אל תשכח שיש נפילות בחיים.

וצריך לתת מקום לרגש.

אבל כן להרים את עצמך אחרי זה..

זאת דעתי...

זה מן פרדוקס; כי באמת - כמו שאת כותבת - אסור להדחיק רגשות. אבל מצד שני בספרים כתוב שכל עצבות היא מיצה"ר - העצבות שלי בינתיים היא מנפילות רוחניות. אז כביכול עצת היצר היא ליפול לעצבות כדי לא להמשיך להתקדם.

הדילמה מובנת?

הכל זה איזונים

(יש את זה למישהו בחתימה)

עצב זה לא רגש?

אבל רגש הוא לאו דווקא עצב

ברור.

אבל אם יש לי רגש - עצב-צריך לתת לו מקום.

לא הבנתי מה אתה מנסה להגיד.

צריך להילחם בה ולגרש אותה בכל דרך כי לעצב אין מקום. הוא רק מזיק 

יש נקודות קרובות לו שלהם צריך להשאיר מקום (במידה כמובן) כמו צער ולב נשבר. אבל עצבות היא רק רוע!!!

אתה קצת סותר את עצמך...

עצבות לבין צער ולב נשבר.

ובקצרה - עצבות - כדיכאון. צער - נפטר למישהו אבא - הוא בצער. (חשוב לראות שזה לא מביא לעצבות). לב נשבר - תשובה (ושוב - חשוב לראות שזה לא מביא לעצבות)

עצב הוא רגש.

וזה לא טוב להדחיק רגשות.

להדחיק רגש - לא טוב.

כשבאה עצבות זה לא טוב אז מה שצריך זה לטפל בזה על ידי כל דבר שאינו חטא. אסור להישאר בעצבות. זה לא נקרא להדחיק

זה גבול מאוד דק שאני לא באמת יודעת אותו.

אזז...

שוב ושוב.

המסקנות הוסקו. והכל בא על מקומו בשלום...

אבל לזוכר לקום כמובן , למשל לי היה זמן שהייתי שבוע ואז קמתי ולפעמים זה חמש דקות לפעמים יום אבל חייב! כי אם לא המועקה נשארת בפנים ואתה ממשיך ךהיות עצוב יום יום בלי לשים לב חייב לתת לזה זמן 

להתרומם

אבל מבחינת הרציונל. 

רבי נחמן אומר - כל היום תהיה בשמחה- אבל תקדיש 5 דקות לעצבות .

שמחה זה ממש חשוב , אבל צריך להקדיש גם זמן לעצבות והתבוננות ( אע"פ שלא בהכרח צריך להיות עצובים בשביל להתבונן , אבל זה חלק מהחוויה בעיניי)

ולדעתי חשוב גם מאוד לשים לב למה העצבות מביאה אותך - כי אם היא מורידה אותך , עדיף להימנע ממנה בכלל ...

"לב נשבר ועצבות אינו עניין אחד כלל, כי לב נשבר הוא בלב, אבל עצבות הוא בא מן הטחול והוא סטרא אחרא והקדוש ברוך הוא שונא אותה, אבל לב נשבר הוא חביב לפני השם יתברך ויקר מאד בעיניו יתברך. והיה טוב שיהיה להאדם לב נשבר כל היום, אך אנשים כערככם אין יכולים לקיים זאת כי יכולים לבוא מלב נשבר לעצבות, חס ושלום, שזה אסור להאדם לגמרי. על כן צריכין לייחד איזה שעה ביום שיהיה לו לב נשבר, דהיינו להתבודד ולשבר לבו לפניו יתברך אבל שאר כל היום כולו יהיה רק בשמחה." 

מודה ומתוודה - עצבות לא טוב , אך לב נשבר מותר ואפילו זה טוב !

כשכתבתי למעלה עצבות - כוונתי היתה ללב נשבר ...

וכמאמר הקוצקער "אין דבר שלם מלב שבור".

אבל את הגבול הדק הזה אני לא בטוח שכולם מסוגלים לשמור.

ולב נשבר שמביא לעצבות זה לא טוב לכן צריך לב נשבר במידה

(תקרא עליו)

אבל יש הבדל בין תחושת חוסר שביעות רצון תמידית שמדרבנת לפעולה, לבין עצבות שגורמת להפך הגמור.

ו

עצבות זה הדבר הכי נורא שקיים בעולם. שורש כל החטאים.

צריך להתרחק משם מאוד מאוד!!

רבי נחמן אומר שאם אדם נקלע לעצבות צריך לעשות הכל כדי לצאת משם (חוץ מעבירות) דהיינו בדיחות, צחוקים וכו

כמו שצריך לתת מקום לשמחה, צריך לתת ללב גם מקום לעצב במידת הצורך

לרגשות שלנו יש שני קטבים

ויש מצבים שהבנאדם צריך לחוות רגש כלשהוא בין אם הוא ירצה ובין אם לא
הכלל הוא לא לעצור את הרגש הטבעי - בין אם זה לשמחה ובין לעצב

זה לא אומר שמותר

זה בסדר, זה טבעי

אבל צריך לשים לב שזה לא ימשך וימשך

כי זה גם מאוד קל להתפס לדיכאון, וכו... ולהמשיך ככה לנצח

אז צריך להיות מודע לעצמך

ו..... לשים טרנסים ולרקוד

כי שימחה היא תרופה להכול, גם לעצבות ולדיכאון

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....