כאב ישן כזה
שעד היום ישן לו כנראה בפינה של הלב
ולא הפריע
התעורר לו היום משנת החורף שלו
אפילו שהחורף לא נגמר
והעלה בי זכרונות
כואבים
זכרונות שצרמו לי את הלב וגרמו לסכר להיפתח
ודמעתי בלי הפסקה
כי כאב לי כמו אז
ולא הפסקתי להתגעגע לעצמי
לזו שאוהבת ונאהבת
לזו שהלכה לה מחיי
ככה פתאום
ונהייתה קצת אחרת
קצת שונה
היום נתתי לה לבקר בתוכי
ורציתי לחבק אותה חזק
ואז גם הרגשתי את החיבוק וזה היה לי טוב
ובכיתי עוד יותר
ניסיתי להתנער מהחיבוק הדמיוני הזה
אבל הוא לא היה דמיוני
כי הוא הרגיש בכאב שלי והגיע לעטוף, כמו תמיד
אבל זה כאב שלא אוכל להסביר לו
והוא לעולם לא יבין
מחכה שאוכל להכניס אותה לחיי בלי לפחד
שאסכים לקבל אותה
שאסכים להכיר לו אותה
שלא אתבייש בה
שאוהב אותה
לפחות כמו פעם.