אין לי עצות חוץ מלגשת לטיפול על העניין ש-לך קשה עם אמון. שמתי לב שהרבה פעמים בחיים דווקא הנושא הכי רגיש שלנו, אנחנו נתקלים בו שוב ושוב ודווקא במקומות הכי קשים. כלומר מישהי שחשוב לה מאוד בעל שלא צועק והייתה על זה כל שלב הדייטים פתאום תגלה שדווקא בעלה צועק. יש משהו בזה שאנחנו מזמנים לעצמנו שוב ושוב את אותה התמודדות... במיוחד אם זה משהו שנפגענו בו בעבר ואז 'הטראומה' כביכול משתחזרת. יש לזה סיבות פסיכולוגיות. אז בהקשר הזה דווקא בגלל שאמרת שקשה לך מאוד לסמוך על אנשים, והנה זה פוגש אותך בנושא משמעותי בזוגיות, ממליצה לעבור תהליך מול זה. שהנקודה הזאת לא תנהל אותך

ברמה הזוגית בטח שאפשר לחדש אמון שנפגע, צריך לעבור דרך ותהליך מול זה. אולי טיפול זוגי קצר טווח לנקודה הזאת. תגיד לה בכנות את הרגשות שלך, אתה אוהב אותה והיא אישה טובה אבל זה פגע בך מאוד. אתה יודע שזה לא מכוונה רעה אבל זה קשה לך והאמון שלך נפגע. 

דבר נוסף שבלט לי שכתבת 'היא פחדה שנתגרש בגלל זה'... אז זו בטח נקודה שכדאי לעבוד עליה ולברר. אסור שפחד מגירושין ינהל אותנו בנישואים. יש פה שיקוף: אתה לא סומך על אישתך בעניין האמון והסודות, אבל גם היא לא סומכת עליך (או על הזוגיות) שלא תתפרק. כלומר אין לה ביטחון בזוגיות אין לה אמון שהקשר שלכם יכיל דברים מהעבר שלה. ונשמע שגם לך אין ביטחון בה. כתבת שהיא אישה מדהימה וסודות מהעבר זה משהו שקורה בזוגיות אז כדאי לטפל עוד לפני שדברים גודלים מעבר למימדים אתה נשמע בעל טוב בהצלחה

זה תהליך,

זה לא תמיד פשוט,

אבל זה אפשרי בהרבה מאוד מקרים.

והרבה תמיכה וחיזוקים על ההתמודדות, בטוח לא קל להרגיש מרומה ופגוע כעת,

ובטוח גם לאשתך לא קל.

היה ניסיון גדול בשבילה לספר עליו. יתכן שגם היא שמחה שיצא סוף סוף ולא נשאר סוד שמעיב על הקשר שלכם. תשתדל לסלוח... דווקא הסליחה תחזק את האמון בנישואין ששלכם ובעוצמת הקשר ביניכם

אמון זה דבר בסיסי.

אבל כעת, צריך לבדוק כמה דברים:

א. האם באמת היא פגעה באמון. באמת שיקרה?

האם הסתירה משהו שקרה בנישואין - או לא סיפרה על משהו קודם לכן?

ב. בהיות שאתה אומר שעיקר מה שמפריע לך זה הפגיעה באמון - יותר מעצם המעשה המדובר - אז הנושא הוא האמון.

אשתך אומרת, שהיא חששה שלא תרצה אותה יותר. כלומר, היא מודעת לנושא של האמון, אבל אתה יקר לה יותר מזה.

על גבי זה אפשר לבנות משהו:

אתה יכול לומר לעצמך, שאפשרי שהיא לגמרי לא מישהי שתפגע באמון שלך - אלא שקרה לה משהו חד פעמי, שרק החשש שלה לנישואיכם, בגלל האהבה אליך, גרם לה להסתיר.

ואז, לשוחח שיחה נוקבת. להסביר לה שעיקר הנזק שהיא גרמה הוא בפגיעה באמון. בבסיס שאתה יכול לסמוך עליה שלא יוסתרו דברים. שלפחות אתה יודע שאם צריך להתמודד עם משהו - אז אתה יודע עליו.

תשאל אם  היא תופסת את זה. היא תאמר שכן. תחזור ותשאל שוב - ותגיד לה, הפעם אל תעני לי כי את חוששת שנתגרש, אלא באמת: את תופסת את הקריטיות של האמון?

מן הסתם היא תענה בחיוב - ואז אפשר לעשות הסכם "מחדש". תאמר לה שאתה מוכן (אם אתה באמת מוכן..), לעבור להמשיך הלאה, בתנאי שהיא עושה תשובה שלמה בענין הזה של האמון. כלומר, תופסת את הנזק, מה זה גרם, ביחוד למישהו כמוך שהאמון קריטי אצלו - ויכולה להתחייב של הבא אין שום דבר שיפגע באמון. אין הסתרות, אין שקרים.

אם היא תרצה ללכת כך - לדעתי תמחק מה שהיה, תאמין שאפשר לתקן, תאמר לה שדווקא בגלל שהיא אשה מדהימה בעיניך - כלשונך - היה חשוב לך שאם ממשיכים זה יהיה באופן שיכול לאפשר לך להמשיך לאהוב אותה ולהאמין בה. היא תבכה קצת מן הסתם.. ותסיימו בטוב...

[כמובן, תשוחחו גם על איך מטפלים במה שמשפיע על החים בגלל הדבר שהסתירה, בהנחה שכמו שכתבת, על זה אתה יכול לעבור]

אני מכיר מקרה של שבירת אמון מאוד קשה מצד האישה.

למרות שכביכול החיים חזרו למסלולם, נשארה אצלו סריטה בנפש, והיא עמוקה מאוד,

אולי בגלל ששם השבירת אמון היתה בנקודה מאוד מהותית (לא בתחום הבגידות),

הסריטה נשארה עמוקה.

לפעמים הוא לא יודע האם להאמין לה בדברים מאוד בנליים.

אמר לי שממשיך יחד בגלל הילדים,

בקיצור לא תמיד זה כמו בסיפורים "מתוך השבר תצמח הישועה",

לפעמים המציאות לא מצליחה ליישר קו עם הקלישאות .............

במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).

אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.

במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.

אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).

אז אין מה לשמור.

אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.

דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.

זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.

ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.

אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.

ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים. 

אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.

אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.

למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.

שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.

ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.

וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.

בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול

לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם

אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו

ויש דברים שהעברנו הלאה 

אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו

ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק

אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?

הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.

וקודם כל בינינו לבין עצמינו

ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר

זה כבר משמעותי מאוד מאוד.

זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?

או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)

וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?

וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.

הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.

כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:

"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?

"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?

אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?

נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.

וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש. 

כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.

וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.

לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק

אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.

רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.

ב"הצלחה רבה

לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים

זה מאוד קשה.

אבל-

זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות

אבל בלי קהל.

הקהל מפריע מאוד לריכוז

אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.

יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת