הייתי בהפגנה של נועם(ביחד אם כול אברכי הר המור)
תוך כדי שאני שומע באוזניים פודקאסט ביקורת על סרטי דיסני


ואז הבנתי שאני מת על עצמי

שמעת פודקאסט על סרטי דיסני אוי הרגתת

כשאני מדברת עם אחשלי בהליכות אני יכולה פתאום להתפוצץ מצחוק על לחשוב מה אנשים שהולכים לידנו חושבים...

בטלפון?

אנשים ששמעו שברים מהשיחה שלנו חושבים ואני מתפוצצת

הלכתי לתוממי ברחוב, ואיזה ילד ערבי שהיה לו ביד מקל של מטאטא פשוט חסם לי את הדרך..

חי בסרטט

בכיתה ח' היה לנו טיול בצפון עם לינה, היינו אמורות להגיע לאכסניה בערב, לפרוק את הדברים, לאכול ארוחת ערב, והאוטובוס ייקח אותנו לשיחה עם הזאת שהדליקה משואה שהיא משולשלת של משפחות שתמיד היו בארץ ישראל ולא יצאו לגלות.

אבל האוטובוס התעכב שלוש שעות בנסיעה ונתקע בכפר ערבי מאוחר בערב מלא בגבעות תלולות.

פיזית נתקע באיזו סמטה צרה, והחלון התנפץ כי הנהג לא הצליח לעבור בסמטה הזאת.

מתברר שלחלון הזה היו שתי שכבות, רק השכבה החיצונית התנפצה ואף אחד לא נפגע.

חבורה של ילדים ערבים מהכפר הזה ניסתה לקרוא ולנופף לנו, (גם בגלל השפה וגם כי לא שומעים מחוץ לאוטובוס.)

חשבנו שהם רוצים להראות שהחלון שבור, אז גם בנפנופים ניסו להגיד שכבר שמנו לב, אבל הנהג יצא מחוץ לאוטובוס כדי לבדוק איך לצאת מהסמטה, וראה שתא המטען פתוח והתיקים שלנו מתגלגלים במורד הגבעה!

המורות לא הסכימו שנצא מהאוטובוס בגלל הזכוכיות, אז הילדים האלה רדפו אחרי התיקים שלנו ביחד עם הנהג.

והיה את הפחד שלא כל התיקים חזרו ואולי דווקא התיק שלי נשאר על הגבעה.

בסוף האוטובוס יצא מהסמטה ומהכפר.

הגענו לאכסניה בזמן שהיינו אמורות להיות כבר באמצע השיחה, אז רק זרקנו את התיקים ומיהרנו בגבעות הממש תלולות האלה (זה היה כמעט כמו לטפס על קיר!) כי הזמן של האוטובוס נגמר ואי אפשר היה להשתמש בו.

השיחה הייתה מעניינת מאוד, אבל כולן היו ממש שפוכות מעייפות.

שוב חזרנו בטיפוס לאכסניה, בשעה 23:30 , רק אז המורות עשו הגרלה לבחור איזה בנות יהיו בחדר ביחד כי הן רצו "לגוון" ו"למצוא חברויות חדשות" וכל החירטוט הזה.

חשבנו שהילדים האלה לא לא מבינים אותנו, אבל אנחנו ממש לא הבנו את הילדים האלה והם ממש עזרו לנו.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....