ההקצנה היא לתיבול

ואני מניח שזו הדרך שלו לפרוק

(:

אני רק העברתי 

(:

תלוי בך

לאחרונה תאמת אני מופתע ממש לטובה מבנות שיודעות לספר על חברות שלהן, אז שאפו בנות תמשיכו ככה!

אני זוכר ממש בתחילת הדרך דיברתי עם חברה שהתלהבה ובסוף אמרה "נו תצא איתה". תודה באמת.

היתה גם אחת אמרה בנוסף להכל "היא יפה", וואלה שתשלח תמונה חחח

שהיא מאחלת לאח שלה כזאת בחורה?

הייתה גם משפחה.

למה לרדד?

וזו בדיוק הנקודה שלי - אתן צריכות להבין שהתכונות שעושות אותה לחברה טובה שלך הן לאו דווקא התכונות שהבחור מחפש באשה.

אם היית מבררת על מישהו והבחור היה אומר לך שהוא נהנה לשחק איתו כדורסל - זה היה רלוונטי בעיניך? 

שהוא אחלה אדם, לרצות שיהיה משפחה שלך כן אומר. מן הסתם יש לו מידות טובות.

תפרטי את המידות שלה, מיהי ומהי. לא דברים מעורפלים ולא קשורים לנושא. 

למה היית רוצה שתהיה גיסתך? מה מיוחד בה?

שאם אתה מביע ביקורת ביחס לגישה מסויימת שאתה מזהה אותה כלא נכונה

שתקבל בהבנה שגם הגישה שלך יכולה להיות חשופה לביקורת.

אחרת, לא נראה לי גם שיש כאן חופש מחשבתי, מה שמאוד נצרך לחשיבה ביקורתית.

כי היא שווה, ולא מתייחסת לשאלה אם היא מתאימה?

בירור בא להבין אם הדמות מתאימה לי, לא האם הדמות היא אדם טוב.

בכלל, זה הדבר הכי חשוב לזכור בכל תקופת החיפושים לדעתי:

אנחנו מחפשים בת זוג מתאימה, לא בהכרח את הכי טובה, ממילא פסילות לרוב יהיו כי אין התאמה ולא כי הם פחות טובים ממני.

אבל אם החבר/ה עפים על מי שהם מדברים עליו זה מקסים וחמוד

החבר או החברה בעיקר צריכים להעביר תוכן בצורה אמינה,

אבל חלק מהתוכן זה איך אתה מנגיש אותו, אם איזה טונציה אתה אומר אותו.

אני עושה בירורים בשביל לדעת שהמידע שקיבלתי בהתחלה אמין ואני הולכת לפגוש אדם נורמלי.

בירורים מבחינתי זה לא בגלל חשד כזה או אחר, אלא בגלל שבאמת אי אפשר להכניס בנאדם לתוך שבלונה של כרטיס ולהבין שזיהית משהו משמעותי.

בירורים זאת אפשרות לקבל רושם יותר חוויתי לפני שעומדים להפגש ואז לראות אם זה הכיוון או לא.

אם מישהי סתם זורקת כמה מילים להגיד שהיא עפה על חברה שלה ובשאר העניינים היא אומרת דברי טעם, זה כזה עקרוני? נראה לי שגם אתה תסכים שלא.

אם היה מגיע מתנדב לחלק עוגות במחלקה, וזו לא היתה העוגה שאתה הכי אוהב, היו לך טענות?

אז רק מזכירה לכולנו שכל נותני המידע בשידוכים... הם מתנדבים...

ויתכן שגם השקיעו מאות שעות!!! כוחות נפש!!! מאמץ מנטלי נפשי ופיזי בהתנדבות הזאת

מבינה שאולי זו היתה **הצעת ייעול** ולא ממקום של תלונה, אז אם כן שיהיה בהצלחה.
ורק הזדמנות להזכיר לכולנו להגיד תודה לעונים! ולבוא מעמדה שמתאימה לשיחה שבה עוזרים לך בהתנדבות גמורה.

לפעמים אני יכולה להשקיע חצי שעה עד שעה ואפילו שעתיים במענה לבחור שמברר על חברה... 

ומרגישה שהוא חושב שאני חייבת לו משהו

ועוד לפעמים יש לו החוצפה להגיד "זה לא מה ששאלתי" או כל מיני טיעונים שונים ומשונים... ממש מתסכל ופוגע. אני לא בחקירה משטרתית.

נשמח שתגידו תודה על הזמן שהקדשת ותודה על כל פיסת מידע!

כמות הנזק שחברה יכולה לעשות היא בלתי נתפסת.

נתקלתי כבר בכמה שפשוט חיבלו בפועל בחברות שלהן. מקווה שזה היה בשוגג ולא במזיד. 

"היא חיננית" "אסרטיבית"

וחייב להסכים עם "היא מהממת" או "מקסימה"

בטוח שיש עוד ששמעתי פשוט כרגע לא עולה לי, כשיעלה אכתוב.

ועכשיו כשאני חושב על זה, חלק מהדברים אכן רלוונטיים כדי להבין שזה לא זה..

וגם חייב להגיד שאף פעם לא "ביררתי" אני סולד מעצם הרעיון, פשוט כשמציעים אז זה בא עם כל מיני תכונות של הבחורה וכו

מה יכול לצאת מהחוסר וודאות? או רע או טוב.

תחשוב על הסיטואציה הכי גרועה שיכולה לצאת משם, ותהיה שם כמה רגעים, תן לזה להכות קצת ותנסה להבין איך אתה מתמודד עם זה עם כל איך שזה גורם לך להרגיש וכו' זה עוזר להבין שזה לא כל כך נורא כי בסוף על הכל מתגברים, סתם דוגמא שהייתה לחבר הסיטואציה הכי גרועה שהייתה לו זה שיפטרו אותו מהעבודה, אמרנו אוקיי..בוא נתמודד לא נברח, יפטרו אותו ואז מה? קצת קשה לא נעים אבל אפשר למצוא עבודה בתחום, ב"ה לא חסר, אז גם אם יפטרו חלילה, העולם לא קורס וכו וכו..ואם זה טוב אז ברכה.

אגב גם הרע ברכה רק במלבוש לא כל כך יפה. בהצלחה דוד

כהסרת הספיקות, אומרים חז"ל.

זאת אומרת, שההתנדנדות הזו בין שני הקצווים (כן? לא?), אינה פשוטה

ולא עושה כל כך טוב...

אולי באמת לחיות את היום. לא לחטט בעבר וגם לא בעתיד.

איך אומרת הרבנית פישר? לסגור את המוח!

ולזרוק את עצמנו על השם;. ולהאמין שהוא באמת יודע מה טוב

ולסמוך עליו שמה שיהיה, זה הכי טוב.

לא תמיד זה קל אבל כך צריך לחשוב יהודי. זו צריכה

להיות העבודה.

ואגב, איני א ומרת זאת ממרום כסאי. אוי, כמה קשה לי עם זה...

אבל שכלית יודעת שכך זה צריך להיות; שההתקשרות 

לקב"ה צריכה להיות בכל פרט ופרט בחיים. לא מספיק

לשמור מצוות ולהתפלל 3 פעמים  ביום, ובין לבין

לחיות כמו כל אדם בגלובוס.

מי מאזין ומקשיב ומכיר אותנו הכי טוב?

רק הוא.

לא?

ביום שנמצא מי הראשון שכתב את זה (או את הטקסט בו זה נאמר לראשונה) אז באמת תהיה שמחה גדולה כי הספק ייפתר 😀

זה גורם לי לבכות ברגע

החיים לא פשוטים ומציבים אותנו לצערנו או לשמחתנו בפני מצבים של חוסר ודאות.

אהבתי שהוזכרה פה הנטייה לפסימיות שזה גם עניין שחשוב לתת עליו את הדעת.

גם להבין שהיציבות זה משאב חשוב זה גם אחלה אמירה שאפשר להוציא מפה. באמת ישנו אתגר להשיג יציבות בתוך חוסר הודאות.

ובאמת אולי יש כיוון למצוא את הניצוץ הטוב שבחוסר ודאות, גם זה כיוון יפה.

וכן, מותר לשנוא ולבכות ולפרוק.

בכל אופן, כדאי לחשוב מה עושים עם זה

חוסר ודאות באמת קשור לפיתוח פרשנות אישית. אפשר לתת המון פרשנויות למציאות חסר ודאות והפרשנויות יהיו כמובן חלקיות במידת מה.

איך בונים פרשנות מעצימה? אויל זאת שאלת השאלות.

פרשנות שיש בה גם תקווה ותנועה לכיוון מסויים וגם חיבור למציאות. אופטימיות זהירה.

לאורך היומיום

שנותנים וודאות לנפש

1. תזונה נכונה

2. תעסוקה מעניינת ומעשירה

3. ספורט באופן קבוע

4. קשר עם אנשים שעושים טוב

5. ללמוד וליישם תהליכים משפרי חיים באופן תמידי

6. לחיות בקצב מתאים ושלו

להשפיע.

חשיבה אם ומה צריך לעשות למול זה, שימת דגש על מה אני מכיר ויכול לפעול לפי זה, לקוות ולהאמין שיהיה טוב ולנסות כמה שאפשר.

שבע רצון בפעולות שלי מול אי ודאות ככלל.

במחשב המקלדת קשיחה ולא וירטואלית כמו בסמארטפון- אז הגישה לאמוג'י בדרך שונה:

זה השם של אחד ממנוע החיפוש שמבוסס על AI, דהיינו אינטליגנציה מלאכותית (artificial intelligence)

מה זה AI את יודעת?

זה שם כללי למחשבים ותוכנות שיכולים “לחשוב” קצת כמו בני-אדם:

להבין שפה, לזהות תמונות, ללמוד מניסיון, לענות על שאלות, ואפילו ליצור טקסט, מוזיקה או ציורים.

דוגמאות ל-AI שכבר פוגשים ביום-יום:

•ניווט כמו Waze

•המלצות ביוטיוב או ספוטיפיי

•זיהוי פנים בטלפון

•צ’אטבוטים לשירות לקוחות

אז מה זה ChatGPT?

ChatGPT הוא סוג של AI שמתמחה בשיחה.

אפשר לשאול אותו שאלות, לבקש הסברים, עזרה בלימודים, ניסוח טקסטים, רעיונות, סיכומים ועוד.

הוא פותח על-ידי חברת OpenAI

והוא עובד על בסיס קריאה ולמידה של המון טקסטים, כדי להבין איך בני-אדם כותבים ומדברים

שיש לי כזה. פשוט לא ידעתי שמכנים אותו כך. נעזרת בו לפעמים.  מאוד חביב.

זכה למצוות!

(הריבועים) +מקש ץ

נפתח חלון

ולכולם על ההשקעה. יישר כויח!

לא מבינה למה צריך להצטער שיכלנו אחרת

הם לבד אחרכ פונים.  החיוך זה שובר שגרה

סורי קשה לקרוא את זה בטירוף 

והייתי בהחלט ממליץ לנסות לחפש זוגות שעשו את זה. הכרתי מישהו שירד מלוחמה בעקבות הנישואים (כי לאישתו היה קשה), ומישהו אחר שויתר על טיס בגלל הנישואים (ולבסיף סיים כקצין דת, אמנם).
 

זה שיקול חשוב, כי בזמן השירות הבחור כמעט לא נמצא. כמובן יש קשר טלפוני, ושבתות, וחופשות מהצבא - אבל הוא ממשיך להיות איש צבא, ויש לזה משמעויות.

יחד עם זאת, יש רביות שנשואות לאנשי צבא בקבע, או מצחצנות כשהבחור עוד בשירות, ומבתדרים ומוכנים "לסבול" בשביל לקבל חיים שלמים.

בכל מקרה, זה שיקול חשוב שבאמת צריך לשמוע עליו יותר. בהצלחה.

זה מיוחד לבנות את הבית כשהבעל שקוע בעשייה גדולה למען עם ישראל.

זה דומה לבניית הבית מתוך אברכות של הבעל (אברכות אמיתית ואברכות בחירית בעיקר, לא מוסללת).

זו "התבטלות" של שניכם יחד למען משהו גדול מאוד, וזה בונה את הנפש ברמות אחרות. 

אני לא נכנסת להשוואה בין האידיאלים ורמת המסירות-נפש הנדרשת.

ספציפית מבחינת השלכות על הזוגיות - לא דומה בכלל.

אברך חוזר לישון בבית כל לילה. איש צבא סדיר )קרבי( בדרך כלל לא.

זה גורם מאד משפיע בבניית הזוגיות בשנות הנישואין הראשונות.

אברכות זה קשה במובנים אחרים, אבל יש את הדבר הבסיסי של לגור ביחד - לא רק בשבתות. בלי זה, אפשרי אבל לא מתאים לכולם.

האם הוא בבית כל יום או לסופי שבוע או פחות מזה?
 

האם יש לו ראש להתעסקות בדברים מחוץ לצבא?

מעלה פה נקודות פרקטיות ששווה מאוד לחשוב עליהם, אחר כך לשמוע מכאלה שחוו זאת ולהבין אם זה מתאים לך.

מתוך 80 שנים שתהיו יחד.

רק לשים בפרופורציות.

ועד שתיפגשו, אם ותחליטו כעבור כמה חודשים, תשאר כנראה רק שנה.

במידה וזה האחד שלך, בשביל שנה אחת מורכבת היית מוותרת? 🤷🏼‍♀️ 

בני כמה אתם?

את כבר יכולה לפרנס כדי לקיים זוג בצורה סבירה?

אומנם חייל חובה זכאי לתשלומי משפחה (תשמ"ש), אבל ביחס לעלויות החודשיות הכוללות של מגורים, הסכומים מהצבא אינם גבוהים.  

(אם יש פתרונות דיור מוזלים, כמו יחידת דיור בחצר של ההורים, אז השיקול הזה לא רלוונטי).  

לחשוב על הרחבת המשפחה בזמן שהוא חייל חובה.

לחשוב על רכישת מקצוע עבורו עם השחרור מהצבא - נניח אם ירצה להכנס לאקדמיה ללימודי תואר תובעני, איך זה ישתלב עם חיי משפחה? (כנראה מי שמחפש להתחתן בעיצומו של השירות הצבאי מלכתחילה לא חושב בכיוון הזה…)

תהליך הפגישות לוקח בדרך כלל כמה חודשים

ואז שמחליטים להתחתן וזה.

יכול להגיע לחצי שנה ואפילו שנה

מה גם שמאוד משנה מה הוא עושה בצבא

כי לחלק מהמקרים אפשר לקבל הת"ש ואז הוא יהיה לפחות 2-3 לילות בשבוע בבית

לא אידאלי. אבל עשרות אלפי לביאות עברו את זה בשנתיים האחרונות גם בלי שהבעל יהיה שבועות בבית.

שורה תחתונה.

לא הייתי פוסל

אבל הוא השתחרר ממש קצת לפני תחילת המלחמה ואז חזר לעוד ארבעה חודשים. בפועל סיים צבא+ סבב ראשון קצת לפני שחגגנו יום נישואין ראשון.

זה ממש תלוי בתפקיד, ביציאות, במקום שבו הוא משרת.

חוץ מזה, יש הבדל משמעותי בין חפש למפקד, מבחינת הפניות לקשר וגם בין קרבי לתמוך או ג'ובניק ובין קורס כזה או אחר לבין קו (וגם שם זה שאלה של עומס וסדכ).

זה מאתגר ודורש, אבל בשנתיים וחצי האחרונות המון נשים התמודדו עם זה ושרדו כדי לספר (יש הבדל בין מילואים לסדיר, אבל בבסיס זה מאוד דומה). אז ממליצה לך למצוא מישהי שמכירה אותך ועברה/ עוברת את זה, שתוכל לכוון אותך ספציפית עלייך. אם את רוצה פירוט, מוזמנת בפרטי.

צריך לדעת מה זה אומר. לא לגשת סתם ככה.

שגם תורך יגיע. אין ספק!

תתחילי לתכנן איזו שמלת כלה תלבשי.....

לשרשור דומה, הגבתי שם.

אח שלי מתחתן שבוע הבא - לקראת נישואין וזוגיות

אנשים חושבים לא התחתנתי = לא הצלחתי

זה שגוי  

מה עם כל הסיפור? עמדתי על שלי? דייקתי את עצמי? לא הייתי מוכנה להיות התפשרות? לא הייתי מוכנה להתחתן עם מישהו בגלל א. ב. ג

אצלי לפחות אני מאוד גאה בי שידעתי לשים גבולות ולא להיות איפה שלא נכון לי

ואני מאמינה שגם אצל עוד רווקות .

לא תמיד מי שאמרה כן = הצלחה

אלא דווקא הלא = דיוק לך

הצלחה בנישואין זה משהו אינדיבידואלי לך

אין פה נוסחה שהיא שווה לכולם

השוואה הזו שגויה מיסודה

יש גם השוואה של הן התחתנו אני לא..

את היית רוצה להתחתן עם האנשים שהן התחתנו איתם?

לא

אפשר להיות עייפה מהדרך אפשר להיות עייפה מהתהליך שעברת

אבל תשימי לב להרים לעצמך כי זה לא פחות חשוב בדרך שלך

ולעולם אל תשווי את הדרך שלך של אחרים

לא רלוונטי ,

לא מועיל 

בטח אסור

זה כמו לקחת מזלג ולהפוך אותו בכוח לצלחת.. לא קשור ..

וזהו בהצלחה

לא חושב שנכון להגיד לך ישר להתעלות מעל הסיטואציה.

כן, טבעי לקנא, וזה טבעי מאין כמותו שככל שהחסרון יותר מודגש ככה יותר כואב.

שאלה טובה מה עושים ביחס לסביבה ואני מניח שאת תדעי הכי טוב להגיע לאיזון ביחס לסביבה.

וכן, זה בסדר גמור אם מדי פעם בא לך להיות עם עצמך, תראי אם זה עושה לך טוב כמובן.

תתני הכי הרבה לגיטמציה לרגשות שלך ותרגישי בנוח לפרוק לאנשים קרובים אליך שעשויים להבין אותך או לפחות לנסות.

ואם את אח"כ רוצה גם להגיד שאת יכולה להתרומם, גם בהחלט אופציה.

הרבה הצלחה, אלו כאבי גדילה של גיבורים

ויציאה לריצה לטווח רחוק. את תמצאי את הכוחות בתוכך. כי אין ברירה(:

יש כאן 2 קשיים שמתערבבים הקושי עם עצמך והקושי מול החברה. 

בעיניי הקושי העיקרי הוא מול עצמך. לגבי הקושי מול החברה- אני חושבת שזה לא עניין החברה איך את מתמודדת עם הקושי מול עצמך. 

מי זה בני אדם בכלל? מה הם עושים חוץ מלדבר ולמה שתשימי על כמה מילים שלהם.. 

האנשים הבוגרים באמת מבינים שלכל אחד יש קשיים מסוג אחר בחיים ולכל אחד יש את המסלול שלו. כולנו בידי ה' וכולנו שווים בפנים. 

אם תשדרי "קשה לי ואני מרגישה מסכנה" ירחמו עלייך... ותאמיני לי שאת לא מסכנה ואין שום סיבה לרחם עלייך. 

אבל, אם את באמת מרגישה ככה, אז זה הקושי האמיתי. 

העבודה על הביטחון. האמונה בטוב. הבירור בתוכך וחיזוק נקודות התורפה.

זה הקושי שצריך לעבוד עליו לדעתי. אנשים? או שתתעלמי או שתגרמי להם לסתום. 

אני ממליצה להפריד ולא לתת לאנשים פתח להסתכל למקום הזה שבו את עוד צריכה עבודה מול עצמך. 

כן, בחוץ משדרים עסקים כרגיל, ובפנים מול אלוקים. בעיניי זה בריא.

אחותך מתחתנת!! לכי תהני! מהאירוע, מההכנות. ואיזה כיף את עוד יכולה לעשות תסרוקת בשיער במקום לבוא עם כיסוי ראש🤭 אולי אותך זה לא משמח אבל תמצאי מה כן... 

את יכולה לרקוד ולהשתגע עד אור הבוקר כמו צעירה חסרת דאגות 

או לקחת את זה לכיוון שאת המבוגר האחראי שהיא תעבור את זה בטוב, יש לך אפשרות לדאוג לה בתהליך וביום של החתונה שלה ואם את חזקה תנצלי את ההזדמנות לחטוף את המצווה הזאת.

בקיצור זה מאתגר אבל קצת הכנה נפשית ואת עוברת את זה כמו גדולה ויוצאת בחורה עם אישיות משודרגת יותר👑

האמת שלא היה לי עם זה אישו בכלל. 

אבל -  בכל זאת סיפרו לי סיפור חמוד שאני משתפת הרבה פעמים ותמיד ראו ישועות: 

כשהבית נעול ואין לאף אחד מפתח  - שולחים את הילד הקטן להשתחל דרך החלון ולפתוח פתח לכולם. 

אני אישית הכרתי את אישי כמה שבועות לפני החתונה. האח השני התחתן שלושה חודשים אחריי. 

וכאמור ראיתי עוד כמה מקרים כאלה. 

אז יהי רצון שהשער שנפתח לאחותך יפתח גם לך את הדרך בעזרת השם במהרה ממש. 

ושההכנות יעברו בשמחה ובטוב 

דוגמא משובבת לב. חכמה.