ישראל וכשאנחנו לא נמצאים שם היא איננה נותנת את פירותיה, רק לנו היא שומרת אמונים..!!
וכו'...
גם לא לשכוח את גוש קטיף, אנחנו צריכים לא לשכוח אף חלק מארץ ישראל ולהיות קשורים אליה תמיד..!!
זה בערך...

צודקת במאה אחוז.

עזרת מאוד...!!
כן, זה נראה לי פחות מתאים, אבל בעיקרון זה לא נכון..
יש יצירות שגם בנים יכולים לעשות...
אפשר למצוא כל מיני עצים קטנים, אצטרובלים וכו'.. וקצת חומרי קישוט וליצור דברים נהדרים..!!
אבל רק אם יהיה לי כוח לזה...

הם בכיתה ה, ולא ידעו כלום..

וואלה....?

הזוי...

בגלל שמתי שעשיתי את הפעולה ציינו את יום גוש קטיף שזה היום שבו הקימו את היישוב הראשון, אני החלטתי להתמקד דווקא במה שהיה ולא בגירוש. ביישובים, בתושבים, בפריחה..

וגם בגלל שפשוט קשה לי לדבר על זה..

וממליצה מאד על הסרט "הפצמר האחרון" אבל הוא ארוך..

לא יודעת איך זה בנים בגיל הזה, אבל בנות מן הסתם יפחדו...

כשהייתי מדריכה מה שעשיתי היה פשוט לספר. בצורה הכי פשוטה וכואבת. שאלתי  בנות שעברו דירה איך זה היה, אם היה להן דברים מעצבנים וכזה... ואז פשוט סיפרתי להם מה קרה שם. באמת בהכי פשוט, כאילו על המקום ואיך היה לגור בו ואיך זה היה מקום מהמם ופורח שהשקיעו בו המון (מבחינת חקלאות), ואיך שביום אחד פשוט החליטו שאי אפשר לגור שם... וכו'... איך זה כאב לתושבים.. וזה נגע! ממש! אח"כ הראיתי להם סרטון קצר על הגוש (לא זוכרת איזה, זה היה ממש מזמן...)

עזרת לי מאוד, נעזרתי בסרטון הזה לפעולה, תודה, זה בזכותך...

חבל שזה קשה...
טוב, אשמח שבכל מקרה תשלחי ואשתף את המדריך של הגדולים בזה...
תודה רבה...!!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....