מה שלומך?..
כמה אפשרויות:
א. תקבע לך משהו ללמוד, על הבקר. משהו תורני שקרוב לליבך. סדר בקר קצר. יהיה לך "יעד" ראשוני. תוכל לצבור מהימים הללו התקדמות שאולי תמשיך גם הלאה. אם אפשר, גם סדרים קצרים נוספים ביום, כשהילד נח, משחק לבד וכד'. אפשר להספיק הרבה בזמנים כאלה..
ב. תתבונן לרגע ב"מבט כולל".. כלומר, על תקופה ארוכה. טווח ארוך יותר. ותאמר לעצמך, במקום קצת עם הילד בכל יום שעמוס בדברים אחרים - כעת אני הרבה עם הילד בתוך שנה שעוד יהיו בה הרבה עיסוקים אחרים ופחות זמן איתו. שינוי של ה"שיבוץ" בתוך הזמן. זה יכול לתת לך מוטיוציה לימים הללו, כשאינם נתפסים רק כל יום בפני עצמו ארוך-ארוך עם הילד... בסופו של דבר, באמת תרוויחו הרבה מהזמן הזה ביחד וכדאי לשמוח בחיזוק הקשר הזה. השקעה לשנים..
ג. תאמר לעצמך, כעת קצת זמן לעבוד גם על הנושא של "איתכפיא"... כלומר, לא רק מה ש"בא לי" באותו רגע - אלא מה שחשוב, ובאמת אני רוצה בו במבט כולל (רוצה שאשתך תעבוד, רוצה שהילד יהיה מטופל, רוצה שתעברו את התקופה הזאת בטוב). לפעמים גם זה מגדל את האדם, ואז בעצם גם זה הופך לדבר ש"בא לו".. עצם העבודה הפנימית וההתגדלות הפנימית הזאת. היכולת להחליט על דבר ולעשות אותו בשמחה.
ד. "בתוך עמי אנכי יושבת"... לשים לב שכך שומרים על הבריאות של כולם. כל אחד תורם את חלקו לטובת הציבור - וב"ה שאישית בריאים ושלמים.
רק חזק ואמץ.... גם זה יעבור ותחזור לשיגרה ברוכה...