עד הפעם הבאה]
אע.
לא להישבר לא להישבר בבקשה....
בינתיים אני עומדת פה נושכת שפתיים מביטה על כל תשוקותיי וחונקת זעקה
שוב
אע.
רק היום..
תחזיקי מעמד רק היום..
אני צעד אל עבר התהום הזה
המחשבות וקול ההיגיון מזדעקים למולי בבעתה
לא.......
צעד נוסף
הלב שלי דופק חזק יותר הוא החזיק את עצמו בחדרון הקטן הזה המון זמן
בטוח שהוא יכול לעמוד בהכל אם רק ירצה מספיק
אני רוצה?...מספיק?..
כמעט חוצה את הגבול
כל הגוף שלי זועק לברוח רק לא ליפול לתהום הזו שוב
רק לא להתמכר שוב
לחיות שמציפה את כל האיברים שלי והמוח מתפוצץ
די
אקשן מהסוג הוא לא מגניב בשום צורה
(מה אקשן לעזאזל, מההה
זה פשוט מעטפת נחמה ללב שלי העדין
התאמה מושלת ופתרון ל-)
יופי.
שוב אני כוססת.
לעזאזל.
חציתי.
יסורי מצפון.
נשארתי כמעט כולי בצד הטוב של הגדר
באה לטעום....
מים גנובים ימתקו?
חד משמעית.
אבל לא הפעם.
אני באה לצנוח
צניחה לא ככ חופשית
ונעצרת
נושמת עמוק
וחוזרת לאזור המוגן.
(לא יודעת מה גרם לי לחזור)