האיש אחד יחטא תני רשב"י משל לבני אדם שהיו יושבין בספינה נטל אחד מהן מקדח והתחיל קודח תחתיו אמרו לו חבריו מה אתה יושב ועושה אמר להם מה אכפת לכם לא תחתי אני קודח אמרו לו שהמים עולין ומציפין עלינו את הספינה 

זה די מפחיד......

בכל מקרה, לגיטימי שיש לאנשים דעות אחרות, אבל גם לגיטימי לי להחליט שאני לא רוצה לצאת עם מישהו שמחזיק בדעות כאלה..

איפה עובר הגבול שלך בין חילוקי דעות לגיטימיים לבין משהו בלתי נסבל?

האם באמת אהבה מגשרת על כל פער?

(תראי נגיד את השרשור הקודם שלי על דוס, אבל פמיניסט. וזה בתוך המגרש הביתי. אני לא אצא עם חילוני, לא משנה איזה מידות טובות יש לו, כי בעיניי יש כאן פער מאוד גדול. ברור לי שיש זוגות מעורבים, אבל זה לא בשבילי.)

שקיימת אצל המיעוט שכופר בנגיף.. אבל המחלוקת עצמה היא לא ערכית אלא מציאותית.

שיש הבדל בין מי שלא הולך עם מסכה ולא נשמר ולא מקפיד על החוקים לבין מי שלא רוצה לעשות חיסון..

אני תמיד הולכת עם מסכה והיתה תקופה שאפילו 2 מסכות ובו זמנית אני לא רוצה לעשות חיסון

אבל סביר להניח שזה סימפטום של בעיה רחבה יותר שעליה כן אפסול.

זה יכול להיות חוסר קוהרנטיות מחשבתית והתנהלות על פי רגש,

זה יכול להיות חוסר חשיבה עצמאית והתבטלות לרב או דמות כלשהי,

זה יכול להיות קונספירטיביות ושיקול דעת לקוי (אלא אם היא כן מתבססת לדעתה על עובדות ונתונים, שגיאה לא תהיה סיבה לפסילה).

זה תלוי לְמה היא מתנגדת ומה גרם לה להתנגד. בדרך כלל זה אחד מהדברים הנ''ל.

זו אכן לא תהיה סיבה לפסול מבחינתי. 

('טיפוס שבעד רפואה טבעית' - זה עצמו צריך הסבר, מה עומד מאחורי זה ומה הסיבה לזה)

ובעיקר -  לא השאלה אם מתחסנים, אלא למה מתחסנים. זה בהחלט מלמד על השקפה ותפיסת עולם

ובדיוק בגלל זה זה יכול להשפיע על השאלה אם יש התאמה.

אם השאלה היתה בלי רקע ומנותקת מתפיסות עולם אז זה לא היה רלוונטי, דווקא בגלל שייתכן שיש כאן רקע של תפיסות עולם וצורות חשיבה משני הצדדים זה הופך אותה לרלוונטית.

כלומר, אני ממש ממש בעד חיסון לקורונה (והתחסנתי)

אבל החיסון הזה לא משפיע על הקשר או על העתיד המשותף, ולא אכפת לי לכבד מי שחושב אחרת

יש אנשים רציונליים לחלוטין שפוחדים להתחסן.

וכדי לא לסכן אחרים, הם סופר נזהרים על ההנחיות (מסיכות, מפגשים וכו')

אני אפילו מכיר רוקחת חכמה מאוד, שמאמינה שכדורים הומופאתיים עם אור שמש עוזרים

(לא לקורונה, לדברים אחרים. וכמובן, לא במקום טיפול רגיל)

כל עוד זה לא מזיק, מה אכפת לי במה העלמה מאמינה

סתם. אתה פשוט לא מכיר מספיק אנשים.

אני חושב שהיכולת לכבד אנשים שאתה חושב שהם טועים לגמרי, הרבה יותר חשובה לזוגיות מחיסון לקורונה

אפשר להעריך ולכבד חוקרים

(ולכן התחסנתי, כי נוצר לי אמון כלפיהם)

ואפשר בו זמנית לכבד אנשים שלא מאמינים במערכת

אתה פשוט צריך לפגוש אנשים.

זה לא יעזור שאני אנסה לדברר אותם

(כאמור, אני ממש ממש בעד החיסון)

אני הלכתי וניתחתי אחוזי תמותה של הלמס

קראתי את הדוח של ה-FDA

תרגמתי קטעים ממאמרים לעברית

כדי להרגיע אנשים

גם בדקתי את עצמי והבנתי שכל הידע שלי בנוי על מעגלי אמון.

ושלכן יותר מועיל להפנות אנשים למקומות כמו 'מדברים על חיסונים',

שם דוקטורים עונים בכנות ובלי לטייח

זה הרבה יותר מועיל מלצעוק

ולמחות בחריפות נגד מישהו שחולק עליך עובדתית זה כבר ממש לא יפה.

וזה בדרך כלל מוכיח שאין לך שום טיעון שמחזיק מים נגדו, ולכן זה מוכיח שהוא צודק.

ולכן הקמפיינים האגרסיביים והאלימים של השתקת כל דעה שמפקפקת ביעילות/כדאיות החיסון, כפייה של החיסון על האזרחים (באמצעים ישירים או עקיפים), התעלמות מהשאלות האמיתיות, אמירות שמהם אפשר להבין שלקחת את החיסון יותר בטיחותי מלאכול ירקות - כל הדברים האלה מזיקים למאמץ ההסברה, ומשכנעים עוד ועוד אנשים שאולי יש מידע שמסתירים מהציבור.

נגד מה כן צריך למחות, ובחריפות? נגד אנשים שמפיצים מידע לא נכון או מוציאים אותו מהקשרו כדי ליצור כותרות שמפחידות אנשים. נגד הפצה של חששות בצורה לא פרופורציונלית לסדר הגודל של החשש ביחס לתועלת.

אתה כמובן שומע את אלה שצועקים. כי את האחרים אפשר להשתיק בקלות.

יש מתנגדי חיסונים שבטוחים שהכל מזימה של ביבי

או שזה מזריק שבב

ועוד קונספירציות הזויות

(קונספירציה - פירושה אמונה שהכל מזימה של מישהו)

ואגב, אם תשתיק אותם, אז כשיהיו מזימות אמיתיות נגד מישהו, ותפירת תיקים, אף אחד לא יצעק, כי תמיד זה יהיה "אנשי הקונספירציות ההזויים"

יש מתנגדי חיסונים (כלליים) שמתבססים על תיאוריות מדעיות לא נכונות. מדובר במיעוט קטן מאד

יש מתנגדי חיסון קורונה, שמתבססים על שמועות רפואיות.

הפתרון? קח את השמועות, תסביר מה המקור של השמועה, ותסביר למה החשש קטן משמעותית או לא קיים בכלל.

עדיין לא מצאתי מישהו שלוקח את כל הטיעונים, מסביר מה הבסיס שלהם, ולמה בסופו של דבר לא להתחשב בזה.

יש מתנגדי חיסון קורונה שמתבססים על זה שמדובר בסך הכל בטכנולוגיה חדשה - מעולם לא היה שימוש רחב היקף בטכנולוגיה הזו על בני אדם (כן היה על בעלי חיים, אבל המעקב על טיפולים רפואיים של בעלי חיים הוא קצת פחות הדוק). שזה חשש לגיטימי בעיני.

יש מתנגדי חיסון קורונה שיודעים שיש דיון, וכיון שהם לא מבינים בתחום, יעדיפו שהקהילה הרפואית תגיע להסכמה פה אחד שזה בריא, ולא שישתיקו את השאר ויתנהגו באלימות וכפייה.

גם האנשים שתומכים בחיסון קורונה מפיצים שקרים והטעיות

"זאת הדרך היחידה לעצור את המגפה". ממש לא נכון. אם הציבור היה נוהג באחריות, המגפה היתה נעלמת מזמן. הבעיה היא ההתנהלות הבלתי אחראית של אנשים - אזרחים וממשלה.

ומבחינה רפואית - אני באמת לא מבין בזה, אבל כשאני שומע רופא שאומר "אני מבין את החששות, אבל כדאי להתחסן", זה משכנע אותי יותר ממי שאומר "כל החששות הם בגלל שקרים"

הממשלה לא מאמינה באזרחים שיצליחו להחליט נכון אם להתחסן או לא להתחסן, בהתאם לרמת השכנוע שלהם באמינות החיסון, רמת החשיפה שלהם לאנשים אחרים, ורמת הסיכון שלהם אם יחלו.

ולכן הממשלה לכל אורך הדרך מספקת אפס מידע לגבי כל שאלה של "מה באמת מדבק ומה לא", "מה סיכויי ההדבקה בהינתן צורת החיים שלי" (הדבקה ממשטחים? הדבקה באויר הפתוח? הדבקה בחללים סגורים? אין לנו מידע אמין ורשמי לגבי כל הדברים האלה), ומשאירה את זה לעיתונאים שיפיצו שמועות.

תנו לי מידע, תנו לי להחליט, אל תחליטו עלי דברים רק בגלל שהבעתי דעה מדעית, גם אם היא שגויה. בטח לא בגלל שקיבלתי החלטה שונה מההחלטה שלכם

הוא הדבר היחיד שמאפשר לי לבדוק את הסבירות של טענות.

אם יש לך טיעונים, תפרסם אותם. למדינת ישראל יש כסף יותר מאשר כל מתנגדי החיסונים יחד.

ברגע שיפסיקו להשתיק את המתנגדים, נוכל לדעת אם אכן יש הסכמה גורפת.

כרגע משתיקים את המתנגדים.

אומר בכנות - אני מבין למה. הסיבה היא כדי שאנשים בקבוצות סיכון יתחסנו. הסיכון המשמעותי לאנשים בקבוצות סיכון הוא להדבק בקורונה, ונזקים משניים (לא ללכת לבית חולים כדי לא להדבק, ריחוק חברתי שגורם לנזקים משמעותיים). הסיכון האפשרי של החיסון - בהינתן המידע שיש לנו - לעומת זה הוא זניח, אפילו אפסי.

ולכן עבור אנשים בקבוצות סיכון, חשוב מאד להדגיש את הבטיחות של החיסון.

זה נכון אפילו עבור אנשים שבאים במגע עם אנשים רבים, כמו אנשי הצוותים הרפואיים. התועלת עבורם בחיסון היא כל כך גדולה, שהחשש שאולי יתגלה באג בתכנון בעוד שנתיים, הוא חשש שאפשר להתעלם ממנו.

אין כל כך הרבה מידע שמפריך את החששות - רובנו לא מבינים ברפואה, ואנחנו לא יכולים להחליט על סמך פוסט בפייסבוק או באתר "מדעת" שהם כיסו הכל. מדובר בטכנולוגיה חדשה, שלא נוסתה בהיקף משמעותי על בני אדם לאורך זמן, ולכן אנחנו לא יכולים לדעת. לדוגמה, הראיון עם ד"ר סודי נמיר ב"עולם קטן" - להכל הוא עונה בפירוט, חוץ מהשאלה הזאת. זה לגיטימי לא לדעת, ואני אפילו יכול להבין שמסתירים את חוסר הידיעה לטובת הכלל. אבל אי אפשר לרמות את כל העולם כל הזמן.

ולגבי טענת הנזק - התנגדות לחיסון לא מזיקה לך. אם אתה מפחד, שב בבית. אל תבוא במגע עם אנשים.

וגם אז, מה שמזיק לך זה מתנגדי חיסון שבאים במגע עם אנשים בצורה נרחבת. לא ההתנגדות שלהם.

האם בצורה ציבורית ראוי לעודד חיסון? כן. האם מי שלא רוצה להתחסן הוא לא בסדר? ממש לא.

מה החשש שלך? בעוד חודש, חצי מהאנשים שאתה פוגש יהיו מחוסנים.

ואם אתה מחוסן, אז אפילו במגע עם חולה, אתה בסיכון של 5% לחלות, וסיכוי אפסי (ממש אפסי) למחלה קשה.

ובשביל מגע עם חולה - אתה צריך שרשרת הדבקה שלמה של לא-מחוסנים.

אז איך מישהו שלא מתחסן מסכן אותך? הסיכוי שלך להידבק ממנו הוא 0.05*(הסיכוי שבכלל תפגוש אותו למספיק זמן כדי להידבק)*(הסיכוי שהוא נדבק)

אם אחד הפרמטרים האלה נמוך, הוא לא מסכן אותך. באמת מתמטיקה פשוטה

אגב, לא טענתי שהמדינה מעלימה מידע. אבל היא גם לא אוספת אותו, ומשאירה את כולם בערפל של "הכל אסור, אל תצאו מהבית למרחק של 1000 מטר" כדי לא להשקיע גרם של מחשבה במציאה של פתרונות נקודתיים

ומה עם כל אלו שמתו עד שהיה חיסון?

הפתרון למגפה הוא לא להדביק. מי שמצמצם את המגעים האנושיים שלו ל5% מהמקור מונע את המגפה בדיוק כמו מישהו שמתחסן ולא מצמצם מגעים.

זה היה הפתרון למגפות בכל הדורות, עד שהמציאו את החיסונים. ככה הומצא המונח quarantine לבידוד - הכוונה היא להיות 40 יום (זה הפירוש של הביטוי) בבידוד כשאתה מגיע מחוץ לעיר. אגב, בבידוד כזה כתב החיד"א את ספרו "שם הגדולים" - הוא נתקע בלי ספרים אז כתב ספר מהזכרון.

שוב, מי שיודע שהוא לא יכול לצמצם מגעים, בשבילו החיסון חשוב מאד. מי שבשבילו כל הידבקות היא סיכון - בשבילו החיסון חשוב מאד. אבל מי שמחוסן, הסיכון בשבילו בגלל מישהו אחר שלא התחסן הוא אפסי. ואם לא התחסנת, איזה טיעון יש לך נגד אחרים שלא התחסנו (ואם זה בגלל אלרגיה וכו' - אתה לא באמת מצפה שחצי מדינה תתחסן כי לך יש אלרגיה. שב בבית וחכה שההדבקה תצטמצם)

מוטציות יכולות להתפתח בכל העולם. הן לא צריכות אותנו.

חוסר מידע - הרושם הוא שאפילו לא מנסים להשיג מידע. כי מבחינתם שב בבית ותחנק, או תתחסן. אין אמון ואין זהירות.

לא לדבר על שקרים כמו של גלנט "מערכת הלימודים לא גורמת להדבקה".

בסדר, אלה שרוצים לבזבז חיסונים במקום אנשים אחרים הם טפשים אלימים ורשעים שמבזבזים כספי ציבור בכוח. אבל צריך לזכור שכמו שאתה רוצה שהם לא ישתמשו באמצעים פסולים, גם המדינה צריכה להיות הוגנת, ולהשקיע לא רק במדיניות "סגרים וחיסונים".

פשוט שילכו למומחים בתחום וישאלו ויכריעו לפי רוב המומחים. כל כך קל ופשוט. חבל על הביטול תורה.

אין לי בעיה עם האמירה שהחיסון הוא כדאי. אני שמח שאישרו אותו בהליך חירום, זה יכול להציל וכנראה כבר הציל הרבה אנשים. אבל השיפוט השלילי שלך לגבי אנשים שמהססים הוא מה שמפריע לי.

ובקשר לטענה "אתה לא מומחה, אז תשתוק ותעשה מה שהמומחים אומרים".

כך נראית דיקטטורה. וזה הדבר הכי מסוכן.

המומחים יכולים לטעות. ואם נשתיק את המיעוט כי הרוב אומרים אחרת, זה יצליח באחוז מסוים של המקרים, ויהיה אסון בשאר המקרים.

שיהיה ברור: אני לא טוען שהחיסונים משתילים שבב, ולא שום טענה אחרת. הטענה האחת שלי היא מאד פשוטה - מנסים להכניס טכנולוגיה חדשה, וזה טוב וחשוב. אבל לא כל מילה של רופא היא תורה מסיני. רופא יכול לטעות. ולחשוש מטעויות של רופאים זה סביר. האם זה מצדיק כניסה לסיכון? לא, חלילה. טעות של רופאים היא דבר נדיר. אבל מצד שני, האם אני יכול ללכת אחרי הרופא בעיניים עצומות? לא, ממש לא.

יש שרלטנים, ויש שקרנים, ויש אנשים שאומרים שטויות. אבל אם מישהו אומר שאסור לחצות כביש ברמזור אדום בגלל שהאור האדום ברמזור מעורר את מידת הדין, זה לא אומר שכדאי לחצות את הכביש.

אם היו סוגרים את מערכת החינוך כמו בני אדם - היו מתים פחות אנשים

אם היו מנהלים את הסגרים ופתיחת הסגרים כמו שצריך - היו מתים פחות אנשים

אבל הם החליטו שמי שלא מתחסן הוא בהכרח מדביק אנשים (שנה שלמה לא הדבקתי אנשים. אבל עכשיו כן. נכון?) ובהכרח מפיץ את המגפה. די עם השקרים. מי שגורם להפצת המגיפה הם הרבה אנשים עוד הרבה לפני שהמציאו את החיסון הזה. ומי שיכולים לעצור את המגפה, יכולים לעצור אותה בלי להתחסן.

זה שקר ומניפולציה של הממשלה.

מי שלא מתחסן לא מסכן אותך בכלל. בכלל לא. די עם השקר הזה

לדתי וחלוני אין מטרה משותפת וזה עניין נפרד

השאלה כמה העמדה הזאת משפיעה על החיים שלך.

אם אתה נגד לעשות מעשה כזה או אחר - חוץ מהעניין שלעצמו זה גורינשט

לרוב האנשיםהעמדה הפוליטית לוקחת חלק זניח מהחיים.

זה כמו לדבר על צבא/כדורגל בלה בלה בלה בלה - אתה לא תשפיע על כלום וגם ההבנה של האזרח הקטן היא מוגבלת

וימני אוהב את ארץ ישראל, אלו הערכים?

זה מזכיר לי את הכינויים 'מחנה השלום' ו'המחנה הלאומי'. מזעזע.

השיח הפוליטי ההמוני הוא כבר רדוד...

'מחנה השלום' ו'המחנה הלאומי' זה נוצר עקב שיח ממש מפלג ולא מכבד

שיש פער עמוק בין ימין לשמאל

אגב, כיום השמאל לא כ"כ קיים, במיוחד לא השמאל המדיני

שיח פוליטי של אדם ממוצע כיום זה לא דבר גבו במיוחד.

לדעתי גם אין בזה שום בעיה. זה מצב תקין לחלויטין

אוקיי. לי ממש לא תהיה בעיה

ממש כמו הבעיות בנישואי דתיים-לאומיים-חרדים (איפה הילדים יתחנכו)

כל עוד אין לזה השלכה על הזוגיות/העתיד...

זה נכון בנוגע להתנגדות כללית לחיסונים - לקראת נישואין וזוגיות

פחות בנוגע לחיסון לקורונה, לא?

מה הכוונה אסכולות שונות? 

אם אתה דואג לבריאות של הילדים שלך אני יכול להבין

אבל לעשות מזה מחנה שונה לגמרי זה לדעתי לא טוב.  כאילו חסר לנו פילוגים ומגזרים.. 

אפשר קצת לסבול דעה שונה

תלוי בך

לאחרונה תאמת אני מופתע ממש לטובה מבנות שיודעות לספר על חברות שלהן, אז שאפו בנות תמשיכו ככה!

אני זוכר ממש בתחילת הדרך דיברתי עם חברה שהתלהבה ובסוף אמרה "נו תצא איתה". תודה באמת.

היתה גם אחת אמרה בנוסף להכל "היא יפה", וואלה שתשלח תמונה חחח

שהיא מאחלת לאח שלה כזאת בחורה?

הייתה גם משפחה.

למה לרדד?

וזו בדיוק הנקודה שלי - אתן צריכות להבין שהתכונות שעושות אותה לחברה טובה שלך הן לאו דווקא התכונות שהבחור מחפש באשה.

אם היית מבררת על מישהו והבחור היה אומר לך שהוא נהנה לשחק איתו כדורסל - זה היה רלוונטי בעיניך? 

שהוא אחלה אדם, לרצות שיהיה משפחה שלך כן אומר. מן הסתם יש לו מידות טובות.

תפרטי את המידות שלה, מיהי ומהי. לא דברים מעורפלים ולא קשורים לנושא. 

למה היית רוצה שתהיה גיסתך? מה מיוחד בה?

שאם אתה מביע ביקורת ביחס לגישה מסויימת שאתה מזהה אותה כלא נכונה

שתקבל בהבנה שגם הגישה שלך יכולה להיות חשופה לביקורת.

אחרת, לא נראה לי גם שיש כאן חופש מחשבתי, מה שמאוד נצרך לחשיבה ביקורתית.

כי היא שווה, ולא מתייחסת לשאלה אם היא מתאימה?

בירור בא להבין אם הדמות מתאימה לי, לא האם הדמות היא אדם טוב.

בכלל, זה הדבר הכי חשוב לזכור בכל תקופת החיפושים לדעתי:

אנחנו מחפשים בת זוג מתאימה, לא בהכרח את הכי טובה, ממילא פסילות לרוב יהיו כי אין התאמה ולא כי הם פחות טובים ממני.

אבל אם החבר/ה עפים על מי שהם מדברים עליו זה מקסים וחמוד

החבר או החברה בעיקר צריכים להעביר תוכן בצורה אמינה,

אבל חלק מהתוכן זה איך אתה מנגיש אותו, אם איזה טונציה אתה אומר אותו.

אני עושה בירורים בשביל לדעת שהמידע שקיבלתי בהתחלה אמין ואני הולכת לפגוש אדם נורמלי.

בירורים מבחינתי זה לא בגלל חשד כזה או אחר, אלא בגלל שבאמת אי אפשר להכניס בנאדם לתוך שבלונה של כרטיס ולהבין שזיהית משהו משמעותי.

בירורים זאת אפשרות לקבל רושם יותר חוויתי לפני שעומדים להפגש ואז לראות אם זה הכיוון או לא.

אם מישהי סתם זורקת כמה מילים להגיד שהיא עפה על חברה שלה ובשאר העניינים היא אומרת דברי טעם, זה כזה עקרוני? נראה לי שגם אתה תסכים שלא.

אם היה מגיע מתנדב לחלק עוגות במחלקה, וזו לא היתה העוגה שאתה הכי אוהב, היו לך טענות?

אז רק מזכירה לכולנו שכל נותני המידע בשידוכים... הם מתנדבים...

ויתכן שגם השקיעו מאות שעות!!! כוחות נפש!!! מאמץ מנטלי נפשי ופיזי בהתנדבות הזאת

מבינה שאולי זו היתה **הצעת ייעול** ולא ממקום של תלונה, אז אם כן שיהיה בהצלחה.
ורק הזדמנות להזכיר לכולנו להגיד תודה לעונים! ולבוא מעמדה שמתאימה לשיחה שבה עוזרים לך בהתנדבות גמורה.

לפעמים אני יכולה להשקיע חצי שעה עד שעה ואפילו שעתיים במענה לבחור שמברר על חברה... 

ומרגישה שהוא חושב שאני חייבת לו משהו

ועוד לפעמים יש לו החוצפה להגיד "זה לא מה ששאלתי" או כל מיני טיעונים שונים ומשונים... ממש מתסכל ופוגע. אני לא בחקירה משטרתית.

נשמח שתגידו תודה על הזמן שהקדשת ותודה על כל פיסת מידע!

כמות הנזק שחברה יכולה לעשות היא בלתי נתפסת.

נתקלתי כבר בכמה שפשוט חיבלו בפועל בחברות שלהן. מקווה שזה היה בשוגג ולא במזיד. 

"היא חיננית" "אסרטיבית"

וחייב להסכים עם "היא מהממת" או "מקסימה"

בטוח שיש עוד ששמעתי פשוט כרגע לא עולה לי, כשיעלה אכתוב.

ועכשיו כשאני חושב על זה, חלק מהדברים אכן רלוונטיים כדי להבין שזה לא זה..

וגם חייב להגיד שאף פעם לא "ביררתי" אני סולד מעצם הרעיון, פשוט כשמציעים אז זה בא עם כל מיני תכונות של הבחורה וכו

מה יכול לצאת מהחוסר וודאות? או רע או טוב.

תחשוב על הסיטואציה הכי גרועה שיכולה לצאת משם, ותהיה שם כמה רגעים, תן לזה להכות קצת ותנסה להבין איך אתה מתמודד עם זה עם כל איך שזה גורם לך להרגיש וכו' זה עוזר להבין שזה לא כל כך נורא כי בסוף על הכל מתגברים, סתם דוגמא שהייתה לחבר הסיטואציה הכי גרועה שהייתה לו זה שיפטרו אותו מהעבודה, אמרנו אוקיי..בוא נתמודד לא נברח, יפטרו אותו ואז מה? קצת קשה לא נעים אבל אפשר למצוא עבודה בתחום, ב"ה לא חסר, אז גם אם יפטרו חלילה, העולם לא קורס וכו וכו..ואם זה טוב אז ברכה.

אגב גם הרע ברכה רק במלבוש לא כל כך יפה. בהצלחה דוד

כהסרת הספיקות, אומרים חז"ל.

זאת אומרת, שההתנדנדות הזו בין שני הקצווים (כן? לא?), אינה פשוטה

ולא עושה כל כך טוב...

אולי באמת לחיות את היום. לא לחטט בעבר וגם לא בעתיד.

איך אומרת הרבנית פישר? לסגור את המוח!

ולזרוק את עצמנו על השם;. ולהאמין שהוא באמת יודע מה טוב

ולסמוך עליו שמה שיהיה, זה הכי טוב.

לא תמיד זה קל אבל כך צריך לחשוב יהודי. זו צריכה

להיות העבודה.

ואגב, איני א ומרת זאת ממרום כסאי. אוי, כמה קשה לי עם זה...

אבל שכלית יודעת שכך זה צריך להיות; שההתקשרות 

לקב"ה צריכה להיות בכל פרט ופרט בחיים. לא מספיק

לשמור מצוות ולהתפלל 3 פעמים  ביום, ובין לבין

לחיות כמו כל אדם בגלובוס.

מי מאזין ומקשיב ומכיר אותנו הכי טוב?

רק הוא.

לא?

ביום שנמצא מי הראשון שכתב את זה (או את הטקסט בו זה נאמר לראשונה) אז באמת תהיה שמחה גדולה כי הספק ייפתר 😀

זה גורם לי לבכות ברגע

החיים לא פשוטים ומציבים אותנו לצערנו או לשמחתנו בפני מצבים של חוסר ודאות.

אהבתי שהוזכרה פה הנטייה לפסימיות שזה גם עניין שחשוב לתת עליו את הדעת.

גם להבין שהיציבות זה משאב חשוב זה גם אחלה אמירה שאפשר להוציא מפה. באמת ישנו אתגר להשיג יציבות בתוך חוסר הודאות.

ובאמת אולי יש כיוון למצוא את הניצוץ הטוב שבחוסר ודאות, גם זה כיוון יפה.

וכן, מותר לשנוא ולבכות ולפרוק.

בכל אופן, כדאי לחשוב מה עושים עם זה

חוסר ודאות באמת קשור לפיתוח פרשנות אישית. אפשר לתת המון פרשנויות למציאות חסר ודאות והפרשנויות יהיו כמובן חלקיות במידת מה.

איך בונים פרשנות מעצימה? אויל זאת שאלת השאלות.

פרשנות שיש בה גם תקווה ותנועה לכיוון מסויים וגם חיבור למציאות. אופטימיות זהירה.

לאורך היומיום

שנותנים וודאות לנפש

1. תזונה נכונה

2. תעסוקה מעניינת ומעשירה

3. ספורט באופן קבוע

4. קשר עם אנשים שעושים טוב

5. ללמוד וליישם תהליכים משפרי חיים באופן תמידי

6. לחיות בקצב מתאים ושלו

להשפיע.

חשיבה אם ומה צריך לעשות למול זה, שימת דגש על מה אני מכיר ויכול לפעול לפי זה, לקוות ולהאמין שיהיה טוב ולנסות כמה שאפשר.

שבע רצון בפעולות שלי מול אי ודאות ככלל.

במחשב המקלדת קשיחה ולא וירטואלית כמו בסמארטפון- אז הגישה לאמוג'י בדרך שונה:

זה השם של אחד ממנוע החיפוש שמבוסס על AI, דהיינו אינטליגנציה מלאכותית (artificial intelligence)

מה זה AI את יודעת?

זה שם כללי למחשבים ותוכנות שיכולים “לחשוב” קצת כמו בני-אדם:

להבין שפה, לזהות תמונות, ללמוד מניסיון, לענות על שאלות, ואפילו ליצור טקסט, מוזיקה או ציורים.

דוגמאות ל-AI שכבר פוגשים ביום-יום:

•ניווט כמו Waze

•המלצות ביוטיוב או ספוטיפיי

•זיהוי פנים בטלפון

•צ’אטבוטים לשירות לקוחות

אז מה זה ChatGPT?

ChatGPT הוא סוג של AI שמתמחה בשיחה.

אפשר לשאול אותו שאלות, לבקש הסברים, עזרה בלימודים, ניסוח טקסטים, רעיונות, סיכומים ועוד.

הוא פותח על-ידי חברת OpenAI

והוא עובד על בסיס קריאה ולמידה של המון טקסטים, כדי להבין איך בני-אדם כותבים ומדברים

שיש לי כזה. פשוט לא ידעתי שמכנים אותו כך. נעזרת בו לפעמים.  מאוד חביב.

זכה למצוות!

(הריבועים) +מקש ץ

נפתח חלון

ולכולם על ההשקעה. יישר כויח!

לא מבינה למה צריך להצטער שיכלנו אחרת

הם לבד אחרכ פונים.  החיוך זה שובר שגרה

סורי קשה לקרוא את זה בטירוף 

והייתי בהחלט ממליץ לנסות לחפש זוגות שעשו את זה. הכרתי מישהו שירד מלוחמה בעקבות הנישואים (כי לאישתו היה קשה), ומישהו אחר שויתר על טיס בגלל הנישואים (ולבסיף סיים כקצין דת, אמנם).
 

זה שיקול חשוב, כי בזמן השירות הבחור כמעט לא נמצא. כמובן יש קשר טלפוני, ושבתות, וחופשות מהצבא - אבל הוא ממשיך להיות איש צבא, ויש לזה משמעויות.

יחד עם זאת, יש רביות שנשואות לאנשי צבא בקבע, או מצחצנות כשהבחור עוד בשירות, ומבתדרים ומוכנים "לסבול" בשביל לקבל חיים שלמים.

בכל מקרה, זה שיקול חשוב שבאמת צריך לשמוע עליו יותר. בהצלחה.

זה מיוחד לבנות את הבית כשהבעל שקוע בעשייה גדולה למען עם ישראל.

זה דומה לבניית הבית מתוך אברכות של הבעל (אברכות אמיתית ואברכות בחירית בעיקר, לא מוסללת).

זו "התבטלות" של שניכם יחד למען משהו גדול מאוד, וזה בונה את הנפש ברמות אחרות. 

אני לא נכנסת להשוואה בין האידיאלים ורמת המסירות-נפש הנדרשת.

ספציפית מבחינת השלכות על הזוגיות - לא דומה בכלל.

אברך חוזר לישון בבית כל לילה. איש צבא סדיר )קרבי( בדרך כלל לא.

זה גורם מאד משפיע בבניית הזוגיות בשנות הנישואין הראשונות.

אברכות זה קשה במובנים אחרים, אבל יש את הדבר הבסיסי של לגור ביחד - לא רק בשבתות. בלי זה, אפשרי אבל לא מתאים לכולם.

האם הוא בבית כל יום או לסופי שבוע או פחות מזה?
 

האם יש לו ראש להתעסקות בדברים מחוץ לצבא?

מעלה פה נקודות פרקטיות ששווה מאוד לחשוב עליהם, אחר כך לשמוע מכאלה שחוו זאת ולהבין אם זה מתאים לך.

מתוך 80 שנים שתהיו יחד.

רק לשים בפרופורציות.

ועד שתיפגשו, אם ותחליטו כעבור כמה חודשים, תשאר כנראה רק שנה.

במידה וזה האחד שלך, בשביל שנה אחת מורכבת היית מוותרת? 🤷🏼‍♀️ 

בני כמה אתם?

את כבר יכולה לפרנס כדי לקיים זוג בצורה סבירה?

אומנם חייל חובה זכאי לתשלומי משפחה (תשמ"ש), אבל ביחס לעלויות החודשיות הכוללות של מגורים, הסכומים מהצבא אינם גבוהים.  

(אם יש פתרונות דיור מוזלים, כמו יחידת דיור בחצר של ההורים, אז השיקול הזה לא רלוונטי).  

לחשוב על הרחבת המשפחה בזמן שהוא חייל חובה.

לחשוב על רכישת מקצוע עבורו עם השחרור מהצבא - נניח אם ירצה להכנס לאקדמיה ללימודי תואר תובעני, איך זה ישתלב עם חיי משפחה? (כנראה מי שמחפש להתחתן בעיצומו של השירות הצבאי מלכתחילה לא חושב בכיוון הזה…)

תהליך הפגישות לוקח בדרך כלל כמה חודשים

ואז שמחליטים להתחתן וזה.

יכול להגיע לחצי שנה ואפילו שנה

מה גם שמאוד משנה מה הוא עושה בצבא

כי לחלק מהמקרים אפשר לקבל הת"ש ואז הוא יהיה לפחות 2-3 לילות בשבוע בבית

לא אידאלי. אבל עשרות אלפי לביאות עברו את זה בשנתיים האחרונות גם בלי שהבעל יהיה שבועות בבית.

שורה תחתונה.

לא הייתי פוסל

אבל הוא השתחרר ממש קצת לפני תחילת המלחמה ואז חזר לעוד ארבעה חודשים. בפועל סיים צבא+ סבב ראשון קצת לפני שחגגנו יום נישואין ראשון.

זה ממש תלוי בתפקיד, ביציאות, במקום שבו הוא משרת.

חוץ מזה, יש הבדל משמעותי בין חפש למפקד, מבחינת הפניות לקשר וגם בין קרבי לתמוך או ג'ובניק ובין קורס כזה או אחר לבין קו (וגם שם זה שאלה של עומס וסדכ).

זה מאתגר ודורש, אבל בשנתיים וחצי האחרונות המון נשים התמודדו עם זה ושרדו כדי לספר (יש הבדל בין מילואים לסדיר, אבל בבסיס זה מאוד דומה). אז ממליצה לך למצוא מישהי שמכירה אותך ועברה/ עוברת את זה, שתוכל לכוון אותך ספציפית עלייך. אם את רוצה פירוט, מוזמנת בפרטי.

צריך לדעת מה זה אומר. לא לגשת סתם ככה.

שגם תורך יגיע. אין ספק!

תתחילי לתכנן איזו שמלת כלה תלבשי.....

לשרשור דומה, הגבתי שם.

אח שלי מתחתן שבוע הבא - לקראת נישואין וזוגיות

אנשים חושבים לא התחתנתי = לא הצלחתי

זה שגוי  

מה עם כל הסיפור? עמדתי על שלי? דייקתי את עצמי? לא הייתי מוכנה להיות התפשרות? לא הייתי מוכנה להתחתן עם מישהו בגלל א. ב. ג

אצלי לפחות אני מאוד גאה בי שידעתי לשים גבולות ולא להיות איפה שלא נכון לי

ואני מאמינה שגם אצל עוד רווקות .

לא תמיד מי שאמרה כן = הצלחה

אלא דווקא הלא = דיוק לך

הצלחה בנישואין זה משהו אינדיבידואלי לך

אין פה נוסחה שהיא שווה לכולם

השוואה הזו שגויה מיסודה

יש גם השוואה של הן התחתנו אני לא..

את היית רוצה להתחתן עם האנשים שהן התחתנו איתם?

לא

אפשר להיות עייפה מהדרך אפשר להיות עייפה מהתהליך שעברת

אבל תשימי לב להרים לעצמך כי זה לא פחות חשוב בדרך שלך

ולעולם אל תשווי את הדרך שלך של אחרים

לא רלוונטי ,

לא מועיל 

בטח אסור

זה כמו לקחת מזלג ולהפוך אותו בכוח לצלחת.. לא קשור ..

וזהו בהצלחה

לא חושב שנכון להגיד לך ישר להתעלות מעל הסיטואציה.

כן, טבעי לקנא, וזה טבעי מאין כמותו שככל שהחסרון יותר מודגש ככה יותר כואב.

שאלה טובה מה עושים ביחס לסביבה ואני מניח שאת תדעי הכי טוב להגיע לאיזון ביחס לסביבה.

וכן, זה בסדר גמור אם מדי פעם בא לך להיות עם עצמך, תראי אם זה עושה לך טוב כמובן.

תתני הכי הרבה לגיטמציה לרגשות שלך ותרגישי בנוח לפרוק לאנשים קרובים אליך שעשויים להבין אותך או לפחות לנסות.

ואם את אח"כ רוצה גם להגיד שאת יכולה להתרומם, גם בהחלט אופציה.

הרבה הצלחה, אלו כאבי גדילה של גיבורים

ויציאה לריצה לטווח רחוק. את תמצאי את הכוחות בתוכך. כי אין ברירה(:

יש כאן 2 קשיים שמתערבבים הקושי עם עצמך והקושי מול החברה. 

בעיניי הקושי העיקרי הוא מול עצמך. לגבי הקושי מול החברה- אני חושבת שזה לא עניין החברה איך את מתמודדת עם הקושי מול עצמך. 

מי זה בני אדם בכלל? מה הם עושים חוץ מלדבר ולמה שתשימי על כמה מילים שלהם.. 

האנשים הבוגרים באמת מבינים שלכל אחד יש קשיים מסוג אחר בחיים ולכל אחד יש את המסלול שלו. כולנו בידי ה' וכולנו שווים בפנים. 

אם תשדרי "קשה לי ואני מרגישה מסכנה" ירחמו עלייך... ותאמיני לי שאת לא מסכנה ואין שום סיבה לרחם עלייך. 

אבל, אם את באמת מרגישה ככה, אז זה הקושי האמיתי. 

העבודה על הביטחון. האמונה בטוב. הבירור בתוכך וחיזוק נקודות התורפה.

זה הקושי שצריך לעבוד עליו לדעתי. אנשים? או שתתעלמי או שתגרמי להם לסתום. 

אני ממליצה להפריד ולא לתת לאנשים פתח להסתכל למקום הזה שבו את עוד צריכה עבודה מול עצמך. 

כן, בחוץ משדרים עסקים כרגיל, ובפנים מול אלוקים. בעיניי זה בריא.

אחותך מתחתנת!! לכי תהני! מהאירוע, מההכנות. ואיזה כיף את עוד יכולה לעשות תסרוקת בשיער במקום לבוא עם כיסוי ראש🤭 אולי אותך זה לא משמח אבל תמצאי מה כן... 

את יכולה לרקוד ולהשתגע עד אור הבוקר כמו צעירה חסרת דאגות 

או לקחת את זה לכיוון שאת המבוגר האחראי שהיא תעבור את זה בטוב, יש לך אפשרות לדאוג לה בתהליך וביום של החתונה שלה ואם את חזקה תנצלי את ההזדמנות לחטוף את המצווה הזאת.

בקיצור זה מאתגר אבל קצת הכנה נפשית ואת עוברת את זה כמו גדולה ויוצאת בחורה עם אישיות משודרגת יותר👑

האמת שלא היה לי עם זה אישו בכלל. 

אבל -  בכל זאת סיפרו לי סיפור חמוד שאני משתפת הרבה פעמים ותמיד ראו ישועות: 

כשהבית נעול ואין לאף אחד מפתח  - שולחים את הילד הקטן להשתחל דרך החלון ולפתוח פתח לכולם. 

אני אישית הכרתי את אישי כמה שבועות לפני החתונה. האח השני התחתן שלושה חודשים אחריי. 

וכאמור ראיתי עוד כמה מקרים כאלה. 

אז יהי רצון שהשער שנפתח לאחותך יפתח גם לך את הדרך בעזרת השם במהרה ממש. 

ושההכנות יעברו בשמחה ובטוב 

דוגמא משובבת לב. חכמה.