אוֹ בְּעֶצֶם, "דַּי לַחְפֹּר!"
"תִּסְתַּכֵּל עַל מָה שֶׁחָשׁוּב",
"חִיצוֹנִיּוּת?!" זֶה עָצוּב..
"הָאֹפִי הוּא מִכְלוֹל שָׁלֵם",
"תַּפְסִיק לְהִתְקַטְּנֵן, לְמַעַן הַשֵּׁם".
"תִּשְׁמַע, תֵּצֵא, תִּבְחוֹן, תְּנַסֶּה",
"תִּתְמַקֵּד בְּעִקָּר", רַק כָּךְ זֶה יִקְרֶה!
"תָּבִין שֶׁאֵין מֻשְׁלָם בָּעוֹלָם",
וְ"זֶה בְּסֵדֶר לְהִתְפַּשֵּׁר" גַּם.
וּבְעֶצֶם, מָה אֲנִי מְחַפֵּשׂ?
אֶת זֶה אֲנִי לֹא מַמָּשׁ תּוֹפֵס..
כִּי לַעֲבֹד וּלְהִתְקַדֵּם תָּמִיד אֶפְשָׁר,
כֵּן כֵּן, כְּמוֹ גַּם לְתַפֵּס עַל אֵיזֶה הַר..
"הַחַיִּים הֵם לֹא קַיְטָנָה",
כֵּן, אֲבָל גַּם לֹא מַחֲנֵה עֲבוֹדָה.
כִּי אֹפִי זֶה מִכְלוֹל,
וְחִיצוֹנִיּוֹת זֶה לֹא הַכֹּל,
אָז "אוּלַי פָּשׁוּט תֵּצֵא וּתְנַסֶּה",
"רַק דייט אֶחָד", מָה כְּבָר יִקְרֶה?!
טוֹב טוֹב, הֵבַנְתִּי אֶת הַכִּוּוּן,
תָּמִיד יָדַעְתִּי שֶׁ"הָעִקָּר זֶה הָאִזּוּן"..
פָּשׁוּט אַמְשִׁיךְ לִשְׂחוֹת בַּיָּם אֵין סוֹף,
בֶּטַח יוֹם אֶחָד יִתְגַּלֶּה הַחוֹף.
הַיּוֹם יַגִּיעַ, בעז"ה, אֲנִי מַאֲמִין,
שֶׁתַּגִּיעַ זֹאת שֶׁאִתָּהּ זֶה יַתְאִים.
מִקְוֵה שֶׁהַדֶּרֶךְ לֹא תִּתְאָרֵךְ מִדַּי,
הֲרֵי בַּסּוֹף גַּם לַלֵּב, יֵשׁ תֹּקֶף וּבְלַאי.
בהצלחה לנ"ו..
(סליחה על הפסימיות והתסכול..
כמו כן, תודה על ההקשבה 🙂)

