אמון זה דבר בסיסי.
אבל כעת, צריך לבדוק כמה דברים:
א. האם באמת היא פגעה באמון. באמת שיקרה?
האם הסתירה משהו שקרה בנישואין - או לא סיפרה על משהו קודם לכן?
ב. בהיות שאתה אומר שעיקר מה שמפריע לך זה הפגיעה באמון - יותר מעצם המעשה המדובר - אז הנושא הוא האמון.
אשתך אומרת, שהיא חששה שלא תרצה אותה יותר. כלומר, היא מודעת לנושא של האמון, אבל אתה יקר לה יותר מזה.
על גבי זה אפשר לבנות משהו:
אתה יכול לומר לעצמך, שאפשרי שהיא לגמרי לא מישהי שתפגע באמון שלך - אלא שקרה לה משהו חד פעמי, שרק החשש שלה לנישואיכם, בגלל האהבה אליך, גרם לה להסתיר.
ואז, לשוחח שיחה נוקבת. להסביר לה שעיקר הנזק שהיא גרמה הוא בפגיעה באמון. בבסיס שאתה יכול לסמוך עליה שלא יוסתרו דברים. שלפחות אתה יודע שאם צריך להתמודד עם משהו - אז אתה יודע עליו.
תשאל אם היא תופסת את זה. היא תאמר שכן. תחזור ותשאל שוב - ותגיד לה, הפעם אל תעני לי כי את חוששת שנתגרש, אלא באמת: את תופסת את הקריטיות של האמון?
מן הסתם היא תענה בחיוב - ואז אפשר לעשות הסכם "מחדש". תאמר לה שאתה מוכן (אם אתה באמת מוכן..), לעבור להמשיך הלאה, בתנאי שהיא עושה תשובה שלמה בענין הזה של האמון. כלומר, תופסת את הנזק, מה זה גרם, ביחוד למישהו כמוך שהאמון קריטי אצלו - ויכולה להתחייב של הבא אין שום דבר שיפגע באמון. אין הסתרות, אין שקרים.
אם היא תרצה ללכת כך - לדעתי תמחק מה שהיה, תאמין שאפשר לתקן, תאמר לה שדווקא בגלל שהיא אשה מדהימה בעיניך - כלשונך - היה חשוב לך שאם ממשיכים זה יהיה באופן שיכול לאפשר לך להמשיך לאהוב אותה ולהאמין בה. היא תבכה קצת מן הסתם.. ותסיימו בטוב...
[כמובן, תשוחחו גם על איך מטפלים במה שמשפיע על החים בגלל הדבר שהסתירה, בהנחה שכמו שכתבת, על זה אתה יכול לעבור]