההוראה.
מסכימה איתי שעפ ההגיון הפשוט עולם הפוך ראיתי?
הרבה יותר סביר להניח ש30 תלמידים צפופים בכיתה יפיצו את הנגיף, ולא המורה הבודדת שעומדת בכיתה ופועלת עפ ההנחיות הרבה יותר מהתלמידים שלה.
בקיצור,
תודה, אבל לא תודה.
גם אני מתוסכלת מהרבה דברים בעולם, אבל אני לא יכולה לעקם את העולם שיפעל בדיוק כפי שאני חושבת שנכון.
הקבה נתן לנו בינה, דעת והשכל וכל אחד ישתמש בשלו.
את צודקת שאת לא מחויבת להתחסןאנייי88
אבל אני בעד שכל מי שלא מתחסן. בטח במערכת הציבורית שממומנת מכספי כולנו.
ונכנס לבידוד למשל, הבידוד יהיה על חשבונו. כל עוד היה מותר לו רפואית להתחסן.
הילדים שלי משלמים בינתיים את חוסר החיסון של חלק מהאוכלסיה.
אותי מעניין אם ההכנסה של המורה היתה נפגעת כתוצאה מזה שהן מלמדות מרחוק האם עדין היו כמחצית מעובדי ההוראה שלא התחסנו.
אני חושבת שלא צריך לחייב לחייב להתחסן. אהל בהחלט להפסיק לממן ימי בידוד למי שיכל להתחסן ולא עשה את זה למשל.
להחזיר לשגרה בעוד שלושה שבועות או חודש רק את מי שהתחסן. לתת תוקף לדרכון הירוק.
ונכנס לבידוד למשל, הבידוד יהיה על חשבונו. כל עוד היה מותר לו רפואית להתחסן.
הילדים שלי משלמים בינתיים את חוסר החיסון של חלק מהאוכלסיה.
אותי מעניין אם ההכנסה של המורה היתה נפגעת כתוצאה מזה שהן מלמדות מרחוק האם עדין היו כמחצית מעובדי ההוראה שלא התחסנו.
אני חושבת שלא צריך לחייב לחייב להתחסן. אהל בהחלט להפסיק לממן ימי בידוד למי שיכל להתחסן ולא עשה את זה למשל.
להחזיר לשגרה בעוד שלושה שבועות או חודש רק את מי שהתחסן. לתת תוקף לדרכון הירוק.
ימי בידוד לא יורדים מימי מחלה? זה לא על חשבונינו?יעל מהדרום
לא. זה על חשבון המעסיק.סמיילי12
ורק לאחרונה הותר למעסיק להגיש בקשה להחזר על הימים המשולמים מהמדינה
הבנתי. תודהיעל מהדרום
ימי מחלה זה על חשבון המעסיק לא העובדתמיד להודות
בכל מקרה סוכם שהעלות מתחלקת חצי חצי בין המעסיק למשרד הבריאות ולעובדים יורדים ימי מחלה מהצבירה
תודה!יעל מהדרום
4 ימי מחלה מהצבירה. גם אם הבידוד יותר ארוךסמיילי12
השאר לא יורד מהצבירה אבל העובד כן מקבל כסף
קיצור העובד רק מרוויח.
קיצור העובד רק מרוויח.
אני יודעת כי אני עושה משכורות ומתעסקצ בזה מלאאאאאסמיילי12
😐
לא ידעתי, החכמת אותיתמיד להודות
כמו שציינתי, נחשפתי רק בבית ספרהריוניסטית
כך שכל ימי הבידוד שלי היו ימי בידוד בית ספריים.
לתת תוקף לדרכון הירוקבת 30
בתחומים שהם לא חיוניים.
בתי קפה, קולנוע וכד'.
לא בלימודים וכד'
בתי קפה, קולנוע וכד'.
לא בלימודים וכד'
אגב בהקשר לזה שתלמידים לא מתחסניםאנייי88
הרוב המוחלט של מערכת החינוך זה כאלה שלא יכולים להתחסן.
וכן בכיתות יא יב להחזיר לפרונטלי רק את אלו שהתחסנו.
אני לא יכולה לחסן את הילדים שלי.
לכן אמרתי מי שרפואית לא יכול להתחסן זה משהו אחר לחלוטין...
וכן בכיתות יא יב להחזיר לפרונטלי רק את אלו שהתחסנו.
אני לא יכולה לחסן את הילדים שלי.
לכן אמרתי מי שרפואית לא יכול להתחסן זה משהו אחר לחלוטין...
לאבת 30
להתנות את הלימודים בחיסונים זה ללכת צעד אחד לכיוון סין. זו לא סתם החלטה.
זה להחליט שמי שמסיבותיו שלו לא רוצה להתחסן, מאבד זכויות חוקיות שלו.
מילא להתנות כניסה לקולנוע וכד'- זה משהו אחר. אבל לימודים? לא ולא.
זאת סכנה דמוקרטית חוקית.
זה להחליט שמי שמסיבותיו שלו לא רוצה להתחסן, מאבד זכויות חוקיות שלו.
מילא להתנות כניסה לקולנוע וכד'- זה משהו אחר. אבל לימודים? לא ולא.
זאת סכנה דמוקרטית חוקית.
אני לא יודעת מי זה כל ההורים בישראלתמיד להודות
שאת כותבת עליהם.
אני ממש לא רוצה לכפות עלייך להתחסן כל מה שאני מבקשת זה שהילד שלי לא ישאר בבית כדי להגן עלייך.
שעוד חודש יפתחו את הלימודים לכולם ומורים שלא התחסנו יתמודדו עם הסיכון לחלות או שיתפטרו מעבודתם.
אין סיבה שאני והילדים שלי ישלמו את המחיר על חוסר רצון של הצוות להתחסן.
אני ממש לא רוצה לכפות עלייך להתחסן כל מה שאני מבקשת זה שהילד שלי לא ישאר בבית כדי להגן עלייך.
שעוד חודש יפתחו את הלימודים לכולם ומורים שלא התחסנו יתמודדו עם הסיכון לחלות או שיתפטרו מעבודתם.
אין סיבה שאני והילדים שלי ישלמו את המחיר על חוסר רצון של הצוות להתחסן.
ברורבת 30
מי שלא מתחסן אחראי למעשיו.
זה כל צה שטענתיתמיד להודות
ובחיי שאני לא מבינה את התגובות אליי נשים הגיבו בלי קשר למה שכתבתי...
חוץ מה"עובדה הפעוטה" שזה לא באמת עובד ככה כי עם מערכת הבריאות תקרוס ואני בדיוק אצטרך טיפול אני אהיה בבעיה אבל שיפתחו ויראו אולי עוד אנשים יתחסנו וזה לא יגרום לקריסה של מערכת הבריאות
חוץ מה"עובדה הפעוטה" שזה לא באמת עובד ככה כי עם מערכת הבריאות תקרוס ואני בדיוק אצטרך טיפול אני אהיה בבעיה אבל שיפתחו ויראו אולי עוד אנשים יתחסנו וזה לא יגרום לקריסה של מערכת הבריאות
את יודעתבת 30
זה היה ברור שזה יקרה.
ברגע שהיה דיבור על חיסון. היה ברור ונאמר גם בשרשורים פה, שגם אם החיסון לא יהיה יעיל כמו שחשבו, או תרחיש דומה, אז האצבע המאשימה תופנה כלפי אלה שלא התחסנו.
ואני לא בטוחה בכלל בכלל שזה נכון, מציאותית, לעשות זאת.
ברגע שהיה דיבור על חיסון. היה ברור ונאמר גם בשרשורים פה, שגם אם החיסון לא יהיה יעיל כמו שחשבו, או תרחיש דומה, אז האצבע המאשימה תופנה כלפי אלה שלא התחסנו.
ואני לא בטוחה בכלל בכלל שזה נכון, מציאותית, לעשות זאת.
בשביל זה יש סטטיסטקותתמיד להודות
וכרגע במעקב על המחוסנים יש ירידה תלולה וחד משמעית בחולים קשה יחד עם זה במספר החולים קשה יש עליה.
זה דברים שלא כזה קשה לאנשי מקצוע לבדוק
זה דברים שלא כזה קשה לאנשי מקצוע לבדוק
אכןבת 30
אבל לא יודעים עדיין אם הם לא נדבקים או לא חולים
מטרת החיסון היא למנועתמיד להודות
תחלואה קשה וזה מתקיים.
אין שום בעיה שהקורונה תחגוג פה אם לא תהיה תחלואה קשה בעקבות זה
אין שום בעיה שהקורונה תחגוג פה אם לא תהיה תחלואה קשה בעקבות זה
נכון. אני לא חולקת על זהבת 30
רק מעירהאנונימיות
שיש אנשים שאסור להם רפואית להתחסן.
כדאי שכחברה נחשוב גם עליהם לא נמהר למחוץ אותם תחת קטגוריות.
לא הייתי רוצה שמישהו יצעק עלי או לא ישלח את הילד שלו ללמוד אצלי ויפעיל סנקציות כי אסור לי להתחסן.
גם לא מתאים לי לפרט את ההיסטוריה הרפואית שלי לכל אחד שחושב שמגיע לו לדעת.
מזל שכבר הייתי חולה.
כדאי שכחברה נחשוב גם עליהם לא נמהר למחוץ אותם תחת קטגוריות.
לא הייתי רוצה שמישהו יצעק עלי או לא ישלח את הילד שלו ללמוד אצלי ויפעיל סנקציות כי אסור לי להתחסן.
גם לא מתאים לי לפרט את ההיסטוריה הרפואית שלי לכל אחד שחושב שמגיע לו לדעת.
מזל שכבר הייתי חולה.
אני גם לא חושבת שההורים צריכים לדעת מי התחסןיעל מהדרום
לק"י
יש גבול לחוסר הפרטיות של האנשים.
בכל מקרה צריך להמשיך להקפיד על ריחוק ומסיכה. אז בבית ספר זה אולי קצת מסורבל, אבל להשתדל לפחות.
ועושה רושם שמי שהתחסן מגן בעיקר על עצמו. אני בעד שנתנו לעובדי הוראה להתחסן בין הראשונים, זה צודק בהחלט.
אבל אי אפשר להכריח אנשים להתחסן, בסופו של דבר זה הגוף שלהם, ולאלץ מישהו להכניס חומר לגוף שלו זה בעייתי.
אפשר לעשות הסברה, ככה שמי שדוחה חיסון סתם כי לא מתחשק לו, אולי זה ישכנע אותו.
אבל מי שאסור לו/ חושש מחיסון חדש (שזה מאוד הגיוני סך הכל), זכותו.
יש גבול לחוסר הפרטיות של האנשים.
בכל מקרה צריך להמשיך להקפיד על ריחוק ומסיכה. אז בבית ספר זה אולי קצת מסורבל, אבל להשתדל לפחות.
ועושה רושם שמי שהתחסן מגן בעיקר על עצמו. אני בעד שנתנו לעובדי הוראה להתחסן בין הראשונים, זה צודק בהחלט.
אבל אי אפשר להכריח אנשים להתחסן, בסופו של דבר זה הגוף שלהם, ולאלץ מישהו להכניס חומר לגוף שלו זה בעייתי.
אפשר לעשות הסברה, ככה שמי שדוחה חיסון סתם כי לא מתחשק לו, אולי זה ישכנע אותו.
אבל מי שאסור לו/ חושש מחיסון חדש (שזה מאוד הגיוני סך הכל), זכותו.
ואני לא נגד החיסון, אבל מבינה שלא כולם רצים אליויעל מהדרום
מי ביקש לדעת מי התחסן?תמיד להודות
לא ביקשתי לא לשלוח ילד לכתה שמורה לא התחסנה כל מה שבקשתי זה שהמורה (כלומר יפה בן דוד) לא תדרוש ממני להשאיר את הילד שלי בבית כדי להגן על המורה שלא התחסנה.
ליבי ליבי עם אלו שלא יכולים להתחסן הם אלו שמשלמים את המחיר הכי כבד
ליבי ליבי עם אלו שלא יכולים להתחסן הם אלו שמשלמים את המחיר הכי כבד
ואוו. מוגזם ממשmiki052
בדיוק כמו שיש לך את זכות הבחירה ללכת ולהתחסן
יש להם את זכות הבחירה לא להתחסן.
אנחנו לא בצפון קוריאה.
ואנני מדברת על כל ההפחדות שקיימות. שחלקן קונספירציות ואולי חלקן אמת- אי אפשר באמת לדעת! רק הזמן יספר!
אפשר להבין את הפחד מפני החיסון. אפילו אם קיים רק חשש
אבל יש הרבה עדויות בשטח של תופעות קשות מאוד!!!
כך שהחשש להתחסן לחלוטין מובן
מצד אלה שלא מתחסנים אלה שמתחסנים הולכים כצאן לטבח.
הנגיף הזה רק הוכיח
עד כמה שטיפת מוח יומיומית משפיעה בצורה כל כך חזקה.
במדינות העולם לא ששים כלל להתחסן. רק בארץ יש נהירה לחיסון
הקודקוד במדינתנו יודע לעבוד יופי
אני חוזרת על עצמי שוב ושובתמיד להודות
אבל לא מצליחה להבין את התגובות שלכן לגבי כפית החיסון...
איפה הזכרתי שאני רוצה לשלול למשהו את הזכות לא להתחסן? כל מה שבקשתי זה שמי שלא מתחסן ישלם את המחיר ולא שאר האוכלוסיה
איפה הזכרתי שאני רוצה לשלול למשהו את הזכות לא להתחסן? כל מה שבקשתי זה שמי שלא מתחסן ישלם את המחיר ולא שאר האוכלוסיה
אני חושבת הפוךמצפה לעתיד טוב
וסליחה אם יוצא לי תקיף מדי.
בכללי אני נגד חיסונים בקטע יותר טבעוני ובריא.
וכן אותי מפחיד הרבההה יותר החיסון מאשר המחלה.
וכן אני יודעת שמבחינת אנשים מסוימים אני מסכנת את הציבור.
אז מה? זה אומר שאני צריכה להקריב את הגוף שלי בשביל אחרים???
אני חושבת של נכון לעשות את החיסון ומפחדת ממנו בדיוק כמו שאת מפחדת מהמחלה, אז מי צודק?
שתינו כל אחת והדעה שלה וכל אחת יכולה להחליט בשביל עצמה אבל להתעצבן על כולם שלא חושבים כמוני ?לא חושבת שזה נכון!
וסליחה אם הכעסתי מבינה אותך!
ושוב אחזור על עצמיתמיד להודות
אני בעד לגמרי שתממשי את זכותך לא להתחסן אני נגד שאני אמשיך לא לצאת מהבית בשביל לא לסכן אותך.
תנו לי לחזור לצאת, לבלות, לאכול במסעדות,לצפות בהצגות שהילדים שלי יחזרו ללמוד.
מי שלא התחסן או שיסתגר בבית כדי להגן על עצמו או שיסתובב חופשי ויקח את הסיכון לחלות או חלילה גרוע מזה
תנו לי לחזור לצאת, לבלות, לאכול במסעדות,לצפות בהצגות שהילדים שלי יחזרו ללמוד.
מי שלא התחסן או שיסתגר בבית כדי להגן על עצמו או שיסתובב חופשי ויקח את הסיכון לחלות או חלילה גרוע מזה
האמת? כן-הריונית
אני חושבת שאני קצת ׳מקריבה׳ את הגוף שלי בשביל אחרים, אני חושבת שהתועלת עולה על העלות בחיסון
אבל אני גם חושבת שיש עניין של ערבות הדדית ואני מתחסנת לא רק בשביל עצמי
אבל אני גם חושבת שיש עניין של ערבות הדדית ואני מתחסנת לא רק בשביל עצמי
מנסה להבין- איזה תופעות לוואי קשות?כבתחילה
נימול בפנים למשליעל מהדרום
אומנם אמור לעבור תוך 48 שעות, אבל עדיין מלחיץיעל מהדרום
לק"י
שאר התופעות ששמעתי נראה לי "סתם" לא נעימות, אבל עדיין לא עושות חשק להתחסן.
לא אומרת שזה השיקול שצריך להיות, אבל זה לא מעודד כל כך להתחסן.
שאר התופעות ששמעתי נראה לי "סתם" לא נעימות, אבל עדיין לא עושות חשק להתחסן.
לא אומרת שזה השיקול שצריך להיות, אבל זה לא מעודד כל כך להתחסן.
אני מכירה מישהי שהיה לי נימול בפניםאנייי88
חלף תוך 36 שעות מפחיד? כן!
מכירה הרבה יותר אנשים שחלו בקורונה ואפילו בצורתה הקלה היתה הרבה יותר בעייתית מזה.
מכירה הרבה יותר אנשים שחלו בקורונה ואפילו בצורתה הקלה היתה הרבה יותר בעייתית מזה.
ברצינות שזה השיקול שלך??כבתחילה
גם לאפידורל יש תופעות לוואי ידועות, ואפילו הרבה יותר קשות מהחיסון, ועדיין לקחת.
גם להיות בהריון מלווה בהרבה תופעות לוואי.
גם להיות מול מסך עלולות להיות תופעות לוואי.
אין לזה סוף.
במיוחד כשמדובר בפחד. לרוב האנשים בגילך לא קרה כלום. מקסימום חום, לוקחים אקמול וזהו.
בגלל זה לסכן את עצמך??
עדיין לא יודעים מהם ההשלכות של קורונה לטווח הרחוק. אם תחלי ח"ו איך זה ישפיע עלייך. כל אחד מקבל את זה אחרת.
בגלל זה לקחת סיכון, בגלל שאולי יש תופעות לא נעימות? נו באמת..
במילא תתחסני בסופו של דבר במוקדם או במאוחר, כבר עדיף לחסוף לעצמכם בידודים
גם להיות בהריון מלווה בהרבה תופעות לוואי.
גם להיות מול מסך עלולות להיות תופעות לוואי.
אין לזה סוף.
במיוחד כשמדובר בפחד. לרוב האנשים בגילך לא קרה כלום. מקסימום חום, לוקחים אקמול וזהו.
בגלל זה לסכן את עצמך??
עדיין לא יודעים מהם ההשלכות של קורונה לטווח הרחוק. אם תחלי ח"ו איך זה ישפיע עלייך. כל אחד מקבל את זה אחרת.
בגלל זה לקחת סיכון, בגלל שאולי יש תופעות לא נעימות? נו באמת..
במילא תתחסני בסופו של דבר במוקדם או במאוחר, כבר עדיף לחסוף לעצמכם בידודים
לא אמרתי שזה השיקול שלייעל מהדרום
לק"י
על אף שזה מרתיע בהחלט. מה יש בחיסון שגורם לכאלה תופעות....
ציינתי בקריצה שאולי יש אנשים שזה מרתיע אותם. חוץ מזה שזה חיסון חדש, שלא נחקר הרבה שנים.
חוץ מזה, ששמעתי הפוך- שרוב המבוגרים עוברים אותו בקלות יותר. לא יודעת מי צודק.
ומי אמר שאני אתחסן?!
יש סיכוי טוב שכן, אבל זה עניין שלי.
(מבינה למה עניין אישי כזה מרגיש ציבורי, אבל מציק לי שאנשים חושבים שהם יכולים להתערב בלי לדעת בכלל מה עומד מאחורי השני).
זה ממש ניהול סיכונים.
על אף שזה מרתיע בהחלט. מה יש בחיסון שגורם לכאלה תופעות....
ציינתי בקריצה שאולי יש אנשים שזה מרתיע אותם. חוץ מזה שזה חיסון חדש, שלא נחקר הרבה שנים.
חוץ מזה, ששמעתי הפוך- שרוב המבוגרים עוברים אותו בקלות יותר. לא יודעת מי צודק.
ומי אמר שאני אתחסן?!
יש סיכוי טוב שכן, אבל זה עניין שלי.
(מבינה למה עניין אישי כזה מרגיש ציבורי, אבל מציק לי שאנשים חושבים שהם יכולים להתערב בלי לדעת בכלל מה עומד מאחורי השני).
זה ממש ניהול סיכונים.
והדיון הזה לא עושה לי טוב בכלל, אז אשתדל להפסיק פהיעל מהדרום
רק לגבי ההרבה שניםאורוש3
הטכנולוגיה נחקרה כבר כעשור במודרנה. כולל על בני אדם. והיא פשוט גאונית.
מה זה טכנולוגיה? החומר הזה ספציפית?יעל מהדרום
לק"י
ההבנה שלי בביולוגיה שואפת לאפס.
ההבנה שלי בביולוגיה שואפת לאפס.
גם שלי לא משהואורוש3
ואני כבר לא זוכרת מה קראתי מספיק טוב. ויש לי כן רופא מהמשפחה שאני מאוד סומכת עליו ומתייעצת על הכל. וזה ממש עושה הבדל. ברור לי. למיטב זכרוני מכל המידע זו מולקולה גאונית שלא יכולה להזיק ומלמדת את התא להתמודד עם המחלה ומתפרקת. ממש פורץ דרך ויש סיכוי שבעתיד זו תהיה הטכנולוגיה השלטת. כי זה הרבה יותר קל לייצור מאשר חיסונים רגילים. אבל אני מעדיפה שלא תסמכי על מה שחרטטי פה פחות או יותר. תבררי עם מישהו אמיתי שמבין או תקראי חומר. בגדול הכל פתוח לציבור.
טוב, תודהיעל מהדרום
כן אני גם שמעתי על זהסמיילי12
ומשתמשים בה עכשיו כי היא יותר מהירה.
ואם רוצים לעשות חיסונמם עם וירוס מומת או מוחלש צריך זמן לגדל אותו משהו כזה. ואז זה גם זמן וגם כמות לא מספקת.
ואם רוצים לעשות חיסונמם עם וירוס מומת או מוחלש צריך זמן לגדל אותו משהו כזה. ואז זה גם זמן וגם כמות לא מספקת.
יש יותר נפגעים ממה שמדווחים בערוצי התקשורת הרגיליםבת 30
ואני לא רוצה להיכנס ליותר מזה.
מי שמעניין אותה שתחפור...
מי שמעניין אותה שתחפור...
את ממש צודקתמצפה לעתיד טוב
איך ומרים? נפטר לפני חיסון=מת מקורונה
נפטר אחרי חיסון= נפטר ממחלות רקע
אחוזים נמוכים של מתחסנים?בת 30
2 מליון איש כבר קיבלו שתי מנות!!!
זה לא אחוז נמוך.
קחי בחשבון שמתוך 9 מליון תושבי המדינה, בערך 3 מליון הם מתחת לגיל 16...
נשאר שמתוך אלו שיכולים להתחסן באופן עקרוני, התחסנו שליש. זה המון לדעתי.
תוסיפי לזה עוד חצי מליון שחלו והחלימו כבר, שמובן למה הם לא רצים להתחסן, פלוס אנשים בקבוצות סיכון שלא מומלץ שיתחסנו.
והגעת לאחוז יפה מאוד של מתחסנים.
זה לא אחוז נמוך.
קחי בחשבון שמתוך 9 מליון תושבי המדינה, בערך 3 מליון הם מתחת לגיל 16...
נשאר שמתוך אלו שיכולים להתחסן באופן עקרוני, התחסנו שליש. זה המון לדעתי.
תוסיפי לזה עוד חצי מליון שחלו והחלימו כבר, שמובן למה הם לא רצים להתחסן, פלוס אנשים בקבוצות סיכון שלא מומלץ שיתחסנו.
והגעת לאחוז יפה מאוד של מתחסנים.
לדעתי זה לא מספיקתמיד להודות
יש אחוזים גבוהים מאד אצל אנשים בני שישים פלוס (ובהתאם התחלואה הקשה שם ירדה ב75% שזה לא פחות ממדהים) אבל בגילאים הצעירים יותר יש המון שלא רצים להתחסן והמפתח לחזרה לשגרה נמצא בידיים שלהם ואנחנו בני ערובה שלהם שבגלל הבחירה שלהם אי אפשר לפתוח את המשק (אני לא מדברת על מחר אני מדברת על חודש וחצי שיעבור מספיק זמן שמספיק אנשים יכלו להיות שבוע אחרי חיסון שני)
אני מקבלת את זה שאנחנו מדינה דמוקרטית ולא הייתי רוצה שיכפו פה חיסון על אף אחד אבל כן הייתי רוצה שכל אחד ישלם את מחיר הבחירה שלו (מי שהתחסן לקח את הסיכון של תופעות הלוואי. למה הוא צריך להישאר בבית כדי שלא ידביק את מי שבחר לא להתחסן?)
אני מקבלת את זה שאנחנו מדינה דמוקרטית ולא הייתי רוצה שיכפו פה חיסון על אף אחד אבל כן הייתי רוצה שכל אחד ישלם את מחיר הבחירה שלו (מי שהתחסן לקח את הסיכון של תופעות הלוואי. למה הוא צריך להישאר בבית כדי שלא ידביק את מי שבחר לא להתחסן?)
ודאי שאני משלמת מחירבת 30
אני עלולה לחלות.
אני לא חושבת שבגלל הלא מתחסנים א''א לפתוח את המשק.
נראה לי שעם התנהלות נכונה היה אפשר לפתוח הרבה הרבה יותר ממה שעכשיו.
אני לא חושבת שבגלל הלא מתחסנים א''א לפתוח את המשק.
נראה לי שעם התנהלות נכונה היה אפשר לפתוח הרבה הרבה יותר ממה שעכשיו.
בהחלט היה אפשר אם אנשים היו מתנהגים נורמליאורוש3
שומרים על מה שצריך לשמור ולא מתנהגים כמו מטומטמים. באמת. עזבי חיסון או לא. ואני הכי בעדו בעולם. פשוט החיים של כולנו נדפקים בגלל טמטום. למה לא להגביל כניסה לחנויות ולחכות בתור. למה אנשים לא מסוגלים לשים מסכה נורמליייי באמת. זה לא דורש כזה עודף אינטליגנציה. נשגב מבינתי פשוט.
אוף. נכון. זה מעצבן ומקומםבת 30
ממש ככה...אנייי88
מי שלא רוצה להתחסן(בדגש על הרוצה כי מי לא יכול זה כבר סיפור אחר) עניין שלו!
ומי שלא התחסן ולא רוצה לחלות שישאר בבית...
ומי שלא התחסן ולא רוצה לחלות שישאר בבית...
זה לא בדיוק ככהשם שם
יש עניין שאם יש יותר מדי תחלואה זה פוגע ביכולת של בית החולים לטפל בכל מי שצריך. זה לא רק כל אחד לעצמו. זה מזכיר לי את המשל של החור בספינה, כאילו מה שאתה עושה בתא שלך לא יכול להטביע ספינה שלמה
ויש גם עניין של חסינות עדר וערבית הדדית..-הריונית
זה ממש עניין של כולם, אבל נכון, אי אפשר להכריח
אז אצטרך סתם להתעצבן על אנשים בשקט
אז אצטרך סתם להתעצבן על אנשים בשקט
לא תהיה כנראה חסינות עדרבת 30
אומרים את זה בכירי מנהלי המאבק הקורונה. כל עוד א''א לחסן ילדים אז א''א להגיע לאחוזים הנדרשים לחיסון עדר.
חוצמזה, שהמושג חיסון עדר הוא קצת מטעה.
לא תמיד, בכל חיסון, אפשר להגיע לחיסון עדר.
יש חיסונים שגם אם 95 % מהאוכלוסיה תקבל אותם, עדיין לא תהיה חסינות עדר- בעיקר בגלל אופי הנגיף או בגלל יעילות חלקית של החיסון.
אבל זה דיון ארוך, לא לפה.
חוצמזה, שהמושג חיסון עדר הוא קצת מטעה.
לא תמיד, בכל חיסון, אפשר להגיע לחיסון עדר.
יש חיסונים שגם אם 95 % מהאוכלוסיה תקבל אותם, עדיין לא תהיה חסינות עדר- בעיקר בגלל אופי הנגיף או בגלל יעילות חלקית של החיסון.
אבל זה דיון ארוך, לא לפה.
אני מסכימה איתךאנייי88
לכן אמרתי שמי שלא התחסן שישאר הוא בסגר.
ממש לא התכוונתי שיביא לקריסה של בתי החולים.
מי שמחובן שיחזור לחיים. ושיהיה סגרים שרק הלא מחוסנים יהיו בסגר.
ממש לא התכוונתי שיביא לקריסה של בתי החולים.
מי שמחובן שיחזור לחיים. ושיהיה סגרים שרק הלא מחוסנים יהיו בסגר.
יש איזה ערך עמוק בלפחד מהמחלה?איזו מדרגה שצריך לשאוף להגיעראשית גאולה
אליה?
ונגיד שיש כאלה שלא 'מספיק' פוחדים מהמחלה? או אפילו לא פוחדים בכלל..?
אז.....? מה זה אומר ?
שהם טיפשים נבערים ששייכים לימי הביניים?
שאין להם שכל בקודקודם ?
או
שאולי יש מצב ....שהם פשוט לא מוכנים להכנע למסע ההפחדות של התקשורת .
שהם לא רוצים לשכוח שהם בידיים של ה' בלבד גם במציאות כזאת.
ולא
זה לא אומר שהם מתנערים מחובתם לכלל מצד שמירה על ההנחיות כי זה לא קשור.
אפשר לעשות אבל לא מתוך מניע של פחד.
ולהתחסן או לא- זה לא קשור לפחד . זה קשור למכלול של דעות אישיות. שבעיני כל אחד והשקפת עולמו.
אני לא יודעת מה אני הייתי עושה אילולי חליתי כבר בקורונה.
אבל נגיד להורים שלי כן המלצתי להתחסן כי הם מבוגרים.
לעצמי הנטיה שלי לא אבל אולי היתי חושבת וסודקת ומחליטה אחרת. לא יודעת...
בכל מקרה
בעיקר רציתי לומר דלפחד אין מעליותא בעיני
הוא מציאות קיימת לפעמים בחיים
ומובנת
אבל לא איזו מעלה גדולה שצריך לשאוף אליה
ונגיד שיש כאלה שלא 'מספיק' פוחדים מהמחלה? או אפילו לא פוחדים בכלל..?
אז.....? מה זה אומר ?
שהם טיפשים נבערים ששייכים לימי הביניים?
שאין להם שכל בקודקודם ?
או
שאולי יש מצב ....שהם פשוט לא מוכנים להכנע למסע ההפחדות של התקשורת .
שהם לא רוצים לשכוח שהם בידיים של ה' בלבד גם במציאות כזאת.
ולא
זה לא אומר שהם מתנערים מחובתם לכלל מצד שמירה על ההנחיות כי זה לא קשור.
אפשר לעשות אבל לא מתוך מניע של פחד.
ולהתחסן או לא- זה לא קשור לפחד . זה קשור למכלול של דעות אישיות. שבעיני כל אחד והשקפת עולמו.
אני לא יודעת מה אני הייתי עושה אילולי חליתי כבר בקורונה.
אבל נגיד להורים שלי כן המלצתי להתחסן כי הם מבוגרים.
לעצמי הנטיה שלי לא אבל אולי היתי חושבת וסודקת ומחליטה אחרת. לא יודעת...
בכל מקרה
בעיקר רציתי לומר דלפחד אין מעליותא בעיני
הוא מציאות קיימת לפעמים בחיים
ומובנת
אבל לא איזו מעלה גדולה שצריך לשאוף אליה
וואווו כמה שזה נכוןמצפה לעתיד טוב
מרגיש שכבר שחכנו מי הביא את הנגף הזה
צריך להתחזק באמונה
תןדה על החיזוק!
לא רק שמציאותית הלא מפחדים גם לא מקפידיםאורוש3
דופקים את כולם במקרה הטוב או רוצחים במקרה הרע. אם החוסר פחד היה מוביל רק לאמונה ושמחה זה היה מאוד מקסים לראות וללמוד. למרבה הצער לרוב זה מוביל לזלזול בכללי שמירת החיים. חבל.
לא מסכימהבת 30
יש הרבה שלא מפחדים אבל נזהרים.
כמוני למשל.
הגבול בין פחד לזהירות הוא גבול דק.
כמוני למשל.
הגבול בין פחד לזהירות הוא גבול דק.
נכון. לא חייבים לפחד כדי להזהריעל מהדרום
לק"י
יש גם אנשים שכאילו התרגלו למצב ולא מרגישים פחד, ועדיין נזהרים.
יש גם אנשים שכאילו התרגלו למצב ולא מרגישים פחד, ועדיין נזהרים.
מאמינה לך מהכרותינו הוירטואלית. אבל רבים לא כמוךאורוש3אחרונה
ואני גם מתכוונת לבני משפחה והכל. לא מבקרת את העולם בחוץ בלבד. ממש רואים מתאם בין רמת החשש לבין ההקפדה. וזה הגיוני סך הכל בפסיכולוגיה האנושית. אם אני לא חושש מהקורונה למה שאחשוש להוציא את האף מהמסכה בחנות הומה אדם או להידבק לאנשים כהרגלי.
או שאולירגעים פשוטים
הרבב מהם לא יכלו להתחסן מסיבות כאלה ואחרות
(להזכירך שהרוב בנות ולא מעט בגיל הפוריות)
(להזכירך שהרוב בנות ולא מעט בגיל הפוריות)
אין סיכוי שיש כל כך הרבה שאסור להם להתחסןתמיד להודות
יש ממש אוכלוסיות מעטות שאסור להם להתחסן.
נשים בגיל הפוריות (למעט בשליש ראשון להריןן ) יכולות להתחסן
נשים בגיל הפוריות (למעט בשליש ראשון להריןן ) יכולות להתחסן
לען דאלתי מי מורה והתחסנהאנייי88
כי נראה שבציבור החרדי, המורות והגננות פחות ממהרות להתחסן.
וזה די מרגיז אותי.
בתחושה שלי הן פשוט התרגלו להיות ולבידודים אולי..
ולמידה במרחב הקולי דורשת פחות תשומת לב.
מקליטים שעה בלילה ושלום על ישראל.
ואל תקפצו עלי פה שזה יותר קשה...
כי זה ממש לא ככה..
וזה די מרגיז אותי.
בתחושה שלי הן פשוט התרגלו להיות ולבידודים אולי..
ולמידה במרחב הקולי דורשת פחות תשומת לב.
מקליטים שעה בלילה ושלום על ישראל.
ואל תקפצו עלי פה שזה יותר קשה...
כי זה ממש לא ככה..
לכן שאלתי*אנייי88
זה קצת מוזר להסיק מפה מסקנות לגבי כמות המורים המתחסניםיעל מהדרום
לק"י
תראי כמה מעט ענו.
וגם אם 100 היו עונות זה כנראה לא יעזור לך לדעת מה קורה בכל האוכלוסיה.
וכמו שאמרו, נכון שבנאדם מחוסן אחד בכיתה/ בגן מפחית את הסיכון להדבקות, אבל זה כל כך מזערי ביחד לזה שיש עוד 20-30 לא מחוסנים באותו מקום.
כך שזה בכלל לא שיקול מבחינתי האם לשלוח לגן או לא.
תראי כמה מעט ענו.
וגם אם 100 היו עונות זה כנראה לא יעזור לך לדעת מה קורה בכל האוכלוסיה.
וכמו שאמרו, נכון שבנאדם מחוסן אחד בכיתה/ בגן מפחית את הסיכון להדבקות, אבל זה כל כך מזערי ביחד לזה שיש עוד 20-30 לא מחוסנים באותו מקום.
כך שזה בכלל לא שיקול מבחינתי האם לשלוח לגן או לא.
אז אני מורה חרדית שמלמדת בבית יעקב והתחסנתיאמהלה
אני כן אומר לך בתור אמא ומורה שהרבה יותר קשה לימודים במרחב הקולי
וזה לא רק הקלטה של שעה בלילה
לא אפתח כעת דיון על זה
רק אומר לך שאני מעדיפה ללמד בכיתה ללא קפסולות 5 שעות ביום שישה ימים בשבוע ולא ללמד שיעור אחד בטלפון
א"א להתרגל לבידודים
א"א להתרגל לכך שבני משפחה חולים
א"א להתרגל לכך שדודה אהובה בהריון נמצאת במצב קשה
וד"א- מאיפה המידע שמורות בציבור החרדי לא מתחסנות?
בביה"ס שלנו לעת עתה כ30% מהמורות היו חולות ועוד כ35% התחסנו
האמת? המידע מהתקשורת ולא יודעת אם מבוסס על נתוניםאנייי88
שמעתי אתמול בגלצ.
בכל מקרה אני חושבת שזה שמלמדים אותם במרחב הקולי זה פשע! זה תסכול גם לילדות וגם לאמהות.
אפשר לתת להם העשרה.
עם כל הכבוד למורות שיושבות בערב ומקליטות כשעתיים שעורים. זה לא מתחיל להשתוות ללחץ של האמהות. בטח בגיל הצעיר שצריכות גם לעבוד 8 שעות. ולחזןר ולשבת וללמוד איתם הכל.
במקום לתת להם קצת כיף עם ההורים אנחנו מכניסים אותם ללחץ יותר גדול.
לא באשמת המורות בכלל..
אבל עדין.
אני מצפה שלפחות בציבור החרדי והדתי שיודעים עם מה משפחות מתמודדות.
כמו שאמרת חולי ובידודים במשפחות מרובות במקום קטן ול"ע גם מוות, לתת לנו את האפשרות לזרום עם הילדים שלנו.
אולי כן לעשות איתם תפילה בבוקר נגיד
אחר כך משחק או משהו.
פרשת שבוע
העשרה.
אבל ממש לא למידה!
זה לא הגיוני הסיר לחץ שהכניסו אותנו בשם ה"לימודים הקדושים".
בכל מקרה אני יכולה להגיד לך ששנה שעברה בסגר הראשון הילדות היו מקבלות טלפון פעם בשבועיים.
השנה:
פעם אחת התקשרה המורה לעשות לי אסיפת הורים.
אם אני רוצה לברר איפה הן נמצאות אני מתקשרת. יצא לי פעמיים במהלך הסגר
שום מורה לא התקשרה ודיברה איתן אפילו פעם אחת.
אז זה נותן הרגשה כאילו הכל זה כדי לצאת לידי חובה.
כאילו אין להן בעייה עם המצב הזה.
ואם הייתי יחידה. מילא. אני שומעת את זה מכל הסביבה שלי.
יש רק אחת שאת רואה שהיא באמת מתענינת בילדות. מתקשרת פעם בשבוע. שולחת להן דברים. בקיצור מרגישים אכפתיןת.
ומה מתברר לי אתמול שהילדה שלי בכיתה א. הן צריכות להשאיר הודעה למורה שהן למדו קריאה וחשבון וכתיבה.
ואני נקרעת אבל כל סופ"ש אני בודקת שהן סיימו הכל. והבינו הכל. ושלא יצברו פערים. ושולחת למורה של הבי"ס בחשבון שתשלים איתה ומשלמת באופן פרטי
אז התקשרתי למורה שלה. אז היא אומרת לי חבל שאיקס לא משאירה הודעות ולא משתתפת.
אמרתי לה מה? היא עשתה הכל עד היום.
אז היא אמרה שכבר יותר משבועיים מאז שאני לא מקליטה אלא העברתי את האחריות לילדה היא לא קיבלה ממנה הודעה.
באמת??? יותר משבועיים ולא חשבת לבדוק מה קורה עם התלמידה שלך??
אמנם זה היה רק בעיה טכנית היא לא שמרה את ההודעה. אבל עדין...
את יודעת מה היה קורה אם לא הייתי עונה ללקוח שבועים??? גם במצב של הקורונה.
והאמת גם יש לי במשפחה מורים ומורות וגננות. ודווקא הן לא ממהרות להתחסן.
והאמת לא נראה שבוער להם/ן לחזור ללמד פרונטלית.
מקווה שמה שכתבתי כאן לא עושה לי אאוטינג רציני.
אז אם מישהי זיהתה רק שתיידע אותי שזהתה.
בכל מקרה אני חושבת שזה שמלמדים אותם במרחב הקולי זה פשע! זה תסכול גם לילדות וגם לאמהות.
אפשר לתת להם העשרה.
עם כל הכבוד למורות שיושבות בערב ומקליטות כשעתיים שעורים. זה לא מתחיל להשתוות ללחץ של האמהות. בטח בגיל הצעיר שצריכות גם לעבוד 8 שעות. ולחזןר ולשבת וללמוד איתם הכל.
במקום לתת להם קצת כיף עם ההורים אנחנו מכניסים אותם ללחץ יותר גדול.
לא באשמת המורות בכלל..
אבל עדין.
אני מצפה שלפחות בציבור החרדי והדתי שיודעים עם מה משפחות מתמודדות.
כמו שאמרת חולי ובידודים במשפחות מרובות במקום קטן ול"ע גם מוות, לתת לנו את האפשרות לזרום עם הילדים שלנו.
אולי כן לעשות איתם תפילה בבוקר נגיד
אחר כך משחק או משהו.
פרשת שבוע
העשרה.
אבל ממש לא למידה!
זה לא הגיוני הסיר לחץ שהכניסו אותנו בשם ה"לימודים הקדושים".
בכל מקרה אני יכולה להגיד לך ששנה שעברה בסגר הראשון הילדות היו מקבלות טלפון פעם בשבועיים.
השנה:
פעם אחת התקשרה המורה לעשות לי אסיפת הורים.
אם אני רוצה לברר איפה הן נמצאות אני מתקשרת. יצא לי פעמיים במהלך הסגר
שום מורה לא התקשרה ודיברה איתן אפילו פעם אחת.
אז זה נותן הרגשה כאילו הכל זה כדי לצאת לידי חובה.
כאילו אין להן בעייה עם המצב הזה.
ואם הייתי יחידה. מילא. אני שומעת את זה מכל הסביבה שלי.
יש רק אחת שאת רואה שהיא באמת מתענינת בילדות. מתקשרת פעם בשבוע. שולחת להן דברים. בקיצור מרגישים אכפתיןת.
ומה מתברר לי אתמול שהילדה שלי בכיתה א. הן צריכות להשאיר הודעה למורה שהן למדו קריאה וחשבון וכתיבה.
ואני נקרעת אבל כל סופ"ש אני בודקת שהן סיימו הכל. והבינו הכל. ושלא יצברו פערים. ושולחת למורה של הבי"ס בחשבון שתשלים איתה ומשלמת באופן פרטי
אז התקשרתי למורה שלה. אז היא אומרת לי חבל שאיקס לא משאירה הודעות ולא משתתפת.
אמרתי לה מה? היא עשתה הכל עד היום.
אז היא אמרה שכבר יותר משבועיים מאז שאני לא מקליטה אלא העברתי את האחריות לילדה היא לא קיבלה ממנה הודעה.
באמת??? יותר משבועיים ולא חשבת לבדוק מה קורה עם התלמידה שלך??
אמנם זה היה רק בעיה טכנית היא לא שמרה את ההודעה. אבל עדין...
את יודעת מה היה קורה אם לא הייתי עונה ללקוח שבועים??? גם במצב של הקורונה.
והאמת גם יש לי במשפחה מורים ומורות וגננות. ודווקא הן לא ממהרות להתחסן.
והאמת לא נראה שבוער להם/ן לחזור ללמד פרונטלית.
מקווה שמה שכתבתי כאן לא עושה לי אאוטינג רציני.
אז אם מישהי זיהתה רק שתיידע אותי שזהתה.
אגבבת 30
מי שצעקה זו יפה בן דוד.
האם הצעקות האלה ייצגו את המורים?
אופס. כנראה שלא.
מניחה שאוכלוסית המורים משקפת פחות או יותר את האוכלוסייה הכללית במוכנות וברצון או ביכולת להתחסן.
האם הצעקות האלה ייצגו את המורים?
אופס. כנראה שלא.
מניחה שאוכלוסית המורים משקפת פחות או יותר את האוכלוסייה הכללית במוכנות וברצון או ביכולת להתחסן.
לא חןשבת שיש מה להאשים את הצוותבהריון שני ????
אני אישית עןבדת במוסד (עובדת גם בסגר)
בתחילת הריון
ובטוחה שיש עוד המון מצוותי ההוראה בהריון/הנקה/תחילת הריון , מטבע הדברים שהמון נשים צעירות עובדות במוסדןת חינוך
אז אסור לשפוט.
בתחילת הריון
ובטוחה שיש עוד המון מצוותי ההוראה בהריון/הנקה/תחילת הריון , מטבע הדברים שהמון נשים צעירות עובדות במוסדןת חינוך
אז אסור לשפוט.
לפי הנתונים של משרד הבריאותתמיד להודות
פחות מ50% מהצוות החינוכי התחסן. אין שום היתכנות סטטיסטית שיש כל כך הרבה שלא יכולים להתחסן ברור שחלק גדול לא רוצים
צעקה צעקהבת 30
בלי גיבוי של המורים
לא הבנתי על מה הגבתתמיד להודות
נראה לי ששירשרת לא נכון...
אם את מדברת על יפה בן דוד, אין לי שום דרך לדעת אם היא מייצגת רוב/ מיעוט/ כל/אף אחד מצוות המורים ןמניחה שגם לך אין לדעת.
לא זכור לי ששמעתי קול צעקה של מורים שטוענים שהם רוצים ללכת ללמד פרונטלית ושיפה בן דוד לא מייצגת אותם (לא טוענת שאין מורים כאלו רק טוענת שאין לי דרך ולא נראה לי שלמישהו אחר יש דרך) לדעת כמה אחוז מהמורים נגד הטענות שלה
אם את מדברת על יפה בן דוד, אין לי שום דרך לדעת אם היא מייצגת רוב/ מיעוט/ כל/אף אחד מצוות המורים ןמניחה שגם לך אין לדעת.
לא זכור לי ששמעתי קול צעקה של מורים שטוענים שהם רוצים ללכת ללמד פרונטלית ושיפה בן דוד לא מייצגת אותם (לא טוענת שאין מורים כאלו רק טוענת שאין לי דרך ולא נראה לי שלמישהו אחר יש דרך) לדעת כמה אחוז מהמורים נגד הטענות שלה
בדיוק על זהבת 30
היא צעקה ולפי אחוז המתחסנים בין המורים רואים שזה ממש לא ייצג את כולם
או שלחלק גדול מהאנשיםתמיד להודות
נח לצעוק שהם לא מסכימים להסתכן בהידבקות אבל לעמוד על זכותם לא להתחסן
ממש ככה..אנייי88
לא מתאים לה המתווה..
אני בעד שיחזירו אותם תחת כיפת השמים בקבוצות קטנות.
ככה גם אני אפחד פחות לשלוח.
ויהיו פחות סיכונים.
וגם הילדים שלנו יחוו קצת חברה! יקבלו קצת חוסן.
אבל היא נגד.
היא נגד הכל.
שתתן עצות פרקטיות.
אני בעד שיחזירו אותם תחת כיפת השמים בקבוצות קטנות.
ככה גם אני אפחד פחות לשלוח.
ויהיו פחות סיכונים.
וגם הילדים שלנו יחוו קצת חברה! יקבלו קצת חוסן.
אבל היא נגד.
היא נגד הכל.
שתתן עצות פרקטיות.
היא לא רק צעקהאנייי88
היא הכריזה סכסוך עבודה!!
והאמת שישבתו כבר?
נמאס לי להיות המורה שלהם וגם לעבוד.
הלוואי שהייתי יכולה להשאר קצת בבית.
והאמת שישבתו כבר?
נמאס לי להיות המורה שלהם וגם לעבוד.
הלוואי שהייתי יכולה להשאר קצת בבית.
רעיון טובבת 30
שביתה, שננוח קצת מהלמידה מרחוק. מצד שני, מי היה סופר אותה בזמן בחירות פלוס קורונה...
בואי נדייקחיכיתי חיכיתי
המורים לא צעקו!
יפה בן דוד צעקה נציגת ההסתדרות והיא בכלל לא שאלה את דעתם של המורים בעניין...
יכולה להבין את מי שחושש להתחסן בחיסון חדש שיעילותו ובעיקר ההשלכות והסיכונים בטווח הארוך.
ובתור עובדת בחינוך המיוחד בתי הספר מלאים בקורונה, דיברו רק על זה שהחינוך מיוחד פתוח לא דיברו על כמויות ההדבקה במוסדות אלה ועל ההשלכות של זה לעתיד
יפה בן דוד צעקה נציגת ההסתדרות והיא בכלל לא שאלה את דעתם של המורים בעניין...
יכולה להבין את מי שחושש להתחסן בחיסון חדש שיעילותו ובעיקר ההשלכות והסיכונים בטווח הארוך.
ובתור עובדת בחינוך המיוחד בתי הספר מלאים בקורונה, דיברו רק על זה שהחינוך מיוחד פתוח לא דיברו על כמויות ההדבקה במוסדות אלה ועל ההשלכות של זה לעתיד
ואולי זה בדיוק ניהול סיכוניםאנייי88
כי חינוך מיוחד ההשלכות לטווח ארוך של חוסר במסגרת כנראה הרבה יותר קשות מהתופעות של הקורונה.
תחשבי כמה רגרסיות יש אצל ילדים רגילים.
אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה בחנ"מ אם הם לא היו פתוחים.
תחשבי כמה רגרסיות יש אצל ילדים רגילים.
אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה בחנ"מ אם הם לא היו פתוחים.
והצוות שלהם? למרות שאני אישית מעדיפה ללמד מקרוביעל מהדרום
לק"י
אבל הסכנה אצלינו לא פחותה.
הדבר היחיד זה שאני חשופה לפחות אנשים מאשר בחינוך הרגיל (6 תלמידים+ 4 אנשי צוות קבועים).
אבל הסכנה אצלינו לא פחותה.
הדבר היחיד זה שאני חשופה לפחות אנשים מאשר בחינוך הרגיל (6 תלמידים+ 4 אנשי צוות קבועים).
אבל זה ניהול סיכוניםאנייי88
שוב פעם צודקת.
אבל יש לנו כל כך הרבה אנשים שחשופים מידי יום לאנשים.
נכון שאצלכם החשיפה היא קרובנ יותר.
ויש לי דודה שגם לצערי נדבקה בבית הספר מהסיעת שלה.
אבל יש לאמא שלי חברה שהיא קופאית והיא נדבקה בגל השני.
ויש לא מעט נהגי אוטובוס.
אז השאלה מה מחויב המציאות וחיוני פתוח.
אבל יש לנו כל כך הרבה אנשים שחשופים מידי יום לאנשים.
נכון שאצלכם החשיפה היא קרובנ יותר.
ויש לי דודה שגם לצערי נדבקה בבית הספר מהסיעת שלה.
אבל יש לאמא שלי חברה שהיא קופאית והיא נדבקה בגל השני.
ויש לא מעט נהגי אוטובוס.
אז השאלה מה מחויב המציאות וחיוני פתוח.
ניהול סיכונים של האחראים על גבינויעל מהדרום
לק"י
זאת הבעיה.
היה אפשר למצוא דרכים לפתוח רק למי שבאמת חייב. למשל כיתות קטנות בבית ספר פחות חייבים את המסגרת וכו'
אם התחלואה באמת כזאת נוראית ואיומה, אז לא ברור למה אנחנו לא בסיכון.
לא הולכת לדון בזה, רק מציפה את הנושא.
סך הכל אני מרוצה מזה שאני עובדת (עד להודעות על חולים מאומתים אצלינו).
זאת הבעיה.
היה אפשר למצוא דרכים לפתוח רק למי שבאמת חייב. למשל כיתות קטנות בבית ספר פחות חייבים את המסגרת וכו'
אם התחלואה באמת כזאת נוראית ואיומה, אז לא ברור למה אנחנו לא בסיכון.
לא הולכת לדון בזה, רק מציפה את הנושא.
סך הכל אני מרוצה מזה שאני עובדת (עד להודעות על חולים מאומתים אצלינו).
בדיוק הסיבה שעד לפני שבוע שלחתי את החנ"מאני זה א
שלי לגן כי הרגרסיות אצלו נוראיות( והוא עוד מקרה קל)
אבל אחרי שנכנסנו לבידוד( ואגב מסתבר שזה היה סתם)
אין לי כוח לקחת את הסיכון יותר..
אבל אחרי שנכנסנו לבידוד( ואגב מסתבר שזה היה סתם)
אין לי כוח לקחת את הסיכון יותר..
נכוןבית חלומתי
גם אצלנו כל הכיתות חינוך מיוחד בבידוד וממקור אחר
לא מבינה איך לא לוקחים כדוגמא את החינוך מיוחד ורואים שלא שייך להחזיר את הלימודים
גם רוב הכיתות ריקות הורים מפחדים
לא מבינה איך לא לוקחים כדוגמא את החינוך מיוחד ורואים שלא שייך להחזיר את הלימודים
גם רוב הכיתות ריקות הורים מפחדים
כןבת 30
בגן אחד הגננת והסייעת חלו והחלימו.
בגן השני אני קצת חוששת.
אבל הצד של בריאות הנפש, שלי ושלהם, מכריע אצלי את הכף.
הם פשוט צריכים את זה.
בגן השני אני קצת חוששת.
אבל הצד של בריאות הנפש, שלי ושלהם, מכריע אצלי את הכף.
הם פשוט צריכים את זה.
לא יודעת האמתהריוניסטית
דווקא בגלל שאני כל כך קרובה ללידה,
מפחיד אותי לפספס וללכת בבידוד או מאומתת.
ומצד שני מעולם לא הוכנסנו לבידוד או חלינו בגלל הגנים והמעונות כך שהסיכויים באמת די קלושים.
גם מפחדת על הנפש של הילדות.
להצית בהן תקווה חדשה של שגרה ואחרי שבוע עוד פעם יטילו סגר.
נראה מה נעשה בעזרתו.
מפחיד אותי לפספס וללכת בבידוד או מאומתת.
ומצד שני מעולם לא הוכנסנו לבידוד או חלינו בגלל הגנים והמעונות כך שהסיכויים באמת די קלושים.
גם מפחדת על הנפש של הילדות.
להצית בהן תקווה חדשה של שגרה ואחרי שבוע עוד פעם יטילו סגר.
נראה מה נעשה בעזרתו.
תלוי ברמת הסיכוןאמא וגם
אני כרגע בסיכון מסויים ולא חושבת שאמנר להחזיר לפני שאהיה מחוסנת סופית והתחלואה תרד דרסטית.
בינתים נראה שבסוף לא מחזיריםבית חלומתי
וטוב שכך...אמא וגם
עם כל הקושי שקיים לחלוטין...
כן. ולא שואלת את המטפלת בכלל. זה עניין שלה.אנונימיות
וזכותה לא למסור לי דו"ח.
אני בנתיים לא מחזירהאני זה א
אני מחכה לראות קודם כל את נתוני ההדבקה שיהיו אחרי החזרה אז כן זה אומר לפחות שבועיים נוספים עד שיהיו נתונים אבל אם באמת אראה שהנתונים נמוכים יחסית אז אולי אשקול לשלוח בכל מקרה לאננראה לי שתחזור שגרה כלשהיא ואני מתחילה לחשוב על חינוך בייתי בצורה שתהיה לי טובה ונעימה וכמובן גם לילדים עצמם ונייצר להם מסגרת חברתית שמתאימה יותר לסיטואציה ההזויה שאנחנו נמצאים בה כבר שנה..
חינוך ביתיבית חלומתי
זה חלום
חינוך ביתי ללא למידה מרחוק זה חלום...בת 30
למידה מרחוק היא, סליחה מכל המורות כאן, זו לא אשמתכן, סיוט.
אני מתעבת את הדבר הזה.
את הלחץ שנוצר סביבו
את ההרגשה המזויפת כאילו כולם לומדים נהדר,
את הישיבה מול מסך בשם החינוך, כאילו שעד לפני שנה לא היה ברור שבשם החינוך צריך לצמצם זמן מסך ככל האפשר,
את העובדה שהכל זורם דרך הפלאפון שלי.
בקיצור
לא סובלת את הלמידה הזאת
אני מתעבת את הדבר הזה.
את הלחץ שנוצר סביבו
את ההרגשה המזויפת כאילו כולם לומדים נהדר,
את הישיבה מול מסך בשם החינוך, כאילו שעד לפני שנה לא היה ברור שבשם החינוך צריך לצמצם זמן מסך ככל האפשר,
את העובדה שהכל זורם דרך הפלאפון שלי.
בקיצור
לא סובלת את הלמידה הזאת
אנחנו הראשונות שמתעבות את הלמידה מרחוק!!!!אמהלה
אצלנו זה לימודים במרחב הקולי- לא בזום, הסיוט רק גדול יותר!!!!!!
מתארת לעצמיבת 30
אבל לפחות זה נטול מסך
צודקת.אמהלה
נטול מסך כן לא פחות טוב ופשוטאני זה א
ואצלי הגדולה בכיתה ד יודעת לתפעל לבד אבל הקטן בא' ממש לא יודע אז זה נטו צמוד אלי וגם זה שלגדולה יש פתאום טלפון (פשוט ממש כן רק שיחות והודעות) לא ממש משהו שאני שמחה בו ולהתחיל להגביל שיהיה אצלי ורק כשלומדת אצלה קשה מאוד כי כל מורה מקליטה בשעה אחרת ואז איכשהו זה נשאר אצלה כי אני לא מצליחה עם כל שאר הילדודס גם לעקוב איפה כל פעם הטלפון.. ואצלי זה רק 2 בבית ספר אם היה יותר אז להחזיק יותר קווים בקיצור מסכימה שגם זום וגם קו למידה זה סיוט
אותנו הגבילו בשעות... זה לא הגיוני לשחק עם הבנות גם בזה!אמהלה
ובתור אמא ל4 ילדים שלומדים מרחוק עם טלפון נייח אחד וטלפון נייד אחד- זה פשוט גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה!
מה גם שעל הדרך אני צריכה ליצור קשר עם כל בנות הכיתה ואימהותיהן לפחות פעם בשבוע
וואי שמחה שלפחות אצלכם הגבילו בשעותאני זה א
כי אצלנו ממש לא וזה זוועה
זה לא בסדר!!! תתלונני למנהלת.אמהלה
אה.. צדיקה..אנייי88
לפחות את מתקשרת..
לחלוטיןאנייי88
לפחות הילדים שלי לא נחשפים למסכים.
בנוסף נן יושבות בזמנם הפנוי. וזה לא חייב להיות באותה שעה שפותחים את הזום.
בנוסף נן יושבות בזמנם הפנוי. וזה לא חייב להיות באותה שעה שפותחים את הזום.
מסכימה איתך הסיוט גדול יותר ושלא נדבר על זהאני זה א
ששולחים לנו דפי עבודה דרך אחד ההורים בכיתה וכולם צריכים ללכת לאסוף את זה כאילו זה רק מההשחסר לי ואם למורות אין מייל או בכלל מחשב בבית אז,שימצאו מחשב לא יודעת מה וישלחו במייל או שיביאו לכל אחד לבית..
מורה, חוסנתי במנה ראשונהחגהבגה
מחכה בקוצר ארוח למנה שניה
שולחת ברגע שנפתח
לא יודעת מה יותר גרוע, לחלות בקורונה או לאבד את שפיותי
סתם סתם...
האמתבת 30
שאפילו לא טרחתי לשמוע את הרב אשרוב מלכתחילה. פחות ענין אותי.
אבל שמעתי הרבה רופאים בכירים.
אז לחשוב שאנשים מפחדים מהחיסון רק בגלל שמה שהרב אשרוב אמר, והנה הפרכנו אותו והכל בסדר, אין מה לחשוש, זה מחשבה לא נכונה.
מצטערת, מי שאומר ''הכל שטויות אין מה לפחד'' הוא לא אמין בעיני.
מי שאומר ''יש ממה לחשוש אבל אני בוחר להתחסן למרות החשש'' זה הרבה יותר אמין.
אבל שמעתי הרבה רופאים בכירים.
אז לחשוב שאנשים מפחדים מהחיסון רק בגלל שמה שהרב אשרוב אמר, והנה הפרכנו אותו והכל בסדר, אין מה לחשוש, זה מחשבה לא נכונה.
מצטערת, מי שאומר ''הכל שטויות אין מה לפחד'' הוא לא אמין בעיני.
מי שאומר ''יש ממה לחשוש אבל אני בוחר להתחסן למרות החשש'' זה הרבה יותר אמין.
מסכימה לגבי הסוףלמה לא123
אני מבינה את אלה שחוששים מקורונה ,בדיוק כמו אלה שחוששים מהחיסון.
שכל אחד יעשה את השיקולים שלו,ולא ראוי לקרוא לאף אחד בשם הזוי או קונסיפרטור.,לפני ששומעים מה שיש לו להגיד
בדיוק!! סיכמתן יפהיעל מהדרום
זה נכון 
באת אליי פתאום
רק לזכור ולקחת בחשבוןתמיד להודות
שיש גם אחריות קולקטיבית וערבות הדדית.
אם המעשים שלך משפיעים על כל הציבור ולא רק עלייך זה גם משהו שאתה צריך לקחת בחשבון.
אם המעשים שלך משפיעים על כל הציבור ולא רק עלייך זה גם משהו שאתה צריך לקחת בחשבון.
יש הרבה קונספרציותאנייי88
מבינה את מי שמפחד גם מזה וגם מזה..
אבל גם סביב הקורונה וגם סביב החיסון. יש אינסוף קונספרציות.
אבל גם סביב הקורונה וגם סביב החיסון. יש אינסוף קונספרציות.
מסכימה עם הסוף ועדיין רוב הרופאים הבכירים כן ממליצים להתחסן.באת אליי פתאום
כנראה שלא-הריונית
ואני לא כופה עליהן להתחסן אבל אני חושבת שזכותי המלאה לא לחשוף את הילד שלי למי שלא התחסן
מותר לי לשאול אם היא התחסנה ואם היא לא רוצה לענות זו זכותה.
גם אם הסיבה לאי התחסנות היא מוצדקת ורפואית- זה עדיין מפגש עם אדם לא מחוסן (ואצלנו ספציפית זה בגלל אידיולוגיה וגם אין שמירה על ההנחיות מעבר לחיסון)
אני אחראית על בריאות הילדים שלי
מותר לי לשאול אם היא התחסנה ואם היא לא רוצה לענות זו זכותה.
גם אם הסיבה לאי התחסנות היא מוצדקת ורפואית- זה עדיין מפגש עם אדם לא מחוסן (ואצלנו ספציפית זה בגלל אידיולוגיה וגם אין שמירה על ההנחיות מעבר לחיסון)
אני אחראית על בריאות הילדים שלי
ממש ככהבאת אליי פתאום
ברגע שאת שואלת והיא לא מגיבה, זה כנראה לא😉יעל מהדרום
לק"י
רק תעשי טובה, אם את שואלת- תשאלי עניינית.
(ולא מבינה למה יש פה חשש מגננת לא מחוסנת, אבל מעשרים ילדים לא מחוסנים לא).
עם המצב שתיארת של אי שמירה על הנחיות מאידיאולוגיה, לא חששת עד עכשיו?
(לא שאני בודקת מה בדיוק עושה צוות הגן עם ההנחיות, אבל מניחה שעושים לפחות חלק).
רק תעשי טובה, אם את שואלת- תשאלי עניינית.
(ולא מבינה למה יש פה חשש מגננת לא מחוסנת, אבל מעשרים ילדים לא מחוסנים לא).
עם המצב שתיארת של אי שמירה על הנחיות מאידיאולוגיה, לא חששת עד עכשיו?
(לא שאני בודקת מה בדיוק עושה צוות הגן עם ההנחיות, אבל מניחה שעושים לפחות חלק).
אני חוששת יותר בגל הזה בגלל שיש יותר הדבקה של ילדים-הריונית
ואני שואלת עניינית ולא מנסה לשכנע אותם כך או אחרת..
(וזה פרטי ולא גן)
(וזה פרטי ולא גן)
באמת מלחיץ...שה' ישמור עלינו!יעל מהדרום
אמן!🙏🏻🙏🏻-הריונית
יש דברים שאפשר לעשות ויש כאלה שלא...באת אליי פתאום
כרגע לא ניתן לחסן ילדים ככה שהאופציה בכלל לא על הפרק, לעומת זאת גננות כן יכולות להתחסן 
צריך לעשות השתדלות והשם יעזור 🙏
צריך לעשות השתדלות והשם יעזור 🙏
אני אגב בעד שכל עוד לא מאשריםאנייי88
למורים לא מחוסנים ללמד.
שלא יאשרו גם לילדים שההורים שלהם לא מחוסנים להגיע.
לפחות כל עוד התחלואה כ"כ גבוהה.
או באמת לבקש בדיקת קורונה פעמיים בשבוע.
השלכות יהיו בכל מצב.
שלא יאשרו גם לילדים שההורים שלהם לא מחוסנים להגיע.
לפחות כל עוד התחלואה כ"כ גבוהה.
או באמת לבקש בדיקת קורונה פעמיים בשבוע.
השלכות יהיו בכל מצב.
אחזיר בבעיטה ברורררמצפה להריון.
ללא ספק.כן. גנים. בתי ספר וכויוצאת לאור
כן. אני לא בהיריון ולא מניקה.סמיילי12
הנזק הנפשי בעיני גדול יותר.
בעלי מחר מתחסן חיסון שני.
אני אתחסן לקראת פורים בחיסון השני.
בעלי מחר מתחסן חיסון שני.
אני אתחסן לקראת פורים בחיסון השני.
וגם קראתי לגבי מחלקת קורונה ילדים בקפלןסמיילי12
היה כתוב שם 4 ילדים. מתוכם רק אחד נמצא שם בגלל הקורונה.
השאר שם בגלל דברים אחרים ועל הדרך גילו שהם בנוסף חולים.
השאר שם בגלל דברים אחרים ועל הדרך גילו שהם בנוסף חולים.
ולא שקלת לחכות שתהייתמיד להודות
אחרי חיסון שני?
ממש לא. מה כבר יכול לקרות?סמיילי12
הגננת המחליפה אצלו כבר נדבקה.
נדבקו עוד 8 ילדים.
אני לא עובדת עם אנשים אלא בחדר לבד. גם אם אני נחשפת למישהו זה לכמה דקות.
הנפש של הילד שלי חשובה לי פי מליון.
אני רואה איך זה משפיע עליו כל הסגר הזה.
נדבקו עוד 8 ילדים.
אני לא עובדת עם אנשים אלא בחדר לבד. גם אם אני נחשפת למישהו זה לכמה דקות.
הנפש של הילד שלי חשובה לי פי מליון.
אני רואה איך זה משפיע עליו כל הסגר הזה.
מה שיכול לקרוא זה חלילה הדבקה שלךתמיד להודות
שיכולה חס וחלילה להיות לא נעימה ואפילו יותר...
שואלת בגלל שהרבה נשים מהסביבה שלי מתכננות לא להחזיר עד אחרי חיסון שני ונראה לי שזה מה שאני הייתי עושה (זה לא להחליט לא להחזיר לזמן בלתי מוגבל זה רק לעוד כמה ימים/ שבועות)
אנחנו נדבקנו כל המשפחה מהילדה שנדבקה במערכת החינוך ולמרות שברוך ה עברנו את זה יחסית בקלות היה ממש סיוט ויש מצב שלבעלי נגרם נזק לטווח הארוך (אנחנו באמצע בירור רפואי) למרות שאנחנו צעירים ובלי מחלות רקע נראה לי חבל לקחת כזה סיכון כשההגנה מעבר לפינה.
שואלת בגלל שהרבה נשים מהסביבה שלי מתכננות לא להחזיר עד אחרי חיסון שני ונראה לי שזה מה שאני הייתי עושה (זה לא להחליט לא להחזיר לזמן בלתי מוגבל זה רק לעוד כמה ימים/ שבועות)
אנחנו נדבקנו כל המשפחה מהילדה שנדבקה במערכת החינוך ולמרות שברוך ה עברנו את זה יחסית בקלות היה ממש סיוט ויש מצב שלבעלי נגרם נזק לטווח הארוך (אנחנו באמצע בירור רפואי) למרות שאנחנו צעירים ובלי מחלות רקע נראה לי חבל לקחת כזה סיכון כשההגנה מעבר לפינה.
החיסון שלי ב22 לחודשסמיילי12
סטטיסטית, הסיכוי שהילד שלי ידבק וידביק אותי הוא קטן מאד.
בטח לאור העובדה שכבר נדבקו 8 ילדים פלוס גננת מחליפה.
יש סיכוי גדול שניכנס לבידוד, זה מה שגורם לי לחשש. אבל לא כזה שיגרום לי להשאיר אותו בבית כששאר החברים הולכים לגן.
בעלי מחר מתחסן חיסון שני.
אני לא מסוגלת להתעסק יותר עם הנפש של הגדול שלי.
גם במחיר שאני לוקחת סיכון.
ומשאירה את השאר לידיים של הקב"ה. אנחנו לא שולטים בהכל. אני עושה השתדלות מבחינתי בזה שאני מתחסנת.
מפה כבר זה שלו ההחלטה מה יקרנ לי ומתי.
גם תאורטית יכול להיות שאהיה ב5% שהחיסון לא משפיע עליהם ואז מה?
אין לזה סוף.
בטח לאור העובדה שכבר נדבקו 8 ילדים פלוס גננת מחליפה.
יש סיכוי גדול שניכנס לבידוד, זה מה שגורם לי לחשש. אבל לא כזה שיגרום לי להשאיר אותו בבית כששאר החברים הולכים לגן.
בעלי מחר מתחסן חיסון שני.
אני לא מסוגלת להתעסק יותר עם הנפש של הגדול שלי.
גם במחיר שאני לוקחת סיכון.
ומשאירה את השאר לידיים של הקב"ה. אנחנו לא שולטים בהכל. אני עושה השתדלות מבחינתי בזה שאני מתחסנת.
מפה כבר זה שלו ההחלטה מה יקרנ לי ומתי.
גם תאורטית יכול להיות שאהיה ב5% שהחיסון לא משפיע עליהם ואז מה?
אין לזה סוף.
יש לי 2 ילדים בסהכ. 😄סמיילי12
אחד בן 3.5
השני בן 1.4
הסיכוי להידבק מהם נמוך מאשר אם היו לי יותר ילדים פלוס גילאי בית ספר.
השני בן 1.4
הסיכוי להידבק מהם נמוך מאשר אם היו לי יותר ילדים פלוס גילאי בית ספר.
צריכה ללדת עוד שבועיים אז ממש לאח.צ.גנט
חושבת שכן. אבל ממש ממש מפחדתאורוש3
התחלואה גבוהה מדי. המוטציה הרבה יותר מדביקה ילדים צעירים.
ילדת הגן מאוד מתגעגעת. ילד בית הספר ברגע שחוזרים כבר המורה לא מעדכנת נורמלי מה לעשות ואז זה ממש ניתוק לימודי. ניסיתי בעבר לא לשלוח אחרי אחד מהסגרים כשהיו קפסולות ולא ממש עבד.
בקיצור, מניחה שאשלח. לא בלב שלם. בלי קשר לאם המורה מחוסנת או לא. אישית חושבת שכולם צרכים להתחסן. אבל זה ממש לא העסק שלי. כל הכיתה גם ככה לא מחוסנת כך שסטטיסטית גם ככה סיכון לא קטן.
ילדת הגן מאוד מתגעגעת. ילד בית הספר ברגע שחוזרים כבר המורה לא מעדכנת נורמלי מה לעשות ואז זה ממש ניתוק לימודי. ניסיתי בעבר לא לשלוח אחרי אחד מהסגרים כשהיו קפסולות ולא ממש עבד.
בקיצור, מניחה שאשלח. לא בלב שלם. בלי קשר לאם המורה מחוסנת או לא. אישית חושבת שכולם צרכים להתחסן. אבל זה ממש לא העסק שלי. כל הכיתה גם ככה לא מחוסנת כך שסטטיסטית גם ככה סיכון לא קטן.
לא רוצה שיהפוך לשרשור עצבים ולשון הרעאמא טובה---דיה!
רק רוצה לפרוק שבעלי עכשיו במילואים בסבב קשוח, של כמעט שלושה חודשים עם צפי למעט מאוד יציאות,
ושמעתי עכשיו שתי נשים חרדיות שמדברות נגד אנשי מילואים.
בא לי לבעוט במישהו.
כותבת רק כדי לפרוק ולקבל תמיכה.
חיבוק 🧡כורסא ירוקה
זה ממש מתסכל. להרגיש שאת מקריבה הכל ויותר, ולא רק שלא רואים את זה אלא גם מדברים בכפיות טובה.
תודה על החיבוקאמא טובה---דיה!
הן ממש גרמו לי לבכות. אוף, אין לי כוח להרגשה הזאת.
מה כבר אפשר לומר נגדם?אריאל765
אישית הייתי עונה להן אני לא שותקת ...בעלי גם מתחיל סבב של חודשיים פלוס ..
אמרתי משהו על זה שבעלי במילואים, לא הזיז להן...אמא טובה---דיה!
וואי. מה נסגר?!!יעל מהדרום
לק"י
למה יש אנשים שלא יודעים לשתוק 
חיבוק לך!
הן לא דיברו איתי. דיברו אחת עם השנייה.אמא טובה---דיה!
אבל אז כן אמרתי משהו על זה שבעלי במילואים, אז הן אמרו שהן לא חושבות כמוני, משהו כזה.
גם ביניהן. לא חשבתי שאמרו לךיעל מהדרום
לק"י
קצת הכרת הטוב.
ממש. פשוט גועל נפש.אמא טובה---דיה!
את נהדרת שלא בעטת ! רקלתשוהנ
חחח בזכותך צחקתי עכשיואמא טובה---דיה!
מצטרפת. חיבוק♥️המקורית
תודה!אמא טובה---דיה!
ממש!!!!! לא יודעת אם הייתי מתאפקת🤣אמא לאוצר❤
זה פוגע ממש. אולי תנצלי את הרגעים האלופרח חדש
לתפילה ובקשה על משהו חשוב שאת רוצה וצריכה.
ריגשת אותי. צודקת!אמא טובה---דיה!
אני לא מבינהרקאני
מה יש לדבר נגד???
בתור חרדית אני לא מבינה
גם אם בעלך לא מתגייס
איך אפשר לדבר נגד?
אני חרדית. עם בעל בכולל עד לפני כמה חודשים. ואניחמדמדה
מצדיעה לך מכל ליבי
ונשמתי
ומודה לך על השירות שלך/ שלכם
ומעריכה
ובאמת שאין מילים בפי
ושה' יחזיר אותו אלייך בריא ושלם בנפש ובגוף
סליחה שהיית צריכה לשמוע את זה🥺
לא כולנו ככה…
מצטרפת לכל מילהדיאן ד.
גם אני חרדית ומעריכה מאוד מאוד את כל אנשי ונשות המילואים.
בעצמי הרבה זמן התנדבתי לעזור למשפחה שהאבא היה במילואים.
והלוואי ויכולתי להמשיך עד עכשיו.
באמת שאין מילים על המאמץ והמסירות נפש.
אני חושבת שהרוב מאוד מעריכים ומודים.
ומי שלא, זה כי אין לו מושג במה זה כרוך.
אויש 💖💖💖💖💖💖💖💖 את נהדרת!! פשוט להעריך!!נפש חיה.
הייתי רוצה לומר שאין לי כעס כלפי האדם הפרטישיר הרוח
אבל כשחברה שלמה מתנהלת בחוסר מוסריות זה מחלחל גם אל הפרטים עצמם.
תשתפי אותנו מה כבר אפשר לומר נגד אנשי מילואים 😉
אוףףשלומית.
די זה פשוט כואב.
גם לי פעם מישהי אמרה "איך הדתיים הלאומיים אוהבים מלחמות". סתומה.
באמת שלפעמים עדיף לא לענות, ולהתחזק בזה שיש לנו זכות להיות ממש שותפים עם א-ל ולבחור בצד הנכון של ההסטוריה. להתמקד בעצמנו ובאמת.
אני אישית מצדיעה לך מכאן
ומוסיפה בלי קשר- היום הרבה גדודים הוסיפו תקן של "קצינת עורף" או משהו כזה ( לא זוכרת בדיוק את ההגדרה) שתומכת במשפחות של הגדוד בכל מיני דברים. אם את לא מכירה תנסי לברר על דבר כזה בגדוד שלכם
דבר ראשון חיבוק גדול ותודה עצומהמתיכון ועד מעון
דבר שני בתור דתיה לאומית שעובדת במערכת חרדית אני שומעת הרבה מאוד דאגה ואכפתיות מצד מורות שאני עובדת איתן. כנראה נפלת על שתי נשים ממש לא מייצגות
❤️❤️❤️תהילה 3>
מילואים זה קשוח בטירוף.
חיבוק גדול ותודה על מה שאתם עושים עבור כולנו.
אני רוצה להגיד לך משהואנוונימית1
הייתי שם גם. המלחמה הזאת יצרה בתוכי קושי אמיתי להרבות אהבת חינם מול הציבור החרדי בעקבות הקושי שלי עם מילואים ארוכים וכו'...
נסעתי לא מזמן באיזור חרדי שהיה מרוח שלט ענק בסגנון של "לא מפקירים אף נשמה יהודית, לא נכנעים לגיוס". הכי כיווץ אותי בעולם. בשכל ידעתי שאני סתם מכלילה ואנשים הם מדהימים גומלי חסדים וכו.. אבל הלב ממש התקשה להכיל את המציאות הזו שיש לי חברה אלמנה שבעלה נהרג למען אנשים שיגידו עליו שהוא הפקיר את הנשמה שלו.
עד שאדם שאנחנו מעריכים ממש האיר את עיניי בסוגיה.
תפיסת העולם החרדית הגלותית, בסוף, לא מחזיקה מים.
למשל פעם כמעט ולא השתלבו בשוק העבודה, היום רואים הרבה יותר. המציאות לא תמשיך ככה לנצח.
אנחנו רואים תנועות קטנות של רצון להיות חלק (חטיבת החשמונאים זו בשורה!!), וזה אולי ייקח המון המון זמן.
אבל אני מאמינה בכל ליבי שכשהילדים שלנו יתגייסו לצבא, יהיו הרבה יותר חיילים חרדים.
ועוד דבר, של לימוד זכות.
במילואים עם בעלי יש חייל חרדי שעובר *גיהנום* עם זה שהתגייס. עושים לו את המוות בקבלה למסגרות לילדים שלו, אין שום תמיכה או עזרה מהקהילה- רק הפוך, מטיחים כנגדו.
האמת? אני לא יודעת אם היינו כולנו מוכנות לעשות את ההקרבה הזאת. זו מסירות נפש לעילא ולעילא.
יש המון חרדים שבתוך ליבם היו רוצים להתגייס, אבל זו התאבדות חברתית במקומות מסויימים. וזה מה שהופך את המציאות הזאת למורכבת באמת.
אני ממש מרגישה שהנקודות הללו עזרו לרכך את ליבי הרבה יותר.
ועם זאת- הקושי שלך כל כך מובן!!
מקווה שטיפה עזרתי ♥️
תודה על זה! שומרת לי את מה שכתבתשאלה גנים
ממש חיפשתי את המילים האלה, שיתנו לי הסתכלות שונה על הציבור החרדי. כל-כך לא מצליחה להבין אותם...
שוב תודה ❤️
מהממת את! שמחה שזה עזר🩷אנוונימית1
מתפללת שבע"ה יהיה שינוי מלמעלה, מהמנהיגים של הציבור, כי מלמטה ברור לי שלבבות רבים מקווים לשינוי הזה גם
מוסיפה עוד משהו(אהבת עולם)אחרונה
צה"ל לא באמת רוצה חרדים אצלו בפנים. זה דורש ממנו התארגנות לוגיסטית מטורפת (כשרות, צניעות, צוות מתאים) והוא מעדיף במקום להשקיע בדברים אחרים (בתחושה שלי - בגיוס נשים, אבל אני לא באמת יודעת). בעקבות המלחמה הבינו שאין להם ברירה וחייבים להגדיל את הצבא. אחת הדרכים היא לגייס חרדים ובשביל זה צריך מסגרת מותאמת.
עד לחטיבה החשמונאים לא היה מקום שבאמת עודד אנשים להשאר חרדים (בפלוגות/ גדוד חרדים היו בעיקר שבאבניקים ודת"ל, ככה שהחברה מאתגרת) והיא חדשה והשינוי לוקח זמן...
מה יש לדבר נגד?עדינה אבל בשטח
חבל שהן לא בנויות ומחונכות על אהבת האחר לא משנה מה הבחירה שלו. גם אם זו לא הדרך שלהן. חיבוק ענק לך. אל תתני לזה להיכנס אליך, בעלך עושה עבודת קודש.
תודה רבה ממש לכל מי שענתה ותמכה!אמא טובה---דיה!
טוב שיש אתכן💕
תודה אישית לכל אחת שענתה!
(לא עונה לכל אחת בנפרד כדי לא להכביד, אבל קראתי הכול, וכל תשובה ממש חיזקה אותי!)
יואוווווו איזה עצביםםםםםאמא לאוצר❤
הייתי מתה!! זה פשוט מעלה את הסעיף
אנחנו מקריבות ככ ככ ככ הרבה
בשביל כולם
ולשמוע דיבורים כאלה זה פשוט בוקס בבטן
מכעיס ככ
חיבוק גדול!! את אלופה ומדהימה ואתם עושים את הדבר הנכון♥️
אנחנו בצד הנכון של ההיסטוריה
ואוו זה באמת מרגיזשושיאדית
זוג נשים שכנראה לא חשבו יותר מדי לעומק על מה שהן מדברות.
ובכלל, על כמה אנשים המילואים מקריבים בשבילינו, את הבית, המשפחה, העבודה והזמן האישי שלהם...
אני חרדית, אחות לאיש צבא קבע.
אני רוצה לומר לך שרובו של הציבור החרדי איתכם בלב ובנפש, בתפילות ובלימוד במסירות להצלחתם של אחיהם.
וחלק גדול מהציבור הזה נמצאים גם הם בצבא ומתמודדים גם בקרב וגם בחיי היומיום.
אני מצדיעה לגיסתי הגיבורה שמתמודדת עם חזיתות רבות - בית, עבודה, שכנים, בדידות.
ולכל נשות אנשי הצבא מכל המגזרים, שלכל אחת יש את ההתמודדויות שלה,
לצערנו נאלצים להתמודד יותר מדי פעמים - בארץ הקטנה ורווית המלחמות שלנו...
אל תתני לאנשים קטנים עם מחשבות קטנות להציק לך יותר מרגע קטן אחד.
תהיי חזקה! אנחנו איתך!
❤️❤️❤️
נשות חינוך ואמהות לכמה ילדים, תהיה שעלתה ליכורסא ירוקה
מה אתן עושות בראשון בספטמבר?
פתאום חשבתי שיהיו לנו כמה במסגרות שהיום הראשון הוא חשוב (שלושה במסגרת חדשה שלא מכירים), ואיך מלווים את כולם כשכולם מתחילים באותה שעה? עד עכשיו אני הלכתי עם אחד, בעלי עם השני, ואפשר לבוא עם תינוק או פעוט. או אם אחד ממשיך במסגרת מוכרת זה קל יותר. אבל מה עושים עם השלישי? מי מלווה אותו?
וחשבתי אולי לעבוד בבית ספר, אז מן הסתם אצטרך גם להיות שם ביום הראשון...
לא יכולה לבקש מהסבתות עזרה
זו באמת שאלה קשההשקט הזה
שנה שעברה סידרתי שביתה של הארגון כדי ללוות את הגדולה לגן😉
אצלי סבתא כן רלוונטית לעזרה אבל וואלה מי שלא, ואם במקרה גם ההורה השני עובד חינוך באמת אין לי מושג מה עושים.
אולי לקחת סטודנטית שנמצאת בחופשת סמסטר, להכיר אותה לילדים עוד בחופש ואז להעזר בה?
גם מתכננים רגע את השעות, גפ אם שניים מתחילים גן אפשר להכנס עם אחד לגן בשבע וחצי ועם השני ברבע לשמונה, וההורה השני נניח בהסתגלות במעון עם התינוק (אם זו הסיטואציה) בעיני האתגר הוא יותר באיסופים שהם מסיימים בעשר ובאחת עשרה ובבתי ספר בדכ מהיום הראשון זה כבר 12 ומהיום השני מערכת רגילה
בדרך כלל מגן חובה והלאה לא צריך ליווי ביום הראשוןמתואמת
תלוי בילד, כמובן...
בכל אופן, בכל השנים הסתדרנו איכשהו... בתחילת השנה הזו, למשל, הקטנה שלי כננסה למשפחתון לראשונה, זו שמעליה נכנסה לגן לראשונה וזו שמעליהן נכנסה לכיתה א'. היום הראשון של השנה הלך ככה:
משמונה עד עשר בבוקר הייתי עם הקטנה במשפחתון ואיתי היו גם שתי הילדות האחרות. אחר כך נסענו כולנו לגן של הילדונת לשעה של היכרות. ואחר הצהריים היה מפגש היכרות בכיתה א' (שהלכתי רק איתה, בלי נספחים)... למחרת היא כבר הייתה שם לבד.
אבל באמת אין לי מושג מה מחנכי כיתה וגננות עושים... כי הם חייבים להיות ביום הראשון במסגרת שבה הם מלמדים...
פתאום קלטתי שאת שואלת דווקא נשות חינוך🙈מתואמת
אז התשובה שלי לא רלוונטית...
נשות חינוך *או* אמהות לכמה ילדיםכורסא ירוקה
את מאד רלוונטית אני סתם גרועה בניסוחים.. תודה שענית!
אני סתם גרועה בניסוחים.. תודה שענית!אה, אז בסדר מקווה שתרמתי קצת...מתואמת
מאד. עזר לי הפירוט, תודהכורסא ירוקה
בעלי עושה סבב עם כל המתחילים, אין ברירה...קדם
קודם את הגדולים יותר שצריכים פחות שיישארו איתם
לא היו לי יותר מידי בעיותהשם שלי
אצלינו המעון מתחיל כמה ימים לפני, אז ביום הראשון זה כבר אחרי ההסתגלות.
הגדולים יותר כבר לא צריכים ליווי, וגם עם הקטנים אני לא נשארת הרבה.
משתדלים לצאת מהבית יותר מוקדם, כדי שיהיה יותר זמן לפיזורים.
לוקחים את ילדי הגן, אולי אני נשארת כמה דקות, אבל לא מעבר.
הגנים נפתחים ב 7:30, אז מספיקים לפני 8.
בכיתה א', מספיק ללוות עד הכיתה. לא היה צורך להישאר יותר.
בדרך כלל בגנים ובכיתה א' יש יום הכרות לפני תחילת הלימודים.
בכיתות הבאות, כבר הסתדרו לבד.
הבת שלי כבר שנה שלישית שהייתה נשארה באותו מקום, אז אין לה בעיה למצוא את הכיתה.
אני מורה מקצועית במשרה חלקיתאפונה
אז כמעט אף פעם לא פותחת נה ביום הראשון.
אבל בד"כ מפזרת בלעדית אז בנחת עם כולם לפי התור
אפשר שאחד מההורים ייקח 2 ילדיםיעל מהדרום
לק"י
יתחיל עם 1 ויישאר איתו קצת (יחד עם השני), ואז יעבור עם השני.
אני מורה. למזלי אנחנו 2 מחנכים לכיתה, אז גם בימים שיצא לי הראשון לספטמבר ביום שאני מתחילה בשמונה (זה לא כל יום), הסתדרתי. בשנים האחרונות המחנכת השניה באה בשמונה.
את ילדי בית הספר אנחנו כבר לא מלווים ונשארים איתם. חוץ מאשר כשעולים לכיתה א', וגם אז לרוב אין מה להתעכב.
בתור מה את רוצה לעבוד בבית ספר?
תודה! חשבתי על עבודהכורסא ירוקה
כמזכירה או סייעת. נוטה לכיוון המזכירות או משהו אדמינסטרטיבי, מאמינה שזה דברים שנצרכים מאד דווקא בכאוס של היום הראשון
אממ...לא יודעת. אולי מזכירה יכולה לאחר קצתיעל מהדרום
לק"י
שווה בירור מול מזכירות.
מענין. אם יש פה מזכירה אשמח לשמוע ;)כורסא ירוקה
אני מזכירה בבית ספר יסודיאנונימית בהו"ל
מקווה שלא עושה פה אווטינג.
בעיקרון אנחנו שתי מזכירות, ולשנייה אין ילדים קטנים. אז ביום יום לא נורא אם אני מאחרת בכמה דקות.
אבל ביום הראשון כן כדאי להגיע בזמן, לוודא שאין שום תקלה של הרגע האחרון.
כן יש לי יותר גמישות אם אני צריכה לאסוף מוקדם ילדים שבהסתגלות.
אני יכולה לצאת בזמן שצריך, ולהביא אותם אלי לעבודה עד סוף היום.
תודה על התשובה! אז מה את עושהכורסא ירוקה
עם הילדים ביום הראשון?
את הקטניםאנונימית בהו"ל
מלווה למסגרות לפני 8.
לא נשארת איתם הרבה זמן.
הגדולים כבר מסתדרים לבד.
בעלי גם שותף לפיזורים, אז מתחלקים בינינו.
כשהתחילו כיתה א', בבית הספר שבו אני עובדת, כן ליוויתי עד הכיתה.
סך הכל, כל המסגרות אצלינו קרובות, אז אפשר להספיק.
יפה. מזל שהכל קרוב. ותודה על הפירוט!כורסא ירוקה
תודה לכולכן, עזרתן לי להביןכורסא ירוקה
היו שנים שויתרתי על היום הראשון בגלל זהshiran30005
לקחתי אותם לעבודה שלי/סבתא
אני לא מורה אבל בדיוק ב 1/9חוזרת אחרי חופש ארוך כך שחייבים אותי בעבודה וכן, היו שנתיים שלקחתי את הילד איתי לעבודה וביום השני היה פחות לחץ ובכי בגן מה שהקל עליי ועליו...
וואו קשוחכורסא ירוקהאחרונה
אני לא אשת חינוך, אבל בעלי איש חינוךמתיכון ועד מעון
וב"ה יש כמה ילדים, ובעלי כמובן לא יכול לעזור כי הוא בבית הספר שלו.
אני ממש עושה תכנון קפדני של הלו"ז באותו היום, מי זקוק יותר ומי זקוק פחות.
אפשר בהתחלה ללוות את הילדים שקל להם יותר, ולמצוא מישהו שיהיה בבית בנתיים עם מי שקשה לו יותר, ואז להשקיע זמן עם המתקשה
תודה!כורסא ירוקה
אני לא אשת חינוך, רק אמאפה לקצת
אני מתחילה את הסבב מוקדם
אמא שלי איתי ברכב (בעלי עןבד) ואני יורדת כל פעם עם הילד התורן לכמה זמן שהוא צריך ואמא שלי עם השאר ברכב.
בדכ בימים הראשונים אפשרי להגיע גם יותר מאוחר מהרגיל ועדיין להיכנס עם הילד.
(אין לי ניסיון עם בית הספר עדיין אבל אם שם יש הגבלת זמן אז הייתי מתחילה משם)
וואו כל הכבוד לאמא שלך!כורסא ירוקה
ולילדים הסבלניים שיושבים ברכב את כל הסבב.. פתרון יפה
זו אכן באסה גדולה ממש,נעמה301
אני מחנכת וכל שנה קשה לי מחדש שאני לא זוכה ללוות את הילדים ביום הראשון. ב"ה השנה הייתי בחופשת לידה וזה היה מרגש כל כך להיות איתם! זכות!
בד"כ בעלי הולך, מלווה רק את מי שמתחיל מסגרת חדשה ונמצא איתם מעט זמן- לפי הלוז והגילאים באותה שנה.
אבל זה אחרת שהוא הולך ולא אני.. וגם כשהייתי השנה גיליתי שדי כל האמהות נמצאות (לא יודעת איך) וזה עשה לי כווץ' בלב על כל השנים.
🧡🧡 איזו הקרבהכורסא ירוקה
רק לאזן לךהמקורית
אצלנו אין לי בעיה עקרונית להיות עם הילדים ביום הראשון, ובכל זאת חוץ מכיתה א, בעלי הוא זה שהלך איתם כי יותר קשה להם להיפרד ממני וזו היתה בחירה מודעת
מה גם שבעלי יותר יכול להתעכב ממני
יכול להיות..בשורות משמחות
שהייתי מבררת בשלושת המסגרות האלו מה כולל הפתיחה וזמנים
ואת אחד הילדים שהמסגרת יותר גמישה מגיעה איתו באיחור
ומוסיפה בשנים שעבדתי לקחתי חופש/הגעתי מאוחר יותר/עבדתי מהבית, על היום הזה כי גם בדרכ מסיימים מוקדם וצריך לאסוף מוקדם
אז זה לא משנה איפה תעבדי במזכירות אם בבית ספר או במשרד במסגרת שונה השאלה אם הבוס מרשה
נקודות חשובות, תודהכורסא ירוקה
מכירה שמחנכות באמתהבוקר יעלה
שולחות את הבעל ללוות יום ראשון בכיתה א וכאלה. וזה יותר מורכב שיש כמה אבל לא צריך להשאר הרבה עם כל אחד מלבד טקס כיתה א
למזלי אני מורה מקצועית בתיכון לכן תמיד יכולה ללוות את ילדיי ב"ה
אצל הילדים שלי לא היה טקס ביום הראשון של השנהיעל מהדרום
לק"י
אלא באיזשהו יום שישי.
אצלינו יש טקסהשם שלי
אבל לא עם ההורים.
יכול להיות שיש הורים שמגיעים, אבל לא משהו שצריך.
הרדמות בגיל 8 חודשיםראשונית
קשהה
הייתה לו שעה קבועה להירדם שאיכשהו היא נאבדה והוא מושך אותי עד שאני נרדמת איתו
הוא ישן איתי במיטה- אני מאוד אוהבת את זה מבחינת הנקות וגם מרגיע אותי שהוא קרוב אלי, אבל מרגיש לי כבר מוגזם לגיל שלו
הייתי רוצה עזרה בשני עניינים
1. איך לגרום לשינה שלו להיות מסודרת, שישן כל יום בשמונה וחצי-תשע עד הבוקר
2. איך לגרום לו לא להיות דבקקקק אלי (יונק וישן איתי, אני יודעת שזה אבוד)
בונוס- הוא לא ישן בלול, אפילו במשפחתון מסכים רק בעגלה, איך מרגילים אותו ללול ביום (בלילה זה נראה אבוד כרגע)
Upראשונית
1. בגיל הזה עוד הגיוני שהוא קם לינוק בלילהיעל מהדרום
לק"י
אם את רוצה שיישן בשעה מוקדמת יחסית, תבדקי מתי הוא ישן ביום. אולי זה מאוחר מידי, ולכן הוא ישן מאוחר בלילה.
2. אני ישנה במיטה עם בן החצי שנה, וגם מרדימה אותו שם ביום. נוח לשנינו.
מקווה שאצל המטפלת יצליח לישון טוב.
ישן באזור 4-5ראשונית
חייבת את השינה הזאת, אחרת אין לי פנאי לעצמי אחרי העבודה
אבל בדרך כלל הוא מתחיל שנת לילה ב9-9:30 ומשהו השתבש לו בימים האחרונים- מיום העצמאות שהיה חופש והתבלגן לו
יכול להיות שצריך לעשות שינויהשם שלי
אצלי היו ילדים שבגיל הזה לא ישנו אחר הצהריים,
אבל בלילה נרדמו כבר ב 6-6:30.
אולי עדיף לך לוותר על השינה כשאת חוזרת מהעבודה, אם זה יעזור לו להירדם יותר מוקדם בערב.
זה אפשרי??ראשונית
הלוואי והיה נרדם כל כך מוקדם
פשוט מה שקורה שאם הוא ישן לפני שמונה (אפילו אם הוא לא ישן צהריים בכלל) אז הוא מתעורר אחרי שעה שעתיים וער עד איזה 12
אני ישנה עם התינוק במיטה עד לפחות גיל שנה וחציחרות
1. הכי נוח לי לישון עם יונקים במקום לקום אליהם...
'מוגזם לגיל' זה עניין של השקפה... לדעתי אם זה טוב לשניכם אין סיבה להפסיק.
2. זה הגיל שהם דבק...
לא רואה סיבה להרגיל לישון במיטה בגיל הזה אם אין לך צורך בזה...
ואין לי עצות איך להרגיל לישון מסודר... אני לא מצליחה בזה בגילאים האלו...
גם אני ישנה איתם בגילאים כאלהיעל מהדרום
לק"י
עם השנים למדתי לחשוב מה נוח לי, ולא מה חושבות החברות/ כותבות הספרים וכו'.
ממליצה😅
הכי אוהבת בעולם שהוא ישן איתיראשונית
זה נוח להנקה ובגלל שיש לי מיטה ענקית צמודה לקיר אז זה לא מפריע בכלל
הבעיה שהוא ממש מרגיש שאני מתעוררת בבוקר ומתעורר איזה דקה שתיים אחרי למרות שהוא אמור לישון (בעלי אחראי עליו בבקרים כי אני יוצאת מוקדם לעבודה)
אהה. אוי. מכירה את זה🤦♀️יעל מהדרום
לק"י
אולי לתת לו שמיכה או חיתול להתכרבל איתו?
יש מצב שיעבודראשונית
הבעיה שלפעמים הוא ממש מחפש אותי מתוך שינה (ממשש עם היד😍),
מתוק!יעל מהדרוםאחרונה
הסבתא המענישה-זוכרות?אנונימית בהו"ל
עבר כמעט חודש מפסח ולא דיברנו
היא התקשרה אליי פעם אחת ולא עניתי כי אין בי כוחות לדבר איתה
התקשרה לבעלי ביום חמישי ואמרה לו שכואב לה והיא רוצה להתנצל על מה שהיה,
שלא הרגישה טוב בגלל מה שעשתה...
אני ממש רוצה לנסות לסלוח אבל לא מצליחה
יש בי משהו פנימי חסום כלפיה וחזק ממש
לא מצליחה ולא רוצה לדבר איתה!!!!!
פתאום עלו וצפו מלא מלא דברים שכואבים לי ונמאס לי פשוט נמאס
מרגישה צורך לנתק קשר תקופה,בלי לדבר איתה,בלי להיפגש
אני ממש תשושה מהסיפור הזה
כי בעלי התחיל להתחנן אליי תוך כדי שהוא מדבר איתה (בשפת הסימנים מדבר איתי) ומבקש שאסלח לה כי מסכנה וכו'...ומה איתי??????? מה עם הרגשות שלי????
וגם עשיתי חשבון שמשום מה רק הילדים שלי הם השעיר לעזאזאל בבית שלהם 😡😡
וזו לא פעם ראשונה מצד עוד אנשים במשפחה וזה קורה לי את הלב
מה דעתכן?
אשמח לתגובות אמפתיות ובעד כלות אם אפשר
אני זוכרת את הסיפור והכעס שלך ממש מובןממתקית
מבינה שזה לא רק סיפור הענישה, אלא הרבה מעבר, ותחושות רבות שיש לך בנוסף.
זה נראה שהיא רוצה לתקן, להשתנות
למה שלא תדברי איתה בשיחה בארבע עיניים עלל התחושה שלך כלפי ילדייך מצידה בעדינות? זו היא שרוצה לפתוח ולדבר ולהתנצל, אז אולי שווה לך לנסות להיפתח אליה?
ויפה שהיא רוצה להתנצצל.
כתבתי בשרשור הקודם וכותבת שוב-קנמון
להעזר בבעל מקצוע. כמו שנעזרים בטיפול כשצריך בין בני זוג. לבעל מקצוע יש את הכלים לעזור לעבד את המצב, לתת התוויה להתנהלות נכונה בסיטואציה וגם לגשר את זה בינך לבין בעלך. זה יכול להיות הבדל משמעותי מאוד מאוד בניהול המצב הזה..
וחיבוק.
כרגע לא אפשרי לנו. אבל תודה בכל זאתאנונימית בהו"ל
מנצלשת. איזה סוג של בעל מקצוע?חוזרת בקרוב
אנחנו גם הרבה בקונפליקט מול אחד האבות שלנו וממש קשה עם זה אבל לא מוצאים פתרון.
עניין של אופי ותפיסת עולם
נשמע שייעוץ זוגי או משפחתיכורסא ירוקה
מטפל/ת זוגי או משפחתי. לא הייתי ממליצה על ייעוץ..קנמון
בטיפול יורדים לשורש העניין. איפה זה פוגש אתכם, איזו נקודה זה מעורר בכם, למה מפעיל אצלכם את הרגש ואת התגובה הזו..
וכשיורדים לשורש, הכיוון למה לעשות בפועל, יותר מדוייק למצב.
הרעיון בטיפול זו עבודת העומק.
ולפעמים, אפילו רק הבירור העמוק עצמו, עוד לפני מה לעשות בפועל, כבר מסדר את הראש ואת הלב ומאפשר אוויר ושינוי..
בהצלחה רבה. השם יברך אתכם
מה ההבדל בין טיפול לייעוץ? חשבתי שזה מילים נרדפותכורסא ירוקה
בגדול יעוץ נותן פתרונות פרקטיים וטיפול יורד לשורשקנמוןאחרונה
הAI סיכם את זה נחמד:
ייעוץ זוגי מתמקד בפתרון בעיות פרקטיות וספציפיות בזמן קצר, בעוד טיפול זוגי הוא תהליך מעמיק לשינוי דפוסים רגשיים ותקשורתיים ארוכי טווח.
ייעוץ מציע כלים התנהגותיים לקשיים נוכחיים, בעוד טיפול זוגי עוסק גם בתכנים נפשיים מעמיקים, לרוב על ידי מטפל מוסמך.
ההבדלים העיקריים:
מיקוד ומטרה: ייעוץ זוגי מתמקד ב"כאן ועכשיו", פתרון בעיות ספציפיות (כמו משבר אמון, קושי בקבלת החלטות) ושיפור כלים תקשורתיים.
טיפול זוגי מעמיק לתוך שורשי הבעיה, דפוסים אישיותיים, רגשות וחוויות עבר.
משך הטיפול: ייעוץ זוגי הוא בדרך כלל תהליך קצר וממוקד מטרה (מספר מפגשים מוגבל). טיפול זוגי יכול להימשך תקופה ארוכה יותר, בהתאם למורכבות הבעיות.
הכשרת המטפל: טיפול זוגי מבוצע לרוב על ידי מטפלים מוסמכים (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מטפלים משפחתיים) בעלי הסמכה מוכרת.
ייעוץ זוגי יכול להינתן על ידי יועצים שעברו הכשרות פרקטיות ממוקדות.
התאמה: ייעוץ מתאים לקשיים נקודתיים או משברים קלים. טיפול מתאים לבעיות מורכבות, חוזרות ונשנות, או כאשר יש צורך בשינוי רגשי עמוק.
יש מאמר מעניין שבו ההבדל מוסבר ממש בפירוט (מאמצע המאמר בערך):
מה בין ייעוץ זוגי לטיפול זוגי? - בטיפולנט
אם צריך עזרה למשהו ספציפי ממוקד- ייעוץ יכול לעזור.
אבל במקרה של דפוס חוזר או תגובות רגשיות או "יבלת" מהעבר שמשפיעה על ההווה- טיפול ירד לשורש העניין. לרוב, ההגעה להבנה ולהתבוננות תהיה השער לפתרון המעשי.
יותר ארוך, יותר אולי קשה, אבל פותח שערים לשינוי פנימי
לך יהיה שווה לסלוחעם ישראל חי🇮🇱
הרי בסוף תיפגשו זו בזו באיזשהו מתכונת.
בסוף היא האמא של בעלך ,וזה ישאר כך לעד.
החובה שלנו ככלות היא לכל הפחות לכבד ולא להתעלם אם היא מתקשרת, אני חושבת שבכך גם בעלך אולי מעט נפגע .
זה הכלים שיש לה להתמודד עם מה שקרה במפגש אז.
האם זה היה נכון? לא
האם את יכולה לשנות אותה? לא
אבל את צורת ההסתכלות שלך עליה ? כן
לא חייב לשבור את הכלים ולא משחקים. מניסיון לא יוצא מזה שים תועלת. להפך זה עלול לפגוע רק בך בהמשך.
הם אנשים מבוגרים וכך כנראה הם חינכו את בעלך והגיסים שלך.
תנסי לזכור את הדברים הטובים שהיא כן עשתה ל ענך, ולהאחז בהם .ולשחרר. לחמול...
בהצלחה
מצטרפתהבוקר יעלה
היא פתחה לך פתח, תדברו איתה על זה ועל מה שמפריע, תתני לה הזדמנות לתקן.
מעניין אותי אם הבת שלך חוותה את זה כטראומה כמוך? כי מניסיוני, אני לוקחת מקרים עם חמותי כקשים והילדים שלי לא, ולי אין כוחות ללכת בגלל מקרים כאלה ואחרים והם רק מחכים לנסוע.. ילדים סלחנים הרבה יותר מאיתנו.
ברור שמה שנעשה לא בסדר, אבל יש לך כאן הזדמנות לפתוח כל מה שמציק.
בהצלחה רבה
בכלל לאאנונימית בהו"ל
הבת שלי בסדר עכשיו
אני כועסת על עוד דברים הרבה יותר קשוחים ..זה רק הצטרף
אני בהחלט אעשה את זהאנונימית בהו"ל
אבל מרגישה צורך מעט להתנתק...בגלל עוד דברים שקרו
זה הקש ששבר את גב הגמל
את יכולה לחזורבאתי מפעם
לקשר עדין.
לא לשים אצלה את הילדים, לא לפטפט עד כלות הערב....
שלום ומה נשמע ותודה וביי.
מסכימה איתךאנונימית בהו"ל
את היית רוצהמקקה
ש0ככה יתנהגו אליי?
שאם עשית טעות ינתקו קשר ולא יתנו לך לתקן?
בסדר, היא טעתה. ביקשה סליחה. מה עוד את רוצה?
מישהו דיבר על לנתק קשר?אנונימית בהו"ל
כתבתי שרוצה להתרחק מעט
לא לנצח
תגובה חריפה ולא נעימה!
יש טעויות שאי אפשר לתקןאנונימית בהו"ל
ויש דברים שאי אפשר לשכוח
קוראת שוב את השורה האחרונה שלךעם ישראל חי🇮🇱
קצת קשה לי עם מה שכתבת
נראה שאת מחפשת קולות שיצדיקו את התחושות שלך ,שאת לא רוצה לסלוח ולהתנתק..
תחפשי את הקול הפנימי שלך וזאת תהיה לך לתשובה.
תחשבי שגם את בעתיד הלא הרחוק תהיי חמות ,ולא תרצי שחלילה יתייחסו או לא יתייחסו אלייך כך.
אני רוצה לסלוח לא אמרתי שלאאנונימית בהו"ל
אני רוצה רגע לעצמי לא בא לי שיכריחו אותי ויכפו עליי לסלוח.
הסליחה היא יותר בשבילךהמקורית
מאשר בשבילה. לדעתי ככל שעובר זמן מהאירוע יותר קשה לסלוח כי "הנה לא חייב להיות בקשר" ולא צריך להתמודד
אני חושבת שיפה שהתקשרה לבן, ויפה שהבינה תעצמה ולדעתי מגיעה לה עוד הזדמנות. אבל! אם את מרגישה שאת צריכה עוד רגע תקחי אותו, מודה שגם לא בטוח הייתי מתייצבת שם לאירוח עם לינה פתאום, אבל קחי בחשבון שתצטרכי להתמודד איתה איכשהו כי זו אמא של בעלך. ותבקשי מבעלך שלא ילחץ. שאת צריכה ממנו לגיטימציה לרגש, למרות שזו אמא שלו. סיטואציה לא קלה..
חיבוק♥️
לגמרי!אנונימית בהו"ל
ברור שזה יקרה ויחלוף
אני גם טיפוס הכי סלחן שקיים אבל קרו עוד דברים שגורמים לי לרצות להתרחק רגע
ומצד אחד לא רוצה שזה יתגלגל עוד ועוד
מצד שני. זו התחושה שלי עכשיו.
אז הייתי אומרת את זה לבעל פשוטהמקורית
כדי שיוריד לחץ
מספיק שהוא מדבר איתה כרגע וקחי את הזמן להירגע. והוא יכול גם להגיד לה שאת צריכה את הזמן (או שאת יכולה לכתוב לה הודעה נניח,מה שזורם לך)
רק לגבי זהבאתי מפעם
שהילדים שלך 'חוטפים' ממנה,
יכול להיות שזה קשור לכמות הקשר שלכם.
אני למשל רואה שסבתות, כמה שהן יותר בקשר עם הילדים, יותר נפגשים, יותר שומרים עליהם, כך הסבתא לוקחת יותר מקום של ההורים.
זה לא משהו טוב או משהו רע, אלא עניין עובדתי.
עכשיו, ברור שגם הורה לא צריך למשוך את הילד לחדר אבל תסכימי איתי שטעות של הורה יותר נסלחת ומתקבלת על הדעת....
מצד אחד מבינה אותך שאין לך כח לזההריון ולידה
מצד שני כשלנו קרה מקרה לא נעים במשפחה שלי
ובעלי החליט באופן חד צדדי שהוא פשוט לא הולך לשם יותר ולא רוצה שום קשר איתם ודי זה היה כואב מאד
הזלתי המון המון דמעות על זה וכעסתי והייתי חסרת אונים בטרוף.
אני חושבת שיהיה יותר מכבד שתעני משהו קטן.
זה מאד מאד פוגע כשמתעלמים.
אולי רק ש-את מבינה, אבל כרגע רוצה קצת זמן לעצמך כדי להרגע. ושזה עניין זמני עד שתרגישי רגועה יותר.
לפחות שהמסר יעבור דרך בעלך שזה זמני ויהיה בסדר בהמשך.
גם בשבילו זה יהיה מרגיע יותר.
ככה לדעתי
כל הכבוד לה שהיא התנצלהאמאשוני
לא ברור מאליו בכלל.
את לא חייבת לסלוח, בטח לא מיד ובטח לא כשבעלך בטלפון מסמן לך סימנים.
זה ממש בסדר לקחת תקופה של קצת שקט והתכנסות.
זה לא אומר שאת נגדה, אלא את בעדך.
צריכה את הזמן לעצמך.
ממש קשה לבנות אמון מחדש אחרי כזה מקרה.
לאט לא לרוץ לשום מקום.
עדיף לאט ויסודי מאשר מהר והכל יתפרק שוב בשניה.
בואו נדבר על.... חצ'קוניםשאלה גנים
אני יודעת שזה פורום הריון ולידה
לא פורום נערות מתבגרות
אבל אחרי עשור נישואין + חמישה ילדים
ועדיין יש לי חצ'קונים!!!!
אני כבר יוצאת מדעתי
יש ימים טובים יותר ופחות,
מנסה כבר תקופה לעקוב אחרי האכילה שלי ולא ממש מוצאת מה גורם לזה
נראלי שחוץ מרקוטן - ניסיתי בנערותי את כללללל המשחות, טבעיות ורפואיות, כדורים ומה לא.
וכלום לא עזר
אז קצת איבדתי אמון...
(רקוטן - לא רציתי לנסות אפילו, מרוב יאוש שבטח אני אהיה מהאחוז הזה שזה לא עוזר להן...)
אז עבר כבר מעל עשור מאז והרפואה בטח התפתחה
אבל אני עדיין חסרת אמון כלפי כל המשחות שמבטיחות הרים וגבעות
אז אשמח ממש לכלללל מידע שיש לכן
הלוואי שאצליח להרגיש כבר אישה ולא נערה מתבגרת...
האמתרקאני
אני עוד לא מצאתי חחחח
כשתמצאי תעדכני אותי
אבל כן משתדלת לאכול מבושל שזה יותר בריא מנשנושים
גם אם המבושל מלא בדברים פחות בריאים
עבודה עם תינוק/תלומדת כעת
רואה נשים סביבי שמספרות שעובדות עם התינוק שלהן.
תוהה לעצמי באמת. יש כאלו שמצליחות לעבוד עם תינוק?
כשמעסיקים עובדת במשרד עם תינוק זה רק כי הבוס במצוקת כוח אדם? ומה עם מורות? מצליחות?
אולי זה יותר נשים שעובדות מהביתיעל מהדרום
לק"י
מורות- זה לא נשמע לי הגיוני שזה רווח. אולי במקרים מאוד נקודתיים.
לא מכירה שזה נפוץהשם שלי
תשאלי את מי שאת מכירה.
ממה שאני רואה
יש פעמים שעובדים עם תינוק מתוך אילוץ, לתקופה זמנית.
במקרה שלא מצליחים למצוא מסגרת, בעיקר לקראת סוף השנה, או כשיש שינוי פתאומי, והמעסיק מעדיף שיגיעו עם תינוק מאשר שלא יגיעו בכלל.
אני מניחה שזה גם תלוי באופי העבודה וגם בתינוק עצמו.
תלוי בגיל ובאופי התינוקאיזמרגד1
ובאופי העבודה כמובן. אני בעבודה משרדית בימים הבודדים שאני לוקחת את התינוק איתי אני לא מצליחה לעבוד כמעט בכלל כי המשחק האהוב עליו זה המקלדת שלי😅 אני מניחה שזה או עבודה קלילה ותינוק נוח, או באמת חוסר ברירה...
תודה לכןלומדת כעת
אני פשוט לא מוצאת מסגרת לילדה ותוהה לעצמי אם ריאלי בכלל לנסות להציע להנהלה דבר כזה
בת כמה היא? הלוז שלה מסודר? כמה שעות עבודה ביום?רקלתשוהנ
אצלי לא אישרו...צלולהאחרונה
לא מורה אבל עובדת במשה''ח במקצוע שמאוד חסר וצריכים אותי. המנהלת רצתה לאשר לי להגיע עם התינוקת אבל לא קיבלה אישור מלמעלה.
חבל כי התלמידים מפסידים מזה... (אין לי מחליפה)
יכל להיות שאין בי את התכונות שמתאימות לשליחות שלי?ללא מוצא
אני מחפשת כל החיים משמעות..ושליחות..
ובקצרה
כל הכיווני תעסוקה שחיפשתי בחיים מתוך עניין,שליחות,חיבור, וקשר אלי בכל מיני אפיקים
בפועל
לא חוויתי הצלחה
כי חסר בי איכות מסוימת שהיא הגורמת להצלחה אנושית בכל התפקידים
קשה לי בבין אישי במקום היותר יוצר קשרים ,זורם מתחבר בקלות..אין לי נוכחות כזאת שמושכת אליה אנשים או מעוררת עניין.. יש איתי שדר אחר
יש בו איכויות וחוזקות
אבל יש בו גם הססנות וחוסר בטחון שמקרין ..
ובמבחן התוצאה
זה פשוט מונע ממני לחיות את החיים שאני רוצה לחיות
וגם תפקידים שחשבתי שיתאימו לי אבל תמיד הצריכו את מה שלא מצליחה להיות
מרגישה תקועה
ובעיקר תוהה מה -יכל להיות ששכחו לצייד אותי במה שנדרש ממני כדי לממש ולהביא את עצמי?
לעבוד על שדר אחר-ניסיתי שנים לבד ובטיפול
ברור שעברתי דרך ממש
אבל תכלס משהו מזה נשאר
מה הלאה????
אני חושבתנעמי28
שיש הבדל שצריך לשים לב אליו בין להכיר את עצמך במעלות ובחסרונות שלך לבין לספר לעצמך סיפורים על מי את ולהגביל את עצמך לסיפור הזה.
תפסו אותי המילים של - חסר לי איכות מסוימת, או שאין לך נוכחות שמושכת עניין, או חוסר ביטחון שמקרין - לי זה נשמע יותר כמו אמונות מגבילות שאת מגבילה את עצמך לתוכן.
כל אחד מושך מישהו בדרכו, ולכל איכות יש מקבל איכות.
אפשר לראות את זה נגיד ברשת - לטוב ולרע, כל תוכן וכל איכות מוצאת את קהל יעד שלה.
אולי לא מצאת או לא כיוונת ליעד המתאים.
אולי את רוצה בגדול אבל התוצאה היא קטנה (איכות וכמות לרוב לא באים יחד)
אולי משמעות היא לא כזאת ענקית ובומבסטית כמו שמספרים והיא בפעולות הפשוטות.
ותשאלי את עצמך כמה השוואה למשמעות של אחרים מנהלת אותך?
מה הכוונה שלא חווית הצלחה?
יש הרבה מקום לנתח את מה שכתבת והוא גם תופס אותי בשלב מסוים כזה.
תגובה מהממת. אוהבת לקרוא אותך♥️המקורית
תודה רבה כתבת יפהללא מוצא
א. לא בשלב של לספר לעצמי סיפורים על מי אני ולהגביל את עצמי לאמונה מגבילה- אני מדברת על נסיונות במשך מעל 20 שנה.. אני מאלה שדוקא מעיזים .תמיד אומר כן להזדמנות שיש גם אם חוששת..מתנסה בסוגים חדשים של עבודות..
מודעת מאוד לעצמי.. ומאוד מנסה לעבוד נכון נול עצמי
התחושה של ''אין לי נוכחות שמושכת עניין'' היא לא איתי מראש היא פשוט המציאות..כל עבודה -זה מה שקרה בסוף..אני ניסיתי ככל יכלתי .לא באתי עם 'בטח לא יאהבו אותי'.. ופשוט קשה לי הלייצר קשרים בקבוצה..וזה התוצאות..לא נוצר קשר עם הבנות שהדרכתי או שהיתי בתפקיד מולן..
ב. יכל להיות שבאופן יבש אפשר לומר שאחד על אחד יותר עובד לי..ובעיקר במקום יותר טיפולי.
אבל אחרי התנסות בטיפול אישי שטיפלתי שנים בבנות
הבנתי שזה לא הנישה שטוב לי
מכל מיני סיבות..כרגע ממש לא רוצה בזה..רק לשיחות של מפגש -שתיים..אין לי רצון למהלכים ארוכים ומייגעים
ובטח לא לשיווק שהכי זר לנפש שלי..
וגם רוצה להביא מעצמי עוד דברים שטובה בהם ולא רק זה
ג.לא מדובר כלל בהשוואות או רצון להצלחות גדולות וכו..
איך את יודעת מה השליחות שלך?1112
אם אין את התכונות שצריך בשביל שליחות מסוימת אולי השליחות שלך היא אחרת.
על העבר הייתי אומרת מחשבה טובה הקב"ה מצרף למעשה ועל העתיד הייתי מנסה למצוא מה מתאים.
הלוואי והייתי יודעת מה השליחות שלי. לפעמים ממש מעסיק אותי איך יודעים. אבל לדעת שמשהו הוא לא השליחות זה יותר אפשרי
את מתארת תכונות אופי שנדרשות לסוג שליחות מסויםמתואמת
שקשור בקשר עם אנשים אחרים.
אלה באמת תכונות טובות, אבל לא לכולם הן נצרכות כדי לקיים את השליחות שלהם. יש שליחויות שלא דורשות קשרים בין אישיים...
בכל אופן, לדעתי רוב האנשים לא באמת מוצאים את *ה*שליחות שלהם, הייחודית להם. אבל בפשטות השליחות של כולנו היא להיות יהודי טוב עובד ה', ובמקרה של אישה - יהודייה טובה שעובדת את ה' בדברים הקטנים בחיים, מטיפול בילדים ועד טיפול בכביסה - ולעשות את זה מתוך תחושה שזה מה שה' רוצה ממני.
לא תמיד זה קל להישאר ב"קטנות" הזו... אבל לפעמים זה באמת מה שנצרך מאיתנו.
(אני כותבת את זה ממקום של אחת שדווקא חושבת שמצאה את השליחות שלה בעולם, וזו שליחות שבעיקרון לא תלויה בקשרים בין אישיים, שגם אני לא טובה בהם. ובכל זאת לא תמיד אני מצליחה ב"שליחות" הזו, והרבה פעמים אני קורסת ולא מתקדמת בכלל ונשארת רק בדברים הקטנים של החיים... וכן, זו עבודה עצמית קשה בשבילי להרפות ולהתמקד בשליחות ה"קטנה" שלי בעולם... עבודה שאני לגמרי מתקשה בה, אז כותבת לך את זה ממקום מזדהה...)
כך או כך, אשרייך על המחשבות העמוקות האלה על החיים❤️
מתפללת איתך שתצליחי להרגיש משמעות...
(אולי שווה לחזור לטיפול, כדי לברר את הנקודות האלה לעומק?)
המילה שליחות מלחיצה אותי ממשרוני 1234
אני חושבת שיהיה לך קל יותר להגדיר את זה בתור חיפוש תעסוקתי מאשר "שליחות". כל תעסוקה יכולה להיות משמעותית ומספקת אבל המילה שליחות מוסיפה נופך מלחיץ ומעלה כל מיני שאלות פילוסופיות שלא תורמות לך לדעתי…
לא כתבת מה מעניין אותך? מה למדת? במה את כן טובה?
הצלחהoo
אישית/ מקצועית/ חברתית
מתחילה פנימה
מתחושת הצלחה פנימית
מתהליכים פנימיים שמוּנעים ע"י
למידה מודעות יישום והתמדה
ככה רוכשים יכולות
לכן כדאי להציב יעדים פנימיים
כאלה הנתנים להשגה
ולא תפקיד או הצלחה מקצועית
(הם יכולים להגיע
אבל בהמשך הדרך
אפשר גם לראות שרוב האנשים בתפקידים בכירים הם בעלי יכולות אישיות גבוהות)
תעסוקה ושליחות לא חייבים לבוא ביחדאמאשוני
גם בתעסוקה וגם בשליחות צריך להיות מחוברים לעשיה, אבל זה לא בהכרח יהיה באותו כיוון.
בתעסוקה צריך יותר הנאה ופידבקים חיצוניים (קידום וכד') ובשליחות מניע פנימי.
יכול להיות שחיפוש תעסוקה עם שליחות קצת תוקע אותך.
לגבי התהייה בסוף, לא, זה לא יכול להיות. לדעתי חלק מהגדרת מימוש עצמי זה להוציא אל הפועל כח שיש בך. בין אם זה משהו שנולדת איתו או כח נרכש.
לפעמים כשאנשים עוברים טרגדיות, ההתמודדות עצמה מולידה בהם כוחות חדשים שלא הכירו ואז השליחות שלהם גם משתנה.
לפעמים השליחות היא להיות במקום פורץ דרך לאחרים.
נניח אשה שרוצה להיות טייסת ומרגישה ששם השליחות שלה, רק שיש באג והיא נולדה אישה.
או דוגמנית שהיא לא במידות של דוגמנית
או מחנכת שמביאה את עצמה בדרך שונה ולא משפיעה דרך הדרך המקובלת.
כולם יכולים להתגבר על המכשול בדרך להגשמת המטרה, רק שהבדל הוא שלא צריך לתקן את ה"פגם" אלא דווקא דרכו להביא את השליחות.
כלומר החיסרון יכול להיות הכלי דרכו מתממשת השליחות, והוא יכול להיות תמרור שלא שם השליחות וצריך לחפש את הדרך הנכונה.
לגבי הטיפול, יכול להיות שיותר מתאים פה אימון מאשר טיפול.
לדוגמה אם יש לך פחד קהל, יכול להיות שבטיפול ניסית שהאישיות "ללא מוצא" תתגבר על הפחד קהל וזה עבודה של שנים,
אבל אם רק בשביל צורך ספציפי תיכנסי לדמות אחרת, אז הדמות החדשה עם ביטחון מול קהל. ואז העבודה היא להיכנס לדמות החדשה ולצאת ממנה, ולא לגרום ל"ללא מוצא" להיות עם ביטחון מול קהל.
הבנת את הדוגמה?
מקסימה שאת! אולי הקריאה בתוכך היא לעוד דיוקנגמרו לי השמותאחרונה
ועוד עומק בעוד דיוק.
רגע להרפות מכל הכותרות ולבחון פרט פרט במה שאמרת ובמה שאת מרגישה.
לעשות לעצמך רגע סדר בראש ובלב.
מה ניסיתי עד עכשיו?
מה עבד לי וזרם לי?
מה פחות?
מה אני מרגישה מתוכי שנכון לי כרגע? (כרגע כי באמת יש בחיים תקופות וכל פעם צריך לבחון איפה אנחנו אל מול התקופה הנוכחית, החיים דינמיים ואנחנו מתגמשות ומתפתחות ומשתנות וגדלות יחד איתם... ומאוד יכול להיות שמה שהתאים לי לפני 20 שנים לא מתאים היום, ומה שמתאים היום לא יתאים בעוד שנתיים וכן הלאה...)
ולהמשיך למפות רגע את הדברים
כמה שיותר לפרטי פרטים ולרזולוציות של דיוק שלך עם עצמך
איפה עוד את מרגישה נשימה עמוקה ורחבה, שיחרור, אפילו רק במחשבה?
איפה את מרגישה כיווץ ומחנק וצימצום?
איפה את מרגישה שזה נוגע בך ושייך לך?
ואיפה שלא?
וממש כל מילה אפשר רגע למרקר
ולהעמיק בה.
אפילו רק על המילה שיווק שכתבת שזר לנפש שלך.
רגע לעצור.
למרקר את זה
ולעשות התבוננות פנימה:
אז אני הנפלאה "ללא מוצא" (השם האמיתי שלך כמובן ) מרגישה ששיווק זר לי.
נפלא.
מדוע אני מרגישה כך?
מה בשיווק מרגיש לי זר?
מה אני כן מביאה איתי?
מה כן נכון לי?
(בנקודה הזו ספציפית יכולה מאוד מאוד להזדהות איתך ועשיתי שם דרך גדולה ועדיין עושה כבר קרוב לעשור בתחום הזה.
שנים רבות הייתה לי אלרגיה רק מלומר את המילה הזו "שיווק" ופשוט הנחתי אותה בצד וזהו.
אבל לאט לאט עם דיוקים ולימוד על זה בכללי ועליי בתוך זה בפרטי אני מנסה לבחון האם ואיך בכל זאת ניתן כן לגעת במילה הזו, אבל תמיד תמיד רק במה ואיך שמתאים ונכון לי, וממש להתרחק ממה שלא.
כל מה שקרוב אלייך, כל מה שהוא את - כן
כל מה שרחוק ממי שאת, שעושה לך רע ולא שייך - לא.
אבל יש הרבה שכן יכול להיות. וזה באמת מסע ולימוד שלם בתוך זה.
אני באמת עדיין בעיצומו של הלימוד בעצמי גם לאחר הרבה שנים, יש לי עוד דרך ארוכה ללמוד שם מי אני הקטנה בתוך הים העצום הזה ומה ואיך כן אפשרי וכן מדבר אליי (לצד כל המה ממש לא וממנו באמת להתרחק).)
ומאוד יכול להיות שהדיוק הנוסף אצלך יהיה בסוף שבאמת המשפט ששיווק זר לנפשך נשאר כזה וזהו, למרות כל ההתבוננות, הדיוק הנוסף, הלימוד בתוך זה וכו', גם זה בוודאי אפשרי וייתכן!
רק מראש לא לפסול עד הסוף עבורך ולסגור דלתות הרמטית.
וגם לגבי הנקודה שכתבת שחסרה בך איכות מסוימת שהיא הגורמת להצלחה אנושית בכל התפקידים - כדאי עוד להעמיק במשפט הזה.
במהי אותה איכות מסוימת?
וגם בשאר המשפט.
ושוב להמשיך עוד להעמיק ולדייק ספציפית אלייך את הדברים.
כתבת למשל כמה דיוקים שכבר הגעת אליהם בצורה מודעת וחכמה מאוד במהלך השנים:
דייקת לעצמך שהקושי שלך הוא בעצם קושי בתחום הבינאישי. ובתוכו גם חילקת לתתי סעיפים
אז הבנת שקשה לך בתחום הבינאישי:
* לייצר קשרים
* להתחבר בקלות ובזרימה
* שאת בנוכחות שלא מעוררת עניין
* שיש בך הססנות
* שיש בך חוסר ביטחון שמקרין
קודם כל תראי איזו נפלאה את על המודעות העצמית וכל הדרך הזו שעברת!
זה ממש מעורר השראה ובטוח שלא מובן מאליו האיכויות *הללו* גם שבך
ועכשיו אפשר רגע אחרי שמיקדת לעבור דבר דבר ובו עוד להעמיק ועוד לדייק.
* ייצור קשרים - האם יש דרך ללמוד זאת מעוד כיוונים וזוויות אחרות?
האם ניתן לקחת מקרה אפילו אחד שבו כן יצרת קשר, קשר כלשהו, והייתה לך הצלחה שם?
האם ניתן לבודד את המשתנים באותו מקרה ולנסות לזהות מה הבאת איתך לאותה הצלחה? ולנסות לשחזר אותה הלאה?
האם יתאים לפנות לגורם מקצועי שמתמחה ביצירת קשרים ולעבור שם דרך יותר מדויקת ומלווה ועוטפת אולי?
משהו אחר?
* כנ"ל על להתחבר בקלות ובזרימה.
וגם אם לא מצליח בקלות או בזרימה - אז להתחבר *בדרך שלך*.
זה לא בהכרח פחות טוב - זה פשוט שונה. זו הדרך שלך. וגם זה בסדר גמור.
* הנוכחות שלא מעוררת עניין - אולי. ואולי אפשר אחרת כנ"ל. ואולי גם אם זה נשאר כך ניתן ליצור קשרים וכד' גם בנוכחות הספיצית והייחודית שלך.
ולדייק עוד איך דווקא מי שאת בדיוק יכולה להעביר הלאה, או יכולה להביא את עצמה או מעצמה
וקשה בכתב להעביר הכל אבל בדיבור ודו שיח תוכלי עוד ועוד לדייק את המקום הזה ולנסות למצוא אולי אולי יש שם מפתח חדש שטרם ניסית ודווקא הוא יפתח לך דלת חדשה ומרגשת?
* כמובן עבודה על החלק ההססן שבך - שכשמו כן הוא, רק *חלק* ממי שאת. ואולי יש בך גם חלק אחר שלפעמים בא לידי ביטוי שהוא יותר בטוח בעצמו, אפילו אם זה מול הילדים/האיש/חברה טובה/אחות וכן הלאה - הוא עדיין קיים בך ובתוכך וחלק בלתי נפרד ממי שאת.
ואז עבודה שם על איך להתייחס לחלק ההססן, איך לעבוד איתו, ואיך להביא גם חלקים אחרים שבך,
ובכלל דיוק על זמנים ומצבים שמתי כל חלק פועל, למה וכו' יכול לשפוך עוד אור שם ולקדם אותך עוד בלימוד המפעים הזה שלך את עצמך שאת כבר בתוכו בצורה מדהימה! ורק להמשיך אותו, כי זה באמת אינסוף לגלות שם
* כנ"ל לגבי החוסר ביטחון שמקרין - גם הוא רק חלק ממך. וזיהוי מתי החלק שכן עם ביטחון בתוכך שולט ומי את כדווקא הוא שולט, באילו מצבים, באילו תנאים, מול איזה אנשים, מה קיים בתוכך באותם רגעים, וכן הלאה כל שאר הדברים שכתבתי קודם.
הכי חשוב שתזכרי שיש מוצא.
אולי כרגע עדיין לא מצאת או לא ראית אותו, אבל הוא קיים.
כמובן תמיד להתפלל על זה
לקב"ה שבידו הכל, שיפתח לך את הפתח הנכון לראות ולגלות עוד ועוד את *עצמך*
את מה שנכון וקיים ושייך אלייך
להתחזק עוד בקול הפנימי שבתוכך
בכלל בחיים, ממש אפילו להתחיל בבחירות קטנות, כמו מה מתחשק לי היום לאכול בערב?
וכך להמשיך עוד ולהגביר את הווליום הזה של הקול הפנימי בתוכך
כי התשובות נמצאות אצלך.
ואת תמצאי אותן.
בעיקר בתוכך.
וגם אם כרגע חומות או אבק או בלבול או כל דבר אחר מכסה אותן - את תגיעי אליהן.
את תסירי קודם את כל הבמפרים בדרך - ואת תגיעי אליהן!
תתחזקי בזה
תאמיני בזה
תאמיני בעצמך
תאמיני בקב"ה שבכוחו הכל
וב"ה יקרה שתזכי לבהירות שלמה, לנחת ורווחה עצומה, לאמונה פנימית ומתוקה ולעשייה שמדויקת לך ומשמחת אותך 🙏❤
מתביישת אפילו לפתוח את הנושא, אבל מחפשת עצותאנונימית בהו"ל
בעלי אוהב את האוכל של אמא שלו, אמא שלו נחשבת לבשלנית, מבשלת אוכל ביתי והרבה, כשאנחנו מגיעים מקבלים מלא אוכל קפוא מוכן לבישול שהיא טרחה והכינה בשבילנו, ואני לא מצליחה לשמוח מזה.
קודם כל נתחיל בזה שאני פחות אוהבת אוכל מבושל, אבל מבינה שהבעיה בי.
מבחינתו האוכל של אמא שלו זה פסגת השלמות, הוא מדבר עליו בערגה בכל הזדמנות. אני לא בשלנית מדופלמת ממש לא, אבל כן אוהבת לנסות, והילדים בררנים ולא מאוד זורמים (זה באשמתי), ובכל זאת כל מה שאני מכינה תמיד עומד בהשוואה לאמא שלו - אולי תשאלי את אמא שלי איך היא מכינה, אמא שלי מוסיפה x, הקציצות של אמא שלי רכות, העוף של אמא שלי הכי טעים שאכלתי.. באמת שזה ככה בעיקר בהכנות לשבת, ובשאר תחומי החיים אין לו כל כך הרבה הערות וביקורות.
אפילו איזה ירק שפעם הם הביאו לנו ורציתי להגיד שהוא שונה ממה שהוא קנה, הוא אומר בטח כי זה מההורים שלי, זה היה חצי בצחוק ובכל זאת..
לרוב אין לי בעיה לשאול על מתכונים שמישהי הכינה או לבקש טיפים אבל פה וואי זה מביא לי עצבים, לא רוצה לשאול אותה איך היא מכינה כלום. למרות שהיא באמת אישה טובה ומתוקה..
מבינה שזה איזה עניין שלי עם עצמי, ובאמת מבאס אותי שהילדים פחות אוהבים את האוכל שלי.. אבל לפעמים אני מרגישה שזה כבר סתם סטיגמה שמה שהכנתי פחות טעים. לדוגמא, אני אוהבת שיש חלות ביתיות בבית, מבחינתי זה הרגשה של שבת, פעם הייתי פחות טובה בזה, והיום ממש השתפרתי והחלות טעימות באופן אובייקטיבי, ובכל זאת הוא ממשיך להביא חלות מהמאפייה 🤦♀️
הילדים גם מתחילים לדרג מאכלים של אחרים באופן שבעיניי הוא לא מנומס, השניצל של סבתא איקס הכי טעים,אח''כ סבתא וואי ובסוף שלך.
בקיצור מבינה שיש לי פה עניין לשחרר עם עצמי ולא יודעת איך
באמת מתביישת שזה מעסיק אותי בימים אלה, אבל מרגישה שלא מצליחה לשחרר וזה טעון מדי.
נראה לי שגם הייתי מרגישה כך במקומךשיפור
זה באמת מבאס שאת משקיעה ולא אוהבים. גם אצלי יש הרבה דברים שהילדים לא אוהבים ולא כזה מפריע לי, אבל אם בעלי לא אוהב אז זה הכי מבאס.
ואני לא יודעת להסביר אבל יש משהו בנפרדות מהחמות שהוא באמת מורכב. גם אני לא אוהבת שהוא מנסה להפוך דברים בבית שלנו להיות כמו של אמא שלו.
ואם זה היה רק השניצלים אז מילא, אבל כשזה היחס הכללי לאוכל שאת מכינה זה באמת קשה.
ומצטערת, אין לי עצות. רק חיבוק!❤️
זה בדיוק זה תודה על ההזדהותאנונימית בהו"ל
זה לא רק עניין עם עצמךיום שני
אוכל מכיל בתוכו המון רגשות נוסטלגיה וגעגוע.
בטח ובטח בחברה הישראלית.
גם אני במקומך הייתי נעלבת, יש איזו הערכה בסיסית שאישה רוצה לקבל, יש משהו בעבודה הפשוטה והיומיומית של קילוף-קיצוץ-בישול למען בני הבית, שרוצים שייענה באהבה.
מקסים שהוא יודע להעריך את האוכל של אמא שלו, אבל כששלך מונח בהשוואה לשלה (גם אם היא מבשלת הכי טובה בארץ!) יש כאן משהו פוגע.
דברים לא יודעים כמה מילה שלהם יכולה להשפיע עלינו. כמה הערכה ופירגון אמיתי יכולים להרים אותנו (בנוסף לביטחון העצמי שלנו הנשים. אנחנו ככה בנויות, שמושפעות מהם).
באופן פרקטי, אם הוא היה מסכים "ללמוד" מאמא שלו כמה מתכונים ולהתחיל לבשל בבית אני חושבת שהוא היה מעריך יותר את הבישולים שלך.
מי שלא עושה בעצמו לא מבין. לפחות אצלנו ככה היה עם הכביסה. כשבעלי התחיל לכבס- הוא הבין איזו עבודה מטורפת יומיומית אני עושה
אני מנסה להגיע לשורש הענייןאנונימית בהו"ל
לעומת השנים הראשונות הוא הרבה יותר פעיל במטבח. זה נראה לי גם מה שגורם לו יותר להרגיש בנוח להעיר..
כשאמא שלי או מישהו אחר מעיר על האוכל שלי לא אקח את זה קשה כל כך ואקשיב ואקח לתשומת ליבי, אצלו זה פשוט מביא לי עצבים.
דרך אגב גם אוכל שהוא מכין ופחות מוצלח הוא יכריז על זה בקול ובלי שום בעיה
מה עם פשוט להגיד לו שזה מעליבמקקה
ונא להפסיק לדבר כך על האוכל ולהתחיל להחמיא?
וגם אני ממש נעלבת מהערות של הילדים שלי על האוכל
וואי מאד מתסכל..כורסא ירוקה
יש פה המון דברים מעורבבים..
זה ממש הגיוני שיאהב את האוכל של אמא שלו, הוא גדל על האוכל הזה וזה מה שהחך שלו התרגל. יש בדיחה כזאת על גבר שהתחתן וכל ארוחה אמר לאשתו "יצא לך טעים, אבל לא כמו של אמא שלי" ככה כל יום. יום אחד נשרף לה האוכל, התלבטה אם להכין מחדש, אמרה מה זה משנה גם ככה יש לו ביקורת.. נתנה לו לאכול את השרוף, אמר לה "סוף סוף הכנת כמו אמא שלי!" 😅 אז באמת מה שאנחנו רגילים זה הגיוני שהכי נאהב. נורמלי. הזאלה היא אחרת, האם זה פוגע בך בגלל הצורה שזה נאמר, או בגלל שאת שומעת שם משהו אחר. כשהוא אומר לך "אולי תבקשי מאמא שלי את המתכון" את שומעת "את לא מספיק טובה"? הבישול הוא נקודה רגישה אצלך? כשרק התחתנו שרפתי עוגיות ופשוט התמוטטתי לערב שלם, כי בראש שלי אישה טובה זה אישה שמבשלת ואופה טעים. אמא שלי אופה מדהים. ולא הרגשתי ששרפתי עוגיות, הרגשתי שנכשלתי כאישה.
ונראה לי שאולי כדאי לפתוח את זה, בנעימות ובצורה מכבדת. הוא לא התחתן עם אמא שלו. הוא התחתן איתך. זה ממש סבבה לאהוב את האוכל של אמא שלו אבל אי אפשר לשכפל אותו אצלך. וזה לגיטימי.. אם בא לך לפנק אותו פעם ב, קחי ממנה מתכון ותכיני לו. אבל ביום יום עם כל הכבוד האוכל שלך הוא שלך, ואולי כשהוא ייפתח להבנה הזאת הוא יוכל גם להרגיש את הטעמים של מה שבישלת ולא רק להשוות.
לגבי החלות למדתי שאין דבר כזה אובייקטיבי מספיק שאחד מכם אוהב חלות אוויריריות והשני אוהב דחוסות, וכבר לא תאהבו את אותה החלה. אולי אפשר סעודה עם החלות האלה וסעודה עם האחרות, או שבת ככה שבת ככה?
ולילדים הייתי אומרת חד משמעית לא לדרג. זה לא מכבד, זה לא מנומס וזה יכול גם ממש להעליב. וכן, גם לך מותר להעלב את בנאדם וזה ממש לא אשמתך, וזה נורמלי.
לא חושבת שזו הצורהאנונימית בהו"ל
אלא עצם זה שעושים כזה עניין מהאוכל וההשוואה הזאת פוגעת ומעליבה.
בינתיים עם החלות אמי ממשיכה לעשות קצת כל פעם ובעיקר אני אוכלת. אבל יש בבעלי משהו שמשווק טוב לילדים, ואם הוא אוכל משהו ומתלהב ממנו גם הילדים יסכימו לטעום. אז כן קצת מבאסת שהוא לא שם לב להשקעה ומנסה שוב.. אבל בעומק של העניין אני לא חושבת שאני רוצה שהוא יאכל משהו רק בשבילי אלא שיעשה מה שטוב לו וטעים לו, לא?
לילדים אני באמת חייבת להסביר שזה לא מנומס
מבינה מה את אומרתכורסא ירוקה
אני חושבת שאם הוא יבין כמה זה מנמיך אותך היחס וכמה הוא לא שם לב להשקעה אז הוא גם יאכל כדי באמת לנסות מאכלים אחרים, של אשתו. ולא בשבילך בהכרח.
מה שטוב לו וטעים לו זה להיות בררן שמחפש בכל מאכל את האוכל של אמא שלו. אבל בגלל שהוא עבר את גיל 10, ואפילו התחתן, אולי כדאי רגע להבין שיש עוד אנשים בעולם שמבשלים, בצורה שונה, ולכבד אותם.
הייתי אומרת לו בפירוש - זה מעליב אותי. זה פוגע. אתה הכי אוהב את האוכל של אמא שלך? זה מצוין, כי אני לא בתחרות איתה. היא מכינה אוכל אחד ואני אוכל אחר. כשאתה אצלה תתתענג על מטעמי הילדות ופה תאכל מה שיש או תבשל בעצמך.
גם על האוכל של אמא שלך הוא מדבר ככה? אני מאמינה שלא, כי שם ברור לו שזה בית אחר, אוכל אחר. אבל משום מה אצלכם יש לו את הציפיה להעתקת מטבח ילדותו, כי מבחינתו הוא גדל בבית שלו עם אוכל מסוים, ועכשיו הוא גם בבית שלו ורוצה את אותו האוכל. אבל הבית שלו מהילדות זה בית אחד, והבית שלו מהבגרות זה בית אחר. והאוכל הוא שונה.
וגם הייתי מסבירה לו כמה זה מעליב שהילדים מסתכלים על האוכל שלך ככה רק כי הם מחקים אותו.
אני חושבת שאת מסתכלת על זה כאילו הדבר הכי הגיוני ומתבקש זה שאת "תתבטלי" כי בסהכ את כאן כדי שלהם יהיה טעים ונעים, אבל שהם יעשו את הצעד האחד של להיות מנומסים זה כבר נשמע לך (ואולי גם להם?) הגזמה. וזה משהו לעבוד עליו.
אני מנסה להבין אם זה באמת נחשב להתבטל בפניהםאנונימית בהו"ל
הרי יש דברים שאני עושה טוב ולא אכפת לי מה יחשבו על זה וזה פחות מקפיץ אותי כשמבקרים, ברור שאף פעם לא נעים לשמוע ביקורת ובכל זאת זה לא מנהל אותי כי אני יודעת שאני טובה בזה..
אז למה פה זה שונה? זה שהם צריכים להיות מנומסים זה עניין אחד אבל אולי צריך להסתכל על זה בלי כל המטען הנוסף..רוצים תאכלו לא רוצים הכל טוב
אם את נפגעת ואז מסבירה למה הם בסדרכורסא ירוקה
זה נקרא להתבטל. עזבי את כל ההתפלספות.
יש נושאים שלא רגישים, וזה מצוין. אבל כשיש נושא רגיש אז אם אחד צריך "לוותר" וזה קורה מתוך הידברות או הבנה ותחושה נעימה של הסכמה והדדיות זה סבבה. אם את מרגישה שאת לא בסדר וזו חובתך להרגיש בסדר שם הבעיה.
מאוד מתחברת למה שכורסא ירוקה כתבה.קנמון
הביקורת שאת מקבלת לא מגיעה כהערה עניינית. הרי בסוף זה לא שהכנת משהו שהוא לא הכיר והחיך שלו אהב או לא אהב. העניין הוא הרצון שלו לעשות העתק הדבק מטעמי ילדותו לביתו הפרטי ואת אמורה להיות המבצעת. אין פה מקום גם לטעם שלך, לרצון שלך אולי להסתכלות שלך על גיוון ובחירה שלך איזה טעמים להביא לבית.
בסוף, אוכל זה משהו מאוד מהותי בהגדרה של בית. לא בהכרח אוכל מבושל, אלא אוכל שאוכלים בבית. אפילו אם נלך על משהו פשוט כמו-שבכל ר''ח מקבלים סנדביץ' עם שוקולד, הרי שסנדביץ' עם שוקולד ישאיר טעם וזכרון של ר''ח.
זה נראה שהמקום שלך כאמא של הבית נדחק בתחום הזה- של עיצוב טעם הבית.
את צריכה בבית *שלך* לבצע את הטעם/ הבחירה/ דרך הבישול/ ההעדפות הקולינריות של..חמותך.
ועוד לקבל ביקורת כשזה לא יוצא דומה למקור.
לא הגיוני.
בעיני שיחה דחופה עם הבעל. לא מתוך מסכנות "אני נפגעת.. יודעת שלא מבשלת טעים.." אלא ממקום משתף ומגדיר- "שמה לב שמתרחש פה בלבול. אנחנו לא העתק הדבק של בית ההורים שלך. לא מתאים לי א', ב'.. שים לב גם איך זה פוגע בחינוך של הילדים.. ופירוט" בסוף, הוא צריך שיקוף של המצב. מניחה שהאוכל הכי טעים בעולם לא יהיה לו שווה אישה שמרגישה ככה וילדים בוטים..
פשוט לשקף. ולהגיע יחד להחלטות. אפשר שבין ההחלטות תהיה גם החלטה שיהיה לשבת תבשיל אחד מבית הוריו. אבל: א. שבעלך יכין (ויתמודד. אם יצא טעים-מעולה. הוא יקהל פתאום ערך להשקעה בבישול. אם לא-לא את הבעיה שזה לא דומה למקור) ב. לסכם מראש שיש *אפס* שיווק שלו דווקא למאכל הזה...
ולך הייתי מציעה להתמקצע במאכלים שיוצאים לך טעים וטוב ונותנים לך ביטחון.
בהצלחה גדולה ממש!
כמה דברים שנתפסתי עליהםשלומית.
1.קודם כל: " הילדים שלי בררנים וזה באשמתי" מה זה השטויות האלה? הילדים שלי בררנים ואני בשום אופן לא חושבת שזה באשמתי. למה שזה יהיה באשמתך? בהערכה גסה שלי לפחות חצי מהילדים הם בררנים, ככה זה.
2. "מבינה" שהבעיה היא בי" וואט?! איך כל הדבר הזה קשור לבעיה בך? אל תקחי על עצמך מה שלא שלך. יש כאן בעיה מאוד מעצבנת ולא קטנונית בכלל. אין לך במה להתבייש.
3. מודה שאני במקרה כזה הייתי אומרת אם אתה לא אוהב את האוכל שלי אתה מוזמן להתחיל לבשל בעצמך כמו אמא שלך. אני לא אמא שלך נעים להכיר.
אני חושבת שאין לך מה להכנס למקום של התנצלות וריצוי. תכיני מה שבא לך וטעים לך ואל תשקיעי בדברים שהוא לא מעריך וסתם תהיה לך עוגמת נפש. תגידי לו שאם יש משהו שהוא אוהב ורוצה שתכיני אז באהבה, אני הכי בעד לפנק באוכל, אבל רק אם זה לא בא בהשוואה לאמא שלו.
לגבי הילדים הייתי מעלה את זה בפניו לא כביקורת ישירה עליו אלא משתפת אותו בסגנון דיבור של הילדים ולמה זה מפריע לך ואיך לדעתו כדאי לחנך בנושא הזה...
1. הילדים שלי בררנים כי אני בררניתאנונימית בהו"ל
יש הרבה מאוד סוגים של חומרי גלם שאני לא אוהבת ולא מכינה, הרגלתי אותם לאוכל מאוד ספציפי והיום רובם לא מסכימים לנסות דברים חדשים..
2. "הבעיה" בי, זה לא באמת בעיה, אבל במחשבה בוגרת כל אחד צריך לאכול מה שהוא אוהב וטעים לו, אני לא צריכה להכריח אותו להחמיא לאוכל אם הוא פחות אוהב.. כן יכולה אולי להגיד לו שלא נעים לי לשמוע את ההשוואה.. אבל כן הייתי רוצה שמרגיש חופשי להנות או להנות מהאוכל בהתאם לטעם שלו.
מסתבר שגם אבא שלהם בררן 😂רוני 1234
חחח לצערי ממש לא, הוא אוהב כמעט הכלאנונימית בהו"ל
אבל בשנים הראשונות הוא לא היה נכנס למטבח אז פחות היה לו דרך להשפיע
אוהב הכל בתנאי שאמא שלו הכינה 😂רוני 1234
אני לא לגמרי מסכימה עם זהשלומית.
"שירגיש חופשי". כמובן אם יש מאכל ספציפי שהוא פחות אוהב אז אין בעיה לומר, אבל כשזה הופעות להיות משהו קבוע של השוואות אז בעיניי זה לא סבבה.
וכן, אני הייתי אומרת לו לקחת אחריות ולהתחיל לבשל
דווקא הייתי כן מצפה שיפרגנובתאל1
ויחמיאו לי על האוכל גם אם הם לא אוהבים. לפחות מאחד בבית אני מצפה את זה- וזה בעלי.
הילדים-לאט לאט...יגדלו ויפרגנו.
לגמריכורסא ירוקה
גם לא חייבים להגיד משהו שלא חושבים. אפשר לפרגן על ההשקעה, על המסירות, המחשבה, הגיוון... ואני בטוחה שאם הוא ירצה הוא יכול למצוא מאכל או שניים שהוא אוהב, לא בעקך, בלי אבל, פשוט אוהב ויכול להגיד - טעים לי. תודה.
אני הייתי אומרת לורוני 1234
אולי בעצבים, אולי בהומור אבל שיבין שזה מבאס שמשווים אותך כל הזמן.
זה לא עניין שלך עם עצמך זה עניין שלודיאן ד.
אני אישית חושבת שאם כל כך חשוב לו האוכל והוא רוצה אוכל כמו אמא שלו,
אז למה שלא ייקח על עצמו את כל ענייני הבישול בבית?
שייקח מתכונים מאמא שלו ויבשל בשמחה ובהנאה לכל המשפחה.
את במילא אומרת שלא כזה אוהבת אוכל מבושל.
וזה לא אמור להיות שאת כל היום עומדת בהשוואה לאמא שלו.
הייתי פותחת את זה יפהאיזמרגד1
ואומרת שזה ממש לא נעים לך לשמוע הערות והשוואות על האוכל שאת מבשלת, ואת מבקשת להפסיק עם זה. זה שלא סבבה להגיד מה לא טעים במה שהוא בישל לא אומר שגם לך זה ככה.
ולא הייתי מזכירה את אמא שלו בכלל, רק הקושי שלך עם לשמוע השוואות להערות כל הזמן...
אני חושבת שבעלך טועה בגישה שלועדינה אבל בשטח
גם אם האוכל של אמא שלו הכי טעים בעולם, הוא לא אמור לומר את זה או לגרום לך להרגיש קטנה יותר. אותי בכלל מצחיק שהאמא עדיין שולחת אוכל אבל נו, אם זה עושה טוב לרוב הצדדים, שיהיה ..
הבררנות של הילדים לא קשורה, יותר מזה, ילדים מעדיפים פסטה לבנה ושניצל תירס מאשר קציצות קובה מדהימות ככל שיהיו..
גם עניין החלות לא הוגן, אני מכינה חלול לעיתים רחוקות כי זה דורש ממני הרבה כוחות וזמן, ואני מניחה שבהרגשה שאת טורחת ובכל אופן קונים מוכן , לא מחמיאה בכלל, ואני שומעת מדבריך שאת לגמרי מודעת, ואם את אומרת שהחלות טעימות, אני לא רואה סיבה שיקנה המאפיה, ניסית לשאול אותו? אולי פוחד שיתפקשש משהו, אולי קונה כי זה לא מספיק? הייתי מנסה לדבר איתו על זה, להסביר לו שזה קצת לא נעים לך כל העניין של האוכל, להקביל את זה , למשל אם היית קוראת לאבא שלך לכל תיקון בבית ומפארת אותו איך הוא מתקן יפה, ואיזה גימורים יש לו, למרות שבעלך היה גם עושה, למרות שרגישות של גבר היא לא כמו של אישה מול חמותה , אבל עדיין..
לגבי הילדים רק1112
אני חושבת שאפשר לדבר איתו על כמה שזה נהדר שהוא משפיע עליהם ולטובת הילדים שילהיב אותם על האוכל שלך.
האמת זה לא יפה מה שהם עושיםבתאל1
והוא אמור לעזוב את אביו ואמו כבר...ולשחרר מהסינר של אמא.
אבל סליחה שלא עזרתי...
הבעיה לדעתי היא יותר היחס שלו לאוכל שלךמרגול
גדלתי בצורה דומה לילדים שלך. האוכל של סבתא היה מבחינתנו פסגת הטעם. ואמא שלי זרמה עם זה ועודדה את זה. מה היה ההבדל?
1. סבתא בישלה מאכלים עדתיים שגם ככה אמא שלי לא בישלה. אז זה לא השוואה בין עוף בתנור לעוף בתנור, אלא מאכלים שונים לגמרי.
2. אבא שלי הילל גם את האוכל של אמא. בחיים לא הקטין מהבישולים שלה בגלל השוואה לאוכל של אמא שלו.
הגיוני שהיא גם אובייקטיבית מכינה יותר טעים (יותר שנות ניסיון, וסובייקטיבית-טעם שגדל עליו). אבל זה לא אמור להוריד מהאוכל שלך.
דיברת איתו על זה?הבוקר יעלה
אמרת שזה פוגע?
ביקשת לא לקנות חלות, כשאת מכינה?
ובנוסף, תאמרי לו שאם הוא רוצה אוכל כמו של אמא שלו הוא מוזמן לבקש מתכונים ולהכין. אולי ברגע שיתנסה יבין שזה לא פשוט.
מבינה אותך ממשרקאני
בעלי גם עושה לפעמים השוואות
לא דווקא באוכל כי את זה אני מכינה לו כמו של אמא שלו
אבל בדברים אחרים שאני משתגעת
וכשאני מרגישה שהוא מגזים אני אומרת לו
מאמי אתה התחתנת איתי
לא עם אמא שלך
ואני מאוד מעריכה אותה והיא מדהימה
אבל אני אשתך וככה אני פועלת
אם אתה רוצה XY כמו שלה לך אליה ואל תגיד לי
אני רק חיבוקואני שר
זאת סיטואציה קשה,
תורידי מעצמך את תחושת האשמה.
מותר לך שזה יפגע בך ויעסיק אותך
ואין מה להתבייש בזה לא בימים אלו ולא אף פעם.
מודה שגם לי הבישול הוא נקודה רגישה,
לא אוהבת לבשל ופחדתי מאוד עד כדי כך שלפני החתונה הודעתי לבעלי שלא יהיו לו ציפיות בנושא, אני לא אהיה כמו אמא שלו המרוקאית...
עם הזמן הבנתי שזה יושב על תפיסה שלי שהאוכל הוא חלק מהתפקיד שלי כאישה ואמא, ואם אני לא מצליחה בו זה כישלון שלי, לא במאכל הספציפי או הארוחה הזאת, אלא במילוי תפקידי באופן מהותי.
לכן ברור שזה נושא רגיש מאוד מול הבעל דווקא, ואנחנו עברנו את הדרך שלנו בנושא, ועד היום אני כמעט תמיד שואלת אותו איך יצא וחשוב לי לראות שהוא אוכל ונהנה ושבע, וקשה לי כשהוא מביא אוכל מאמא שלו בלי לתאם איתי.
אין לי עצות יותר טובות ממה שכתבו אחרות,
רק רוצה לחזק אותך שממש מובן למה את מרגישה ככה,
ואל תבזבזי כוחות על לכעוס על עצמך.
הלוואי שתמצאי דרך לשקף לו מה הוא גורם ותמצאו את הדרך שלכם ואת הביטחון שלך.
חיבוק!
את ממש צודקת.באתי מפעם
זה מאוד מעליב.
הייתי פותחת איתו ואומרת שזה פוגע בך.
זה שהיא מבשלת מעולה מצוין, אבל ההערות זה כאילו מוריד מהנשיות שלך, ברור שזה שטויות, אבל עם רגשות אי אפשר להיאבק... שימעיט בהערות.
מזדהה לגמריקדם
ממש הרגשתי כמוך והרגשתי שזה יותר מדי משפיע עלי, התחלתי להכין רק דברים שאמא שלו לא מכינה את השאר הוא מכין...
את השאר הוא מכין...זה לא בעיה בך בכללהמקורית
לדעתי בעלך.נוגע בעצב החשוף של "אשתי הכי טובה" ועושה השוואות מול אמא שלו ומשנמך את המקום שלך בבית מולה בדבר חשוב. וכן, זה מעצבן כי זה ביקורתי.
אני לא כותבת את זה כדי שתפתחי מולו חזית חלילה אלא כדי לנרמל לך את התחושות ושלא תרגישי שמשו בך לא בסדר.
בניתם בית, זה את והוא ולא הוא והאוכל של אמא שלו ואת. ואת זה כולל כל מה שמגיע עם החבילה..
אחן בעיה שיאהב את האוכל שלה, טעמים של בית ילדותנו זו נוסטלגיה, זה מקום מוכר, זה המקום להרגיש קצת ילד שןב, אבל בניתם בית משלכם כבר, ואני הייתי אומרת לו שיפסיק להיות על תקן מבקר מזון. כל מתכון ששני אנשים יכינו יכול לצאת קצת שונה וככה זה. אבל העיקר - אתה גורם לי להרגיש פחות טובה וזה לא נעים וזה פוגע. אני רוצה מסורת אוכל משלנו בבית ולא העתק הדבק של מה שאתה חווית בלבד.
חיבוק♥️
וואי נשמע מעצבןןןן. מבינה אותךחילזון 123
נראה לי שיש מקום להגיד שהדיונים האלו פוגעים
ושהוא מוזמן לתת הערות חיוביות וענייניות
כמו: תודה לאמא שטרחה על האוכל/ראיתי שהשקעת זמן בהכנות/איך המטבח נקי/תודה שעשית קניות
בקיצור לא יודעת, דברים על מה שכן טוב ולא על מה שלא....
הפותחת - תודה למי שינתה, האמת אני די בהלםאנונימית בהו"ל
היה לי ברור שתגידו לי לקחת את העניינים הפרופורציות המתאימות ולתת לו לאכול מה שרוצה.
אנסה לראות איך אני מעלה את הנושא בעדינות
שוב תודה ❤️
אני רק אומר ש..מוריה
אותו מתכון יכול לצאת ל2 אנשים אחרת לגמרי.
ואין מה לעשות. ככה זה.
האוכל של אמא שלו זה האוכל שלה.
האוכל שלך זה האוכל שלך.
ובאופן אישי לא הייתי מנסה להכין כמו של..
כי אף פעם זה לא יצא בדיוק.
אני מחזקת אותך להיות בטוחה בעצמך ובאוכל שאת מכינה.
גם אם הם לא נחמדים.
יש אנשים שאוהבים להתלונן. שלהם.
קטע מצחיקאובדת חצות
עבר עריכה על ידי אובדת חצות בתאריך י' באייר תשפ"ו 19:11
אנחנו נעזרים המון באוכל של אמא שלו כי גרים קרוב,
אבל בעיקר כי אני לא אוהבת לבשל.... מעדיפה לקבל של אחרים ולא לעמוד במטבח. מקבלים גם מאמא שלי. אמא שלי מבחינתי היא בשלנית על ואני כ"כ שונה ממנה ומעולם לא היו לי יומרות או שאיפות להכנס למטבח לפני שהיה צורך כזה.
היום התיעדוף זמן שלי יקר ולעמוד במטבח בצורה יצרנית או כי "חייב" או כי "שבת" זה לא אני. יכולה להתחבר יותר לנסות להכין דברים כשבא לי ומתוך רצון אבל לרוב אין זמן
לאחרונה התחלתי לגלות עצמאות והוא דווקא נותן לי המון בטחון לגבי מה שאני מנסה ומכינה אבל עדיין-לקבל אוכל עוזר לי אז אני מעריכה ואומרת תודה.
הילדים כן רגילים לאוכל של חמותי וזה מעצבן שמה שעזר לי בהתחלה יכול להפריע כשהרגלתי אותם לאוכל שלה ואת שלי הם פחות אוכלים אבל לפעמים, כשמרגישה שבא לי שיהיה רק אוכל שלי בבית שלנו, המחשבה חולפת מהר כי אני לא אעמוד ביצור
הכי מצחיק כשכל אחד מאיתנו טועם ואוהב את האוכל של האמא של השני (הוא של אמא שלי ואני של חמותי) או להפך, כשכל אחד נצמד למה שאמא שלו מכינה.
האמת שזה לא כזה "קליל", לפעמים הייתי רוצה שיהיו לי יכולות נשיות לייצר אוכל תמיד, וגם שיצא טוב וגם שאני אוכל לפתח "עצמאות" ו"לעמוד על הרגליים" כמו חברות אחרות ונשים בכללי בענייני בישול, זה גם מתקשר לי עם טעמים של בית וחמימות ולפעמים מרגישה חוסר בטחון רציני או רצון להיות מישהי אחרת בזה. כזו שגם אוהבת לבשל, גם יוצא לה טוב וגם מארחת אחרים. זה רחוק ממני שנות אור וגם מפנטזת שהיה לי זמן להתנסות בבישולים במקום לעבוד. אבל צריך לעבוד והעבודה שלי היא גם אחר הצהריים
הי יקרהתהילה 3>אחרונה
מעבר לזה שיש את העניין שלך מול עצמך והבטחון,
נראה לי שכדאי כן לשתף אותו בתחושות שלך.
להגיד לו אפילו שאת מרגישה פחות מוצלחת בתחום, שההשוואות והדירוגים והאמירות האלה גורמות לך להרגיש פחות טובה בזה, ואת ממש תשמחי אם יוכל להפסיק ואפילו להחמיא לך..
(ואת העניין שלך מול איפה שזה מפעיל אותך; השוואה לאחרים/את לא מספיק טובה וכו' כמובן גם כדאי לעבד)