החרדים אומרים שזה גורם לאנשים להתקלקל

זה בעצם המחלוקת הרגילה בין הדתלים לחרדים - סגירות מול פתיחות

(האם לוותר על דברים חשובים כדי למנוע חשש להתדרדרות)

החרדים טוענים שמי שיכול ללמוד ילמד ומי שלא- שיתגייס? או שכולם מראש לא יתגייסו?

הסיבה אני שמעתי זה כי צריך שעל כל חייל שנלחם יהיה לומד תורה שמגן עליו

ודת"ל אומרים שכולם צריכים להתגייס וגם ללמוד בישיבה? מה הסיבה?

הקלאסיים- שמתייצבים ומוציאים פטור/דיחוי.
ה'עצניקים' בראשות ר' שמואל אוירבך זצ"ל- שלא מתייצבים בכלל.

הקלאסיים ברובם מבינים שבחור שמתבטל ויושב בכיכר החתולות- עדיף שיתגייס.
ה'עצניקים'- טוענים שצבא הוא שמד ולכן 'יהרג ואל יעבור', לא מתגייסים בשופו"א.

@טיפות של אור, מן הסתם זה מה שרצית להתווכח, אז זה בסדר, אני גם מכיר היטב.. ומאשר לך..

אבל בלית ברירה הם יעדיפו לשלוח את הבן שלהם לנח"ל החרדי מאשר לתת לו לשוטט ברחובות.
על זה נאמר אחד בפה אחד בלב, בלב הם מבינים בדיוק מה צריך לעשות- רק מה, האגו החרדי לא מאפשר להם לנקוט בצעדים כאלו לפני שהילד חצי פושע.

בנוגע לדתיים לאומיים, יש מאמר מכונן שמסביר את השיטה, אם יש לך כח לקרוא
זאת תורת ההסדר

בנוגע לחרדים, החזון איש אמר שאחרי השואה צריך להקים את עולם התורה שנכחד, אז כהוראת שעה כולם לומדים

" ישיבת הסדר" - נורמה; "ישיבה צרופה" - חריג

אז זאת בעצם הדעה הרווחת?

אשתדל לקרוא את השאר בהמשך...

יש על זה קצת ויכוחים בציבור הדתל"י עצמו

פעם היה פטור 'חיוני' - נתנו למיעוט מהתלמידים בישיבות ההסדר לא להתגייס בכלל.

הרצי"ה עצמו אמר שאין דבר כזה לא להתגייס - רק לדחות שירות. בישיבות גבוהות ציונות הרבה עושים 'הסדר מרכז' - שזה שירות מקוצר ממש (כמה חודשים, אחרי המון שנים בישיבה)

ובגדול הסיבה זה שוויון בנטל?

א. הרמבם מגדיר 'הצלת ישראל מיד צר' כמלחמת מצווה, בה כולם חייבים להתגייס

ב. כיבוש הארץ (לא מוסכם לגמרי)

ג. הצלת נפשות

אבל כן נוכח הרובד המוסרי הפשוט - 'האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה'

זה לכאורה אחד הויכוחים בין הדת"לים לחרדים.

יש רמבם חצי-אגדי ממנו משמע כך, וכמה דרשות חז"ל מהם אפשר להוציא את זה.

במאמר שצירפתי יש תשובות-נגד 

זה חלק מהויכוח שהזכרתי בציבור הדתל"י עצמו 

(האם יש מקום למעט לומדי תורה שלא מתגייסים)

שאלתי אותו באופן אישי האם הרצי"ה התנגד לגיוסו וענה שהוא לא שמע על זה.

בני הישיבות וגיוסם - משה צבי נריה (page 1 of 24)

על הלכות שמיטה ויובל ברמב"ם, פי"ג הי"ב:

"ונראה שאעפ"י שאין שבט לוי עורכין מלחמה, היינו לעשות מלחמה פרטית,

כמו שאפשר שיזדמן ששבט אחד עושה מלחמה בשביל ההתנחלות שלו שימצא לו בזה.

אבל כשכל ישראל יוצאין למלחמה, מחויבים גם הם לצאת.

ומלחמה של כלל ישראל זאת היא ג"כ עבודת ד',

שכל מי שהוא מיוחד יותר לעבודת ד' הוא שייך לה יותר משאר כל העם".

ביאור והרחבה בדברים ניתן למצוא במאמרו של הרב גוטל:

"חופשה לבני ישיבותינו" או מצוות גיוסם | בית המדרש | שיעורי תורה | אתר ישיבה

אם אתה רוצה עוד מאמרים בנושא, יש סדרה של הרב זלמן מלמד

(גלול קצת למטה - יש סדרה מא' עד ו'):

שיעורים בנושא מצוות השירות של הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אתר ישיבה

וגם שיעור של הרב חיים שטיינר (וידאו+דף מקורות):

הישיבות והצבא ע"פ מרן הרצי"ה | בית המדרש | שיעורי תורה | אתר ישיבה
 

אבל אם אתה רוצה, יש חוברת שיחות הרב צבי יהודה "צבא וישיבה".

התייחסת רק למאמר הנושא את שם החוברת.

אני חושב שהדיון כאן הפוך:

צריך להביא מקור שלומד תורה פטור ממצווה המוטלת עליו.

ע"ע דברי החת"ס הידועים בפרק לולב הגזול ואוקי באתרא.

(באמת שאני לא מנסה להתנגח.

באחד המאמרים בלנתיבות ישראל הוא מפנה ל'ילמדונו רבותינו', שזה יופי. אבל פחות קריא מהרב ליכטנשטיין.

יש לרב בוצ'קו בספר מאמר טוב מאוד לזכרוני. די מקביל לרב ליכטנשטיין. רעיון)

בעיקרון כמדומני גם החרדים הליטאים והספרדים מסכימים שיש מצווה ללכת כמדומני.

אני כן בטוח שמרן הגר"ע זצ"ל אמר שיש לזה דין מלחמת מצווה וכו

הרמב"ן התייחס לנושא הזה באריכות פה :ספר המצוות רמב"ן עשה ד – ויקיטקסט

הקטע עם החרדים זה שהם נמנעים מגיוס(לא שופט אותם)

בגלל כל התקלות שיכולות להתלוות עם זה..

וכוונתי לאלה שלא לומדים

כי החרדיות, במהותה, וזה הויכוח הכי יסודי שלה עם הדתיות-לאומיות, היא תפיסה מסגרתית, אחידה, בה אין מקום להסברים דקים והבנות מורכבות, ומורכבויות, אלא רק הכרזות, קביעות, סלילת דרך מסויימת שאין לזוז ממנה. ותו לא.

כלומר, כמו שאת רואה בכל אלו שקדמוני בשרשור - שהאריכו להסביר מכאן ומשם את דעת הציבור הדתי לאומי (ע"פ גדולי ישראל, כמובן) אבל כמעט כלום על החרדים, וזה כי - הציבור הדתי לאומי חינך והסביר מהי עמדתו, הציבור החרדי מעולם לא טרח לעשות זאת. השימוש בו הוא בעיקר בסיסמאות.

ובכן,הציבור החרדי נגד הליכה לצבא. למה? זאת לעולם לא נדע באופן מוחלט, יען כל דרשן יאמר משהו אחר, וכל ישיבע'בוחער יחשוב על רעיון מבריק אחר..... אין שום תפיסה עמוקה, שלמדו והיפכו בה, מנומקת, מבוארת, ומסודרת.

אז אומרים "ביטול תיירה"

וכשעונים להם - שגם דוד ושלמה לא היו בטלנים, אבל צבא יש

אז הם אומרים - אבל שיתגייסו החילונים ואנחנו נלמד 

וכשאומרים להם שבצבא משה היתה רוטציה - בדיוק כמו בהסדר

אז עוברים ל"בצבא מתקלקלים"

וכשמציעים להם לפתח מסלולים ייחודיים ושמורים

אז מנפיקים סיסמא חדשה

התכל'ס - אין באמת מתודה בנושא, איש הישר בעיניו יתרץ, העיקר הוא רק דבר אחד: שהמסקנה תהיה "אסור".

בציבור הדתי לאומי יש הרבה יותר סדר ושיטה, כמו בכל ענייניו והשקפותיו,  שמיוסדים על בירור מבלי פחד לברר נושאים רגישים ולהכיל את המורכבות שבהם.

אין לי כח לכתוב כאן "חבורה"  אבל באופן פשוט - יש מצווה דאורייתא להילחם מלחמות מסויימות, בין המלחמות האלו מנויות מלחמת עזרת ישראל (כלומר: להגן על עמ"י) ומלחמת כיבוש הארץ ושמירתה. צה"ל מתפקד בשתי החזיתות האלו, ולכן השירות בו הוא מצווה דאורייתא.

עם זאת, לאנשים מסויימים שבאמת מיוחדים בהתגדלותם בתורה - אנו יודעים שהתורה עצמה התירה להם פטור משירות זה, כי החשיבות בצמיחתם היא חיונית לעמ"י לא פחות.

ושימי לב: זה לא ש"לימוד תורה" חיוני יותר מצבא ולכן הוא פוטר. זה שקר. לימוד תורה הוא בהחלט חיוני, אבל הוא לא פוטר - לא מתפילין, לא מסוכה, ולא מצבא. מה שפוטר מצבא - זה הצורך בהתגדלות, מישהו שמיועד להתגדל, ששקוע בתורה וההפסקה ממנה מזיקה לדמות שיש בו פוטנציאל לצמוח אליה - אזי הוא פטור.

עם זאת, הדברים אינם שחור לבן, ולכן ישנם ישיבות הסדר מחד, ישיבות גבוהות מאידך, "הסדר מרכז" בתווך, ועוד כל מיני פרטים ופרטי פרטים שיש לקובעם אצל כל אדם לגופו.

בנוגע למה שכתבתי על החרדים, ייזכר לטוב הרב מרדכי נויגרשל, שלא פחד להכריז שבמדינה מתוקנת תורנית יגוייסו בחורי במסגרת הסדר, ושהסיבה שהחרדים אל הולכים היום, לשיטתו, היא אחת - שהעסק לא מנוהל על פי תורה.

כמובן שאיני מסכים עם העמדה הזו, ויש לי תשובות לטענותיו, אבל העיקר לכל הפחות הוא הגישה הברורה וההחלטית, שמציגה עמדה ברורה. 

את דבריו אלו ניתן לשמוע כאן (אני לא זוכר באיזה דקה...)

עצם הצבעת נשים בבחירות, דווקא הרב קוק התנגד לזה (כמו שגם התנגד לבית יעקב).

לתשומת לב, אלו שמנסים להשתמש בו בטענות שצריך "להתקדם" ולהתאים את ההלכה...

שמשפיעה באופן ישיר על כוחה של המפלגה.

ולכן הגיוני לסבור שבאופן עקרוני ראוי שלא לתת לאישה עסק בציבוריות, ומשום עת לעשות לה' כן לקרוא לנשים להצביע

אבל חברות בכנסת ובממשלה היא קצת שונה

זה כן יכול להשפיע על הפופולריות של המפלגה בקרב ליברלים יותר, ופה נכנסת הסוגיה התורנית

אולי @הסטורי או @אריאל יוסף ידעו

(אני רק יודע שהרב עוזיאל והרב ישראלי והרב הרצוג והרב חיים דוד הלוי ועוד התירו הלכתית בספרים שלהם. כמו כן - ראיתי שבמפדל היו טובה סנדרהאי, שרה שטרן-קטן, וגילה פינקלשטיין וכמובן איילת שקד, אורית סטרוק ועידית סילמן)

הרב אבינר לחוטובלי: אם ממילא יש ח"כיות, עדיף לבחור בטובות ביותר - כיפה

(אני חושב שהיה זכור לי משהו כזה במעורפל)

ניתן לקיים הלכה ולהיות נבל ברשות

בזמן המנדט הבריטי, כבר בשנת תרפ"א.

חשוב לציין ברקע, שכל המושגים של בחירה דמוקרטית היו יחסית חדשים בעולם וברוב מוחלט של המדינות שכן היו דמוקרטיות - לא היתה זכות הצבעה לנשים (לדוגמא: בשוויץ זכות ההצבעה לנשים ניתנה רק בתש"ל!).

הועברת לדף אחר

בציבור הדתי/חרדי (מושג זהה במונחים של אז) עלתה התנגדות חריפה כפולה - גם שזה אסור תורנית הלכתית/השקפתית וגם שזה פשוט 'נישט שייעך' (=לא שייך) נשים חרדיות (סטייל 'בתי האונגרין' מאה שנה אחורה) - פשוט לא ילכו להצביע ולא יבינו מה רוצים מהן.

רמת הניכור היתה כזאת שרבים מהציבור הדתי האמינו, שגם מפלגות הפועלים לא באמת חושבות שנשים צריכות להצביע, אלא זה בסה"כ דרך להכפיל כח - כי הפועלות ילכו להצביע והדתיות לא...

השלטונות הבריטיים (שגם אצלהם עברו באותן שנים תהליך של נתינת זכות הצבעה לנשים) הכריעו שאמנם תינתן זכות הצבעה לנשים, אך במשפחות שמרניות הבעל יוכל להצביע גם בשביל אשתו. (כן, היום זה נשמע הזוי).

נוצר פולמוס בין רבנים 'מקלים' שטענו שאפשר להתיר, לבין 'מחמירים' שטענו לאיסור גמור. הרב קוק תמך עקרונית בעמדת המתנגדים להשתתפות נשים בבחירות, אבל הקפיד לא לפסוק שזה אסור, אלא רק שזה לא מתאים לאורחות היהדות והצניעות, אה וגם אם נשים יתערבו בענייני ציבור, זה עלול ליצור בעיות בשלום בית.

אגב, הפולמוס הזה היה אחד מכמה עניינים (יחד עם הקמת הרבנות הררשית), שדחף את 'העדה החרדית' לדרוש מהבריטים להכיר בציבור שלהם כ'עדה דתית נפרגת' ולא כחלק מ'הישוב המאורגן' שקיבל סוג של סמכויות אוטנומיות מהשלטון הבריטי כלפי היהודים.

היה ויכוחים סביב חברות כנסת דתיות כמו סביב מזכ"ליות ליישובים?

אבל חידשת לי ששנים קודם היו שתי ח"כיות.

לגבי עצם ההצבעה המציאות ניצחה. ברגע שיש זכות הצבעה, אם נשים לא תצבענה, מפסידים חצי מהכח.

גולדה מאיר היתה בשלב מסויים מועמדת לראשות עריית תל אביב, ולטענתה היא לא נבחרה כי החרדים התנגדו (כידוע, היו בתל אביב אדמו"רים וחסידיהם בהמונים).

אכן כפי שציינו כאן, הרב ישראלי הסביר שמינוי לזמן, שלא קבוע ובוודאי שלא עובר בירושה - אינו מוגדר 'שררה' וממילא מותר שיהיו נשים (וגויים).

גם פה מדובר על אופן שבו התפקיד עובר בירושה?

"ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם"

אם אתה רוצה, הרב ישראלי כאן: עמוד הימיני פרק יב אות ח

וסיכום טוב של דעות המתירים ונימוקיהם כאן:

נשים בתפקידים ציבוריים - הרב חיים נבון

של הליכה לקלפי ולכן הוצע אז פיתרון שבחלק מהמקומות הגברים יצביעו עבור הבנות במשפחה.

אתה יודע אם הוא צודק בכך?

כי שבתאי טבת מפנה לפשרה שהושגה בפועל

מהמהדורות הישנות)

באיזה איזור בארץ אתה מחפש?

הלכות שבת, מתוך הספר שמירת שבת כהלכתה בהוצאה החדשה (הבנתי שהספר בהוצאה החדשה כולל בתוכו חלקים א-ב ויש נספח- חלק ג, או שמראי-המקומות וההערות מפורטים יותר, בשונה מהמהדורה הישנה)

ההוצאה החדשה (כלומר מהדורה שלישית) היא רק חלק א' של המהדורה השניה+ הטמעה של הערות ונספחים שהרב נויבירט הוציא בקונטרס נפרד כמה שנים אחרי המהדורה השניה.

את חלק ב' (במהדורה הזאת) הרב נויבירט זצ"ל לא הספיק להוציא בחייו. לאחרונה שמעתי שהוא כן התחיל לעבוד עליה ויש מי שעמלים לסיים, אבל ככל הידוע לי עדיין לא יצא לאור.

לא יודע אם מישהו עובד עליו היום.

לערוך ולהוציא אותה.

למי שמכיר את הסיפור עם שש"כ הראשונה. ביררתי פעם (בכובעי כאוצר החכמה) ומסתבר שהמו"ל (והיום יורשיו) לא מרשים להשתמש בשום עותק שלה לצורך שום שימוש, מאימת הצנזורה הפנימית של העולם החרדי.

את השינויים בחלק א' עשה הרב המחבר זצ"ל, לנוכח הביקורת בתוך הציבור.

צריך להיות חצוף מאד מאד, ולהיות בז לזכר הרב המחבר, כדי לשנות ממש.

אמנם, אנו מכירים תופעות של השמטות (צינזורים), כגון באם הבנים שמחה בהוצאת המשפחה ובדברי החפ"ק בעניין יישוב הארץ, אבל לשנות ממש לא מכיר שהעזו.

עיקר העבודה למהדורה החדשה היא פרויקט המפתחות ועריכה גרפית, ללא התערבות בתוכן.

נקווה שלא יחצו גבולות...

יש הבדלי ניסוח, אין כמעט יותר חומרות. כל מה שכתוב במהדורה הראשונה ב'למעלה', מובלע במהדורה השניה והשלישית בהערות.

(חוץ מקולט שמש, שאכן הרב אוירבאך לא הסכים לקולא וגם המציאות השתנתה לחומרא)

בין כך - כמעט כל הלכות מלאכות שבת, כבר נמצאות בכרך א'. כרך ב' זה דיני הדלקת נרות, קידוש, סעודה, תפילות וכד', ממילא יש שם פחות עניין לחומרות/קולות.

זה הפרקי מבוא והערות נוספות, שבמהדורה השלישית הוטמעו בתוך כרך א. (בחלקים שנוגעים לו, לכרך ב. לא זכינו)

"המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו" (משנה שביעית י' ט')

פרשת השבוע, פרשת ראה, עוסקת בין היתר במצוות שמיטת כספים. לפי מצווה זאת בסוף כל שנה שביעית שומט יהודי את כל חובותיו. לכאורה במצב זה לא ינתנו הלוואות והכלכלה תשותק, לאנשים לא יהיה כל רצון להלוות ביודעם שהכסף שלהם יילך לטמיון. פתחתי בציטוט: המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו. שכן יש לו חשיבות רבה בהבנת המצווה. לכאורה יגיד אדם בן זמננו אז רוח חכמים נוחה הימנו, האם בגלל זה אחזיר חוב שאני פטור מלהחזירו? אולם יש להבין שלמשמעות רוח חכמים היתה בתקופות קדומות משמעות שונה מזו שאנו חשים כלפי רוח חכמים היום.

היום ובצדק איננו סומכים על אף איש גדול בעיניים עצומות, לא על ראש הממשלה , לא על הנשיא, לא על חברי הכנסת והשרים, לא על מערכת המשפט, לא על ראשי הצבא, לא על אנשי הרוח והפרופסורים ואפילו לא על הרבנים והמקובלים למיניהם. כולנו חשים שהם נגועים באינטרסים. בזמנים עברו עדיין הייתה בעם ישראל תחושה שרוב הגדולים עניינם טובת הציבור ולא טובתם הם, התחושה הייתה שהם באמת היו חכמים.

כאשר אומרים שהמחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו פירוש הדבר בתקופות קדומות היה שטוב לו לאדם שיחזיר את חובו מאשר שלא יחזיר למרות שפטור הוא מכך. הכיצד? ברגע שרוח חכמים נוחה הימנו האדם הוא בחזקת אדם ישר וכדאי לעשות עמו עסקים. המצב היום הוא שאנשי עסקים גדולים נמנעים מתשלום חובם בטענה שמערכת המשפט מתירה להם לעשות כן. לא הכל שפיט, יש טוב ורע ואדם הגון יכול לקלוט זאת. אדם הגון לא יסכים שאיש נוכל ששתיים מקבוצות הכדורגל בהן החזיק פשטו רגל יחזיק גם בקבוצת כדורגל שלישית. אם הייתה הנהגה ראויה למדינה אנשי עסקים שלא משלמים את חובם היו מנודים, לא הייתה להם אפשרות להופיע בקהל ובוודאי לא לקבל כבוד מלכים.

המטרה במצוות שמיטת כספים הייתה לאפשר לאביונים שבאמת לא יכלו להחזיר את חובותיהם לפתוח דף חדש ולא לחיות כחייבים כל חייהם. המטרה לא הייתה לאפשר לאדם שיכול היה להחזיר את חובו להימנע מכך. אולם אנשים מצאו "חכמים" שאמרו להם שהכל שפיט ואם התורה מתירה להם שלא להחזיר את חובם הם יכולים שלא להחזירו. בשל מצב זה תיקן הלל את הפרוזבול שלמעשה ביטל את מצוות שמיטת כספים.

אבל אם פסיכולוגית זה עושה לך טוב, אז מומלץ (כותב ברצינות)

זה עובד יפה. פחות בגלל האמונה באדמו"ר שלהם זצ"ל ויותר בגלל המבנה של השיטה שלהם שהופך את זה לעובד פחות או יותר בדרך הטבע.

הדבר הבסיסי שהם עושים זה לכתוב מכתב. אנחנו יודעים ממקומות אחרים שעצם זה שכותבים מכתב ומסדרים לעצמנו בראש את הבעיה זה לבד מספיק הרבה פעמים כדי לפתור אותה באמצעים של השכל.

הרבי דרש בקול (שלא לומר צעק) שלא להימנע מלהצביע מהבחירות

ושזאת החובה הבסיסית של כל אחד

למי? הוא לא אמר

נראה שהציונות הדתית יותר דומה בערכים לרבי מאשר החרדים

אין צורך לחפש תשובות על דברים שהרבי דיבר וביקש עליהם במפורש, ספרים על גבי ספרים, שחור על גבי לבן, ועדיין מחפשים תשובות בכוכבים.

חוץ מזה שאגרות קודש זה מושג של חסידים שוטים, הרבי מעולם לא אמר לחפש שם תשובות או לחפש שם ניסים.

הרבי רק ביקש לאגד בספר אחד תשובות שונות בנושאים שונים, שמי שירצה יוכל להיכנס לראות את דעתו.

חיפוש תשובות בספרי קודש זה מושג קדום, יהודים היו פותחים בתנך או בתהילים עם בקשות וחיפוש כיוון.

חסידים אימצו את זה בלי קשר להוראת הרבי, למי שזה עובד, שיהנה.

… לא להכנס לפוליטיקה?

לא להיכנס לפוליטיקה

זאת אומרת לא להקים מפלגה

מהסיבה שאחת העקרונות שלו היא הקמת חזית דתית מאוחדת ובריבוי מפלגות מאבדים קולות

וכנראה גם כדי למנוע מחלוקות בתוך חבד

אבל להצביע מאז ומתמיד הוא ממש דרש מכולם

אם זה מעניין אותך יש ספרים עם הדעות של הרבי על הפוליטיקה הישראלית ודברים שהוא פעל ודיבר עם ראשי ממשלות לאורך כל תקופתו

היו לו דעות נחרצות מאוד וציוניות מאוד גם בנוגע להתנחלויות והחזרת שטחים וגם בנוגע למדיניות לחימה ובכלל.

זה אחד הנושאים היחדים שהרבי היה הכי הכי נחרץ לגביהם, צעק ואפילו בכה.

שאני מניחה שהרבה דתיים לאומיים יפתעו לשמוע.

אמנם חבד נחשבת ל"אנטיציונית" כי לפני קום המדינה האדמו"רים לקחו חלק עם הדעה האורתודוקסית

אבל הרבי מפריד לגמרי בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה.

א. הרבי כתב במכתבים לאנשים מפורשות להצביע.

ב. זה בכלל לא בסתירה לעמדתו האנטי ציונית

ג. הרבי דיבר מספר פעמים על הסדר של אגרות קודש. דיבר במפורש על כתיבה במכתב. והכנסה לדפי ספר. וגם שפותחים ורואים מה התשובה. איך שעושים היום לא הגיע ממנו ממש. אבל לפועל הדברים עובדים

כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה

בקישור ששלחת לגמרי כתוב שזה מנהג חסידים

הרבי מעולם לא הבטיח שיקבלו תשובות בדרך נס דרך אגרות הקודש.

הוא ביקש לכתוב לו פדיון נפש, זה עניין שונה לגמרי

כמו דו"ח שכל חסיד כותב לו על ענינו והתקדמות שלו.

בשנות חייו הוא ענה פיזית לכל מכתב ולאחר הסתלקותו חסידים אימצו מנהגים שונים.

גם אם הוא אמר שימצא דרכים לענות (הוא אמר זאת לפני הסתלקותו) הוא מעולם לא אמר על אגרות הקודש

והרבי מעולם לא דיבר על להכניס דפים לתוך ספר ולצפות לתשובה

תשלח את הקישור ששלחת בעצמך

הוא סותר את כל מה שאמרת

.. בין לפני או בין אחרי קום המדינה. הרבי היה נגד החזרת שטחים שבהשגחה עליונה נכבשו על ידינו כולל שטחים שלא כלולים בגבולות ארץ ישראל. הוא מאוד כעס על בגין והליכוד על החזרת סיני. בתרגיל המסריח אכן הוא חשש שהולכים להחזיר עוד שטחים ולכן הורה לאנשיו בכנסת לטרפד את הצעד. מכוון שבעקבות המשך ממשלתו של שמיר באה עלינו צרת האינטיפדה, צרת הטילים של סדאם שבעקבותיה נולד הרעיון של מלחמת טילים בראשם של אוייבנו הוא כנראה הבין שמעורבות של חסידיו בפוליטיקה לבחור ולהיבחר זה לא היעוד האמיתי של התנועה.

...סיעתא דשמייא לאחר קום המדינה הוא הפריד לגמרי "בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה."

ברגע שעשו הסכם שלום עם מצרים והחזירו את סיני הוא הבין שזה תחילת הירידה במסלול תלול שהביא אותנו עד הלום.

הרבי שליט"א אומר להצביע למפלגה שהכי מקדמת את תורת ישראל עם ישראל וארץ ישראל, כמדומני שזה הביטוי המדויק, ויש מחלוקת בחבד האם ג' או המפדל-הציונות הדתית, בן גביר וכו' בבחירות הקרובות מפלגת 'הקהל' רצה ואפשר לומר הרבה שיש להם הרבה מהמאפיינים האלו.

הרי יש מחלוקות בסיסיות כמו:

עליה להר הבית, אחדות העם מול שלמות הארץ, עניין הציונות מול שלוש השבועות ועוד.

עכשיו אני רואה שרשום המפלגה הכי חרדית, אבל תורף העניין הוא אותו דבר, לא משנה מה עושים כל יהודי צריך לקדם את הגאולה ובשביל זה צריך להצביע למי שהכי מקדם את השם, הרבי לא הכריע כי זה לא משנה בדיוק מי, כל אחד מתעסק במה שהוא יכול לקדם את הגאולה, אם זה בהר הבית או בישיבות, מי שבכללי אכפת לו ממה שהרבי רוצה אפשר לראות וללמוד איזה נושאים העסיקו אותו בחיים ועפ זה להכווין את עצמו גם למי להצביע.

אפשר להסתכל באריכות בחבדפדיה בערך בחירות (לא מצליח להעלות קישור).

שעצם ההצבעה לא הייתה קריטית.

יש סיפור על ר מענדל פוטרפעס נראה לי, שעשה מבצעים מחוץ לבחירות, ושאל שמאלני אחד האם הוא רוצה להניח תפילין, אז הוא אמר לו שאם הוא מצביע עכשיו למרץ הוא מניח ר מענדל לא התבלבל והלך להצביע למרץ כדי שהוא יניח תפילין, כי זו הייתה המפלגה שהכי קדמה את הגאולה, שעוד יהודי יניח תפילין.

יחי המלך!

…. לצערי רוב החבדניקים לא יעשו כדבר וימשיכו לתמוך במפלגות שעל מצחם חקוק החזרת שטחים ופילוג בעם ישראל.

הרב בפרוש לאחר התרגיל המסריח סלד מפוליטיקה ולא בכדי הוא לא חזר לאשר לאף מועמד חסדי להציג מועמדות לכנסת. לעניות דעתי גם לבחור זה כלול אם רוצים להיות עקביים.

אני עדין מנסה למצוא עדות לתמיכתו של הרבי במפלגות שמפרות את שלושת השבועות למשל או מפלגות שמעודדות עליה להר הבית.

ואל תחקור במופלא ממך. בטח שלא להציק לאנשים על מה הם מצביעים.

תעשה את מה שאתה צריך לעשות, ודייך.

היא לא המפלגה עם הזקנים הכי ארוכים ושנקראת בהגדרה מגזרית "חרדית”

חרדית היא מי ששמה את התורה בראש מעייניה (התורה ולא בהכרח לימוד התורה)

לדעת הרבי החזרת שטחים זה פיקוח נפש ממש, הוא עודד התישבות, המדיניות הצבאית הימנית שלו, היא פיקוח נפש ממש.

מפלגה 'חרדית' ככל שתהיה שדוחה פיקוח נפש בשביל לימוד התורה היא לא בהכרח חרדית

לא סתם המון מחבד ורבנים מסוימים הצביעו וימשיכו להצביע לציונות הדתית ולא ל-ג.

לכן הדגשתי שאין הבדל בין המפלגה שדואגת לתורה העם והארץ למפלגה הכי חרדית, צריך לשים לב שהרבי דאג מאד לארץ אבל לא על פני התורה והקדושה.

העיקר לקדם את הגאולה, השמירה על שלמות הארץ היא קריטית כביטחון לעם ישראל והצלת נפשות, ולא כאידאיל עליון.

וכמו שכתבתי בסיפור העיקר צריך להיות תמיד בראש! הדאגה להשם ולתורה ולעם ישראל! דבר ראשון גאולה ומשיח!

משיח נאו

יחי המלך!

גאולה גאולה!

… טוב מאוד למה הכוונה אז כדאי שתחשוב על תשובה רלבנטית. כי המעורבות של חסידי חבד במדינה הציונית ובכל העולם כולו עוד מימי מלחמת ששת הימים היא הדוגמא האמיתית לאהבת עם ישראל . מקרה התרגיל המסריח היה מקח טעות היחידי שיש לו השלכות שליליות עד היום.(הסכם לונדון עם המלך חוסן היה מביא אותנו למצב אחר לגמרי היום).

א. זה לא חוקי להצביע תמורת הבטחה ממישהו.

ב. איך הוא יכול להוכיח מה הוא הצביע.

ג. זה לא היה ליד הקלפי בכפר חבד, לכאורה. אז איך הרב פוטרפס - תושב כפר חב"ד - הצביע שם?

ד. אני לא מאמין שחסיד כלשהו יצביע למפלגה חילונית (ובוודאי לא אנטי-דתית) בתמורה לכל דבר שיהיה - לא משנה אם גשמי או רוחני.

בקיצור: הסיפור כנראה לא היה ולא נברא, ואפילו משל לא היה.

האגרות לא נועדו להחליף את הוראותיו המפורשות של הרבי.

וכפי שהזכירו לעיל - הרבי הורה, ביקש, התחנן, זעק וכו' שלא יילך לאיבוד אפילו קול אחד, אלא שכולם יצביעו "בלי טריקים ובלי שטיקים".

תצביע למה שנראה בעיניך "הכי פחות גרוע", אבל אל תימנע מהצבעה, אם איכפת לך מהרבי.

ראה לדוגמא בחבדפדיה כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה

שמביאים (בציטוט השני בפיסקה זו) את דברי הרבי שמסייג את פתיחת הספרים ל"ענין שלא נתפרשה בתורה הוראה לעשות כך או כך".

הפרשנות של המכתבים באגרות קודש - היא מאוד סובייקטיבית.

וזו אחת הסיבות מדוע אין שום היגיון שזה יחליף את ההוראות המפורשות.

ה' יתברך שומע הכל תמיד.

ותבקש אם לעשות ככה או ככה ויאיר דרכך,

גם תשליך עליו תבטח בו שהוא מדריך אותך בדרך הנכונה.

לפעמים לא טוב לנו בגלל עוונותינו -

וזה עיקר התפילה שנזכה לחזור בתשובה שלימה.