אתמול למדנו מסכת שבת בסוגיה של כלים / תכשיטים שמותר לצאת בהם בשבת. והגענו לקטע הבא:
״אמר רב יהודה אמר רב שמואל קמרא שרי איכא דאמרי דארוקתא ואמר רב ספרא מידי דהוה אטלית מוזהבת ואיכא דאמרי גדאניסכא ואמר רב ספרא מידי דהוה אאבנט של מלכים א"ל רבינא לרב אשי קמרא עילוי המיינא מאי א"ל דתרי המייני קאמרת אמר רב אשי ההאי רסוקא אי אית ליה מפרחייתא שרי ואי לא אסיר״. (בבלי שבת נט ע״ב).
ומייד חשבתי לעצמי שהמילה הזאת מוכרת לי. کمر = kamar בפרסית המשמעות שלו היא מותניים (waist). אז שיערתי שקמרא המשמעות שלו היא חגורה. במילון ארמי עברי של עזרא ציון מלמד הרבה פעמים הוא מביא את המקור בפרסית למילים ארמיות בגמרא, אז תכף הלכתי לראות אם גם הוא מקשר ככה, אבל ראיתי שבמקרה הזה הוא לא קישר. אז עשיתי קצת חיפוש והגעתי לעמוד הבא שממנו נראה שצדקתי בהשערה שלי והמקור של המילה קמרא הוא בפרסית (קדומה):
roto-Indo-European/kh%E2%82%82em-">Reconstruction
roto-Indo-European/kh₂em- - Wiktionary
אני נוהג להסתכל גם בפירוש רבינו חננאל שהוא חשוב בעיניי
״אמר רב ששת קמרא שרי הוא חגור שבמתנים כגון אבנט רחב מדבעא רבינא מרב אשי קמרא עילוי המיינא מאי ואמר ליה תרי המייני קאמרת ש"מ דקמרא המיינא הוא״.
לא הבנתי אם רבינו חננאל הסיק את זה שקמרא המשמעות שלו היא חגורה / אבנט רק מההיקש שהוא עשה מתשובת רב אשי לרבינא (כי לכאורה ככה מובן) או שגם הפירוש הזה הוא מדברי קבלה שבידו, אבל אם כן יש בדברים חיזוק קטן לפירוש שלו.
